יום ה', יז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
יעקב סוראני שואב מן המקורות

בקריאת הפרשה אנו נפגשים שוב עם עניין המקדש ומתעוררות בנו הציפיות והמחשבות מה אנחנו עושים למען בניינו של בית המקדש. כל אחד יכול לפעול בעצמו - "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - לא נאמר 'ושכנתי בתוכו' אלא 'ושכנתי בתוכם'. עניינו של בית המקדש הוא ביטוי להשראת השכינה בישראל, בכל אחד ואחד מישראל. עיקר עניינה של ההופעה הוא בבית המקדש אבל בעצם היא מתפשטת והולכת ומופיעה בכל ישראל. ואפשר להגיע לבניין המקדש בשתי דרכים: על ידי התעוררות בפועל לבניית בית המקדש, או על ידי הגברת הזכויות, בניית המשכן בלבבנו, וממילא הקדוש ברוך הוא יזכנו לבנות את בית המקדש. להשרות שכינה בתוכנו, לעשות לקדוש ברוך הוא מקום בלבבנו שתוכל לשרות בו השכינה. זה נעשה על ידי תיקון המעשים, עשיית חסד עם הבריות, השאלת ציוד לנזקק, הארת פנים לסביבה, על ידי שקידת התורה, על ידי תיקון המידות שבין אדם לחברו ובין אדם למקום. בכל מצוה שאנו עושים אנו משפיעים עוד הארה אלוקית, עוד הופעה של שכינה. וגם אם נראה לנו שאנו מספיק משתדלים ושואפים לבניין המקדש, אין להשליך את הטרוניא כלפי הקדוש ברוך הוא - "למה בית המקדש לא נבנה? הרי אנחנו כל כך רוצים בכך!". אנו צריכים לחזור אל עצמנו ולחשוב מה אנו יכולים לעשות עוד למען השראת השכינה בתוכנו. האם עשינו מצידנו כל מה שאפשר? האם אנחנו יכולים לומר בפה מלא "אנחנו עשינו הכל, עכשיו תורו של הקדוש ברוך הוא"?! צריך לפחות להתקדם בתיקון המידות, בתיקון המעשים, באחדות, שהיא עניינו של בית המקדש המרכז את כל ישראל למקום אחד, בהסתכלות מיוחדת על עם ישראל, לראות את הטוב והמעלה שבכל אחד ואחד, לחוש את הקשר שיש לנו עם כולם, ליצור את המציאות המיוחדת הזו שבתוכה יכולה להופיע שכינה. מתוך כך תופיע השכינה גם בפועל בבניינו של בית המקדש. אני מזרז למזורזים. אנחנו עושים הרבה, ואפילו הרבה מאוד - אנחנו עוסקים בתורה, שוקדים עליה, מתעלים, מתקדמים, עושים מאמצים כמה שיותר על מנת לעשות את רצונו של ריבונו של עולם. במבט הכללי הזה - עשיית המעשים כדי שיתגלה כבודו בעולם, כדי שיבנה בית המקדש, כדי שתשרה שכינה - גדלה משמעות המעשים. אנו לא עושים מעשים פרטיים כדי שאנחנו נהיה שלמים, כדי שאנחנו נעשה מה שטוב לעשות, אלא כדי שאור ה' יופיע בעולם, כדי שהשכינה תחזור, כדי שיסתלק חילול השם במצב הזה של גלות וחורבן הבית, כדי שיתקדש שמו יתברך בהופעתו השלמה עלינו. מצוות שאדם עושה למטרות כלליות כאלה, מתוך הסתכלות כללית כזו, נותנות לכל המעשים שלנו גודל עליון גבוה יותר. תמיד צריך להסתכל פנימה ולא לחפש את התיקונים בחוץ אצל האחרים - לא לשאול: למה אלה לא מתוקנים, למה לאלה יש דעות כאלה, למה לאלה דעות אחרות מנוגדות? נסתכל כיצד אנו יכולים לתרום לקירוב הבריות לתורה ולמצוות ולהופעת שם שמים בעולם, לקידוש השם. כשפעולות אלו שלנו נעשות במגמה שיתקדש שמו ויופיע כבודו בעולם, שיבנה בית המקדש - אזי אלו הם פעולות כלליות, עליהן אומר המסילת ישרים שהן שיא החסידות. אדם מצטער בצער השכינה, מצטער בצער החורבן - זוהי מידת החסידות היותר