יום ה', יז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
יעקב סוראני מביא מן המקורות

למה לא ניתנה התורה בארץ-ישראל? התשובה היא : שלא להטיל מחלוקת ביו השבטים. שלא יהיה זה אומר: בארצי ניתנה התורה. לכן ניתנה במקום הפקר. ולכן נמשלה התורה לאש ולמים, מה אלו בחינם אף אלו בחינם. שלא יעצור אדם את התורה לעצמו ולמשפחתו, אלא יפזרנה לכל באי עולם, וכל הזוכה ללמוד – ילמד. (מדרש לקח טוב) במדבר אין בנייני משרדים או מפעלים. אז לו היית חי במדבר, רוב הסיכויים שלא היתה לך עבודה. לא יהיה מעליך שום בוס ולא עובדים כפופים לך. במדבר אין ערים ואין שכונות, אתה לא תהיה בצד הנכון ולא בצד הלא-נכון של תחנת הרכבת. אין שם בתי כלבו או מרכולים. אתה תאכל שם מן מן השמיים ותלבש את אותם זוג נעליים במשך ארבעים שנה. על כן, אומרים חז"ל, ניתנה התורה במדבר. לו נתן לנו ה' את התורה בוול סטריט, היה עליו להחליט את מי למנות למועצת המנהלים ומי ישמור על הריבית במשק. לו נתן לנו את התורה בארץ הקודש, היה עליו להחליט אם הוא רוצה לתת אותה בירושלים הדתית, בצפת המיסטית או בהיי-טק התל-אביבי. או אולי היה מעדיף בקיבוץ של השומר הצעיר או אולי בכלל במושב? השם לא רצה בעלי מניות בתורה, לא מבנה ארגוני, ושום הקשר פוליטי או חברתי. למעשה, שום הֶקשר בכלל, רק אנחנו והתורה. לא היה יותר טוב לו נשארנו במדבר? אך ברגע שהשם היה בטוח שקיבלנו את המסר – שהבנו שהתורה אינה תוצר של כל גיל שהוא, סביבה או רקע תרבותי, ושהיא שייכת באופן מוחלט, שאינו משתמע לשתי פנים, לכל אחד ואחד מאיתנו – הוא שלח אותנו לערים הגדולות והקטנות בעולמו, למשקים ולשווקים, לאוניברסיטאות ולבנייני המשרדים. הוא אמר לנו שעכשיו, כשהוא עשה את חלקו, זה תלוי בנו לעשות את התורה שלו יתברך לרלוונטית לכל אותם מקומות ובכל ההקשרים הללו. רבי שמעון אומר: שלושה כתרים הם: כתר תורה וכתר כהונה וכתר מלכות.(אבות פ' ד), כתר מלוכה וכהונה רק איש מזרע אהרון או מזרע המלוכה יוכל לזכות בזה, אבל כתר תורה מונח בקרן זוית וכל הרוצה ליטול יבוא ויטול. תוך 50 יום חמישים יום בסך הכל עברו מיציאת מצרים עד למעמד הר סיני. יצאנו מבירא עמיקתא (מבור עמוק) לאגרא רמא (לגג גבוה). גם במשך חמישים הימים הללו עברנו תהפוכות ומשברים גדולים. מקריעת ים סוף, שבה אפילו שפחה ראתה מה שלא ראה יחזקאל בן בוזי – עד לנפילות ומשברים גדולים של תרעומות ומחלוקות: חולשה שריפתה את ידיהם והביאה עליהם את עמלק ככתוב "וַיָּבֹא עֲמָלֵק וַיִּלָּחֶם עִם יִשְׂרָאֵל בִּרְפִידִם" (שם ח) . ומתוך המשברים, הנפילות והרפיון הם עושים תשובה כפי שנאמר "וַיִּסְעוּ מֵרְפִידִים וַיָּבֹאוּ מִדְבַּר סִינַי וַיַּחֲנוּ בַּמִּדְבָּר וַיִּחַן שָׁם יִשְׂרָאֵל נֶגֶד הָהָר" (שם יט, ב ). מהי תשובתם? שהתאחדו כאיש אחד בלב אחד ככתוב ויחן שם ישראל (עיין רש"י שם. כשם שהאדם יש בו אברים אברים אבל כולם שייכים לגוף האחד, ויש לו לב אחד המשפיע חיים וחיות בכל האברים, כך גם האומה, למרות היותה מחולקת לכאורה לשבטים, התאחדו כאיש אחד וקיבלו את מנהיגיהם משה ואהרון כראש וּכְלֵב, המשפיעים על כל האומה בדרכה ממצרים לירושלים. זה היה התנאי למעמד הר סיני – האחדות הרוחנית והמעשית. עם ישראל אשר יצא זה מכבר מבור הגלות בת האלפיים וחזר לארצו, עוברים עליו גם כן תהפוכות ומשברים, תרעומות ומחלוקות כמעט בכל נושא העומד על הפרק, כחלק מהבירור המוכרח על – מה אנו ומה חיינו, ומה תפקידנו וייעודנו בעולם. וכשם שאחרי חמישים יום זכינו למעמד הר סיני לעיני כל ישראל עד אחרון האנשים, מתוך אחדות, נזכה גם אנו בע"ה להגיע למדרגה שבה כל עם ישראל יתאחד כאיש אחד בלב אחד בארץ ישראל כפי שנאמר גוי אחד בארץ ומתוך כך נזכה ל"ותחזינה עינינו בשובך לציון, ונזכה כולנו במהרה לאורו" ומתוך שאנו נזכה – תזכה גם כל האנושות כדברי הנביא ישעיהו "ומלאה הארץ דעה את ד' כמים לים מכסים". "הרימו את ישראל" התחלנו את ספר במדבר שחכמים קוראים לו ספר הפקודים. וצריך להבין מדוע בחרו חכמים לקרוא לספר הזה בשם זה, כאילו המניין של בני ישראל יש לו חשיבות מיוחדת במינה.