יום ה', יז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
יעקב סוראני מביא מן המקורות

למה ראש השנה בט"ו בשבט? הגמרא במסכת ראש-השנה אומרת: "באחד בשבט ראש השנה לאילן. מאי טעמא? אמר ר' אושעיא: הואיל ויצאו רוב גשמי שנה". המאירי מבאר שט"ו בשבט חל בדיוק באמצע תקופת טבת, שנמשכת עד לראש חודש ניסן, ומאחר שעברה חציה של תקופת טבת, הרי ש"כבר תשש כוחה, ואין כח הקרירות חזק כל - כך, והחנטה הולכת ומתגברת". האביב מתקרב, והאילן צועד את צעדיו הראשונים בדרכו אל מגמתו - להוציא את פירותיו. אם עד עתה היה האילן בבחינת מקבל, הרי שעתה הופך הוא לאילן הנותן את פירותיו, האילן מתחיל להוציא את הגנוז בו מן הכח אל הפועל. באחד בתשרי, אחרי הקיץ, הארץ יבשה, והיא אינה נותנת את לשד חייה. אם תרצו- הארץ מכונסת בתוך עצמה. באחד בניסן, לעומת זאת, מתחדשים הכוחות הטבעיים, האביב הגיע, והמציאות כולה מתחדשת ומלבלבת, הן בעולם הצומח והן בעולם החי. ניסן הוא גם זמן לידתו של עם ישראל. חג האילנות, שחל באמצעה של תקופת טבת, מבטא את תחילת ההתעוררות של כוחות הצמיחה, לקראת ניסן. ט"ו בשבט מבטא את טרום תחילתה של היציאה אל הפועל, המגיעה לשיאה בניסן. הקב"ה ברא את העולם בתשרי, לדעת ר' אליעזר, אולם רק בחודש ניסן יוצאים כל הכוחות הגנוזים בעולם, כוחות האדמה וכוחות הרוח, הכוחות הטבעיים והכוחות שלמעלה מן הטבע, אל הפועל. לפיכך אחד בתשרי נקבע כראש השנה לנטיעה, שעדיין רחוקה מליתן את פירותיה, וט"ו בשבט, היום שמסמל את תחילת ההתעוררות של כוחות האדמה שבארץ ישראל להוציא את פירותיה הקדושים - נקבע כראש השנה לאילנות. לא מקרה הוא שדווקא בט"ו בשבט, הופכים הפירות שהיו אסורים באכילה מרגע נטיעתם, למותרים באכילה. בשנותיה הראשונות של הנטיעה, היו פירותיה שייכים לגבוה (מעין אירוסין), ועתה, הם יורדים אל עולם המעשה. המפגש הראשון שלנו עם אותם הפירות, ראוי שיתרחש דווקא בט"ו בשבט, מפני שט"ו בשבט מבטא, כאמור, את תחילת ירידתם של כל הכוחות בעולם, אל עולמנו, אל עולם המעשה. פירות ארץ ישראל פריחת ההרים מבשרת גאולה- אמר רבי אבא: אין לך קץ (סימן גאולה) מגולה (וברור) מזה שנאמר: "ואתם הרי ישראל ענפכם תתנו ופריכם תשאו לעמי ישראל כי קרבו לבוא" (יחזקאל ל"ו) רש"י: שתתן ארץ ישראל פריה בעין יפה, אז יקרב הקץ, ואין לך קץ מגולה מזה.(סנהדרין צ"ח, א') בט"ו בשבט נוהגים להרבות באכילת פירותיה של ארץ-ישראל ולספר בשבח פירותיה של ארץ-ישראל. התורה מנתה שבעה מינים שנשתבחה בהם ארץ-ישראל, "ארץ חטה ושעורה וגפן ותאנה ורימון ארץ זית שמן ודבש. פירותיה של ארץ-ישראל משובחים לא רק בטעמם, בגודלם ובטבעם הגשמי, אלא יש להם מעלה רוחנית, יש בהם קדושה. ועל כן יש עליהם מצות מיוחדת. מצות התלויות בארץ, תרומות ומעשרות, ביכורים ועוד. חכמים גילו לנו שלאכילה יש השפעה על האדם לא רק במובן הגשמי