יום א', יג’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 835
יעקב סוראני מביא מן המקורות

מקום בו בורח אליו החמץ - כל אור של קדושה שצריך להתגלות - יש כנגדו התגברות של המקטרגים, אשר גם הם מתאמצים ועובדים. ועבודתם היא להכניס אנשים לכעס, למחלוקת ולקטטות - זוהי עבודתו של היצר. לכן, כשאדם מתחזק הריהו נוטל מהם את שליטתם. וכשעובדים בבתים בכל ערב פסח, מנקים מקרצפים ומגרדים - הכל גירודים, שבהם מסלקים ומטאטאים החוצה את הסטרא אחרא. ולכן היצר הרע איננו מוכן להניח לזה, בראותו שעובדים בכל הבתים - הופכים את כל הבית ומנקים ביסודיות, וכל זה הוא מעונין לקלקל, להרוס ולעשות קטטות ומריבות, מחלוקות ומהומות בכל בית - כדי שגם לו תהיה 'סחורה' כלשהי. על כן, הימים הללו הם זמן גדול - אם האדם מתאפק כנגד הכעס והצעקות, ונשאר רגוע ואיננו עונה, ומקבל הכל באמונה ובשמחה ואף משרה אוירה רגועה בבית - זוהי עבודת היום .( "קב הישר") שאלו את בעל ה'אמרי-אמת' מגור, מדוע דווקא בשנות 'קץ' (שנים של עת-רצון לביאת המשיח) גוברים הקשיים והניסיונות, ולפעמים גם יש צרות וגזרות. אמר להם: "נאמר בירושלמי 'מכאן שאין השטן מקטרג אלא בשעת הסכנה'. יש לפרש שהכוונה ב'שעת הסכנה' היא ל'שעת הסכנה' של השטן עצמו. כאשר השטן רואה שמגיע זמן ראוי ומסוגל לביאת המשיח, שבו יבוא קיצו, שכן כשיבוא משיח ישחט הקב"ה את יצר-הרע, או-אז הוא 'מקטרג' ועושה מאמצים יתרים לעכב את הגאולה". כאשר מגיעים לעת-רצון, שבה ראויה לבוא הגאולה, יש להתאמץ ביותר שלא למעוד חלילה, ואדרבה, להוסיף התחזקות בתורה ובמצוות, להיות רגועים ושמחים כדי להתגבר על הקטרוגים ולזכות לביאת המשיח בשמחה ובטוב ללב . למה משיח מצורע ? הוא דיבר לשון הרע ? הגמרא שואלת (על המשיח) "מה שמו?", ומשיבה: "חיוורא" (=מצורע)! (סנהדרין צח,ב) איך יתכן ? האם הוא דיבר לשון הרע ?? הצרעת היא "בעור בשרו". היא אינה פוגעת ברבדים פנימיים של הגוף, ואפילו לא בבשר עצמו, אלא רק בחלק החיצוני ביותר - העור. הצרעת מסמלת אפוא מצב, שבו עצמותו של האדם, עם כל פנימיותו, היא בתכלית השלמות. על כן המצורע מסמל אפוא אדם נעלה מאוד, מושלם בכול, שזיכך לחלוטין את כל כוחות נפשו, עד שכל פנימיותו כבר טהורה. עתה נותר לו לזכך רק את השיירים, את הפסולת שנשארה ברובד החיצוני ביותר שלו יש רק נגע חיצוני, בעור שמחוץ לבשר עצמו. זה גם מצבו של עם-ישראל בסוף הגלות - מבחינה חיצונית נראה כאילו יש בו נגעים רבים (צרעת), אבל האמת היא, שאלה נגעים חיצוניים בלבד. כל פנימיותו של עם-ישראל כבר נטהרה במשך הדורות, ונשאר רק לזכך ולטהר את הדרגות החיצוניות והתחתונות ביותר. זו הסיבה שהמשיח, גואלם של ישראל, נקרא 'מצורע'. כינוי זה, במשמעותו הרוחנית והפנימית, מבטא שלמות עליונה ביותר - הן של המשיח עצמו והן של עם-ישראל כולו. הכול כבר שלם ומוכן לגאולה, ונשאר רק לברר ולזכך את ה'עור' החיצוני בלבד. כמו-כן מבטא הכינוי 'מצורע' את העובדה, שהמשיח נמצא בגלות, כשהוא סובל את תחלואי הגלות ומצפה בקוצר-רוח ובכיליון-עיניים להתגלותו, כדי להביא את