יום א', יג’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 835
מדליקים נר קטן, ומיד החושך מתפזר ומתפוגג * יעקב סוראני שואב מן המקורות

יש חגים שמקבלים משמעות מיוחדת ואקטואלית בתקופות מסויימות. למשל, יהודים בימי השלטון הקומוניסטי חשו הזדהות עמוקה עם חג-הפסח, המבטא את היציאה מעבדות לחירות. בימי השואה חשבו יהודים על פורים וציפו למפלתו של צורר היהודים, כפי שאירע בימי מרדכי ואסתר. אולם חנוכה הוא חג אקטואלי בכל עת ובכל זמן, כי סיפורו של חנוכה הוא בעצם סיפור חיינו-שלנו. כשמספרים את סיפורו של נס חנוכה מתחילים בדרך-כלל בתיאור הגזֵרות של אנטיוכוס ורדיפת הדת היהודית בידי קלגסיו, אך הסיפור האמיתי מתחיל הרבה קודם, עם עלייתה של יוון ופריחת התרבות ההלניסטית. תרבות זו הייתה פתוחה לכול, לא הבדילה בין עמים ושבטים. מי שאימץ אותה ודיבר בשפתה – נתקבל כחלק טבעי ממנה. ומכיוון שיוון הייתה מעצֶמֶת-העל, הרי אימוץ התרבות היוונית העניק למעשה כרטיס כניסה לעולם הרחב. לא ביום אחד נוצרו בעם-ישראל המתייוונים. בתחילה הייתה ההשפעה היוונית מתונה למדיי. יהודים אמרו בליבם שאפשר לטעום מן התרבות היוונית ולהישאר יהודים מאמינים ויראי-שמים. אלא שהדור הצעיר כבר הלך עוד צעד לקראת התערוּת בתוך העולם החדש והמודרני, והדור השלישי כבר נטש לגמרי את היהדות, התייוון, ואף קידש מלחמה על אֶחיו, שנשארו נאמנים למסורת אבותיהם. למעשה, זה בדיוק האתגר העומד לפנינו. את מקומה של התרבות ההלניסטית החליפה התרבות המודרנית. זו שוטפת אותנו מכל כיוון אפשרי. היא מקדשת ערכים הומניים כלל-אנושיים, בזה לערכי אמונה ומסורת, ודוגלת בטשטוש הגבולות בין בני-אדם ובין עמים. ההתמודדות עם השיטפון הזה אינה קלה כלל וכלל. בני-אדם, מטבעם, אוהבים להיות חלק מהעולם הגדול והרחב, ולא להרגיש חלק מקבוצה נבדלת ושונה. הדבקות בערכים היהודיים והשמירה על הייחוד היהודי גם מוצגת על-ידי התרבות העולמית כאחיזה בנושנות וכרעיון שאבד עליו כלח. לא קל להישאר מחובר לשורשים מול הפיתוי הקורץ להיסחף אחר רוחות הזמן וליהנות ממנעמי החיים. בשנים האחרונות המאבק הזה נעשה מורכב וקשה עוד יותר. אם בעבר הוא התנהל בין הכוחות הטבעיים הקיימים בעם-ישראל, כיום הוא מכוּוָן באמצעות קרנות אדירות, שמאחוריהן מעצמות זרות. בעת האחרונה התחיל להיחשף קצה הקרחון של קרן גדולה ומפורסמת , ומתברר שהיא שולחת זרועות תמנון לכל תחום בחיינו, מפעילות מאות עמותות וארגונים שמטרתם אחת – לרוקן את החברה הישראלית מנשמתה היהודית ולהפוך אותה לעוד דמוקרטיה מערבית, נטולת זהות ומשמעות. העם היהודי עומד עכשיו מול מתקפה עזה ורבת-פנים, בשאיפה לבלום את מגמת החזרה לשורשים ואת התגברות התודעה היהודית. יהודים רבים הבינו, כמו החשמונאים בימים ההם, שבלי שיבה למסורת היהודית לא יהיה לנו קיום. הם רואים את גלי ההתבוללות בעולם ואת חילחולה של ההתבוללות גם לתוך העם היהודי בארץ-ישראל. הם חשים בעומק נפשם שחייבים לעצור את הסחף ולהיאחז בכל הכוח בשורשים העמוקים של עמנו. זה מאבק של מעטים מול רבים. מולנו עומדים כוחות גדולים ועתירי הון. הם מגובים באנשי אקדמיה ובגיבורי תרבות ואמנות. אבל לנו יש מה