העיתון שלנו ברשת
חדשות השבוע מהנעשה בסניפים ובמרכז
סיפורי חיים
"חדר הדמעות": הכח לתת של חנה אלישע
![]()
היא יקירת ירושלים בת 96 ואת סיפור חייה כתבה וערכה אמונה שמידט במסגרת מפעל סיפורי חיים של יד שרה בהנהלת ריקי וויס * כך הפכה האם השכולה למקור עידוד והעצמה להורים נוספים שאיבדו את היקר להם מכל * שורות מסיפור חיים
"הידיעה שעברך יישמר גם בעתיד תעניק לך כח בהמשך חייך. תודה על הזכות להכירך". כך כתבה באהבה אמונה שמידט לחנה אלישע שאת סיפור חייה ערכה. סיפור חייה של חנה הוא הגדה ירושלמית של אם שכולה שידעה לתמוך באחרים ברגעים הקשים ביותר בחייהם.
וכך נכתב באחד הדפים מסיפור חייה בו היא מספרת כיצד איבדה ביום הראשון של מלחמת ששת הימים את בנה הטייס רב סרן רפאל אלישע ז"ל.
"אחרי מלחמת יום כיפור התברר שנוספו הרבה משפחות שכולות בעיר. קיבלתי את רשימת המשפחות מועדת השיקום של משרד הבטחון. אני כאם שכולה ותיקה הייתי הולכת בקר אצל המשפחות. לנסות לעודד אותם.
ראיתי שאין איזה ארגון שיעשה משהו בשבילם. אז ביקשתי וקיבלתי מהעירייה חדר בבית הנוער העברי והקמתי קבוצה של אימהות שנפגשו בחדר שקראנו לו "חדר הדמעות" – פעם בשבוע.
אמרתי להן: רוצים לבכות? בואו לפה תשבו ובכו. בשאר הימים צריך לתפקד רגיל. לא לתת לאחרים לסבול בגלל שאנו כואבים כל כך. בהמשך הבאתי מרצים והם שמעו הרצאות. ביקשתי לצאת עם הקבוצה לטיולים בארץ וטדי קולק העמיד לרשותנו אוטובוסים של העירייה בחינם. יצאנו גם לחוץ לארץ"
הגיעו אלינו משלחות נוער ויצאנו איתם לטיולים בעקבות לוחמים. הזמנתי בני נוער אלי הביתה וסיפרתי להם על רפי. הראיתי ציורים ושירים שלו".
מתוך הראיון המסכם:
מה הרגע המאושר ביותר בחייך?
יום החתונה שלי.
מה עזר לך להתגבר על קשיים בחיים?
האמונה והבטחון ב-ה'.
מה היית עושה במיליון שקל?
מחלקת למשפחה, אחר כך לנצרכים.
מי הם "נצרכים" בעיניך?
אלה שלומדים תורה ואין להם כסף.
איזו מתנה היית רוצה ליום הולדת המאה?
שונא מתנות יחיה. אני מבקשת רק מאלוקים שייתן לי בריאות, שאוכל לקום וללכת לעזור לאנשים, לעשות מצוות.
למטה- חנה אלישע בביתה בירושלים - צילום מתוך ספר חייה.
הצג אתר רגיל