הגאולה האמיתית והשלמה. דרשת שבת הגדול אמר פעם רבי צבי הירש מליסקא בדרך צחות, כל הרבנים טורחים לפני פסח ליישב סתירות ברמב"ם, ואני מתרץ סתירה כזו בפועל ידי ממש, מה כוונתי? הרמב"ם מביא להלכה במקום אחד, את העשה של "בערב תאכלו מצות" אולם במקום אחר מביא את הלאו של "לא תגנוב" ואם כן כיון שאסור לגנוב מה יעשה עני שצריך לאכול מצות בפסח ואין לו כסף לקנות מצות? נמצא שיש סתירה בדברי הרמב"ם, אמנם שבא אלי עני, אני נותן לו כסף למצות, א"כ אני מתרץ יפה את הרמב"ם שלא תהיה סתירה בדבריו, וזו הדרשה שלי לשבת הגדול (ספורי חסידים לרש"י זוין). חג הפסח וחג המצות בתורה נקרא החג תמיד בשם חג המצות, אולם בפי חז"ל נקרא החג בשם פסח וכן קראו למסכת העוסקת בעניני החג מסכת פסחים, ונראה כי חג המצות בא להורות על שבחן של ישראל שהזדרזו לצאת במצוות ה' ולכן לא הספיקו לאפות לחם אלא מצות ועל זה אמר הנביא זכרתי לך חסד נעורייך ומפרש רש"י שהקב"ה זוכר לעם ישראל את הזכות שיצאו מהר ולא הכינו להם צידה, ואלו השם פסח מורה על "שבחו" של הקב"ה, שפסח על בתי בני ישראל בנגפו את מצרים, ואם כן ישראל מכנים את שם החג בדבר המורה על "שבחו" של הקב"ה ואלו הוא קורא לחג על שם שבחן של ישראל (קדושת לוי) בדיקת חמץ בלב פעם בשעת בדיקת חמץ קרא רבי ישראל מויז'ניץ בעל אהבת ישראל לנאמן ביתו רבי חנא ואמר לו, בדקנו החמץ בבית, עתה בדוק את החמץ שבלבי, ענה לו רבי חנא, רבי, אין צורך לבדוק, הלכה פסוקה במשנה: מקום שאין מכניסין בו חמץ אין צריך בדיקה (תפארת שבמלכות עמ' 232) שריפת הנוצה והכף בבדיקת חמץ רבי יששכר דב מבעלז אמר פעם, התינח ששורפים את הנוצה והכף שמשתמשים בהם בבדיקת חמץ, כיון שהם נגעו בחמץ, אבל למה אם כן שורפים את הנר?, אלא הסביר, הנר נדון לשריפה כי כל כולו לא בא אלא לחפש חסרונות!! (הגדת הגיוני הלכה) כל חמירא וחמיעא רבי ברוך ממז'בוז' היה אומר: כל חמירא וחמיעא דאיכא, כל מיני חמץ (היינו העבירות המשולות לחמץ) שישנם – הם ברשותי, דחזיתיה – נדמה לי שראיתי, אבל באמת ודלא חזיתיה – עדיין לא ראיתי, דבערתיה – נדמה לי שבארתי, אבל באמת ודלא בערתי – לא בערתיו כלל, ולכן הנני מבקש ממך רבונו של עולם ליבטל ולהוי הפקר כעפרא דערעא. בטעם איסור אכילת חמץ כדי להשריש בלב על ידי איזה פעולה ומראה ענין הנהגת ה' ציונו לבל נאכל חמץ, דמצה אין בה יתרון על ידי תחבולות ידי האדם, להעלות העיסה יותר מהקמח והמים שנבראים ממנו יתברך, מה שאין כן חמץ, שולט בו תחבולות האדם להעלות העיסה על ידי שאור שהוא המתפיח ומחמץ והוא אמצעי הנעשה ע"י האדם להוסיף כביכול על הבריאה, ולכן גם הזהיר הכתוב כי כל שאור ודבש לא תקטירו ממנו אשה לה', כי בבית המקדש היו יותר קרובים לה' אז עלינו למעט בתחבולות, ולכן בזמן הזה שהוא זמן השרשת האמונה בעם ישראל, עלינו למעט בהשתדלות, ובתחבולות הליכות עולם ולהראות שה' הוא המנהיגנו וכל אכילתנו הוא כעין אכילת הכהנים הקרובים אל ה' כל השנה שאכלו שיירי מנות שאין בהם שאור (הנצי"ב בפירושו העמק דבר לשמות יג,ג ויקרא ב,יא ובהקדמתו לפירושו על שיר השירים).