יום ה', יז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
יעקב סוראני שואב מן המקורות

בבית פרעה גדל משה רבנו. ידע כי מבני ישראל הוא. ידע גם בסבלם. אך שאלה גדולה הציקה לו: מדוע סובלים הם כל כך? במה חטאו? על כן יצא לראות בסבלותם. לא רק להשתתף בצערם אלא גם להבין מדוע כה קשה סבלם. ביציאתו השניה אל אחיו נגלה לו הסוד. "הלהרגני אתה אומר כאשר הרגת את המצרי?" - אומר לו בן מבני עמו המכה את אחיו? אז הבין מה ואמר: "אכן נודע הדבר". לא את עצם השעבוד הבין משה. הן לא בגלל חטא זה, של לשון הרע, נגזר על אבותינו להשתעבד במצרים. אבל עתה הבין מדוע כה קשה סבלם. כיצד יכולים המצרים לשעבד עם שלם במשך זמן כה רב? עם הנמצא במצב של שיעבוד, צריך להתלכד ולעמוד כאיש אחד נגד המשעבדים. אבל כאשר כמה מבניו יש להם זמן וכוח לדבר על אחיהם - מובן היטב מדוע כה קשה השיעבוד. לא רק ריקבון חברתי בא לידי ביטוי בחטא זה של לשון הרע ומלשינות. עצם נתינת הפרסום לדברים שהשתיקה יפה להם, זוהי תכונה לא יהודית. ייחודו של עם ישראל - כעם הנושא את דבר ה' בעולם - הוא דווקא הצניעות וההפנמה לעומק ולא הפרסום וההחצנה כלפי חוץ. זהו ייעודו וזהו ייחודו. ולכן נדרש ממנו לפתח בתוכו דווקא את תכונת השתיקה, החודרת עמוק. עם, שאפילו במצב קשה - המחייב הסתרה ושתיקה - אינו מסוגל לנצור את סודותיו בתוכו, האם ראוי הוא לצאת לחירות? הראשון שמבחין במציאותנו כעם עם ישראל נולד במצרים. שבעים נפש ירדו למצרים ויצאו ממנה כעם. הראשון שמבחין במציאותנו כעם היה דווקא פרעה באומרו לעמו: "הנה עם בני ישראל רב ועצום ממנו" (שמות א, ט). פרעה הרשע, שונא ישראל, הוא הראשון המזהה אותנו כאומה בעלת נשמה מיוחדת – המאיימת עליו ועל מצרים השקועה במ"ט שערי טומאה באומרו לעמו: "הבה נתחכמה לו פן ירבה והיה כי תקראנה מלחמה ונוסף גם הוא על שונאינו ונלחם בנו ועלה מן הארץ" (שמות א, י). העובדה שישראל עצמם אינם מזהים את עצמם כעם אינה מקרית. משל לתינוק שנולד – בראשית דרכו אינו מכיר את עצמו, את ערכו ואת הנשמה הטובה שבו – רק ההורים ואנשים מבחוץ רואים בתינוק נשמה טובה ושמחים בו. רק כאשר התינוק מתבגר הוא מזהה את עצמו בהדרגה, מכיר את כישוריו, ומוצא את תפקידו בעולם. כך גם עם ישראל, בראשית היווצרותו כעם לא הכירו את עצמם, את ערכם ואת תפקידם. שנאת פרעה והמצרים לישראל, לימדה אותנו בדרך הקשה שאכן אנו עם. מכות מצרים, יציאת מצרים, קריעת ים סוף ומתן התורה, לימדו את ישראל בדרך החיוב את ההבדל בין ישראל לעמים, שהקב"ה בוחר בנו באהבה ושאנו עם סגולה, ממלכת כוהנים וגוי קדוש, הבא להאיר ולהיטיב לעולם כולו. בשואה למדנו בדרך היותר קשה כי ישנו עם יהודי. הנאצים ימח שמם וזכרם בשנאתם ליהודים, זיהו אותנו, סימנו אותנו, רצחו אותנו משום שאנו יהודים. כשם שפרעה הרשע זיהה אותנו כעם לראשונה, ופעל לדכא אותנו ולהרוג את ילדינו, גם היום לצערנו האנטישמיות, שנאת יהודים בכלל, מביאים אותנו בעל כורחנו להכיר בזהות המיוחדת שלנו כאומה וכעם מיוחד במשפחת העמים. אבל הגיע הזמן שנכיר בזהותנו בתפקידנו כעם בדרך החיוב, על-ידי לימוד והכרת סגולתנו המיוחדת, כממלכת כהנים וגוי קדוש, שנדע את תפקידנו ההיסטורי שה' בוחר בנו באהבה מכל העמים להיטיב לאנושות. הגיע הזמן שנכיר בגדולתנו ובערכנו. ההכרה שאנו נלחמים לא רק את מלחמותינו, אלא מלחמת בני אור בבני חושך את מלחמתה של האנושות. להיות אור לגויים, להודיע לעמים כולם את שם ה', כבודו ודרכיו, ולמלא את הארץ דעה את ה'. חומר ולבנים "וימררו את חייהם בעבודה קשה בחומר ובלבנים" (שמות א,יד). יצר הרע מנסה להכשיל את האדם בשתי דרכים: "בחומר ובלבנים" – לעיתים הוא מושך בגלוי לעבר החומרנות ('בחומר'), ולעיתים הוא מתחזה לטהור וללבן ('ובלבנים'), כאילו כוונותיו טהורות ונקיות. (רבי שמואל מסלונים) תועלת ברדיפות "וכאשר יענו אותו כן ירבה וכן יפרוץ" (שמות א,יב). דווקא מפני שהמצרים עינו את בני-ישראל הם פרו ורבו ונהפכו לעם גדול. אילו לא היו רודפים ומענים אותם היו מתבוללים ונעשים עם מצרי גדול. (רבי שלמה קלוגר) עבר ועתיד לא נאמר בתורה "וכאשר עינו אותו", אלא "וכאשר יענו אותו", בלשון עתיד. ללמדנו שכל אימת שיענו את היהודים תהיה לזה תוצאה הפוכה. ככל שירבו הרדיפות והסבל, יתחזק העם היהודי. (אורח חיים) קדמו ואזלו חז"ל אומרים שבגלל קושי השעבוד נתקצרה גלות מצרים מארבע-מאות שנה למאתיים ועשר שנים. לכן הטעם על פסוק זה הוא "קדמא ואזלא", כי משום שמיררו את חייהם – קדמו ואזלו ויצאו ממצרים קודם המועד. (הגאון מווילנה) לא לתת לגדי לברוח כשהיה משה רבנו רועה את צאנו של יתרו במדבר, ברח ממנו גדי. רץ אחריו עד שהגיע הגדי לבריכה של מים, ועמד לשתות. כיוון שהגיע משה אצלו אמר: אני לא הייתי יודע שרץ היית מפני הצמא, עייף אתה. הרכיבו לאותו גדי על כתפו והיה מהלך. אמר הקב"ה: "יש לך רחמים לנהוג צאנם של בשר-ודם, כך חייך אתה תרעה את צאני ישראל".(מדרש רבה) ה'גדי' אינו בורח מן ה'עדר' בגלל רשעותו וזדון-ליבו. הוא עושה זאת מתוך צימאונו. נשמתו צמאה לאלוקות, אך אין הוא יודע שאפשר לרוות את צימאונו במי התורה, ולכן הוא פונה לרעות בשדות זרים. רועה ומנהיג אמיתי מכיר ויודע את הסיבה האמיתית לבריחת ה'גדי', ולכן הוא רודף אחריו ומחזירו למוטב.