שלעולם לא יהיה להם – פך שמן קטן, חתום בחותמו של הכוהן הגדול. יש בנו אמונה פנימית עמוקה שנצח ישראל לא ישקר. אנחנו יודעים בכל ליבנו ונשמתנו שאם ניכנע לרוחות האלה, לא נהיה חלילה יהודים. נדליק אפוא את נרות החנוכה, נתחבר לעוצמות-הרוח של מתתיהו ובניו, ובעזרת ה' נזכה גם אנו לראות את ניצחון המעטים על הרבים ואת ניצחונה של האמונה היהודית על כל הקמים עליה. כשיהיה אור לא יהיה חושך מה מסמל את הניצחון המופלא של חנוכה? – לא חרב, לא חנית, לא מקל, אלא דווקא נר – להבה קטנה ומאירה. זה גם מסר לכולנו חנוכה הוא חג של ניצחון, ניצחון אדיר. זה ניצחונה של היהדות על התרבות היוונית-הלניסטית; ניצחונם של היהודים המעטים והחלשים על היוונים הרבים והחזקים; ניצחונם של נאמני התורה על המתייוונים. אך מה מסמל את הניצחון המופלא הזה – לא חרב, לא חנית, לא מקל, אלא דווקא נר – להבה קטנה ומאירה. יש בחג החנוכה מסר מופלא על כוחו האמיתי של עם-ישראל. יש בו לקח לדורות, כיצד צריך להתנהג במצבים דומים. צריך רק להטות אוזן למה שמלחשות השלהבות הקטנות של נרות החנוכה. יהודים מול העולם הגדול יש זהות מעניינת בין התקופה שלנו לתקופת מלחמת החשמונאים. כאז כן עתה היהדות מתמודדת עם תרבות כלל-עולמית, המושכת את בני-הנוער והצעירים. כאז כן עתה ניצב מולנו הפיתוי להשליך אחר גוונו את הדברים המבדילים אותנו מן העמים האחרים, ולהתערות במשפחת העמים. אז זו הייתה התרבות ההלניסטית, וכיום זו התרבות המערבית, גלי האופנה והרוח הכללית המנשבת בעולם. כיצד מתמודדים עם זה? איך מסבירים לנוער שההיטמעות בתוך התרבות המערבית משמעותה בעצם התאבדות קולקטיבית, ביטול ייחודנו כעם יהודי? איך משכנעים צעיר יהודי שהזוהר של התקשורת והאופנה הוא אשליה וזיוף, דבר ריק וחולף? איך מוצאים את שביל-הזהב בין שימוש בכל ההישגים הטכנולוגיים של העולם המודרני, ובין ההימנעות מחשיפה לתכנים השליליים שהביאה הקִדמה? התשובה היא – נר, אור. לאו-דווקא מלחמה ברוע, לא בהכרח הדגשת השלילה, גערות ומחאות. הדרך להגיע ללבו של יהודי ולהראות לו את אור היהדות היא על-ידי אור. זו סגולה מיוחדת שהטמין הקב"ה באור, שאין הוא צריך להילחם בחושך. מדליקים נר קטן, ומיד החושך מתפזר ומתפוגג. אין צורך לגעור ולגנות אמנם לפעמים צריך להילחם. גם החשמונאים קמו ונלחמו ביוונים ובמתייוונים. אבל זה מצב זמני, תגובה מיידית על אירועים ועל מצבים מסויימים. הדרך הכללית, השיטה והקו, באים לידי ביטוי בסמל שהשאירו החשמונאים לדורי-דורות – הדלקת נרות, הפצת אור. רבים מבני העם היהודי בימינו חיים באפלה, מבחינה יהודית. הם נוהים אחר הגל העולמי לא משום שהם מעדיפים אותו מן היהדות, אלא משום שזה הדבר היחיד שהם מכירים. הם לא טעמו את טעמה של היהדות ולא למדו להכיר את האור הטמון בה. חובתנו להאיר לפניהם את היהדות. להפנות זרקור אל מכמניה. אז יתברר שאין צורך להילחם, לגעור ולגנות. האור עצמו יעשה את המלאכה. ימי החנוכה הם סמל ומופת לפעילות הנדרשת מאיתנו כל ימות השנה. כשם שבחנוכה אנו מעמידים חנוכיות "על פתח ביתו מבחוץ" ומאירי ם את העולם שסביבנו באור התורה, כך בחיי היום-יום כל יהודי צריך להשתדל להפיץ בסביבתו