יום א', יג’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 835
כתבת אתרי יד שרה המתנדבת נעמי שלג מי-עמי על המקום התוסס המאחד בחוויה משותפת הורים וילדים בעלי איחור התפתחותי * המשחקייה, "בית הלנה", מרחיבה את מעגל הנהנים מן הניסיון והיכולות של צוות מקצועי ומסור * בצילום: צוות המשחקייה * מימין: דרורה, פיליס וחנה

מחקרים מוכיחים שאיתור מוקדם של קשיים אצל ילדים והתערבות מתאימה בשלב התפתחותי מוקדם ככל האפשר הינם חיוניים להצלחת הטיפול בילדים בעלי צרכים מיוחדים. זאת ועוד: יותר ויותר חוקרים מציגים את החשיבות של המשחקים ואת התרומה הרבה שלהם להתפתחות הילד. המשחקייה ביד שרה מציעה שיפור משמעותי בתהליך הטיפול בדרך חווייתית ומאתגרת – וגם חדשנית ומיוחדת – משחק הורים-ילדים. למשחקייה מגיעים ילדים בעלי איחורים התפתחותיים מלידה עד גיל שלוש שנים לתוכנית הבוקר "משחקט", ולתוכנית אחה"צ מגיעים ילדים בגילי 3-11 שנים בעלי קשיים סנסומוטוריים, קשיי שפה ותקשורת ובעלי איחורים קוגניטיביים. הילדים מופנים למשחקייה על-ידי רופאים, אחיות טיפת חלב, קלינאי תקשורת ועוד. יצוין כי מגיעים הרבה ילדים שנולדו כפגים, כולל כאלו של טיפולי הפרייה. "ייחודה של המשחקייה הוא אכן ראיית ההורים כאחראים וכשותפים מלאים למשחק עם ילדיהם" אומרת ג'יני גדיש, מנהלת המקום. המשחקים מלווים בהתערבות צוות מקצועי המדריך את ההורים ומעודד את הילדים, והתוצאות – מעל לכל הציפיות. נפגשתי עם ג'יני גדיש לשמוע מה חדש במשחקייה. למדתי שהמשחקייה אינה שוקטת על שמריה. ג'יני: התחלנו פעילות לקהל הרחב בירושלים, כלומר לילדים ללא איחור התפתחותי, יום בשבוע. המטרה היא לחשוף את המשחקייה עוד יותר וכן להעניק הנאה לילדים ולהורים נוספים. הפעילות עדיין בשלב ניסיוני. הגדלנו את פעילות הבוקר. כשאין פעילות תינוקות אנו מנסים לפתוח את המשחקייה לגנים רגילים וגנים מיוחדים. תכנית זאת נמצאת בשלב התחלתי. לאחר השיטפון שאירע בבית יד שרה בתשעה באב כאשר ציוד ניזוק במים- חידשנו את כל הציוד והמשחקים. הקמנו מיזם משותף עם עמותת "קן לאם" שתומכת באימהות מכל רבדי האוכלוסייה שההורות קשה להן. יום בשבוע (שלישי 5-6:30) המשחקייה פתוחה רק לעמותה זו. פיתחנו ביחד עם כל הצוות תכנית מיוחדת: שבוע אחד הילדים משחקים עם ההורים בליווי הצוות ושבוע אחד הצוות משחק עם הילדים בשעה שקבוצת ההורים נפגשת עם פסיכולוגית ועובדת סוציאלית. · אנו ממשיכים את הפעילות המובנית בחדר המוטורי, פעילות של רבע שעה כל יום לכל הילדים, והפעילות מוכיחה את עצמה כשהילדים מקבלים חשיפה והתנסות בנושא ממוקד שדורש מהם התבוננות, ריכוז ותנועה. השבוע לדוגמא מופעל מסלול שיווי משקל על גבהים משתנים. כל זה נותן להורים רעיונות מה לעשות עם הילדים בבית. כמו כן יש מגוון