יום ה', כד’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
ולפעול כדי שחייך שלך - וגם חייו של חברך- יהיו חיים מלאים בשמחה ונחת * יעקב סורני שואב מן המקורות

תעשה חיים! ''ויהיו חיי שרה מאה שנה ועשרים שנה ושבע שנים שני חיי שרה''. רש''י דורש את התוספת ''שני חיי שרה'' - ללמדנו שכל שנותיה היו לטובה. (רש''י ) אבל לכאורה חיי שרה לא היו קלים, אדרבא היו חיים קשים ומסובכים ומלאי סבל ,צרות ורעב : היתה עקרה שנים רבות, לא היה לה בית קבוע, נדדה ממקום למקום, היו לה סיבוכים עם הגר וישמעאל שהציקו לה וליצחק בנה, נלקחה לבית פרעה ולבית אבימלך – כיצד אם כן אפשר לומר שכל חייה היו לטובה? אלא שרה אמנו היתה בעלת אמונה גדולה וביטחון בשי''ת, לא רק אמונה במציאות השי''ת אלא גם ידיעה והכרה ברורה וודאית שכל מה שהשי''ת עושה הוא עושה לטובה, ככתוב ''טוב ד' לכל ורחמיו על כל מעשיו'' וכדברי רבי עקיבא ''לעולם יהא אדם רגיל לומר כל דעביד רחמנא לטב עביד'' (ברכות ס ב שו''ע אור''ח רל ה), דהיינו מה שעושה הקב''ה הוא לטובה. ולא רק זה היא קיבלה את הכל בשמחה. ידועים דברי חז”ל לפסוק זה, ששנות החיים מתחלקות בו לשלוש קבוצות, כי הרי נאמר ששרה חיה מאה שנה, ועשרים שנה ושבע שנים. שלושה מספרים אלה מעמידים לפנינו את מהלך התפתחותם של חיי אדם: גיל הילדות, גיל הנעורים המבוגרים וגיל הזקנה המושלמת , אין ביטוי טוב יותר לחיים שלמים ברוח ובמוסר, מאשר שאותו אדם היה זקן בימי זקנתו, בוגר בימי בגרותו, ילד בימי ילדותו. חז”ל מעירים עוד שאדם החי חיי אמת, נוטל מכל תקופת גיל של חייו את התכונה המפארת אותם אל תקופת חייו המאוחרת יותר. שרה לקחה את יופייה של בת השבע לגיל העשרים, ואת נקיותה של בת העשרים מחטא לקחה איתה אל הקבר. כל השנים האלה גם יחד, קרויות “חיי שרה” ! היא חיה בכולן, למרות הקושי והייסורים - מאה ועשרים ושבע שנות חייה היו חיים, חיי חיוניות ושמחה חיים טובים ובעלי משמעות, ולא היה בהם אף רגע שמוטב היה לה שלא לחיות אותו. במצוות אין ניסים רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב התאמץ לפעול בעניין ציבורי כלשהו, והדבר נתקל בקשיים מרובים ובהפרעות קשות. אמר לו אחד ממקורביו: "מדוע כשהרבי נותן ברכה ליהודי, היא מתקיימת, ואילו כאן הוא מתאמץ כל-כך?". נענה רבי לוי-יצחק: התורה מספרת שכאשר באה רבקה לשאוב מהבאר, עלו המים לקראתה. אבל אחר-כך, כששאבה בעבור אליעזר וגמליו, נאמר "ותשאב ותמלא", ומכאן שהמים כבר לא עלו לקראתה. אלא שכאשר הצדיק עוסק בצורכי גופו, מתרחשים לו ניסים, אולם כשהוא עוסק במצוות - עליו לעמול עליהן, ואין הן נעשות מאליהן. מופתים ומידה טובה על הפסוק "וירץ העבד לקראתה" (בראשית כד,יז) מפרש רש"י: "לפי שראה שעלו המים לקראתה". נשאלת השאלה: לאחר שראה מופתים גלויים כאלה, מה היה לו עוד צורך לבחון אותה אם היא גומלת חסדים? אלא מכאן למדנו שמידה טובה אחת עולה על מאה מופתים וניסים.(רבי יחזקאל מקוזמיר) "ותרד [רבקה] העינה ותמלא כדה" (בראשית כד:טז) כיצד ידע אליעזר עבד אברהם שרבקה היא האישה המיועדת ליצחק בנה? כולנו מכירים את ההסבר שנותנת התורה (בראשית כד:יב-טו). ואולם רש"י (בפירושו לפסוק י"ז בפרק זה) מביא מדרש ובו טעם שונה: כאשר פנתה רבקה לשאוב מים ראה אליעזר "שעלו המים לקראתה"; שכן בתורה לא כתוב "ותשאב", אלא "ותמלא". והתופעה המיוחדת הזו העידה על כך שרבקה היא צדקת. לעומת זאת כאשר ביקש אליעזר מרבקה לשתות מים, והיא הציעה לתת מים לא רק לו אלא גם לגמליו, משתמש הפסוק בלשון "אשאב". מדוע היה עליה לשאוב מים, אם המים עלו לקראתה? חז"ל מסבירים שכאשר המים עמדו לעלות לקראתה, אמרה רבקה: "אם ברצוני לקיים מצווה, ואני יכולה לעשותה בעצמי, אינני זקוקה לעזרה". ר' נחום מטשרנוביל הקדיש את כל חייו למצוות