יום ד', טז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: -1   צפיות: -1
יעקב סורני מביא מן המקורות

הזוהר הקדוש אומר שעניין הסוכה הוא "צל האמונה". כלומר, אדם שגר בסוכה עטוף ומוסתר תחת כנפי השכינה הקדושה – "צילא דמהימנותא". מבחינה רוחנית, אין מקום בטוח בכל העולם כולו יותר מהסוכה. נשמע מוזר... על פי הלכה, הסוכה היא מקום מגורים זמני, לכן גג הסוכה חייב להיות מחומר טבעי הצומח מן האדמה, כמו קני סוף, עלי דקל וכן הלאה. גג ממוצע של סוכה לא יכול לשאת אפילו משקל של חתול. גשם חזק יכול להבריח את יושבי הסוכה, ורוח חזקה תגרום לגג–סכך להתעופף ברחובות השכונה. ולזה עוד קוראים ביטחון?! בתפילותינו אנו מודים לקב"ה "על ניסיך שבכל יום עמנו". הכוונה לאותם ניסים שעליהם אמרו חז"ל "אין בעל הנס מכיר בניסו". ידו של הקב"ה מלווה כל אחד ואחת מאיתנו ושומרת עליו בכל יום ובכל עת, אלא שאיננו רואים אותה. רק לעיתים נדירות, כאשר מתחולל הבזק של התגלות אלוקית, אנו אכן מכירים בנס. האמונה הזאת מלווה את עם-ישראל לדורותיו. גם בזמנים קשים אנחנו יודעים שההשגחה העליונה מכוונת את האירועים. איננו מתיימרים להבין את דרכי הבורא, ולכן אין פלא שפעמים רבות אנו תוהים על הייסורים הפוקדים אותנו. אבל עם כל זה אנחנו מאמינים שהכול לטובה, וכי בורא העולם ומנהיגו הוא המוביל את עמו בנתיב המוביל אל הגאולה. אכן, יהודי נדרש לעשות ולפעול ולא לשבת בחיבוק ידיים ולצפות לישועת ה'. העשייה וההתמודדות אינן סותרות את האמונה, ואדרבה, הן נובעות ממנה. הקב"ה אומר לאדם: "ובירכך ה' אלוקיך בכל אשר תעשה" – האדם נדרש לפעול ולעשות, וזה הכלי שבו ברכת ה' שורה. ובכל-זאת, יש זמנים ומצבים שבהם אנו נדרשים לחזק את האמונה בה' ולבטוח בו, בבחינת "ה' יילחם לכם ואתם תחרישון" וכמובן לשבת בסוכה. דווקא בשנים האחרונות אפשר ממש לראות כיצד הקב"ה מנהיג את העולם, בניגוד גמור לכל התחזיות וההערכות האנושיות. מתחוללים אירועים כבירים, שמשנים את פני העולם, ומשאירים את האנושות כולה משתאה ונדהמת. כך היה אך לפני כעשור ומחצה, כאשר ממלכת הכפירה והרשע של הקומוניזם קרסה בבת-אחת, ומסך הברזל נפל בקול רעש גדול. כך גם האירועים בארץ, שלא היה אפשר לחזותם מראש. ובקיצור תשמח תאכל תשתה ותנחר תחת צל האמונה.. יש מי שמחבק ושומר עליך. הפה אל הידיים בראש-השנה וביום-הכיפורים עובדים את הקב"ה באמצעות הפה בלבד - בתפילה ובתחנונים. כנגד זה בסוכות מתחילים לעבדו בידיים: "ולקחתם לכם" – מחזיקים ביד את ארבעת המינים. אנו מראים אפוא לבורא העולם שאין אנו יוצאים ידי-חובה בפה בלבד, אלא אנו מוכנים לעבדו גם בידיים ובכל איברינו.(רבי ברוך ממז'יבוז') המצטער ... שיצא על ההלכה "כל המצטער פטור מן הסוכה" אמר רבי לוי-יצחק שניאורסון בדרך צחות: "כל המצטער" - כלומר, אדם שיכול להצטער ממצווה זו ששמה סוכה, מכל סיבה שלא תהיה, אומרים לו - פטור אתה מן הסוכה, כי אינך ראוי להימצא במקום נעלה כזה. "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפת תמרים וענף עץ עבת וערבי נחל" במצות ארבעת המינים בסכות, אנו נוטלים אתרוג אחד, לולב אחד, שלשה ענפי הדס ושני ענפי ערבה. בסך הכל הננו נוטלים בקיום מצוה זו שבעה דברים מן הצומח - כנגד שבעת הרקיעים התלויים על פני העולם (חגיגה יב', עב'). מכאן אומרים חכמי ישראל, שכל המקים כראוי מצות ארבעת המינים בסכות, נפתחים לפניו כל שבעת הרקיעים שבעולם ותפילתו מגעת עד כסא הכבוד. רבי אלעזר מגרמיזה, בעל "הרוקח" מעיר על מצוה זו: התורה מתחילה באות ב' ("בראשית ברא אלקים..."), ומסתימת באות ל' ("...