יום ד', טז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
יעקב סוראני שואב מן המקורות

מיד אחרי יום טוב ראשון של פסח מתחילים לספור את ספירת העומר. זאת משום, שבליל הסדר זוכים להארה גדולה שעל ידה יוצאים ממצרים, ואחר כך קונים שוב את המדרגה הגבוהה שזוכים אליה בליל הסדר, בעבודה של ימי ספירת העומר. מה היא עבודה האמיתית ? עבודה בתיקון המידות, בזהירות בכבוד הבריות, שכן בימים אלו, אומרים חז"ל (יבמות סב, ב), מתו עשרים וארבע אלף תלמידי רבי עקיבא על שלא נהגו כבוד זה בזה. הם מתו מיתה רעה, אסכרה, ומיתה זו קשה מכל המיתות שבעולם. היא מתחילה בפה ומסתיימת בגרון. אמרו חכמים (בבא-מציעא נט, א): "המלבין את פני חברו ברבים - אין לו חלק לעולם-הבא". כי האדם נברא בצלם אלוקים, ומפני שיש בו צלם אלוקים הוא בן העולם-הבא. מפני שיש בו נשמה עליונה, אלוקית, לכן הוא שייך לעולם עליון אולקי, לעולם-הבא, ומי שמלבין פני חברו ברבים פוגע בצלם אלוקים שבאדם. איש כזה מאבד את צלמו האלוקי ואין לו חלק לעולם-הבא. לעומת זאת, מי שזהיר בכבוד חברו מראה בזה שהוא מוקיר ויודע את ערכו של האדם, את מעלתו הגדולה הזו שיש בו צלם אלוקים. הכרה זו, המתבטאת בכבוד שהוא נותן לחברו, עושה אותו לבן העולם-הבא. תלמידי רבי עקיבא לא נהגו כבוד זה בזה, לא נהגו כבוד בצלם האלוקי שבאדם, ולא נהגו כבוד בתורה. על-כן מתו מיתה רעה. בימים אלו, ימי ההכנה לחג מתן-תורה, צריכה ההכנה להתמקד בתיקון המידות, מה שהוא תנאי לקבלת התורה. מי יתן ותִשרה רוח של טהרה במחננו, רוח של אחדות, ובעיקר בין בני התורה, שנראה את מעלות חברינו ולא חסרונם. ומתוך אחדות של כאיש אחד בלב אחד, נקבל את התורה. לספור זמן "וספרתם לכם ממחרת השבת", המפרשים שואלים לכאורה המילה "לכם" מיותרת. הפסוק יכל להכתב: "וספרתם ממחרת השבת". אם כן, מדוע מוסיפה התורה את המילה "לכם"? אולי ההסבר הוא שלא נחשוב שהענין של ספירת העומר הוא ענין של ספירת הימים והשבועות בלבד. אין הכוונה רק לידיעת כמות הימים והשבועות שעברו מהתחלת הספירה. אלא עיקר הספירה מכוונת "לכם", לעצמכם, לספור את הימים לא מבחינת כמות הימים אלא מבחינת איכות הימים, איכות הנהגת האדם וכל פרטי מעשיו וענייניו. מהמילה "לכם" משמע שהספירה היא לטובת האדם, שהוא ישתמש בימים אלו לטהר עצמו ולהתקדש במשך שבעה שבועות אלו. יש לנו מסר חשוב מאוד מהמילים "וספרתם לכם", לבחון את עצמנו, לעשות חשבון נפש, לראות איך אנחנו משתמשים בזמן שלנו, האם אנחנו מבזבזים זמן, האם יכולנו לעשות יותר בזמן שניתן לנו, האם מה שאנחנו עושים עם הזמן שלנו הוא דבר המביא לקדושה ולטהרה או חלילה להיפך - לחילול שם שמים!! אנחנו מצווים "לספור זמן". אנחנו צריכים לספור את הזמן שלנו. לראות כמה זמן הקדשנו לעצמנו, כמה זמן הקדשנו לעשיית חסד ועזרה לזולת , לקירוב לבבות ואהבת חברים, ללימוד תורה ולקיום מצוות, זו המשמעות של "וספרתם לכם". "וכי תבואו אל הארץ וקצרתם את קצירה, והבאתם את עומר ראשית קצירכם אל הכהן". החקלאי זרע בדמעה ועומד לקצור ברינה ולשאת את אלומותיו , אך התורה מצווה אותו להודות לאדון הכל, המשיב את הרוח ומוריד את הגשם ונותן טל ומטר לברכה על פני האדמה ובעצם להקריב קרבן תודה . נשאלת השאלה האם הוא צריך להודות והקריב קורבן על מעשה ידיו יותר מאשר המן שאכל יום יום במדבר עם 'כפית זהב בפה' ? הרי הפעם הוא עבד והזיע על זה ? שונה הוא קרבן-תודה זה משאר קרבנות התודה. אין הוא בא על דבר היוצא ממנהגו של עולם. להיפך, כל כולו לא בא אלא על קיומו של הטבע הקבוע (מהר"ל, אור חדש ו' י"א). מדריגה גבוהה של אמונה נדרשת כדי להודות על ברכת ה' הבאה בדרך הטבע. הנהגה א-להית זו, ייחודית היא לארץ ישראל, הנס אשר בתוך מערכות הטבע; לעומת הנהגת ה' ביציאת מצרים ובמדבר, שהנהגה של נס היתה. על כן אמרו חז"ל במדרש (ויק"ר כ"ח ו'): "אל תהי מצוות העומר קלה בעיניך, שהרי בזכות העומר ירש אברהם את הארץ". ואכן, המצוה הראשונה אשר קיימו ישראל בבואם לארץ ישראל בימי יהושע בן נון לא היתה אלא הקרבת העומר. להורות כי זוהי הנהגת ה' את עמו בארץ הקודש: הארץ אשר אפילו גרגרי החול שלה אינם חול כי אם קודש נעלם; הארץ אשר כל מהלך הטבע שלה הוא נס נסתר. ועל כן הלכי הגאולה המתרחשים בה - בדרך הטבע הם באים. מה פעל יום בספירת העומר אנו אומרים: "היום יום". הכוונה היא, שהיום יהיה יום, שיידעו מה פעלו בכל יום - מה פעלו אתמול ומה צריכים לפעול היום. בפרט בימינו אלה, שמחכים מיום ליום, משעה לשעה ומרגע לרגע לקיום הייעוד: "כימי צאתך מארץ מצרים אראנו נפלאות", ודאי שצריכים לייקר את הזמן.(ספר השיחות) שלמות עם ישראל "שבע שבתות תמימות תהיינה" (ויקרא כג,טו). "שבע" רומז לשבעת הסוגים שבעם ישראל. "שבע שבתות" זהו כפי שכל מידה כלולה מכל שבע המידות. כשם שכל יום מימי הספירה חשוב לשלמות הספירה, כך כל אחד ואחד מישראל חיוני לשלמות העם. רק כאשר כולם מצטרפים יחד, מתוך אהבה ואחווה, נוצר "שבע שבתות תמימות תהיינה".