יום ג', טו’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
יעקב סוראני שואב מן המקורות

המרגלים לא שיקרו, הם רק אמרו "בערך" יום שבת אחד, בסיום התפילה, הכריז הרב: "בשבוע הבא אני הולך לנאום על ההגינות. אבקש מכם להתכונן לנאום, ולקרוא את פרק נ"א בספר בראשית". בשבוע שלאחר מכן קם הרב ואמר למתפללים: "כעת, כל מי שעשה כפי בקשתי וקרא את פרק נ"א ב"בראשית", ירים את ידו, בבקשה". כמעט כל האצבעות הורמו. ואז אמר הרב: "בדיוק אתכם אני רוצה לשוחח על הגינות. בספר "בראשית" אין פרק נ"א"... סיפור משפחתי? כמה פעמים אנו מוצאים את עצמנו במצבים דומים? בזמנים כאלה, לעיתים קרובות אנו משכנעים את עצמנו שאנו לא ממש משקרים, זה לא נורא כל כך, זו כמעט אמת. אנו מגלים ש"האמת המלאה" היא מצרך יקר ערך וכזה שלא נתקלים בו בקלות רבה כל כך. בפרשת השבוע שלנו, המרגלים נשלחים לארץ ישראל, אז קראו לה כנען, כדי לרגל ולראות את הארץ. הם חוזרים עם דיווחים כוזבים, אך הם מתחילים ואומרים למשה: "באנו אל הארץ אשר שלחתנו וגם זבת חלב ודבש היא..." (במדבר יג, כז). רש"י מביא מן המדרש, ש"כל דבר שקר שאין אומרים בו קצת אמת בתחלתו אין מתקיים בסופו". כל שקר יש בו שמץ של אמת. לצערנו, לעיתים קרובות מדי, יש באמת שמץ של שקר. רדיפת האמת הוא נושא החוזר על עצמו במסורת היהודית. לעיתים קרובות מתייחסים לתורה כ"תורת אמת", וההבחנה באמת הינה דרישה בסיסית על מנת שננווט נכונה את דרכנו בחיים. לא לדבר על עצים ואבנים - "שלח לך אנשים ויתרו את ארץ כנען..." אומר רש"י: "למה נסמכה פרשת המרגלים לפרשת מרים? - לפי שלקתה על עסקי דיבה שדברה באחיה, ורשעים הללו ראו, ולא לקחו מוסר". ושואלים המפרשים: וכי איזה מוסר יכלו המרגלים לקחת ממרים? והרי מרים דברה במשה רבנו, שאף-על-פי שהיה ענו מאד, למרות זאת הרי הוא בן אדם, ומרגיש מה שמדברים עליו, ועל-כך נענשה מרים. אבל המרגלים לא דברו, אלא על עצים ואבנים, שאין בהם הרגשה כלל... אלא, אומר המהרי"ץ, שעיקר חטאה של מרים לא היה בגלל שדברה על משה לבדו, שהרי הוא ודאי מחל על עלבונו. אלא שעיקר חטאה היה, שהקדוש ברוך הוא, בכבודו ובעצמו, העיד על משה "בכל ביתי נאמן הוא", והוא הגיע למדרגת "פה אל פה אדבר בו". ואם חלילה היה בו איזה נדנוד עבירה, לא היה מגיע למדרגה כזאת, להיות נאמן ביתו של הקדוש ברוך הוא ולקבל התורה מידו (כיון שהקדוש ברוך הוא מדקדק עם חסידיו כחוט השערה), אלא ודאי שלא היה שום פגם במשה. נמצא מכאן, שכל המדבר במשה, לא נקרא שדבר במשה לבדו, אלא חלילה דבר בהקדוש ברוך הוא אשר בחר בו במשה מכל בני ישראל, והשרה שכינתו עליו. וכעין זה היה גם חטאם של המרגלים, כי הלא