יום ב', יד’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 835
יעקב סוראני שואב מן המקורות

בימים אלה שבים רבים מחופשות הקיץ. הצורך בחופשה מובן נוכח הלחץ והשחיקה של חיי היום-יום. השגרה סוחטת את הכוחות וקצב החיים המטורף מתיש את האדם. יש גם צורך טבעי במנוחה ובהרפיית המתחים היום-יומיים. כשם שיש צורך בחופשה לגוף, גם הנפש זקוקה לפסק-זמן. מפעם לפעם חייבים לעצור, לבחון את דרך ההתנהלות של חיינו ולבדוק אם אנחנו מתקדמים או חלילה נסוגים. החיים יכולים להיות אוסף סתמי של ימים ושבועות, והם יכולים להיות מסע שיש לו תכלית ומטרה. פעם אחת בשנה מוכרחים לבדוק לאן המסע הזה נוסע. במשך השנה כולה יש צורך למלא דרישות מסויימות כדי 'להגיע' אל הקב"ה. למה לא כל אדם זוכה שתפילתו תיענה? משום שאין הוא זך וטהור דיו להבטיח שתפילתו תפעל את פעולתה. "מי יעלה בהר-ה'", אומר דוד המלך בתהילים, "נקי-כפיים ובר- לבב". אבל בחודש אלול ה'מלך' יוצא אל ה'שדה'. המגבלות שקיימות במשך השנה כולה, נופלות ונעלמות. כל אדם פשוט, כמוני-כמוך, יכול להתקבל אצל הקב"ה, להתקרב אליו קרבה עצומה ולבקש את כל משאלות ליבו. הקב"ה פותח לפנינו את כל השערים ומאיר עלינו באורו הגדול. צריך פשוט לגשת אליו! אין לצפות, כמובן, שנראה התגלות זו בעינינו הגשמיות, אבל נשמתנו חשה את הקב"ה שנמצא ב'שדה'. בלב כל יהודי, יהיה מי שיהיה ויהיו מעשיו אשר יהיו, מורגשת התעוררות מסויימת בימי אלול. לא תמיד הוא מודע למשמעותה של התעוררות זו; לא תמיד הוא יודע להפנותה לכיוונים הנכונים. אבל הוא מרגיש שצריך להשתנות, להשתפר; הוא חש כמיהה למשהו רוחני. זו השפעת ההתגלות של הקב"ה בימים אלה. זה הזמן לעצור את מרוץ החיים, להתכנס פנימה, לחשוב על הדברים החשובים באמת. חודש אלול הוא בבחינת 'מקלט', שאליו אפשר להימלט כדי להינצל משאון העולם ומטרדותיו. הקב"ה נותן את כל העזרה והסיוע לערוך חשבון-נפש אמיתי ולקבל החלטות טובות. צריך רק להושיט יד אל ידו המושטת לעברנו. חודש אלול מעניק לנו כוחות נפלאים להשיג דברים שנראו קשים ובלתי-אפשריים בעבר. כאשר יהודי מתעורר ורוצה לתקן דברים מסוימים, מתעורר גם היצר-הרע ואומר: "הרי כבר ניסית בעבר לתקן את מעשיך ולא הצלחת; חבל על המאמץ". משיב חודש אלול: "בעבר אולי נכשלת, אבל עכשיו ניתנים לך כוחות חדשים ומיוחדים במינם; עכשיו הקב"ה נמצא איתך, קרוב אליך מאוד-מאוד, והוא יעזור לך לקיים את החלטותיך". חוזר וסולח בעל תשובה אחד בכה לפני רבי ישראל מרוז'ין: "אין לי תקנה. זה לא-כבר עשיתי תשובה, והנה שוב נכשלתי בחטא". ענה לו הצדיק: "אל תתייאש, כשם שדרכו של אדם לחזור ולחטוא, כך דרכו של הקב"ה לחזור ולסלוח". "אני לדודי ודודי לי" אמרו דורשי רשומות: "אני לדודי ודודי לי" - ראשי-תיבות אלול, שאז ה' יתברך פותח את ידו לקבלנו בתשובה, ונפשות ישראל עורגות לו =נכספות אליו. סופי התבות של 4 מלים אלו - "אני לדודי..."