יום ב', יד’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
יעקב סוראני מביא מן המקורות - לשבועות

לפני שלושת-אלפים שלוש-מאות ועשרים ואחת שנים, בראש-חודש סיוון, קרה דבר נדיר בעם היהודי – העם כולו התאחד. כשחנה עם-ישראל לרגלי הר-סיני, לקראת קבלת התורה, התורה מתארת זאת במילים: "ויבואו מדבר סיני ויחנו במדבר, ויחן שם ישראל נגד ההר". 'ויחן' – לשון יחיד. חז"ל מפרשים, שזו הייתה הפעם היחידה שהעם כולו התלכד "כאיש אחד בלב אחד", לעומת שאר החניות שהיו "בתרעומות ובמחלוקת". אין זו עובדה היסטורית בלבד, אלא יש כאן מסר עמוק. אחדות אמיתית בעם-ישראל יכולה להתקיים רק על בסיס התורה שניתנה בהר-סיני. בלי הבסיס הזה אפשר באמת לתהות אם אנחנו עם אחד או אולי אוסף של בני-אדם, שבטים ותרבויות. מהות לא-משתנה הזהות היהודית ייחודית לנו, ואין לה מקבילה בעולם. למשל, העם הצרפתי מורכב מבני-אדם המתגוררים בצרפת, דוברים צרפתית, מזדהים עם התרבות הצרפתית וכו'. מי שסבו היגר מצרפת לאמריקה, והוא מעולם לא ביקר בצרפת, אינו דובר את שפתה ואינו מכיר את תרבותה – לא יוכל להיחשב צרפתי; הוא אמריקני לכל דבר. רק בעם היהודי יכול להתקיים מצב ייחודי, שבני-אדם המתגוררים בארצות מארצות שונות, דוברים שפות נבדלות וחיים על-פי נוהגי תרבות שונים בתכלית זה מזה – למרות הכול נחשבים בני עם אחד. הזהות היהודית נובעת מהנשמה המיוחדת שהורישו לנו אבותינו, אברהם יצחק ויעקב, ומהברית שנכרתה עמנו כשעמדנו בהר-סיני וקיבלנו את התורה. באותו מעמד נהפכה הזהות היהודית למהות הפנימית שלנו ואין היא בת-שינוי. אנחנו יהודים לא בגלל מה שאנחנו מאמינים, חושבים, מדברים או עושים. אנחנו יהודים בגלל מה שהננו, בגלל עצם מהותנו. מבחינה זו, המונח 'יהודי' הוא כמו המונח 'אדם'. גם 'אדם' אינו מתאר התנהגויות ואורחות מחשבה, אלא מהות בסיסית שאינה יכולה להשתנות. זו גם משמעות המושג 'יהודי'. נכון, היותנו יהודים מחייב אותנו למערכת של ערכים והתנהגויות, כשם שהמהות האנושית מחייבת את האדם להתנהגות של בן-אדם, אבל מידת היישום של החובה הזאת אינה משנה את עצם המהות. להפך, כשבן-אדם מתנהג כבעל-חיים איננו פוטרים זאת באמירה שהוא איננו בן-אדם. אנו מעמידים אותו לדין דווקא משום שגם אז הוא נשאר בן-אדם. סוד כוחנו בדיוק כך יש לתפוס את המושג יהודי. זו מהות פנימית שמתארת את האדם עצמו. מי שנולד יהודי (או התגייר כהלכה) יהיה מחובר בטבורו לנצח לברית שכרת הקב"ה עם העם היהודי במעמד הר-סיני. הוא לעולם יישאר יהודי, משום שבעצם מהותו הוא חלק מ'ממלכת כוהנים וגוי קדוש'. דווקא משום כך התורה קוראת לו לשוב אליה, שכן הוא תמיד קשור אליה. זה הבסיס שמאחד את כל בני העם היהודי. אנחנו יכולים לריב ולהתווכח, להיאבק ולהילחם - ועדיין נישאר יהודים, אחים. גם אם איננו יכולים להגיע להסכמה ולהבנה, ואפילו כל אחד ואחד חושב על זולתו את הדברים הקשים ביותר, בכל-זאת יהודים אנחנו. זה הדבר הגדול שהתחולל במעמד הר-סיני – הברית הבלתי-ניתנת לערעור בין עם-ישראל לבין הקב"ה ובין כל בני העם היהודי לדורותיהם. הברית הזאת היא יסוד אחדותנו, והיא חוזרת ומתעוררת בעומדנו סמוך למעמד האדיר של קבלת התורה, היום שבו