יום ה', יז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
יעקב סוראני שואב מן המקורות

שני חזיונות קוטביים נשקפים בפרשה. מחד, הקטרת קטורת מסוכנת היא, ומוות מהלך בעקבותיה; צא וראה מה עלתה להם למאתיים וחמישים איש מקטירי הקטורת; מאידך, קטורת שהקטיר אהרן בחופזה היא שעצרה את המגפה שאכלה בעם! קרח ועדתו באים בטענה על משה ואהרן: “רב לכם כי כל העדה כלם קדושים ובתוכם ד`, ומדוע תתנשאו על קהל ד`” (במדבר טז ג). לכאורה הם צודקים, הרי נאמר כבר על עם ישראל “ואתם תהיו לי ממלכת כהנים וגוי קדוש” (שמות יט, ו) “ועמך כלם צדיקים” (ישעיה ס, כא). אלא שקרח ועדתו, ברודפם אחר הכבוד אמרו רק את חצי האמת, וכידוע חצי אמת גרועה משקר. נכון שעמך ישראל כולם קדושים, כולם צדיקים, אלא שבתוך עם ישראל יש מדרגות מדרגות. ישנם כהנים, לויים וישראלים. יש תפקידים שונים, יש לומדי תורה ויש מחזיקי תורה, יש מנהיגים מדיניים ויש מנהיגים רוחניים. מי שמנסה לטשטש ולבטל את ההבדלים והמדרגות בתוך עם ישראל, לא רק שמביא לאנרכיה אלא גם רוצה לבטל את המדרגות שבתוך הבריאה, כדרשתו של רש”י על דברי משה רבינו “בֹּקר וידע ד` את אשר לו ואת הקדוש והקריב אליו” (במדבר טז ה). אמר להם משה: גבולות חלק הקב”ה בעולמו וכי יכולים אתם להפוך בקר לערב – כך אין אתם יכולים לבטל “ אחד עשר סממנים היו בקטורת, לרבות חלבנה, שריחה רע. מסתבר, שעירובם של הסממנים יחד מבטא את האחדות שבעם על שבטיו השונים, ואת היותם ערבים זה בזה. קטורת יש בכוחה לעצור מגפה, שמטבעה אף היא מערבת ואוכלת טובים ורעים. אולם כשמבקשים לטשטש את ההבדלים, וכשהסיסמא של המקריבים היא “כל העדה כולם קדושים”, נמצא שאין כל ייחוד שבטי סגולי, ואין גם כל משמעות לעירוב ואחדות מינים שונים, שהרי כולם כאילו שווים. קטורת מאת מקריבים כאלו, לא רק שאינה עוצרת מגיפה, אלא היא המביאה אותה עליהם. "הקנאה והתאוה והכבוד מוציאין את האדם מן העולם" (אבות ד כא). קרח היה חומד כבוד וכידוע ""חמדת הכבוד הוא הדוחק את לב האדם יותר מכל התשוקות והחמדות שבעולם... והוא מן המכשולות היותר גדולים אשר לאדם" (מסילת ישרים, נקיות). ואכן קרח חטא והחטיא את הסובבים אותו והביא עליו ועליהם אסון כבד. גם ירבעם בן נבט הרשע שחטא והחטיא את הרבים, למרות שהיה תלמיד חכם, נכשל בחטא רדיפת הכבוד. כדברי חז"ל תפסו הקב"ה בבגדו, אמר לו חזור בך (מרצונו לחלק את העם לשתי מדינות), ואני ואתה ובן ישי נטייל בגן עדן! אמר לו מי בראש אמר לו בן ישי בראש! אמר לו אם כן איני רוצה לחזור בי (סנהדרין קב א). והתוצאות ידועות - עם ישראל נחלק בבית ראשון במשך מאות בשנים לשתי ארצות ובמקום שיהיה "גוי אחד בארץ" היו בה שניים. מעניין המחלוקת על ידי מחאת כף מבטל את המחלוקת ומבטל את הדינים. כי כל המחלוקות נמשכים מבחינת קורח על אהרן, שהם בחינת שמאל וימין, ועל ידי מחאת כף נכללים שמאל בימין, וימין בשמאל – ומזה נעשית אחדות. לכן ניתן לפרש (תהלים צז): "האירו ברקיו תבל ראתה" – תבל הוא בחינת מחאת כפיים. ועל ידי שנתראה תבל, כלומר