- הם ארבע יודין, שהם בגימטריא ארבעים. ארבעים אלה מרמזים לארבעים הימים שהיה משה בהר סיני -מראש חדש אלול ועד יום הכיפורים - כדי לקבל את הלוחות האחרונים, והמה ימי רצון לישראל לשוב בתשובה שלמה לאביהם שבשמים. אומר ה-"בני יששכר", כי ארבעים ימי התשובה הם בבחינת מקוה טהרה לישראל, כי כמו שבמקוה ישנם ארבעים סאה מים, המעלים את האדם מטומאה לטהרה, כך ארבעים ימי התשובה מעלים את האדם מטומאת עונותיו, לטהרה. ועוד אומר ה-"בני יששכר": מדוע דוקא שעור של ארבעים סאה מים של מקוה מסוגל לטהר את הטמאים, ולא שעור אחר דוקא? - ומפרש ה-"בני יששכר", שידוע שארבעים סאה הם 960 לוגין - כל סאה היא 24 לוגין- . והנה בירושלמי -תרומות פי'-, מבואר כי בריה - =יצור חי- בטלה ב960- . אם כן, כשאדם טובל במקוה מים, שבו 960 לוגין מים, הרי הוא מתבטל מטומאתו, ונולד כבריה חדשה וטהורה. והנה, בארבעים ימי התשובה, שכל יום כלול מ-24 שעות, יש אפוא 960 שעות. ארבעים כפול עשרים וארבעה הם תשע מאות ושישים וזאת כדי לטהר את ישראל על-ידי "טבילה" בארבעים ימי התשובה, שעל-ידי כך הם נולדים כבריה חדשה. וזהו פרוש המשנה )יומא פח', מט'(: "אמר ר' עקיבא: אשריכם ישראל, לפני מי אתם מטהרין. מי מטהר אתכם? - אביכם שבשמים, שנאמר: 'וזרקתי עליכם מים טהורים וטהרתם'. ואומר: מקוה ישראל ה'. מה מקוה, מטהר את הטמאים - אף הקב"ה מטהר את ישראל". כי כמו שמקוה הטהרה מטהר את ישראל בארבעים סאה, שהם 960 לוגין, אף הקב"ה מטהר את ישראל בארבעים ימי התשובה, שהם 960 שעות, כדי שבגמר החתימה ביום הכיפורים, יהיו ישראל כבריה דשה, כמו שנאמר -ויקרא טז', ל'- : "כי ביום הזה יכפר עליכם לטהר אתכם מכל חטאתיכם לפני ה' תטהרו". תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה' אֱלֹקיךָ -יח,יג- רש"י - התהלך עמו בתמימות ותצפה לו ולא תחקור אחר העתידות אלא כל מה שיבוא עליך קבל בתמימות ואז תהיה עמו ולחלקו. התורה הקדושה אוסרת עלינו ללכת לכל אותם מכשפים ומגלי העתידות וכל אלו שיש להם את היכולת לקרוא בכוכבים ולגלות את העתיד הצפויי לנו, אבל אנו שיכים לעם ישראל, עם שהוא מעל הכוכבים ומערכת המזלות, אומות העולם מושפעות ממערכת הכוכבים והכל מתרחש ע"פ המזלות השונים, אך עם ישראל הוא מעל למזל ומעל לטבע האנושי, כשיהודי מתפלל ועושה תשובה גם עם המזל שלו מראה עתיד מסויים בזכות הפעולות הללו הוא משנה את כל המזל שלו, שאדם חוזר בתשובה ושומר שבת ומתנהג בניגוד לטבע האנושי שהוא היה רגיל לחיות בו קוראים לו דברים מעל הטבע , הוא מצליח ומתברך בכל ומשנה את כל המזל שלו לטובה וזה הייחוד שלנו כעם. יש אפשרות לדעת מה מצפה לנו בעתיד אבל אנו מצווים " תָּמִים תִּהְיֶה, עִם ה' אֱלֹקיךָ" ,פשוט תקבל את הדברים מהשם יתברך כמו שהם אל תנסה לחקור ולנחש את הצפוי בעתיד ותזכור את הפסוק: "כִּי שֶׁמֶשׁ וּמָגֵן ה' אֱלֹקים חֵן וְכָבוֹד יִתֵּן ה' לֹא יִמְנַע-טוֹב ַהֹלְכִים ְּתָמִים" - תהילים,פ"ד,יב. מצודת דוד- כי מעולם תאיר לנו כשמש ותגן עלינו לזה מובטח אני כי עוד ייתן לנו חן וכבוד ולא ימנע את הטוב מלתתו להולכים בדרך תמים . אדם שמתנהל בדרך הישרה והולך בדרכי השם ולא הולך לא ימין ולא שמאל אלה רק ישר, ודובר אמת ובעל אמונה שלמה בשם יתברך צריך להרגיש טוב עם עצמו ולא להרגיש שהוא מפסיד ,כי הקב"ה לא ימנע ממנו טוב לעולם,כי רק