יותר אור, יותר שמחה, יותר אמונה ויותר תורה. וכשיהיה אור – ממילא לא יהיה חושך. כוח מהתורה "מאי חנוכה? דתנו רבנן" (שבת כא). מהותה של חנוכה היא: "דתנו רבנן". את הכוח לעמוד נגד צוררינו אנו מקבלים משלהבות-הקודש שהדלקנו, מן התורה והמצוות. אור כנגד החושך מנרות חנוכה אנו לומדים כי גם כאשר החושך גדול אין להתרשם מכך, אלא אדרבה, יש לצעוד במסירות-נפש להאיר את הרחוב ולהוסיף מדי יום ביומו תוספת אור עוד ועוד. (מדרש תלפיות) ביטול החמימות השלילית "נר חנוכה מצוותה משתשקע החמה" (שבת כא). ההתחברות עם הקב"ה, שנוצרת על-ידי מצוות הדלקת נר חנוכה, מביאה לידי "שתשקע החמה" – השקעת וביטול החמימות בענייני העולם. (ספר השיחות תרצ"ו-ת"ש) נס גלוי חז"ל קבעו את הנס על השמן ולא על שאר הניסים, כי ביתר הניסים יש פתחון-פה למינים לומר שמקרה הוא, חלילה, כי יכול לקרות שרבים ייפלו ביד מעטים; אבל נס פך השמן אין שום מקום לומר שזה מקרה חס-ושלום, והכול מודים שמאת ה' הייתה זאת. (מטה משה) השמש מתעלה מקומו של השמש למעלה משאר הנרות (רמ"א סימן תרמג). ללמדנו שמי שעוסק ב'הדלקת נשמות', מי שמדליק את 'נר ה' נשמת אדם' של יהודי שני, מתעלה למעלה ראש. יעקב ויוסף גם יעקב שלח מנחה לעשיו אחיו, כדי לרצותו, ולא מצאנו שנענש על כך. אלא מצד דרגתו של יעקב יש מקום למציאות של אויב ומתנגד, ולכן מותר לו לפעול בדרך הטבע. אולם שורשו של יוסף נעלה משורשו של יעקב, ולגבי דרגתו של יוסף אין כלל נתינת מקום לצד שכנגד, ולכן אין זה מהראוי לו להכניע את עצמו ולתלות את ישועתו באדם. (אור התורה) מסיר דינים בתהילים (לב,י) נאמר: "הבוטח בה' חסד יסובבנו". הביטחון בה' מסיר את כל הקטרוגים והדינים. מכוח הביטחון בה', החסד מקיף ומסובב את האדם ושומר עליו מכל בעל-דין,ומצילו מכל נגעי העולם. (ראשית חכמה) באין מוצא עיקר הביטחון הוא כאשר האדם אינו רואה בעיני בשר שום מקור גשמי מאין תבוא ישועתו, ובכל-זאת בטוח הוא בה' שיעזרהו ויצילהו ממצוקתו, אף שאין לו מושג כלל כיצד זה ייעשה.(איגרות-קודש) לא על חשבון הזולת כאשר חלילה לא-טוב לאדם, עליו להאמין שכך מגיע לו מאת ה', ולבטוח בו כי יעזור לו. אך כאשר הזולת מספר על מצבו הקשה, אסור לענות לו כי יבטח בה' ולא לעשות מאומה. חובה לעזור לו ככל יכולתנו ולהושיע אותו עד כמה שאפשר. (ספר השיחות ת"ש) סילוק החושך מנרות החנוכה אנו למדים, שאת החושך מגרשים דווקא על-ידי אור. בתחילה מאירים מעט, אבל לא נשארים באותו מקום, אלא בכל יום מוסיפים עוד מעט אור. עד שמגיעים לשמונה נרות, שמסמלים את גירוש החושך לגמרי.(לקוטי שיחות) עם-ישראל דומה לשמש כמה דומה עם-ישראל לשמש של נרות החנוכה: השמש הוא נושא האור, המעלה את האור בכל הנרות, אך אחר-כך הוא עצמו עומד בצד, כדבר שאין בו צורך. כך נוהגות בנו לעיתים קרובות אומות העולם - משתמש בנו ולאחר מכן מעמידים אותנו בצד. (עזרת ישראל) תרבות החוץ בהלכה נאמר: "נר חנוכה מצווה להניחו על פתח ביתו מבחוץ". כי הגורם לטומאת המקדש וקודשיו היו המתייוונים, מי שמצאו עניין בתרבות החוץ, לכן מדליקים את הנרות על הפתח מבחוץ, כדי להביא את אור הקדושה גם למי שנמצאים עדיין בבחינת "חוץ". (המגיד מקוזניץ)