אלא גם במובן הרוחני. וכך אמרו בבמדבר-רבה פרשה, יש מעיינות שמגדלים גיבורים ויש חלשים, יש נאים ויש מכוערים, יש מעיינות שמגדלים צנועים ויש שמגדלים שטופים בזימה. משמע שיש למעיינות השפעה על האופי של האדם. וכן יש לומר גם על המאכלים. יש מאכלים שיש בהם קדושה והאדם האוכל אותם מתקדש על ידי אכילתו. יש מאכלים שיש בהם טומאה והאוכל אותם נטמא ומתקלקל על ידם. חכמי הסוד הסבירו בזה את התופעה שלפעמים קורה שאנשים טובים והגונים, צדיקים וישרים לפתע פתאום משנים את דעתם ומתרחקים עד כדי עזיבת דתם, עד כדי המרת דתם, ואין כל הסבר מה קרה להם. וכמו שקרה ליוחנן כהן-גדול שנעשה צדוקי. והסבירו חכמי הסוד שזה קורה מחמת המאכלים שאכל אותו האיש ושרו עליהם כוחות טומאה מקולקלים וזה מה שהשפיע עליהם לרעה. וכמו שיש לאוכל מקולקל השפעה לרעה, כן אוכל שהוא מקודש יש לו השפעה לטובה על האוכל אותו. זו מעלת פרותיה של ארץ-ישראל, שהם פירות קדושים בקדושתה של הארץ.. ומה יעשה אדם שהאוכל שהוא אוכל לא יזיק לו אלא הוא יתעלה על ידו? באו חכמים ותקנו ברכות הנהנין. על ידי הברכה שאדם מברך לפני אכילתו, על-ידי שמברך לד' שהוא הבורא את המאכל, בזה הוא מקשר את האוכל אל שורשו ומתקן אותו ומזכך אותו ואם יש בו צדדים מקולקלים, הם מתתקנים ע"י הברכה ומתקן הוא את האוכל אותו. ואם האוכל קדוש מעיקרו, כגון פירות ארץ-ישראל, על-ידי הברכה הוא מתעלה עוד יותר, "וכל הקרוב לארץ קודם לברכה". זו מעלת האוכל בארץ-ישראל, שגם האכילה הגשמית מקודשת היא. "והעלינו לתוכה ושמחינו בבניינה ונאכל מפריה ונשבע מטובה ונברכך עליה בקדושה ובטהרה". מתחילת בריאתו של עולם לא נתעסק הקב"ה אלא במטע תחילה ככתוב "ויטע ד' אלקים גן בעדן" (בראשית ב). אף אתם כשתיכנסו לארץ לא תתעסקו אלא במטע תחילה ככתוב "כי תבואו אל הארץ ונטעתם כל עץ פרי" (ויקרא רבה כה ג). מכאן למדים חז"ל שיש ללכת בדרכיו של השי"ת - כשם שהקב"ה נטע גן בעדן, גם אנו צריכים לנטוע עצים בארץ ישראל שהיא בבחינת גן בעדן. אדם כמו הצומח ולא כמו החי - "כי האדם עץ השדה" - (תענית ז"א) מעלתו המיוחדת של הצמח (לעומת ה'חי'), שאין הוא מסתיר את מקור חיותו. הצמח מחובר תמיד לשורשו אל הקרקע ויונק דרכה את חיותו. אם מנתקים אותו משורשו, הוא גווע ונובל. לעומתו, בעלי-החיים אינם צריכים להיות קשורים אל שורשם ומקורם ואל אימם-יולדתם. הם יכולים ללכת ממקום למקום, ואינם זקוקים לאספקה בלתי-פוסקת של חומרי-מזון. בכך ייחודו של ה'צומח' מה'חי' . הצמח מבטא את הקשר המתמיד שלו אל מקור חיותו, עד שכל ניתוק ממנו גורם לכיליונו. האילנות מבטאים זאת ביתר שאת, שכן הם מתקיימים קיום ממושך וסובלים את כל שינויי העונות של השנה, ועם זה נותנים פרי שנה אחר שנה. הדבר מבטא את הקשר האיתן שלהם עם שורשם, עד שאפילו שינויי העונות אינם פוגמים בהם. תקומתו של העץ איננה מושרשת בענפים