יום א', כא’ באייר תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 19
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 833
כתבת אתרי יד שרה אפרת תוסייה-כהן עם עו"ד ד"ר מיקי שינדלר העומד בראש "יד ריבה" וצוות עורכי דין מתנדבים הפועלים לשמירת זכויות הזקן

עו"ד ד"ר מיקי שינדלר המנהל את יד ריבה ראה דברים כואבים בחייו וכשהוא מדבר עליהם הוא נרעש כמי שנתקל לראשונה בתיק משפטי מעין זה. אלא שד"ר שינדלר ראה ורואה למרבה הצער מאות שכאלה, קרוב ל-900 תיקי התעללות בקשישים בשנה. זה קורה, ולא הכל בקרחון האימה הזה נחשף לציבור – אך יד ריבה הפכה להיות כתובת מעשית וזמינה להגנה על זכויות הזקן. היא זמינה אם הוא מצליח לשבור את מחסום הכאב והבושה ולהגיע ולהתלונן. הוא, אחד מיקיריו או שכניו הרואה את הנעשה ומחליט שאין להחריש עוד. שכן, ההתעללות באה לעיתים מתוך הבית פנימה, מתוך חוג המשפחה, בידי ילדים שהוריהם גידלו אותם באהבה. לפתע קורה להם, להורים הקשישים, הנורא מכל: הם הופכים קרבן לעושק והתעללות של בשרם ודמם שלהם. כיצד להתמודד עם התופעה? מה אומר החוק? מהו שיריון ההגנה שיכולה יד ריבה להעניק לקשיש? עו"ד שינדלר הוא בוגר תואר ראשון בעבודה סוציאלית מאוניברסיטת בר אילן ובשנות עבודתו הראשונות השלים את לימודי המשפטים גם באוניברסיטת בר אילן. "בר-אילן, הבית האקדמי שלי" הוא אומר בחיוך. "הקורסים המשפטיים עניינו אותי מאד וראיתי בהם אפיק לשימוש יעיל מבחינת היכולת לסייע ולתרום לאנשים ולחברה. היום המימשק בין משפטים ועבודה סוציאלית הרבה יותר שכיח אולם כשאני למדתי זה לא היה כך". במקביל לעבודתו כעובד סוציאלי, עבד שינדלר שגדל בקריית אונו גם כעורך דין במשרד פרטי. ליד ריבה בירושלים הגיע לפני 15 שנים כשראה מודעה המחפשת עו"ד עבור סיוע משפטי לזקנים. במרוצת השנים השלים גם את הדוקטורט שלו במשפטים בנושא חוק הגנה על חוסים. בתחום המשפטי הייחודי הזה הפך עו"ד שינדלר למוביל ומומחה התובע שינוי. כשהוא מדבר על המצב הקיים - הוא יודע אותו ולא מסמינרים באקדמיה. הוא רואה אותו בשטח. בבתי קשישים שלעיתים קשה הכניסה אליהם מאחר וגם להזנחה והתעללות יש ריח. "משפט וזיקנה" הינו תחום של עשייה בשטח ועיון אקדמי שפורץ ועולה בכורח הנסיבות לתודעת השיח הציבורי ומקבלי ההחלטות. הוא מתמקד בצרכיה של אוכלוסיית זקנים גדלה והולכת: שאלות משפטיות בנושאי תעסוקה, אפוטרופסות, בטחון סוציאלי, כשרות משפטית, עצמאות, התעללות, נישול,הזנחה, צורך לערוך צוואות,סכסוכים משפטיים עם בני משפחה – עולם שלם של צרכים משפטיים שכולם נועדו למנוע פגיעה בזקן ואמורים להפוך לשיריון מגן יעיל. בפועל - המציאות לעיתים שונה. פרופ' ועו"ד ישראל דורון, ראש החוג לגרונטולוגיה באוניברסיטת חיפה כותב בספרו "זיקנה בהיכלים של צדק": "זכויות קשישים הינו מושג מודרני. בישראל קבוצת הזקנים הינה קבוצה מודרת, מוחלשת הסובלת מגילנות. הכוונה לשלילת עמדה ערכית כלפי אדם רק בשל גילו הכרונולוגי ובהתבסס על ההבנייה החברתית השלילית של תהליך ההזדקנות. הקשישים אינם נטולי כישורים ואינם מעוניינים ב"חסד" או "הגנה" אלא בשוויון, בכבוד, ללא דעות קדומות, ביחס ליכולותיהם לחיות חיים עצמאיים של כבוד". אכן כך, אך מי שמעיין בתיקי הסיוע המשפטי של יד ריבה מגלה מהר מאד כי יש גם קשישים הזקוקים להגנה – זקוקים לה מאד. יד ריבה נוסדה באמצע שנות השמונים כעמותה שמטרתה לסייע לאוכלוסיית קשישים במימוש זכויותיהם. בתחילת דרכה פעלה רק בירושלים. בסוף שנות התשעים החל שיתוף פעולה פורה עם יד שרה וכיום ב- 25 מרכזים וסניפים של יד שרה מוענקים גם שירותי יד ריבה על ידי 105 מתנדבים. 