יום ד', טז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: -1   צפיות: -1
כתבת אתרי יד שרה המתנדבת שקדיה כהן (בצילום) מדווחת בגילוי לב על התמודדות של בעל קשיי תיפקוד עם מצב בו הוא נחשף לאחרים וגם קרובי משפחה כשהוא משתמש במכשירי ריפוי ושיקום * זה המעיין ממנו היא שואבת את כוחה

טרשת נפוצה היא מחלה דה-גנרטיבית.לכן,במשך השנים,נראה היה בתפקוד שלי שאני צריכה יותר ויותר עזרה.זאת הייתה התמודדות בפני עצמה. ההתמודדות שלנו,כולנו, עם הקשיים היום-יומיים, עם הדימוי העצמי והחברתי לא פשוטה,בלשון המעטה. לאורך השנים אני קוראת ומחפשת דרכים שיעזרו בהתמודדות היום-יומית. מדי פעם יש צורך בזריקת עידוד וחיזוק כזה, כך שיתאפשר לחיות חיים בעלי משמעות ואיכות לי ולכל הסובבים. מסתבר שגם האנשים הבריאים,במיוחד הקרובים לנו מתמודדים עם הקושי כשרואים את חברם או בן משפחתם מתמודד עם קושי פיזי בגלל מחלה או פגיעה. בזמן סעודת שבת רציתי לעבור מהכורסא עליה ישבתי לכסא ע"י שולחן האוכל.המטפלת הזרה שנשארה במשך השבת עזרה לי לעבור כשהיא משתמשת במנוף. סבא של חתני ששהה אצלנו והיה עד למעבר אמר לי בגילוי לב שהתנועה הזו גורמת לו מצב רוח קשה וקשה לו לראות את התמונה. בזמן שאני מתמודדת עם הקושי וגם שומעת כמה קשה לאורח בבית לראות את המחזה, נזכרתי ששמעתי שיעור,ב נושא "הכול לטובה" ואת תמציתו אני רוצה להביא לכתב.כדי שנוכל להגיע לרוגע ושקט נפשי כדי לקיים חיים טובים, איכותיים ומשמעותיים. רגילים אנו לומר ב"ה או כל מה שהקב"ה עושה הכול לטובה. מסופר על חסיד שפעם הלך לרבו ושאלו כיצד אנחנו יכולים לברך על הרעה כשם שאנחנו מברכים על הטובה. קשה עלי גמרא זאת. איך לברך על הרעה כשם שמברכים על הטובה. מילא כמו או בדומה אבל כשם? ענה לו הרב לך אל העיר אניאפולי לר' זושא תלמיד "המגיד ממעזריטש" שהוא סבל הרבה בחייו והוא יענה לך. הלך לשם החסיד, דפק בדלת ביתו של ר' זושא והנה הוא רואה בית מרפט, הכל עומד להתמוטט, לחם יבש על השולחן ועניות כזאת לא ראה מימיו. ורבי זושא שמח לקבל אורח הציע לו ממה שיש לפחות לאכול. החסיד אמר רבי לא באתי לאכול באתי לשאול אותך כיצד הגמרא דורשת מאיתנו שנברך על הרעה כשם שאנחנו מברכים על הטובה. כיצד אפשר לברך על דברים רעים כשם שאנו מברכים על הטוב. ענה לו רבי זושא: "מצטער אני מאוד איני יכול לענות לך על קושיה זאת כי מעולם לא הרגשתי רע בחיי. הכול טוב ברוך השם. מעלתו של ר' זושא גדולה מאד ואני שואפת בכל מאודי להגיע אליה. אך כיצד מגיעים לשם? כיצד חיים חיי הוויה של הכרת הטוב? החיים מזמנים לכולנו, לבריאים ולחולים, ניסיונות קשים. אתגרים לא פשוטים. כיצד נוכל לראות בהם טוב? כאשר אדם אהוב הולך לעולמו או מחלה איננה נרפאת – מה טוב יש בזה? אנשים ששכלו את היקר להם יודעים לומר על עצמם שהם גילו בעצמם תכונות שלא הכירו קודם, כוחות שלא ידעו שקיימים – גם הגילוי הזה, ההכרה הזאת היא דבר טוב. מובן שאין טוב באבדן עצמו, אבל גם במקומות החשוכים הללו טמון דבר חיובי. את הקושי מרגישים בכל זמן,כאשר מצפים לגאולה באופן כללי ועוד לא הודיעו שהנה הגאולה באה,כוח הסבל עדיין בעינו.אבל כשמתחילים לחוש פעמי גאולה הקושי לסבול צרות הוא הרבה יותר גדול.כל צרה היא מאוד קשה.התביעה האלוקית דורשת מאתנו להגיע לעומק של אמונה ששום צרה ושום קושי לא יגרמו שאדם יאבד את בטחונו בקב"ה. כך, לשימחתי, ביחד עם משפחתי, בעלי וילדי, אנחנו מוצאים דברי אמונה ובטחון בקדוש ברוך הוא. לכן חשוב, לעניות דעתי, בהפוגות שבין אתגר אחד למשנהו לחזור ולשנן, להתעכב ולהעצים את אותם רווחים ואזי בזמן קושי יהיה קל וברור יותר שבאמת "הכל לטובה". במידה מסוימת עדיפים אתגרים שמעלים אותנו מעלה מעלה מאשר חיים לא אתגרים וללא פסגות חדשות. כשהאדם הוא השולט במעשיו והוא מכוון לטוב-הכול יהיה בסופו לטוב. אנחנו צריכים לעזור לקב"ה,לנו יש את התפקיד.