ארץ ישראל היא תחת השגחתו של השם יתברך, "ארץ אשר עיני ה' אלקיך בה, מראשית השנה ועד אחרית שנה", ולא נתנה תחת שרי(מלאכי) מעלה כשאר ארצות הגויים. ונמצא לפי זה, שמי שמדבר על ארץ ישראל, מדבר גם על הקדוש ברוך הוא, שבחר בארץ זו מכל הארצות. ולפי זה מובנים דברי רש"י, שהרשעים הללו ראו שלקתה מרים על עסקי דיבה, שדברה במשה ונחשב כאילו דברה בשם יתברך בכבודו ובעצמו, ואף-על-פי-כן לא לקחו מוסר להתבונן, שכאשר מדברים על ארץ ישראל נחשב שמדברים חלילה בהקב"ה. לא להוציא דיבה אל ביתו של רבי נפתלי-צבי-יהודה ברלין מוולוז'ין, הנצי"ב, בא שליח מארץ-ישראל, שיצא למסע איסוף תרומות. הנצי"ב ערך לפניו שולחן ועמד לשמשו, כשהוא קורא שוב ושוב: "אורח יקר, אורח מארצנו הקדושה". בתום הסעודה שאל הנצי"ב את אורחו על הנעשה בארץ-ישראל. נאנח השליח והחל לספר על הירידה הרוחנית של דור הבנים לעומת דור האבות. עצר אותו הנצי"ב ואמר שאין רצונו לשמוע את דיבת הארץ. הצטדק השליח: "יאמין לי רבנו שאני מספר דברים כהווייתם". הגיב הנצי"ב: " המרגלים ששלח משה אף הם סיפרו דברים כהווייתם, ובכל-זאת הם נקראים מוציאי דיבת הארץ רעה". ``אני מארץ ישראל, אלא שבעוונותינו גלינו משם ואני שרוי באוסטרובצ`ה. וכן כל יהודי ששואלים אותו מהיכן אתה, מחויב לענות: אני מארץ-ישראל, אלא שלעת עתה שרוי אני בדירת-עראי בגולה``. רבי מאיר יחיאל מאוסטרובצ`ה רבי שמעון בר-יוחאי פתח: "עמד וימודד ארץ" (חבקוק ג,ו), מדד הקב"ה את כל הארצות ולא מצא ארץ שראויה לינתן לישראל אלא ארץ-ישראל.(ויקרא רבה) חטא המרגלים נרמז בפסוק (במדבר יג,לג) "ונהי בעינינו כחגבים וכן היינו בעיניהם". את "ונהי בעינינו כחגבים" אפשר להבין, אבל "וכן היינו בעיניהם", זהו החטא, שכן מה אכפת לך איך אתה נראה בעיני אחרים?! (רבי מנחם-מנדל מקוצק) אמר רבי יוחנן: למה נסמכה פרשת חלה לפרשת עבודת אלילים? לומר לך, שכל המקיים מצוות חלה כאילו ביטל עבודת אלילים.(ויקרא רבה) המרגלים היו "ראשי בני-ישראל" דווקא. שכן הנשיאים והמנהיגים הם שחששו כי בארץ-ישראל תאבד חשיבותם ותתבטל נשיאותם. לא כל מי שהיה ראוי להיות מנהיג במדבר, ראוי להיות מנהיג בארץ-ישראל.(זוהר) גדול כוחה של ארץ-ישראל עד שביכולתה להפוך 'ארץ' - גשמיות, ל'ישראל' - לרוחניות.(הבעל-שם-טוב) בתורה נאמר (במדבר יד,ט) "ואתם אל תיראו את עם הארץ כי לחמנו הם". ארץ- ישראל דרושה ונחוצה לנו כל יום, כאילו הייתה לחם שאי-אפשר להתקיים בלעדיו. לכן אסור לנו להתחשב בקשיים ובמכשולים, יהיו אשר יהיו.