80 מתוכם עורכי דין מתנדבים והשאר עובדים ורכזים אדמיניסטרטיביים שבלעדיהם העבודה לא היתה נעשית ביעילות . בצוות העובדים ארבעה עורכי דין ושני עובדי מינהלה, רובם במשרה חלקית. אלפי פונים ומבקשי סיוע, 150 ימי עיון והרצאות לכ- 7500 קשישים ואנשי מקצוע ביניהם רופאים גריאטריים, רופאים פסיכו-גריאטריים, עובדים סוציאליים, אחיות, חברות סיעוד, בני משפחות. זהו חלק ממפעל העזרה האנושית – אך גם הנחלת הידע – שמקיימת יד ריבה מדי שנה. כיצד פיתחתם את הזרוע המשפטית החיונית הזאת? "התחלנו ממזכירה ואנכי" , נזכר שינדלר, "הכל בחתירה להפוך את חזון יד שרה למציאות של עשייה גם בזירה המשפטית הייחודית הזאת. בשנתיים הראשונות עסקתי בהבנת הנושא של סיוע משפטי לקשישים: מהם הצרכים, אלו פניות, מהן הסוגיות המשפטיות שמעסיקות אותם בעיקר והן למעשה משקפות את חייהם. לאחר מכן פעלנו עם עובדים ומתנדבים נוספים כדי לפתח שלוחות המסייעות לזקן מתוך סניפי יד שרה ברחבי הארץ. המאמץ כלל גיוס עשרות עורכי דין מתנדבים שיעשו את מלחמתו של הזקן. גיבשנו תכניות בהתאם לצרכים שעלו. כך לדוגמא: 1.יידוע, מידע הסברה הרצאות וימי עיון,חשיפת הנושא באמצעי התקשורת השונים: בתכניות רדיו וטלוויזיה, וכד'. כדי לממש זכויות הקשישים ראשית צריכים להכירם. 2. תכנית "הגנה על שלום הקשיש" מיועדת להענקת סיוע משפטי לאוכלוסיית הקשישים החשופים להתעללות, הזנחה (פיזית, נפשית, כלכלית ואף עצמית). ב 2004 התפרסם מחקר של אוניברסיטת חיפה המצביע על כך ש 18.4% מהקשישים בארץ סובלים מהתעללות והזנחה במסגרת יחסי אמון (הכוונה לבני משפחה, שכנים, מטפלות וכד')". הדוגמאות הינן רבות אומר מיקי שנידלר ומספר על בת המסרבת לצאת מבית אמה הקשישה, על בן המשתמש בייפוי כח בניגוד לדין, על בן זוג קשיש המתעלל נפשית באשתו. לפני הצוות נחשפים מקרים של מטפלת אלימה ולעיתים של אלימות או התעמרות מתוך המשפחה עצמה. כך, בן שפוטר מעבודתו וביקש מאמו הקשישה להתגורר בביתה עם אשתו וילדיו למשך מספר חודשים. אך לאחר שנה בה "כבשו" הבן ורעייתו את הדירה ונהגו בה כמו היתה דירתם שלהם. האם המארחת הפכה לקרבן התעמרות. בצר לה פנתה הקשישה ליד ריבה וביקשה סיוע. צוות יד ריבה הצליח להוציא בדרכים חוקיות את הבן ומשפחתו מבית אמו הקשישה. במקרים מסוג אלו, הקשיש מצוי בסבך רגשי מאחר ומדובר בילדיו או בקרובים לו ולכן הסיוע המוענק ע"י יד ריבה משלב הן את הידע המשפטי והן ידע סוציאלי, ליווי רב תחומי. שינדלר: "תכנית נוספת שפותחה ביד ריבה הינה סיוע משפטי לקשיש המרותק לביתו ואינו יכול להגיע לסניפי יד שרה. ע"י ביקורי בית של עורכי הדין שלנו. אנחנו מנגישים את השרות המשפטי לקשיש בביתו או בבית החולים או במוסד הסעודי בו הוא נמצא. התכניות הללו ככל התכניות של יד ריבה, המיועדות לסייע לקשישים כוללות גם סיוע לקשישים שאינם דוברי עברית ומתקשים בהבנתה, ע"י עו"ד דוברי שפות נוספות ומתרגמנים מתנדבים. ועל כל זאת יש להוסיף את פרוייקט ביטוח סעודי – כך, כאשר יש לקשישים ביטוח פרטי והם מתקשים לממשו מול חברת הביטוח. אלו שהפרוטה אינה מצוייה בכיסם, או אלו הסובלים מקשיי שפה אינם יודעים כיצד להשתמש בכלים שמעמיד לרשותם החוק. ופה אנחנו גם מנגישים את השרות המשפטי ומסייעים. פיתחנו שילוב שאינו מתמקד אך ורק בסיוע משפטי לקשישים