העיתון שלנו ברשת

חדשות השבוע מהנעשה בסניפים ובמרכז

יעקב שואב מן המקורות

חסד בחכמה של רבקה

יעקב סוראני שואב מן המקורות

רבקה מתוארת בתורה ובמדרשי חז"ל כאישה אידאלית: טובת מראה מאד, אשת חסד, בעלת עין טובה, נביאה, מצטיינת בהכנסת אורחים, נמרצת ומחנכת.
המדרש מציין את גדולתה של רבקה שאין כדוגמתה בכל האימהות והנביאות: "מעולם לא נזקק הקב"ה להשיח עם אשה אלא עם אותה הצדקת" (בראשית רבא - ס"ג, ח').
כבר בפגישתה הראשונה עם אליעזר - אדם זר עבורה, היא משתדלת לבצע מעבר לבקשתו: הוא ביקש מעט מים - "הגמיאני" (אור החיים - כ"ד, י"ז) והיא אמרה לו - "שתה" (שם - כ"ד, י"ח) - כחפצך; ולא רק שישתה בידו אלא היא תטרח במצווה להשקות צמא למים - "ותשקהו" (שם). ואפילו היא טורחת לקרב לפיו המים שלא יצטרך להטות הכלי (אור החיים - תולדות י"ח).
צניעותה ניכרת מילדותה, מרגע שראתה את יצחק לראשונה נפלה מעל הגמל, רש"י מפרש "השמיטה עצמה לארץ", והרשב"ם מוסיף הסבר לצניעות - "לפי שהיתה רוכבת כדרך איש".
המדרש מעניק לה את השם "שושנה בין החוחים (שיר השירים - ב, ב') משום שעל אף היותה בת לאב רמאי, שאחיה ואנשי המקום בו גדלה והתחנכה כולם רמאים, רבקה מגלה את כל תכונותיה הנעלות והנשגבות והיא נחשבת לצדקת. הוכחה לכך המפרשים מודדים אותה בדרגת שרה אמנו בפרשם "וינחם יצחק אחרי אמו" (בראשית - כ"ד, ס"ז). ההוכחה לכך משמתה שרה פסק הנר לדלוק מערב שבת לערב שבת, הברכה לא נמצאה בעיסה, והענן ניתק מהאוהל, אך "כשבאת רבקה חזרו" (בראשית רבא). על דעת כל המפרשים, רבקה פעלה על-פי רוח הקודש, ואציין שלושה מקרים בולטים:
אז איך אליעזר ידע למצוא את "השושנה בין החוחים" רבקה בלשון המדרש.
אליעזר הבחין במידת החסד של רבקה , אך כמובן זה לא הספיק לו ! אליעזר מצא אצל רבקה את מידת האמת שבחסד. חסד בחוכמה !!!
כאשר מגיע אליעזר ליעדו, הוא מתפלל לפני ה' שישלח לו אות שעל ידו יוכל להחליט מי היא זו שתהיה אישתו של יצחק, וכך הוא ביקש מה': "והיה הנערה אשר אומר אליה הטי נא כדך ואשתה, ואמרה שתה וגם גמליך אשקה, אותה הוכחת לעבדך ליצחק, ובה אדע כי עשית חסד עם אדוני" (בראשית כד יד).
המפרשים מסבירים שאליעזר לא בחר להשתמש בסימן זה באופן מקרי, אלא שכוונתו הייתה להבטיח את היותה של אחת מאמהות האומה בעלת דרגה גבוהה ומפותחת של חסד. המפרשים מדייקים בנוסח תפילתו, ולומדים שלא היה די בכך שתענה לבקשתו, אלא תכניתו הייתה לבקש מים רק בשביל עצמו, והוא קיווה שהיא מיוזמתה האישית תציע מים גם לגמליו, כפי שאכן קרה. ה"ספורנו" מסביר כי הוא ציפה ממנה להבנה מעמיקה, מעבר להבנת בקשתו המילולית להשקותו במים. הוא רצה שהיא תקלוט ותבין שמאחורי בקשה קטנה זו עומד צורך גדול יותר, ותנהג בהתאם.
בדרך דומה מסביר המלבי"ם שאליעזר לא הסתפק בבדיקת טוב ליבה של רבקה, אלא שהוא רצה שתוכיח גם חכמה, ועל פי הבנה חכמה ומעמיקה תספק לו את צרכיו בצורה הטובה ביותר. הוא מדייק עוד בתפילתו של אליעזר: אליעזר מבקש דווקא בנוסח זה, שתטה הנערה בעצמה את כדה לאליעזר, ולא תחכה שייקח ממנה את הכד וישתה בעצמו. הוא ציפה שבמקום לכעוס על עצלותו של האיש העומד מולה, היא תשתדל לדונו לכף זכות ותחשוב שמן הסתם הוא אינו מסוגל לשתות בכוחות עצמו בשל כאב זה או אחר בידיו, לכן גם תבין שאינו יכול להשקות את גמליו, והיא בעצמה תתמודד עם משימה מפרכת זו של השקאת עשרה גמלים! כאשר הצליחה רבקה ועמדה בכל הסימנים אותם בדק אליעזר, הבין אליעזר שאכן הוא מצא שידוך הגון ביותר ליצחק, בן אדונו.
על פי ה"ספורנו" והמלבי"ם מובן כי לא היה מספיק לבדוק את מידת חסדה וטוב ליבה של רבקה, אלא היה עליה להוכיח גם חכמה. היה עליה להבין לעומק את צרכיו האמיתיים של אליעזר, למרות שהוא אפילו לא ביקש אותם באופן ישיר. ניתן ללמוד מכך שעל מנת להיות בעל חסד אמיתי, בצורה הטובה ביותר, אדם חייב להשתמש גם בחכמה. אין זה אומר שעליו להיות דווקא בעל IQ גבוה במיוחד, אלא שעליו להיות בעל מודעות גבוהה וחושים רגישים ביותר לצרכי הסובבים אותו, כך שיבין מעצמו למה בדיוק זקוק הזולת, ויספק לו את צרכיו בלי לחכות לבקשתו המפורשת.
בעל ה"בית הלוי" לומד נקודה דומה לזו, מפסוק בסוף מגילת אסתר. המגילה מספרת בשבחו של מרדכי כמנהיג העם היהודי, וכך כתוב עליו "ודורש טוב לעמו", מרדכי דרש וחיפש אך טוב לאחיו בני עמו. על פסוק זה שואל ה"בית הלוי" מה המיוחד בשבח זה, הרי כל מנהיג רוחני בעם ישראל ודאי רוצה לעשות רק טוב לעם, מה מיוחד במרדכי שהיה "דורש טוב לעמו"? הוא משיב שמרדכי לא חיכה עד שיבואו אליו האנשים ויבקשו ממנו עזרה וסיוע, אלא הוא פנה אליהם, וניסה לבדוק ולחפש מה הם צריכים וכיצד יכול הוא לעזור להם.
ה"בית הלוי" עצמו מהווה דוגמא חיה למעלה זו. בתפיסתו החדה ידע להבחין בצרכי הזולת עוד לפני שהם סיפרו לו על כך. שנה אחת ב"ליל הסדר" הוא נשאל האם מותר להשתמש בחלב לארבע כוסות. כתגובה, הוא שלח שליח לבית השואל ובידו כמות מכובדת של בשר ויין. הוא הבין שודאי אין להם יין לארבע כוסות, אבל יותר מכך, על פי תכניתם לשתות חלב במקום יין, הוא קלט שודאי גם אין להם בשר. הוא נהג בהתאם, וסיפק להם דברים שהם כלל לא ביקשו!
בחיי היום יום של כל אחד ואחד מאיתנו, אנו ודאי פוגשים אנשים שייתכן וזקוקים לסיוע מכל סוג שהוא. אולם, פעמים רבות הם מתביישים או חשים אי נעימות לבקש במפורש. במצבים אלה ראוי לשאוף וללמוד מהנהגתה של רבקה אמנו, ולספק להם את צרכיהם. לדוגמא, באחד הימים נתגלה כי אדם מסוים חי בדלות מחפירה – כיצד קרה הדבר? חברו הלווה לו 25 שקלים כמה שבועות קודם לכן, ובאותו שבוע הוא שאל אם הוא יכול להחזיר לו. פני הלווה חוורו מבושה על כך שאין באפשרותו להחזיר כזה סכום. תגובה זו הדליקה נורה אדומה בלב חברו, הוא חקר ובירר, וגילה שאין לאותו אדם כסף לצרכים הבסיסיים ביותר. לפעמים, הבעת פניו של אדם, פליטת פה, או הערה שולית כלשהי יכולות להצביע על צורך מסוים. ביכולתנו ובכוחנו לפתח מודעות ורגישות לרמזים כאלה ואחרים, ובכך להגדיל את יכולתנו לעשות חסד עם הזולת.