חנה עם-ישראל לרגלי הר-סיני 'כאיש אחד בלב אחד'. חשוב לטפח את האחדות הזאת, לזכור אותה גם בעת פולמוס ועימות ולהבין שהיא סוד כוחנו. האחדות היהודית חיברה את בני העם היהודי במרוצת כל הדורות, ובזכותה נגיע בקרוב אל הגאולה האמיתית והשלמה על-ידי משיח-צדקנו הקדמה של הקב"ה "דרכם של מחברים להקדים הקדמות לספריהם. מה ההקדמה שהקדים הקב"ה לתורה? – דרך-ארץ קדמה לתורה' – זו הקדמתו של הקב"ה" (רבי שמחה-בונם מפשיסחה) שובו לאוהליכם התורה מספרת שלאחר קבלת התורה אמר הקב"ה למשה: "לך אמור להם שובו לכם לאוהליכם" (דברים ה,כז). אמנם בני-ישראל קיבלו את התורה, אבל הקב"ה רוצה לראות מה קורה אחרי שהם שבים לאוהליהם – איך תהיה ההתנהגות בבית. (רבי בונם מפשיסחה) דרושה אחדות "ויענו כל העם יחדיו... כל אשר דיבר ה' נעשה" (שמות יט,ח). בני-ישראל אמרו למשה שכדי לעשות את כל אשר דיבר ה' צריך שיהיה "כל העם יחדיו". (הגר"א) התחייבות לזולת מדוע אמרו בני-ישראל "נעשה ונשמע", והלוא כל אחד ואחד דיבר על עצמו, ואם-כן היה צריך להיכתב 'אעשה ואשמע'? אלא שמפני הערֵבות והמתיקות של קבלת התורה קיבל כל אחד ואחד ערְבות והתחייבות גם על חברו. (חידושי הרי"ם) נתינה וקבלה חג השבועות נקרא 'זמן מתן תורתנו' ולא 'זמן קבלת תורתנו', משום ש נתינת התורה הייתה בשווה לכל ישראל, אבל קבלת התורה איננה שווה אצל כל אדם מישראל; כל אחד ואחד מקבל את התורה לפי ערכו ולפי השגותיו. (רבי מנחם-מענדל מקוצק) כוח לכל הדורות "וידבר אלוקים את כל הדברים האלה לאמור" (שמות כ,א). עשרת הדיברות נאמרו לכל ישראל, והוספת המילה "לאמור" באה לרמז על נתינת כוח מיוחדת שניתנה במעמד זה לנשמות ישראל לדורותיהם. (ספר המאמרים קונטרסים) נקי מכל חטא בכל חג התורה מזכירה בתוך הקרבנות שיש להביא גם שעיר חטאת, אולם בחג השבועות אין המילה 'חטאת' נזכרת. משום שבחג השבועות, יום קבלת התורה, כל אחד ואחד מישראל הוא בבחינת 'גר', שהוא כ'קטן שנולד', וקטן שנולד נקי מכל חטא וחטאת. (רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב הרב יכול למחול בראש-השנה הקב"ה הוא בבחינת 'מלך', וגם כשהוא רוצה למחול על כבודו אינו יכול, כביכול, שהרי "מלך שמחל על כבודו אין כבודו מחול"; אבל בחג השבועות הקב"ה הוא בבחינת 'רב', ורב שמחל על כבודו, כבודו מחול. לכן ביום הזה צריך הקב"ה למחול ולסלוח לנו על כל החטאים והעוונות. (קדושת לוי) אחוזות ודבוקות עשרת הדיברות מתחילים ב'אנוכי ה' אלוקיך', ומסתיימים ב'כל אשר לרעך'. ללמדנו שהמצוות שבין אדם למקום ושבין אדם לחברו אחוזות ודבוקות זו בזו, ולא ייתכן קיום לאלו בלי אלו. (עיטורי תורה) כוח לעבודה עצמאית בדיבר הראשון במתן תורה נאמר "אנוכי ה' אלוקיך אשר הוצאתיך מארץ מצרים" (שמות כ,ב). בזה ניתן לבני-ישראל הכוח לעבודה הרוחנית של 'יציאת מצרים' – שיוכלו לצאת מהמְצָרים ומהמגבלות שלהם בכוח עצמם ועל-ידי עבודתם. (לקוטי דיבורים) נחרתה האמונה מהיום הבהיר האמיתי הראשון, כאשר ה' יתברך הביא אותנו למעמד הר סיני, ונתן לנו את התורה הקדושה ואמר – "אנוכי ה' אלוקיך", מאותו יום נחרתה בנפש בני-ישראל האמונה הפשוטה שכל המתרחש אצל כל יהודי, בכל מקום שהוא, הכול בהשגחה פרטית.