פדיון שבויים. תלמידיו הציעו לו לתת לו במתנה עגלה וסוסים, כדי שלא יצטרך ללכת ברגל כדי לקיים מצווה זו. ואולם הוא סירב באומרו: "למה לי לחלוק את המצווה הזו עם סוס? אם צריך לעשות מעשה טוב, ואני מסוגל לעשותו בעצמי, למה לי לבקש עזרה?" כבוד התורה ולומדיה - “ויקם אברהם וישתחו לעם הארץ” וה”חוזה מלובלין” שם את הדגש בפני מי השתחווה אברהם. בפני עם הארץ – לכבודה של ארץ ישראל, ולא שאברהם השתחווה ח”ו בפני בני חת. “המושל בכל אשר לו” מדוע מספר לנו הכתוב, שאליעזר, עבד אברהם, היה “מושל בכל אשר לו”?. אלא, שיש יהודים שבענייני מצפון ורוח הם נותנים אימן בכל אדם, אינם מפקפקים ואינם מבררים. כל אחד בעיניהם בחזקת כשרות. אבל בענייני עסקים, בענייני ממון, הם זהירים מאוד, חוקרים ודורשים בכל דבר קטן, ולא בקלות נותנים אימונם באיש. בסיפור אליעזר עבד אברהם באה התורה ומספרת לנו, שאצל אברהם הדברים היו בדיוק ההפך מהמתואר לעיל. בענייני כסף ורכוש היה לו אימון מוחלט בעבדו אליעזר, אבל כשהגיעו הדברים לענייני יהדות, שידוך הגון לבנו, באלה אברהם לא האמין לאליעזר ורצה ממנו שבועה. (מתוך: “אמרות חכמה על התורה”). אישה כשרה כאשר אליעזר רצה לבחון את הכלה המיועדת ליצחק, בחן אותה דווקא בעניין הנתינה, שתאמר לו "שתה וגם גמליך אשקה". כי ההבדל בין הטוב לבין הרע הוא בעניין הנתינה. מי ששייך לצד הקדושה והטוב, עניינו לתת לזולת, ואילו מי ששייך לצד הרע שואף רק לקבל. לכן כאשר אליעזר ראה שרבקה רוצה להשפיע ולתת, ראה בזה אות וסימן שהיא שייכת לצד הקדושה, וראויה לידבק בזרעו של אברהם.(סידור עם דא"ח) מעשה ברב שביקר אצל הגאון הרב קנייבסקי, המכונה סטייפלר, ואמר לו שהוא מחפש שידוך עבור נכדתו. שאל המבקר אלו מעלות יש לחפש אצל הבחור. השיב לו הסטייפלר: “התמדה בלימוד תורה, שכל ישר ומידות טובות”. תמה הרב המבקר: “אם הוא מתמיד ושקדן, גדול בתורה, ממילא תהיינה לו מידות טובות?” “לאו דווקא”, השיב הסטייפלר, “מתמיד לומד בשקידה שנים רבות בישיבה מול ה’סטנדר’. סטנדר הוא יצור נוח, מעולם אינו מבקש עזרה בשום עניין, כגון להשליך אשפה, לקנות במכולת, מעולם אין הוא מראה פנים זועפות. מעולם לא קרה שלסטנדר לא היה מצב רוח, שציפה שידברו אל לבו דברים טובים ויעודדו אותו. אף פעם לא חלה והיה צורך לטפל בו… ופתאום אותו תלמיד צריך להתחיל לגור עם אדם אחר, עם בת זוג שכל זה יכול לקרות לה. לכן מוכרח שיהיה בעל מידות טובות”. שוב שאל התלמיד-חכם: “האם אין התורה מעדנת את האדם?” – “בוודאי” השיב הסטייפלר, “יש כאלה, שאילו לא למדו תורה היו חיות טורפות, ובזכות לימוד בשקידה נמלטו מרשעות, אבל אין די בזה כדי שיהיו להם מידות טובות, אלא רק מי שעובד על זה, בלימוד מוסר הרבה, בבדיקת מצבו הרוחני תמיד, ובשבירת מידותיו ותאוותיו, ואז יהיה לבעל מידות טובות” (מבקשי תורה פרק ה קובץ כג). עוף יקר מסופר על הגאון רבי חיים מצאנז, שנהג לחלק בערבי שבתות מעות לעניים לצרכי שבת. באחד הימים, הביאו לשווקה של צאנז תרנגול הודו גדול ונאה. ראתה הרבנית ורצתה לקנותו, אך כששמעה את המחיר הגבוה, ויתרה, ולא קנתה את העוף. כעבור זמן נודע לה, כי את העוף קנה עני אחד מאלה שבעלה נוהג לתת לו מעות לצדקה. חרה לה הדבר, ואמרה לבעלה: "בעיני היה זה עוף יקר מדי, אך פלוני העני החי מקצבתך, מצא ידו לקנותו...". שמע זאת רבי חיים וענה לה: "האמנם כך הדבר? רגיל עני זה לאכול מאכלים משובחים, ואנוכי לא ידעתי! מעתה אצטרך באמת להגדיל את קצבתו השבועית..." צא וראה את עדינות נפשם הטהורה של גדולי ישראל. שלא די שרבי חיים לא כעס על כך, אלא אדרבה, קיבל על עצמו להגדיל את קיצבת העני. והדברים מדברים בעד עצמם, עד כמה יש לכל אדם ואדם להפיק את הלקחים, ולעשות את כל המאמצים, שחברו יחיה בשמחה ונחת. (פרנסה טובה(