בזכות "אנשי אמת" העולם קיים. החינוך והמשפט “ושפטו את העם משפט צדק” מסביר רש”י מנה דיינין מומחים וצדיקים מומחים וצדיקים לשפוט צדק – הדיין צריך לא רק להיות מומחה ובקיא בחוק ומשפט, קודם-כל הוא צריך להיות אדם צדיק – דהיינו אדם ישר והגון וירא אלקים – ורק מתוך כך הוא יכול לשפוט משפט צדק. תפקיד הדיינים בישראל הוא לא רק להעניש אלא תפקידם להשרות שכינה בישראל ולעשות שלום בין אדם לחברו על ידי בירור האמת והצדק. ורק אנשים המשמשים דוגמא אישית בהליכותם ובחייהם הם המסוגלים להשפיע על ישראל אמת וצדק. דין אמת אישה אחת, בוכייה ונסערת, באה לפני רבי צבי-הירש מרימנוב, והתאוננה שהדיינים שדנו בדין-תורה שהיה לה עשו לה עוול ועיוותו את הדין. ציווה הצדיק לקרוא לדיינים ואמר להם: "נראה לי שטעיתם בדין. הראו-נא לי את המקור שעליו סמכתם את פסק-דינכם". פתחו הדיינים את שולחן-ערוך 'חושן משפט', בסעיף שעליו התבססו בפסק-דינם, וכשעיינו בו לעומקו התברר שאכן טעו. שאל אחד הדיינים, איך ידע הצדיק שטעו קודם שראה את הדברים. אמר להם: "כתוב 'תורת ה' תמימה משיבת נפש'. אילו הייתם דנים דין אמת, לא הייתה האישה יכולה לבכות כל-כך". "ולא תקח שחד, כי השחד יעור עיני חכמים..." הגאון רבי יוסף דב סולובייצ'יק מבריסק, נזדמן פעם לערכאות של נכרים, כדי להעיד לטובת יהודי, ששכניו הגויים העלילו עליו עלילת שקר. לאחר מתן העדות, זמן אותו השופט הרוסי ללשכתו, ואמר לו בנימה שחצנית: בוא ואוכיח לך, שחוקי ממשלתנו האדירה, טובים ויעילים מחוקי ישראל העתיקים! נבדוק למשל את החוקים שנחקקו נגד השוחד: על-פי החוק שלנו - כאשר נתפס שופט בלקיחת שוחד, אנו מענישים את הנותן והמקבל גם יחד. ואילו לפי חוקי תורתכם - חל איסור שוחד רק על השופט המקבל, ולא על הנותן! אדרבא - השיב רבי יוסף דב לשופט הנכרי - החוק שלנו נגד השוחד מרתיע הרבה יותר. שכן, על-פי החוקים שלכם, אין השופט צריך לחשוש מלקבל שוחד, כיון שהוא סמוך ובטוח שהנותן לא יגלה את מעשהו לאיש, שהרי הוא צפוי על-כך לעונש חמור. לעומת זאת, לפי חוקי תורתנו, יחשוש כל שופט ודין להיכשל בלקיחת שוחד, מכיון שהנותן - שאינו צפוי לעונש על מעשהו - עלול לגלות את סודו של השופט ברבים, ואין לשופט בישראל בזיון גדול מזה... "את הכל יביא במשפט" - זהירות בכבוד הבריות ! אומרים חז"ל בגמרא: אפילו אדם עשה עבירה ונעלם ממנו שעשה עבירה, ייתבע על זה. מה זה נעלם ממנו? אומרת הגמרא: אדם הרג כינה לפני החבר שלו והחבר שלו נגעל, הוא גרם צער לחבר, והוא לא יודע שהחבר הצטער, והוא לא יודע שהוא עשה עבירה, הוא ייתבע על זה, ייתן דין וחשבון! ירק בפני חברו והחבר נגעל, הוא גרם צער לחבר והוא לא יודע, נעלם ממנו, גם על זה ייתבע. ý מסופר על הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל שפעם נכנס אליו עיתונאי מסוים בכדי לראיין את הרב , הרב קבלו במאור פנים , והסביר לו את העניין כעשר דקות . כשיצא אותו עיתונאי התעניינו האנשים מבחוץ מה קרה? האם הסכים הרב לראיון? לא ! השיב העיתונאי אומנם בקשתי לא התקבלה , אבל דבר אחד למדתי לפחות והוא : כיצד מסרבים במאור פנים ואומרים לא.