זה מול זה - ``ויעתר יצחק לנכח אשתו``
אומר רבי דוד מאמשינוב: יצחק ורבקה העמידו את עצמם זה מול זה. רבקה התפללה ואמרה מה אני ומה זכותי, אבל יצחק בעלי, צדיק בן צדיק, ראוי וזכאי לישועה. יצחק התפלל ואמר: מה חידוש יש בכך שאני ירא שמים, הרי כך חונכתי על ידי אבותי, אבל רבקה נולדה וגדלה בבית בתואל ולבן הארמי, והיא ``כשושנה בין החוחים`` – צדקת ויראת שמים, ראויה היא להיפקד בזרע של קיימא (על התורה).

לכתך אחרי - ``ויעתר יצחק לנכח אשתו``
אומר רבי לוי יצחק, בעל ``קדושת הלוי``: יצחק חשב שזכותה של רבקה גדולה מזכותו שלו. שכן, הינתקותה ממשפחתה וממולדתה ודבקותה בבית אברהם ובו, הוא ניסיון מתמשך. ואילו הניסיון שלו – העקדה – היה חד פעמי. על כן התפלל ``לנוכח אשתו`` – שתעמוד להם זכותה.

WCAG 2.0 (Level AA) דפי הנגישות באתרי 022 נבנו בהתאם לתקן נגישות WCAG 2.0 - AA