גדולה והיותר שלמה . אנו מצפים לבניין עם השראת שכינה עליונה, במדרגה שלא היתה אי פעם. כמובן שזה יתאים למדרגות השלמות שעם ישראל יגיע אליהן בעזרת ה', בשלמות עבודתו, בשלמות דביקותו, בשלמות התנהגותו, בהיותו אור לכל העולם, משפיע על העולם כולו ומאירו באור ה', באור המוסר, באור החסד, באור הצדק, באור השלמות. לזה אנחנו מצפים ומתפללים, ומקוים שנזכה לכך בעזרת ה' בקרוב במהרה בימינו. "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם" - מקדשים הרבה מקדש - ביחיד, "בתוכם" - ברבים. למה? מפרש רבי חיים מוולוז'ין: מכאן שכל המקדש את עצמו ע"י קיום מצוות, הוא בבחינת מקדש שהשכינה בתוכו. קדושה בחיים חובתו של אדם מישראל להכניס את הקדושה לביתו הפרטי. שהחיים הפרטיים ואוויר הבית יהיו רוויים ומלאים קדושה. כך עושים את הבית משכן לה'.(רבי מנחם-מנדל מאמשינוב) תכלית האדם אנשים חושבים שתכליתו של האדם להגיע למעט אהבה לה'. לא-כן, אלא תכלית הבריאה היא להמשיך את האלוקות והשכינה כאן למטה, שהעולם הזה יהיה דירה ומשכן לה'.)ליקוטי תורה( המשכן -אהבת חתן לכלתו כשנשתדך בנו של רבינו הקדוש עם בתו של ר' יוסי בן זימרא- מסופר (כתובות סב,ב) שפסקו לחתן 12 שנות לימוד תורה קודם שישא את אשתו המיועדת. כשהעבירו את הכלה לפני החתן, להיכרות ראשונה, ביקש לקצר את הזמן עד לחתונה, והסתפק רק ב6- שנות לימוד. כשהעבירוה לפניו שוב, ביקש להתחתן... מיד, ורק אח''כ ללמוד. פרץ אהבתו לכלתו גרם לחתן מבוכה, ואביו - רבינו הקדוש - הרגיעו: ''בני, דעת קונך יש בך. מעיקרא [=בתחילה] כתיב (שמות טו) 'תביאמו ותטעמו', ולבסוף כתיב (שמות כה) 'ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם'''. אין החתן צריך להתבייש בגילוי אהבה לכלתו, שהרי מדה זו עצמה מצאנו בקב''ה; לכתחילה נאמר שקודם יבואו לארץ ורק אח''כ יבנו את המקדש (שהוא בבחינת נישואין), ולבסוף גברה האהבה והקמת המקדש-המשכן הוקדמה כבר למדבר סיני. לקרב את הרחוקים -מתי ה' ציוה להקים את המשכן? ביום הכיפורים סלח ה' לישראל, ונתכפר להם עוון העגל. בו ביום אמר הקב"ה למשה: "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". ושואלים לא היה זמן יותר טוב מזה, דוקא שישראל חוטאים בחטא החמור של העגל, מיד לאחר מכן ה' מבקש ועשו לי מקדש... ? וההסבר כך: אדם שעושה עבירה אפילו הקשה ביותר, צריך שלא לשבור אותו ולהרחיק אותו מהמשפחה או מהישיבה אלא תמיד ישאירו לו פתח בכדי שיוכל לשוב בתשובה על המעשה שעשה, ולהתבונן בתשומת לב מרובה על אשר עיוות. ולכן לאחר שחטאו בעגל ציוה ה': "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם"- להיות קרוב אליהם כדי שיוכלו לשוב בתשובה.(לקחי הפרשה) דבר בכל מצב - "דבר אל בני ישראל" נקודת הזמן הזו היא הראשונה, לאחר מתן תורה, שבה אמר הקב"ה למשה "דבר אל בני ישראל". אחרי חטא העגל משה לא רצה לדבר עמם כיוון שפסקה קדושתם, לכן בא עתה הקב"ה בציווי למשה לדבר אל העם, כי אין הוא - משה - רשאי להיות "ברוגז" עם העם, כיוון שהם "בני ישראל" - מזרע האבות אברהם, יצחק ויעקב. "ויקחו לי תרומה" - עליך, המנהיג, מוטלת החובה לדבר אליהם ולרומם אותם "לי" - להחזירם אל מעלת הקדושה.