מחאת הכפיים, על כן האירו ברקיו – נתתקנה המחלוקת שנקראת ברק, כמו שכתוב (זכריה ט): "ויצא כברק חצו" – וחץ בא מלשון מחלוקת, לכן נאמר (תהלים מז): "כל העמים תקעו כף" – כלומר מלשון התחברות. בעלי המחלוקת הגרועים והחוטאים ביותר הם מי שמערבים בכך את הנפש, שמנהלים את המחלוקת כביכול בשם תיקון הנשמה, בשם יראת שמים ומילי דשמיא! (רבי נפתלי מרופשיץ) איזוהי מחלוקת שהיא לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי. ואיזוהי מחלוקת שאינה לשם שמים? זוהי מחלוקת קורח וכל עדתו (אבות ה, י) מחלוקות רבות ישנן בין בני אדם. טבעו של אדם הוא, ש"כשם שאין פרצופיהן שווין, כך אין דעותיהן שוות". כל אדם, באשר הוא אדם, הוא סובייקטיבי. אין הוא מחשב-על: קר, אובייקטיבי ונטול הזדהות אישית. מתוך כך, נתון הוא בסכנה לחשוב כי כל האמת אינה אלא אצלו. ועל כן עלול הוא להיכנס עם רעהו למריבות ולמחלוקות. צורות רבות לה למחלוקת. אינטרסים אישיים ושאיפות נעלות משמשות בה בערבוביא. שני אבות טיפוס יש לקיצוניים שבבעלי המחלוקת: הלל ושמאי, מחד גיסא, ולהבדיל, קורח ועדתו, מאידך גיסא. כמה סימנים הם למחלוקת הבאה לשם שמים: האחד - עין טובה וענווה. הכרה בכך שיש צד של אמת גם בדברי הזולת. כך נהגו תלמידי בית הלל, שהיו שונים את דברי בית שמאי גם כן. השני - אהבה וכבוד לצד שכנגד. כך נהגו תלמידי בית הלל, שהיו מקדימים את דברי בית שמאי לדבריהם, ואף לא נמנעו מלשאת נשים, אלו ממשפחתם של אלו. השלישי - כנות, שלא להשתמש בדמגוגיה זולה לשם שכנוע בכל מחיר. זו הרי היתה דרכו של קורח, בסיפורו על האלמנה המסכנה והעשוקה שדרה בשכנותו. הרביעי - מתינות, שלא לחוש כעס נורא על העומד מעבר למיתרס; ומתוך כך, יכולת לנהל את הדיאלוג בדעה צלולה, בתבונה ובהשכל. החמישי - יחסם של האחים לדעה זה לזה, באהבה, אחוה שלום ורעות. ולא כקורח, שבני הפלוגתא שלו לא היו רק משה ואהרן אלא גם "כל עדתו", אשר אהבתם לא היתה אלא "אהבה התלויה בדבר". אותה מחלוקת שהיא לשם שמים, אף לאחר שהוכרעה ההלכה כאחד הצדדים, נשארת לעד. עד היום לומדים אנו את שיטתם של בית שמאי לצד ההלכה הפסוקה כבית הלל. אך המחלוקת שאינה לשם שמים, שכל כולה לא בא אלא לספק יצרי כבוד ושלטון, אין לה כל ערך ומשמעות לדורות, לאחר ירידתם של שני הצדדים מעל במת ההיסטוריה. רק אנשים בדרגתם של הילל ושמאי יכולים להרשות לעצמם מחלוקת לשם שמים. אנשים קטנים כמונו צריכים להתרחק מכל מחלוקת, אפילו היא לשם שמים. וכששני חכמי תורה חולקים זה על זה, נחלקים גם תלמידיהם אלה על אלה. לאמיתו של דבר, רק החכמים עצמם רשאים לבוא במחלוקת שלשם שמים היא. לכן נאמר במשנה (אבות ח, יב): "איזוהי מחלוקת לשם שמים? זו מחלוקת הלל ושמאי", ולא נאמר "בית שמאי" ו"בית הלל". רק בין המורים, ולא בין תלמידיהם, יכולה להיות מחלוקת לשם שמים. (רבי חיים מוולוז'ין) להיזהר צריך ליזהר מכל מחלוקת ובפרט ממחלוקת שהיא לשם שמים, שכן לצערנו רוב הצרות והתלאות נולדות ממחלוקת לשם שמים. הרחמן יצילנו ממנה. (רבנו הזקן בעל התניא)