(רבי שלום-מרדכי מברזאן) מי שאוהב את ארץ ישראל, נעשית לו הארץ לאוהב. (רבי יחזקאל הלברשטאם ) ארץ ישראל – היא השכינה עצמה. (רבי מנחם מנדל מוויטבסק) פירות בארץ פעם אחת הביאו לאדמו"ר מגור, רבי אברהם-מרדכי אלתר, בעל 'אמרי אמת', פרי מארץ-ישראל. אמר הצדיק: "חשיבותו של פרי מארץ-ישראל היא דווקא כשאוכלים אותו בארץ-ישראל". והסביר: "הגמרא שואלת למה נתאווה משה רבנו להיכנס לארץ-ישראל, 'וכי לאכול מפרייה הוא צריך?'. והרי הדבר תמוה, שכן אילו היה משה רבנו מתאווה לפירות הארץ, היה יכול לבקש שיביאו לו אותם מהארץ למדבר. אלא מכאן אתה למד שחשיבותם של פירות ארץ-ישראל היא דווקא כשהם נאכלים בארץ-ישראל". קדושת ארץ ישראל רש"י מבאר שהטענה הקשה על המרגלים היתה שלא לקחו מוסר ממה שאירע למרים. ולכאורה קשה, מדוע צריכים המרגלים ללמוד ממעשה של מרים הנביאה, והרי היא דיברה במשה רבנו רעיא מהימנא, גדול הנביאים, שהתורה נקראת של שמו תורת משה, אבל המרגלים דברו על ארץ ישראל, ומנין להם ההיקש? אלא התורה מראה עד כמה גדולה ועצומה מעלתה וקדושתה של ארץ ישראל, ושהוצאת דיבה עליה כהוצאת דיבה על משה רבנו ששקול כנגד כל ישראל. ויקרא משה להושע בן נון יהושע (יג, טז). רש"י: התפלל עליו י-ה יושיעך מעצת מרגלים הגאון ר' יהונתן אייבשיץ סבל כידוע מרדיפות שונות שהיו מנת חלקו ממתנגדיו שהוציאו עליו כל מיני לשון הרע וכדו'. פעם אמרו לו שמתנגדיו מתכוננים להתנפל עליו במקלות ולהכותו מכות אכזריות, אמר להם: כשיהושע הלך עם המרגלים התפלל עליו משה "י-ה יושיעך מעצת מרגלים" אולם אח"כ נאמר "ויאמרו כל העדה לרגום אותם באבנים" ולא מצינו שמשה עשה פעולות להצילם, ללמדינו שמהבל פיהם של ישראל יש לחשוש יותר מאבנים ומקלות. וראיתם אותו וזכרתם את כל מצות ה' ועשיתם אותם ולא תתורו אחרי לבבכם ואחרי עיניכם אשר אתם זונים אחריהם. למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי והייתם קדושים לאלוקיכם (טו, לט-מ). ויש לדקדק, דלכאורה הוא כפל לשון שכתוב "ועשיתם אותם" ואח"כ כתוב עוד הפעם "ועשיתם את כל מצוותי". ויש לומר דהנה הסדר הוא "סור מרע ועשה טוב" (תהלים לד, טו), היינו שבתחילה צריכים לתקן הכל, ואחר כך לעשות את המצוה בשלימות, אמנם אם ימתין בעשיית המצוות עד שיקיים "סור מרע", אזי יכול להיות שלא יגיע בכלל ל"עשה טוב", ולכן העצה לזה היא שבתחילה יתחיל לעשות מצוות ויקדש את עצמו, ועל ידי זה יהיה אחר כך "סור מרע", ואחר שיסיר את הרע ויתקן את הכל, יוכל אחר כך לעשות את המצוות ביתר שלימות. וזהו הכוונה שבתחילה יהיה "ועשיתם אותם" - שיתחיל לעשות את המצוה, ואחר כך "ולא תתורו וגו'" - שעל ידי קיום המצוות יוכל לעסוק ב"סור מרע", ואז יהיה "למען תזכרו ועשיתם את כל מצוותי" - שיוכל לעשות כל המצוות בשלימות. הרה"ק מהר"א מבעלזא - לקט אמרי קודש.