ובעלים ובפירות המפוארים, - אלא בשרשיו, שהם מחוזקים במקום אשר הרוחות והסערות לא תגענה שמה. הם מתחזקים על מקור מים חיים של התחדשות. העץ , איננו דואג בזמן שהסערות תופסות אותו, מנענעות אותו וכופפות אותו . ועל כן נמצא שהאילן לא הפסיד כלום, אדרבא - החליף כוח במאבק. כן הוא האדם. כל זמן שהוא נצמד לשרשיו הרוחניים - שום רוח לא תעקור אותו ממקומו. ונהפוך הוא, הסערות תעוררנה את כח ההתחדשות. אל הגאולה השלמה ! נצמד לשורשים תקומתו של העץ איננה מושרשת בענפים ובעלים ובפירות המפוארים, - אלא בשרשיו, שהם מחוזקים במקום אשר הרוחות והסערות לא תגענה שמה. הם מתחזקים על מקור מים חיים של התחדשות. העץ ,איננו דואג בזמן שהסערות תופסות אותו, מנענעות אותו וכופפות אותו לו תקומה! ועל כן נמצא שהאילן לא הפסיד כלום, אדרבא - החליף כוח במאבק. כן הוא האדם. כל זמן שהוא נצמד לשרשיו הרוחניים - שום רוח לא תעקור אותו ממקומו. ונהפוך הוא, הסערות תעוררנה את כח ההתחדשות ! (במעגלי השנה) "אשר בחר בנו מכל העמים ונתן לנו את תורתו" עם ישראל עם גדול הוא, אינו מסתפק בשאיפות קטנות. הוא צמא לגדולה, הוא אינו יכול להסתפק בשאיפות ואידיאלים אנושיים. הוא בעצם צמא לאלוקים. רק בתורה האלקית הוא ימצא את מבוקשו. רק בה הוא יוכל לרוות את הצימאון הנשמתי שלו. ולכן ה' בחר בעם ישראל כעם סגולה וללא הסגולה הזאת לא היינו יכולים להשיג את התורה בגלל עליונותה. התורה היא כל כך עליונה שהיא מתאימה רק לעם מיוחד, "לעם האלוקי - העם אשר בחר בו השי"ת".. (המהר"ל - 'תפארת ישראל') עם ישראל (עם אלוקי) ע''י התורה (תורת ה') מתקרבים ומתדבקים לבורא יתברך. כי - ''ישראל אורייתא וקב''ה חד הוא''. מט"ו בשבט למתן תורה פרשת יתרו מספרת לנו על השפע הרוחני שהתגלה במעמד הר סיני ובקבלת עשרת הדיברות והיא תיקרא תמיד לאחר ט"ו בשבט. עלינו להתחדש ולפרוח גם בתורה, עם חידוש קריאת פרשת מעמד הר סיני, ש"בכל יום יהיו בעיניך כחדשים" (פסיקתא זוטרתא- דברים ו,ו) כשם שהגשמים מוציאים מן הכח לפועל את הגנוז באדמה, כן יפעל מטר לקחהּ של התורה בנפשנו, להפריח את הגנוז והטמון בקרבנו. כמו שהנביטו הגשמים את הזרעים שבאדמה והאילנות הוסיפו בכל שנה טבעות בגזעם, כן תעורר התורה את רוחנו בקרבנו לפתוח מעגלי חיים חדשים בתורת עץ חיינו, להתחדש ולפרוח בחצרות בית אלוקינו! גדול יום הגשמים כיום שניתנה בו תורה (תענית ז, ע"א) ט"ו בשבט, מציין את המעבר מן החורף לאביב, ירדו כבר רוב גשמי השנה, והאילן מתעורר מתרדמת החורף ומתחיל לשאוב ממימי הגשמים החדשים, עם תחילת פריחת האביב בט"ו בשבט, מתחילים חיים חדשים בעולם! אנכי ה' א-להיך... לא יהיה לך … עשרת הדברות נאמרו בלשון יחיד, לומר לך, שגם אם כל העולם כולו יסור, ח"ו, מדרך התורה, ואתה היחיד, אין לך לילך אחר הרוב, שכן גם על אדם אחד יכולה התורה להתקיים. (החוזה מלובלין )