יום ה', יז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
יעקב סוראני מביא מן המקורות

המלך קורא לשר המקורב אליו ביותר ואומר לו: "יש לי משימה מאד חשובה עבורך. צא לממלכה השכנה, והיפגש עם המנהיגים שלהם. אך זכור דבר אחד: בשום פנים ואופן אסור לך להוריד את החולצה שלך במהלך הפגישה אתם. כעת לך ועשה כפי שהוריתי לך". השר פונה לדרכו, שמח וטוב לב, ומגיע במהרה לממלכה השכנה. הוא פונה מייד לארמון המלוכה, שם נפגש עם המלך. במהלך השיחה ביניהם, הוא שם לב שכמה מסגני המלך מצביעים עליו וצוחקים. "מדוע אתם צוחקים?", שואל אותם האורח. "משום שמעולם לא ראינו אדם עם גיבנת כל-כך בולטת על גבו", הם עונים. "על מה אתם מדברים? אין לי שום גיבנת על הגב!" "בטח שיש לך!" "מה פתאום!" "אז בוא נתערב על מיליון דולר שאכן יש לך גיבנת על הגב!" "בסדר, אני מוכן בשמחה להתערב אתכם על כך". "טוב, אז תוריד את החולצה שלך, כדי שנראה את ההוכחה בעצמנו". בשלב זה נזכר האורח במילותיו הברורות של המלך... "בשום פנים ואופן אסור לך להוריד את החולצה שלך במהלך הפגישה אתם". למרות זאת, מנסה השר למצוא תירוץ, אני בטוח שסכום עצום של מיליון דולר יביא עושר רב לממלכה שלנו. אני הרי יודע שאינני גיבן, כך שבטוח שאנצח בהתערבות. ברור לי שבמצב הזה, המלך היה מאשר לי להוריד את החולצה... השר מוריד את החולצה שלו, וחושף בגאווה את העמידה המושלמת שלו. הוא מושיט את ידו, גאה מאד בהצלחתו, ומייד מוגשת לו המחאה בסך מיליון דולר. השר כמעט אינו מצליח לרסן את התרגשותו. הוא מסיים במהירות את הפגישה וממהר לשוב לממלכתו, כדי לבשר למלכו את החדשות הנפלאות. "הרווחתי עבורך מיליון דולר!", קורא השר באוזני המלך, "זה היה כל כך קל. רק הייתי צריך להוריד את החולצה שלי בשביל להוכיח שאין לי שום גיבנת על הגב". "עשית מה?!", צועק עליו המלך. "אבל הרי אמרתי לך במפורש שאסור לך להוריד את חולצתך. נתתי בך אמון שתמלא אחר ההוראות שלי, ואני התערבתי עם המלך ההוא, שהוא ייתן לי 10 מיליון דולר אם הוא לא יצליח לגרום לך להוריד את החולצה!". בפרשת השבוע, התורה אומרת: "לא תוסיפו על הדבר אשר אנוכי מצווה אתכם ולא תגרעו ממנו" (דברים ד':2). אסור להתחכם עם התורה, צריך להתעקש על קוצו של יוד מבלי לגרוע ולהוסיף לתודה וזה סוד העם היהודי . רק עם עקשן יחזיק מעמד 1946 שנה ההלכה היהודית היא מדע מטאפיזי מדויק, וכמו שהוספה קטנה של חוט ברזל לטלפון הסלולרי שלכם תגרום לכך שלעולם לא תצליחו לקלוט בו שום שיחה נוספת, כך גם אסור לנו להתעסק עם ההלכה היהודית וכדברי שלמה המלך: "תורת ה' תמימה" (תהילים י"ט:8). יצירת האומנות הזו עלולה להיהרס גם אם נוסיף עליה וגם אם נגרע ממנה אפילו פרט אחד קטן. טבעי שיהיה עם זה או אחר שתהיה לו השפעה גדולה בעולם, אך לעולם לא נצפה לכך מאומה שהיא רק "מתי