יום ה', יז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
תזוזה קדימה היא חיונית. אך כדי לעשות זאת נכון עלינו להבין מאין הגענו- יעקב סורני מביא מן המקורות

בתחילת פרשתנו משה מזכיר לבני ישראל את דברי ה': "רב לכם שבת בהר הזה. פנו וסעו לכם..." (דברים א', ו'). ההר המדובר הוא הר סיני, המקום בו התרחשה ההתגלות האלוקית הגדולה ביותר בהיסטוריה. ולמרות זאת אמר לנו ה' "הייתם פה מספיק, תתקדמו הלאה"! אנו צריכים תמיד להיות מוכנים לזוז קדימה, להמשיך לשלב הבא. לקחת מה שיש לנו ולהניע אותו קדימה. כיצד עלינו לנווט את עצמנו דרך הבלבול והמבוכה של חיי היום-יום? כיצד אנו יכולים להשתמש בניסיון חיינו? בחור צעיר נסע מירושלים לגליל. הוא הגיע לצומת וגילה לחרדתו, כי השלט המראה את ארבעת כיווני הצומת לערים השונות נפל. עכשיו עמד ותהה באיזו דרך יהיה עליו ללכת כדי להגיע ליעדו. מה יעשה? הוא ידע מאין הגיע – מירושלים. על ידי כך שסידר את השלט באופן שהחץ לירושלים הצביע על הדרך שממנה הגיע, הוא הבין באיזה דרך עליו ללכת כדי להגיע למחוז חפצו. זהו המפתח. תזוזה קדימה היא חיונית. אך כדי לעשות זאת נכון עלינו להבין מאין הגענו. התורה היא ניסיון החיים הקולקטיבי שלנו. המורשת וההיסטוריה שלנו הם שלטי ההדרכה שלנו. אם נשתמש בהם בתור נקודת התחלה, כשאנו יודעים מאין הגענו, נוכל להגיע למטרתנו בדרך הנכונה, בלי לתעות או ללכת לאיבוד. כן, התקדמות הינה בלתי נמנעת ואפילו דבר טוב. בכל זאת, יש למהול אותה עם הבנה ברורה והערכה של נקודת ההתחלה ומהי מסגרת ההתייחסות שלנו. באופן זה נוכל לשרטט לעצמנו עתיד ברור, ולהתעמת פנים אל פנים עם אתגרי העולם המודרני, תוך שימוש חיובי בהתקדמות כדי להגיע אל יעדינו. מה פתאום להתאבל עכשיו על דברים שקרו לפני אלפיים שנה? העם היהודי הוא לא שכח ולא ישכח, משום שהוא קשור עם הקב"ה שאין שכחה תחת כיסא כבודו. העם היהודי זוכר וחי את העבר כמו את ההווה. הכול אצלנו הוא מקשה אחת של חיים: עבר מתחבר עם ההווה, ושניהם יחדיו יוצרים את העתיד. "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה".(תענית ל,ב) עם הזוכר בלי הרף את ארצו ובית-מקדשו ואינו פוסק מלשפוך דמעות על חורבנם, עם כזה יכול להיות בטוח כי לא תאבד תקוותו ויזכה לראות בשמחת הבניין. (בינה לעתים) האבל בימי בין המצרים מזכיר לנו את הציפייה האמיתית, ומי שמצפה - מובטח לו שגם יגיע! תוכחה נסתרת, אהבה גלויה ספר דברים נפתח בדברי התוכחה שמוכיח משה רבנו את בני-ישראל על החטאים שחטאו במשך ארבעים שנות הנדודים במדבר. הוא מגולל את האירועים שעברו על העם, ובתוך כך משמיע את דברי תוכחתו. אולם חז"ל אומרים, שדברי התוכחה נרמזים כבר בפסוק הראשון: "אלה הדברים אשר דיבר משה... במדבר, בערבה, מול סוף, בין פארן ובין תופל, ולבן וחצרות ודי זהב". המקומות המצוינים כאן רומזים לחטאים שונים של בני-ישראל, שכן מקצת השמות אינם שמות מקומות כלל, אלא רק רמז לחטא. למשל, אחד המקומות המוזכרים הוא : "ודי זהב". לא מצאנו שם כזה בכל סיפור נדודיהם של בני-ישראל במדבר, כי לא היה מקום שנקרא 'די זהב'. לכן מפרש רש"י: "הוכיחן על העגל שעשו בשביל רוב זהב שהיה להם". משה רבנו בוחר להזכיר את כל החטאים הללו ברמז בלבד, כפי שמפרש רש"י: "הזכירם ברמז מפני כבודם של ישראל". לאור זאת יש להוסיף, שמשה לא הסתפק רק באזכור החטאים ברמז, אלא בחר רמזים שיש בהם גם לימוד זכות על עם-ישראל. המילה "במדבר" רומזת ל"בשביל מה שהכעיסוהו במדבר", אבל יש בה גם לימוד זכות: מכיוון שהיו במדבר, שהוא ה"מדבר הגדול והנורא, נחש, שרף ועקרב, וצימאון אשר אין מים", מצב שמעמיד את האדם בניסיון קשה, אין להאשימם כל-כך על שהכעיסו שם את הקב"ה. בהמשך אומר משה: "בערבה". מפרש רש"י: "בשביל הערבה שחטאו בבעל פעור בשיטים בערבות מואב". אולם "בערבה" הלוא היא ערבות מואב, ואנו יודעים שהעם המואבי מוצאו מהבת הבכורה של לוט, ש"לא הייתה צנועה" ו"פרסמה שמאביה הוא", ועל-כן היה המקום הזה מקום של פריצות, וממילא גם כאן היה הניסיון גדול ביותר. אחר-כך אומר משה: "מול סוף". רמז "על מה שהמרו בים-סוף, בבואם לים-סוף". ברור שגם כאן יש לימוד זכות - הלוא בני-ישראל עמדו אז במצב קשה ביותר, כשלא נראתה שום אפשרות טבעית להינצל. גם על חטא העגל רמז משה לימוד זכות, כשכינה זאת במילים "די זהב". כשהתחנן משה לפני הקב"ה שיסלח לעם-ישראל על חטא העגל, אמר: "אתה הוא שגרמת להם, שהשפעת להם זהב וכל חפצם, מה יעשו שלא יחטאו?". וכך גם כאן יש לימוד זכות, שחטא העגל נגרם מריבוי הזהב, שהעביר את בני-ישראל על דעתם. למדנו אפוא עד כמה יש להיזהר בכבודם של ישראל, שגם כשמוכיחים אותם על חטאיהם, יש לעשות זאת ברמז ואף ללמד זכות על עם-ישראל, כי גם הירידה הרוחנית של עם-ישראל היא לצורך העלייה שתבוא אחר-כך, עלייה שתגיע לשלמותה בגאולה האמיתית והשלמה.