משחקים עם כדור, שזה משחק בסיסי לילד מבחינת רכישת מיומנויות חברתיות. נערכו פעילויות רבות בחנוכה. המקום חי, תוסס ופועל על פי חזון אמיתי, שהוא קידום ילדים באמצעות משחק הורה-ילד. הגיעו עוד 8 מתנדבות מביה"ס התיכון חורב, שמאד עוזרות למפעל. סה"כ יש לנו היום 18 מתנדבים/ות. כולם נהדרים. ג'יני מבקשת לציין לשבח את המתנדב שלמה "בעל ידי זהב" שיוצר בשביל המשחקייה אביזרים שונים כמו "חכות דייג" בהן השתמשו לחגיגת הפסח ו"סופגנייה ענקית" לחגיגת החנוכה. הוא גם מתקן את כל המשחקים השבורים בעצמו. איש יצירתי מאד, לדבריה. "אנחנו מכנים אותו "ד"ר דוליטל" של המשחקייה." כמו כן היא מבקשת לציין לשבח את צוות ה"גרעין", חנה, מומחית לחינוך מיוחד, פיליס, שעוסקת בריפוי בעיסוק ובפיזיותרפיה ודרורה, מומחית לייעוץ חינוכי, המלוות את הקטנטנים בבוקר במסירות ובמקצועיות רבה. עוד נחזור אליהן בהמשך. ג'יני מדגישה כי המקום הוא לא טיפולי אלא משלים על-ידי תמיכה בהורים ובילדים והעצמתם. "אנחנו עובדים על ה"יש" של ההורים ושל הילד." התלהבותה גוברת כשהיא מספרת לי את הסיפורים המיוחדים הבאים: "בשנה שעברה הגיעה אם עם 3 בנים שהיו מעורבים בסיפור של התעללות מינית באחת השכונות בירושלים. הם הגיעו למשחקיה כדי ליהנות ולשמוח. כשהאם שהיתה בהריון התקרבה למועד הלידה הם נפרדו יחד מן המשחקייה. הילד הקטן, רק בן 5, אמר לי: "ג'יני, תודה. אני מאד אוהב את המשחקייה. כשאני אהיה אבא אני אביא לכאן את הילדים שלי". אחרי הלידה הבנים חזרו למשחקייה והם ממש פורחים כאן." סיפור נוסף: "ילדה שנולדה עם תסמונת קשה נלקחה מאימה למשפחת אומנה. כבר למעלה משנה שהאם מגיעה כל שבוע לשחק עם בתה במשחקיי ה והדבר מאד עוזר לקשר ביניהן. האם אמרה לי: המקום הזה נפלא כי הוא נייטרלי". ג'יני מלווה אותי לחדר המשחקט שם ממתינות חנה, דרורה ופיליס לפעוטות. בינתיים אני משוחחת עמן על עבודתן. דרורה מדגישה כי קהל המטרה הוא אימא וילד שאין להם אפשרות בבית לעבוד עם ה"יש" שלהם. כל אחת מהמדריכות משתלבת במשחקים, גם עם ההורה וגם עם הילד, מהפן המקצועי שלה, תוך שהיא תורמת את מירב הידע שלה. הן מטפלות גם בילדים שמתקשים לזוז ובקושי יש להם הבעות פנים, אבל הן לא נכנעות ומטפלות במה שיש – אתגר שהוא כמעט "קסם" – כי פתאום הילד מתחיל להסתובב, לגעת בדברים והבעות פניו מתחלפות. לדבריה, גם האימהות משתנות לגמרי במשך תהליך זה. עוד אנו מדברות ופנימה מקפצת פעוטה מאושרת, מתגלגלת מצחוק, ישר לזרועותיה של פיליס. אני מתבוננת בקבלת הפנים שהיא זוכה לה ("היא היתה מקרה קשה", לוחשת לי דרורה), ובקבלת הפנים לה זוכים הפעוטות הבאים אחריה. אני מבינה מדוע הילדים והוריהם משתוקקים להגיע למשחקיה ומדוע היא מצליחה להגשים את יעדיה: הם אוהבים את המקום. המקום אוהב אותם.