מעט". לא היינו מצפים כלל שאותה אומה קטנה תצליח לשרוד כשהיא מפוזרת ומעורבת בעמים אחרים, לשמור על ייחודיותה ולא להיטמע - במשך אלפיים שנה! אבל התורה מבטיחה מראש שזה בדיוק מה שיקרה (דברים ד' כז'):"ונשארתם מתי מספר בגויים, אשר ינהג אתכם ה' שמה". ואכן, ההיסטוריה היהודית אף פעם לא פעלה לפי הכללים. לפני אלפיים שנה, ביום תשעה באב, החריבו הרומאים האדירים את בית המקדש והגלו את היהודים מארצם. אילו הייתם אומרים למישהו באותו זמן: "אני מתערב אתך שעם ישראל ימשיך להתקיים גם אחרי שהאימפריה הרומית תתמוטט", מי היה מתייחס אליכם? מי ששינה את התורה וניסה לשנות או להוסיף על המסורת היהודית נבלע בין הגויים ! אבל הנה אנחנו כאן, 2,000 שנה אחר כך, עם של עקשנים , דבקים בתורה ומצוות, גומלי חסדים, חיים ופורחים בארצנו. "ואתחנן אל ה' בעת ההיא לאמר" פרשת "ואתחנן" נקראת בכל שנה, בשבת שלאחר תשעה באב (שנקראת "שבת נחמו"). עובדה זו, הסביר המגיד רבי ישראל מקוז'ניץ, בספרו "עבודת ישראל": לפי ההלכה, אסור ללמד תורה בתשעה באב חוץ ממדרשי "איכה", אגדות החורבן וכיוצא באלה, כי הלימוד גורם שמחה לאדם, ככתוב: "פקודי ה' ישרים, משמחי לב" (תהילים י"ט ט'). ואין לשמח ביום החורבן והאבל הלאומי. משום כך אנו קוראים את פרשת "ואתחנן", המספרת על מתן התורה לישראל, מיד אחרי תשעה באב - שבו פסקנו מלימוד התורה - כדי להדגיש קבל עולם ומלואו, שאנו מתחילים שוב את לימוד התורה, ומקבלים עלינו מחדש עול מלכות שמים ועול המצוות. "ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי..." לדברי רבי דוד מושקוביץ, בעל "גלילי זהב", אומר כאן משה לישראל: במי מריבה הכיתי את הסלע, ולא דברתי אליו כמצות ה'. כל זאת עשיתי רק למענכם - שלא לעורר חלילה קטרוג עליכם, לומר: הסלע הזה, שהוא אבן דוממת, בכל זאת כשמדברים אליו בשם ה' - הוא שומע ומקים את הדברים שמצווים עליו, ואילו אתם, אף על פי שאני מדבר אליכם יום יום בשם ה' - אינכם נשמעים לדברי האל. וכדי למנוע קטרוג זה כלפיכם, נטלתי עלי אחריות כבדה שלא לדבר אל הסלע, אלא להכותו, כדי להראות קבל עם ועדה, שהסלע אינו ממושמע יותר מישראל. שבת נחמו כתוב בזהר הקדוש "אלמלא הנחמות שמסר הקב"ה לנביאיו לא היו יכולין ישראל לסבול עול הגלות" שבת נחמו וקריאת עשרת הדברות "בשבת נחמו קורין עשרת הדברות ובשבועות קורין גם עשרת הדברות, כי בשבועות נתן הקב"ה תורה לישראל, וכן כשיבא משיח צדקנו כתיב "כי מציון תצא תורה" לכן קורין עשרת הדברות בשבת נחמו" (קדושת לוי) "נחמו נחמו עמי" טעמים רבים נאמרו במדרש ובמפרשים על כפילות המלים נחמו ובספר בני יששכר כתב "הנה בעו"ה בעונש גם מדת הרחמים הסכים למדת הדין ונקרא על ידי זה עונש כפול, על כן בנחמה במהרה בימינו יהיה בהיפך, שגם מדת הדין יסכים למדת הרחמים, לזה נקרא נחמה כפולה".