עצמם וייצוגם בבתי משפט אלא יש בו גם הבט של ייעוץ משפטי לשרותי הרווחה, בעיקר לעובדים סוציאליים שעל פי חוק יש להם סמכויות להגן על אותם קשישים". בתהליך העצמת הזקן ננקטים צעדים משפטיים שונים הכל על פי מצבו: ייפוי כוח רפואיים שהקשיש יכול להכינם מבעוד מועד, לפני התדרדרות בבריאותו. כך גם באמצעות הכנת חלופות למינוי לאפוטרופוס כללי כגון: מינוי חלקי של אפוטרופוס רק לנושאים מסויימים ולא שלילה מוחלטת של עצמאותו וחירותו. "חשוב לי מאד להדגיש", אומר עו"ד שינדלר, כי "גם בני משפחה יכולים להתייעץ עמנו. יש לנו דוגמאות רבות של פניות חוזורת ונשנות של בני משפחה המטפלים בהוריהם ומבקשים לברר סוגיות משפטיות. כך למשל האם הם חייבים להיות אפוטרופוסים, איך עושים זאת"? האם יש חלופות"? האם לאבא או אמא מגיעות זכויות מביטוח לאומי?, האם הם זכאים לימי מחלה בגין טיפול בהוריהם? רשימה ארוכה המחפשת תשובות". מה מניע את עורכי הדין המתנדבים? "לרובם נשמה יתירה" עונה שינדלר, "נפש רחבה מאחר ויש צורך להכיל מעבר לסוגייה משפטית מצב רגשי קשה של מצוקת הקשיש. חלקם המכריע של עוה"ד המתנדבים הינם בגילאי 40-50 העובדים במקומות אחרים, ורק 10% מהמתנדבים הם פנסיונרים". הסניפים מתנהלים כמשרדי עו"ד קטנים ואת השלוחה מרכזת מתנדבת המטפלת בכל נושאי האדמינסטסרציה. היא העוגן של השלוחות, אומר עו"ד שינדלר, כשהמרכזת יעילה – השלוחה פורחת. האם יש צורך לדעתך בחקיקה נוספת בהתאם למה שאתה רואה בשטח? עו"ד שינדלר: אנחנו מעורבים בשינוי המדיניות בכל הנוגע לחוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות ומציאת חלופות ראויות יותר שיכבדו יותר את חירותו של הזקן. קשה מאד לאכוף חוקים לכלל מציאות בשטח. דוגמא מצויינת לכך: נושא הצרכנות. יש קשישים רבים המוצאים עצמם נופלים ברשת של אי ההבנה והידע הטכנולוגי , חותמים ומתחייבים לתשלום למוצרים שאינם צריכים, נותנים אשראי טלפוני לכל מיני אנשים המנצלים את מצבם וחוסר הבנתם ומבלי משים נופלים לבור שכרו לעצמם". נוכח מצב זה, היכן הרשויות? "אנחנו עובדים בשיתוף הדוק עם רשויות הרווחה כולל הפניית פניות רבות, טיפול משותף בעת הצורך. ישנו שילוב ידיים גם עם מערכת הבריאות הכולל גם הכשרות לרופאים, אחיות ועוד". יש עוד ארגון הפועל בחזית הגנה זאת? עו"ד שינדלר: רבים עושים עבודה חשובה ביותר אבל הייחוד שלנו בין השאר הוא בהיותנו ארגון המעניק שירות מהיר ומעשי בשטח. אנחנו מגיעים לקשיש בזמן ובמקום שהוא זקוק לנו ומעניקים לו ייעוץ פרטני אישי. החשיבות הינה בסיוע לקשיש שרומה או סובל מניצול, אלימות, הזנחה, ניכור והתעמרות. יש לנו תשתית המאפשרת לסייע לאנשים שעושקים אותם." הוא הפך למומחה בתחומו - והוא ממשיך ללמוד כל העת באקדמיה - ובשטח. "למדתי במרוצת השנים בין היתר שיש דעות קדומות בנושא מחלות. לדוגמא במחלת הדימנציה. למדתי שיש תקופות בהן הקשיש החולה עדיין רוצה ויכול לקבל החלטות. יש אמנם בלבול ושכחה אך יש דברים הנשמרים ואותם צריך להעצים. הפתרון הינו במציאת נוסחת האיזון הנכונה: מחד אנחנו מגינים על הקשיש אך מאידך פועלים במקביל להעצימו ולשמר את האוטונומיה שלו. במילים אחרות – לשמור שלא תיגזל חרותו". יד ריבה – כתובת יעילה לשבירת מחסום השתיקה על מצבם של זקנים שנפלו קרבן להתעללות. ואחרי שבירת המחסום, ואחרי שהתיק נפתח ומתחיל הטיפול המשפטי בשטח – כתובת ליצירת שיריון הגנה נחוץ שהחברה הישראלית ומקבלי ההחלטות בה לא יצרו עד כה בדרך ממוסדת אחרת.