וכך אומרת התורה: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם". שאו, הרימו את ראש כל עדת בני ישראל. כשמונים את עם ישראל זה מרומם אותם. רש"י אומר שהקב"ה מחבב את ישראל ומשום כך מונה וסופר אותם. הפרשה פותחת: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר" - למה צריך לומר מתי ואיפה הקב"ה אמר את הדברים. אולי אמירת הזמן יותר מובנת, אבל מה פשר הזכרת המקום. משמעות הכתוב היא שיש קשר בין הזכרת מדבר סיני ואהל מועד למצווה הזאת למנות את ישראל מפני שישראל הגיעו כעת למדריגה חדשה, מיוחדת. הם קבלו את התורה במדבר סיני, יש כבר אהל מועד, יש כבר משכן שהשכינה שורה בו, וכעת הגיע הזמן למנות את ישראל. מאז בריאת העולם יש תהליך של התקדמות. אדם הראשון היה אחד, ונברא בכליל השלימות. לאחר שחטא נפל מהמדריגה שהיה בה, עד שבא אברהם אבינו והחל לתקן, הוא היה היחיד והראשון. עד שבא אברהם אבינו היה העולם רופף ולא היה מי שיגרום לקיומו של העולם כמו שהגמרא אומרת: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אל תקרי בהבראם אלא באברהם", בזכותו של אברהם. אברהם מחזיק בעולם מצד אחד, כשנולד יצחק הוא החזיק את העולם מהצד השני. אברהם הוא מידת החסד, הוא מחזיק את העולם מצד ימין, יצחק הוא מידת הדין ומחזיק את העולם מצד שמאל, ויעקב הוא השלישי הוא מידת האמת ומחזיק את העולם באמצע. העולם כבר מתחיל לעמוד על עומדו אבל עדיין לא ממש יציב, ואז נולדים השבטים. מאחד נתרבו לשלושה, משלושה לשנים עשר, אחר כך שבעים נפש ואח"כ ישראל יוצאים ממצרים, מקבלים את התורה, מצטווים על המשכן והשכינה יורדת בישראל. כעת אחרי שהגיעו לשלימות כזאת - מצטווים ישראל למנות כמה הם בני ישראל. והמספר הוא מספר שלם: שישם ריבוא. ומשום חיבתם הקב"ה מונה אותם. המניין נעשה ע"י משה, אהרן וראשי אלפי ישראל, וכל אחד מתיילד "על משפחותם לבית אבותם במספר שמות ". יש מספר ויש שמות. כל אחד הוא חלק מהכלל כולו, אבל לכל אחד יש גם את המהות המיוחדת שלו. ישראל משולים לכוכבים. במקום אחד נאמר: "המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא ", ובמקום אחר נאמר: "המוציא במספר צבאם לכולם שמות יקרא ". כלומר לכולם יש שם אחד כללי של "צבא השמים", ויש לכל כוכב שם מיוחד משלו, כל כוכב הוא עולם שלם. וישראל משולים לכוכבים, כל אחד מישראל יש לו שם מיוחד, מהות מיוחדת, תפקיד מיוחד, ייחוד מיוחד. וכל אחד הוא חלק מהכלל כולו. ויש סדר, פה אנחנו רואים את החלוקה הכללית כל אחד מה תפקידו. אנחנו רואים חלוקה למקומות: איזה שבטים למזרח - וזה בדווקא, ואיזה שבטים לדרום - וזה בדווקא. וחז"ל אומרים שזה מסודר כנגד מה שנעשה במרומים ששם יש את המרכבה האלוקית, השכינה האלוקית העליונה סובבים אותה חיות הקודש מצדדים שונים, כנגד זה ישראל מקיפים את המשכן, מקיפים את השכינה שיורדת בתוך ישראל. ומה שעושים ישראל זה מעיין מה שנעשה למעלה. על כן במפקד ישראל יש גילוי מיוחד של ההופעה של עם ישראל בתפקידיו המיוחדים, הייחוד המיוחד של כל אחד ואחד והייחוד של כולם ביחד. הספירה היא מנשאה את ישראל מעלה, "נשא את ראש בני ישראל". המפקד אמנם בא לתת חשיבות לכל אחד מבני ישראל, בבחינת "בשבילי נברא העולם", אך יותר מזה , זה בא להראות את חשיבותו של כל יחיד בתוך היעוד הכללי של עם ישראל , במספרו הכולל מראה על כך שכולם מאוחדים ביחד לשם קיום מצווה, מתוך ערבות ההדדית, ושצריך את שיתוף הכוחות כולם כדי שיוכלו לקיים אותה. ולכן משה מונה אותם לבית אבותם, למנין הדגלים, וגם כחלק מעם ישראל, ללמד על כך שלכל אחד תפקיד בתוך בית אבותיו, בשבטו ובתוך ישראל. וכך אמרו חז"ל שאילו היה חסר אחד מישראל לא הייתה התורה ניתנת לנו בסיני, נמצא, שכל אחד תורם את חלקו בכך שתתגלה התורה בכל היקפה ועומקה בישראל.