יום ה', יז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
יעקב סורני שואב מן המקורות

פרשת ואתחנן ידועה ומפורסמת בבקשת משה להיכנס לארץ: "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה..." רבות נתייסר משה רבנו בהתחננו להיכנס אל הארץ הטובה אשר בעבר הירדן. לא נוכל לטעון כי לא התפלל כראוי. הן את הלכותיה של התפילה, מתפילתו של משה למדים אנו. אולם דומה כי תפילתו לא נתקבלה. "ויתעבר ה' בי למענכם ולא שמע אלי". כיצד עלינו להבין את הדבר? בראשית הדברים עלינו להבין כי תפילה איננה "תרופת פלא" מוחלטת. הגע בעצמך. אם אחד מאתנו יתפלל על דבר מסוים, אשר הקב"ה יודע כי לא יהיה לטובתו. האם יעלה על הדעת כי תפילתו "תאלץ" את הקב"ה לעשות דבר שאינו טוב, לאותו אדם או לאחרים? פעולתה של התפילה היא במקום שבו הדבר המבוקש הוא אכן טוב ומועיל, אלא שנדרשת תפילה כדי לפתוח את הפתח למימוש הדבר. ואכן המעיין במפרשים ובמדרשי חז"ל יוכל למצוא נימוקים שונים לקביעה הא-להית כי לא טוב יהיה הדבר לבניינו של העם והעולם. אולם טעות היא ביד החושב כי תפילתו של משה לא עשתה דבר. ביקש משה רבנו "אעברה נא ואראה את הארץ הטובה". ואכן עונה לו הקב"ה: "עלה ראש הפסגה ושא עיניך...". אמנם לא מקרוב תראה את הארץ כאשר ביקשת, כי אם מנגד, אולם תזכה לראותה. ראיית הארץ, לא מבט סקרני סתמי יש בה, כי אם דבר ממשי. הראייה מבטאת את השאיפה, את הכמיהה, את הכיסופים. כיסופים אלו, מנוע רב עוצמה יש בהם, אם לא להווה – אז לעתיד. ולא רק לעתיד הרחוק, אלא לצעדים הראשונים הנעשים מיד. "וצו את יהושע, וחזקהו ואמצהו, כי הוא יעבור לפני העם הזה והוא ינחיל אותם את הארץ אשר תראה". הציווי ליהושע, החיזוק שלו והאימוץ שלו – באים מכוח הראייה אשר ראה משה מראש הפסגה. מכוחה של אותה ראייה מובטח כי "הוא ינחיל אותם" – לא נחלה סתמית אלא דווקא "הארץ אשר תראה". וכל זאת – מכוחה של אותה תפילה. תפילה אינה שבה ריקם. לא תמיד היא משיגה את מטרתה המוצהרת; אולם תמיד היא פועלת – לעתים כאן ועכשיו, לעתים באופן סמוי, לעתים באופן חלקי, לפעמים במועד יותר מאוחר, ולפעמים במקום אחר. תפילתנו שטוחה בפני רבונו של עולם: "אבינו מלכנו, פתח שערי שמים לתפילתנו... אבינו מלכנו, נא אל תשיבנו ריקם מלפניך... אבינו מלכנו, תהא השעה הזאת שעת רחמים ועת רצון מלפניך" – בזמן הזה ובמקום הזה, לעינינו! נחמה כפולה בשורת הנחמה על הגלות והחורבן מופיעה בכפל לשון: " נחמו נחמו עמי" (ישעיה מ,א). אומר על כך המדרש (ילקוט שמעוני ישעיה שם; איכה רבה סוף פרשה א): "לקו בכפליים ומתנחמים בכפליים". אלא שעלינו להבין את משמעותה של נחמה כפולה זו – באיזה מובן היא תהיה כפולה? יש נחמה כפולה במובן כמותי. למשל, אדם שביתו עלה באש יתנחם בבית אחר שיבנה תמורתו. ואם הבית יהיה גדול ומפואר פי-שניים מביתו הראשון – זוהי נחמה כפולה, כפולה בכמות. אך יש נחמה כפולה באיכות. נחמה רגילה משאירה את הצער ואת עוגמת-הנפש, אלא שהיא נותנת פיצוי תמורתם. אולם נחמה כפולה מוחקת ומסלקת לגמרי את הצער, ולא עוד, אלא שהיא מגלה לאדם שמה שהיה נראה לו דבר מצער וכואב, היה בעצם טוב (ליקוטי-שיחות כרך כט, עמ' 377). הרע אינו אלא טוב דוגמה לכך רואים בסיפור הגמרא (תענית כא,א; סנהדרין קח,ב) על נחום איש גם-זו. הוא הוליך דורון לקיסר, ובדרך החליפו בעלי האכסניה את תכולת התיבה בעפר. הקיסר כעס, כמובן, ורצה להורגו. זה היה לכאורה מצב שלילי, מכאיב ומצער, ואולם הוא האמין ש"גם זו לטובה". ואכן, לבסוף קרה הנס ואותו עפר נהפך לכלי-נשק, שבאמצעותם ניצח הקיסר את אויביו, והוא גמל על כך לנחום איש גם-זו ברוחב-לב. אז התברר, שהחלפת תכולת התיבה בעפר לא הייתה מלכתחילה דבר רע, אלא טוב נפלא, שלא היה ידוע. זוהי נחמה כפולה – נחמה שמגלה כי מעולם לא היה כאן רע אלא טוב צרוף. המחשה לגישה זו אנו מוצאים בסיפור הגמרא (סוף מכות) על רבי עקיבא וחבריו שעלו לירושלים, וראו שועל יוצא מבית קודשי-הקודשים. התחילו הם לבכות, ואילו רבי עקיבא צחק. ואז התפתחה ביניהם השיחה הזאת: "אמרו לו, מפני-מה אתה משחק? אמר להם, מפני-מה אתם בוכים? אמרו לו, מקום שכתוב בו 'והזר הקרב יומת', ועכשיו שועלים הִלכו בו – ולא נבכה! אמר להן, לכך אני משחק". ורבי עקיבא הסביר, שהוא רואה בשועל זה את מילוי נבואתו של אוריה ("ציון שדה תחרש"), ולכן עכשיו הוא בטוח במילוי נבואתו של זכריה ("עוד ישבו זקנים וזקנות ברחובות ירושלים"). על כך אמרו לו: "עקיבא ניחמתנו, עקיבא ניחמתנו". כאן באה לידי ביטוי הנחמה הכפולה, הקשורה דווקא במכה הכפולה – לא רק עצם החורבן, אלא גם חילול-השם נורא: שועל משוטט בקודש-הקודשים! אולם רבי עקיבא 'משחק'. הוא מפגין שמחה, משום שהוא מסוגל לראות בעיני-רוחו את הנחמה הכפולה שצומחת דווקא מתוך שיא החורבן; נחמה כזאת, שעל-ידה יימחקו כליל הכאב והצער, ולא עוד, אלא הם עצמם ייהפכו למקור של שמחה וששון.