לעיני כל ישראל"). וספרי הנביאים והכתובים מתחילים באות ו' ("ויהי אחרי מות משה") ומסתימים באות ל' ("מי בכם...ה' אלהיו עמו ויעל" - סוף דברי הימים ב'). אותיות הפתיחה והסיום של ספרי התורה וספרי הנביאים והכתובים מצטרפות אפוא לאותיות "לולב". והרי לך רמז, שכל המקים מצות לולב כהלכתה, כאילו קים כל הכתוב בתורה ובשאר כתבי הקדש... סוכות וארץ ישראל ידועים דברי הגאון מווילנא, שהשווה את החג הסוכות למצוות ישוב הארץ. שנאמר: "ויהי בשלם סוכו ומעונתו בציון" (תהלים עו, ג). את כל שאר המצוות אנו מקיימים על ידי אבר מסוים, יש מצוות שמתקיימות בידיים, ויש בפה, ויש ברגליים, ויש שמתקיימות על ידי המחשבה. אבל את שתי המצוות הללו אנו מקיימים על ידי שאנחנו עצמנו נכנסים בגופנו ועם נעלינו אל תוך אווירה הקדוש של ארץ ישראל ואל תוך אווירה הקדוש של הסוכה. וכיוון שאוויר הקדושה מקיף אותנו מכל צדדנו, יכולים אנו מכוח שתי המצוות הללו להתעלות באמונה ובעבודת ה' ביתר שאת ויתר עוז. שמחת חג הסוכות אחר ההיטהרות לפני ה' ביום הכיפורים, יכולים אנחנו לשמוח בחג הסוכות שמחה שלמה לפני ה'. בלא התשובה, תחושת החסרון הנובעת מהחטא אינה מאפשרת לאדם לשמוח באמת. ואם ינסה בכל זאת להתעלם מחטאיו ולשמוח שמחה שלמה, תהיה זו הוללות ולא שמחה. אבל אחר החזרה בתשובה של הימים הנוראים אפשר לשמוח בחג הסוכות. החיים ארעיים "בסוכות תשבו שבעת ימים" (ויקרא כג,מד). כשם שהסוכה היא דירת עראי, כך יש לראות את כללות חיי האדם בעולם הזה, שהרי ירידת הנשמה למטה היא לזמן קצוב ומוגבל בלבד. "שבעת ימים" רומז גם-כן לשבע המידות, שאותן צריך האדם לברר ולזכך בשבעים שנות חייו. הצטיידות לכל השנה המגיד מטריסק היה אומר כי בימים הנוראים, ראש-השנה ויום-הכיפורים, הוא מכין לו יראת-שמים לשנה שלמה; ובימי חג-הסוכות, העשירים במצוות, הנעשות בחיבה ובאהבה, הוא מכין לו אהבת השם לשנה שלמה. סוכות כל השנה זמן שמחתינו קרב ובא, הסוכות נבנו, ד' מינים נקנים בדמים מרובים. אולם איך שמחים, איך מקיימים את מצות השמחה? כשאדם יוצא מביתו ומתיישב בסוכה שהגנתה מועטה, וכוונתו בפנימיות לבו להוכיח שאין לו מקום מסתור מפני כל היזק אלא חוסה רק בצל בוראו שמגן ומסכך עליו בענני כבודו לשומרו מכל דבר רע, אז סרים מעל האדם כל דאגותיו, ושמח שמחה פנימית שנוצרת עקב קרבתו אל בוראו. מצות סוכה וד' מינים מקיימים אנחנו בפועל רק שבוע בשנה, אולם את הלקח צריך להפיק לכל ימות השנה. לזכור תמיד שה' הוא בלבדו עשה ויעשה לכל המעשים. פתגם עממי נפוץ, הקשור לשמחת-תורה, מספר על יהודי עם-הארץ מובהק שנראה רוקד בכל כוחו בשמחת-תורה. שאלוהו: "שמחה זו, על שום-מה? לוּ היית מתייגע בתורה כל השנה, ניחא; אך מכיוון שעם-הארץ אתה ואינך לומד תורה כל השנה, מה לך כי תשמח?". החזיר אותו עם-הארץ תשובה: "וכשאחי משיא את בנו, וכי אינני שמח בשמחתו?". התשובה נשמעת חביבה, אך אין היא מדוייקת. השמחה בשמחת-תורה איננה של הלמדנים ושל הגאונים, אלא של כל יהודי באשר הוא. אין זו שמחתו של 'האח הלמדן', שהאחרים באים להשתתף ב'שמחתו'. זו השמחה האישית של כל אחד ואחד מישראל.