יום א', יג’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 835
מצווה גדולה לשמוח ביום שחרור ירושלים * יעקב סורני שואב מן המקורות

הנביא ירמיהו, בבואו לדבר אל כלל ישראל, אומר בשם ה': "הלך וקראת באוזני ירושלים לאמור: כה אמר ד' זכרתי לך חסד נעוריך אהבת כלולותיך לכתך אחרי במדבר בארץ לא זרועה" (ירמיהו ב ב). הרד"ק מפרש "באזני ירושלים" – רוצה לומר עִם ירושלים, והמדַבר כנגד העיר כאילו מדבר כנגד העם. גם בעל 'נפש החיים' ר' חיים מוולוז'ין זצ"ל כותב: קרא הכתוב כלל ישראל בשם 'ירושלים' כי היתה כנסיית כלל ישראל בעלותם לראות פני האדון ד' ברגל, ושם קיבלו ישראל שפע תורה קדושה ויראה, כל אחד לפי שורש אחיזת נשמתו בכנסת ישראל – לזה נקראת 'ירושלים של מעלה'. ומה היא "אהבת כלולותייך"? הוא סוד מקור נשמותיהם של כל ישראל, ולכן נקראת גם כן 'כנסת ישראל' כמו בירושלים של מטה - בעלות כל ישראל ברגל לראות פני ד'. וזהו עניין גילוי השכינה, שעיקר התגלותה הוא בירושלים. "ירושלים הבנויה כעיר שחוברה לה יחדיו, ששם עלו שבטי יה, עדות לישראל להודות לשם ד'" (תהילים קכב ג-ד). "עומדות היו רגלינו בשעריך ירושלים" (שם קכב ב). מפרש רש"י – "עומדות היו רגלינו במלחמה בכל מקום בשביל שעריך ירושלים... ירושלים הבנויה בשמים, ועתידה ירושלים של מטה להיות כמותה... כי בירושלים תשרה השכינה וישבו שם כסאות לשפוט בהם את האומות וכסאות מלוכה לבית דוד". אשרינו, מה טוב חלקנו וגורלנו, שאנו עומדים בשערי ירושלים, ורואים עין בעין כיצד "בונה ירושלים ד', נדחי ישראל יכנס" (תהילים קמז). החלום שכל הדורות חלמו עליו לשוב לציון ולירושלים, כבר מתממש לאט לאט לנגד עינינו, כפי שאנו אומרים "בשוב ה' את שיבת ציון היינו כחולמים" - לא חולמים או 'הוזים', אלא כחולמים. אנו כבר זוכים לראות את עם ישראל מתקבץ לארץ ישראל – ובונה את ירושלים. מצוה גדולה לשמוח ביום שחרור ירושלים ובבניין ירושלים, כדברי חז"ל: "כל המתאבל על ירושלים זוכה ורואה בשמחתה", 'בבניינה' לא נאמר אלא 'בשמחתה', כי את הבניינים כולם רואים. רק מי שבאמת מתאבל על חורבנה, שמח על כל בניין ובניין שנבנה בירושלים, על כל עץ שניטע בירושלים, על כל כביש שנסלל בירושלים, על כל ישיבה ובית כנסת המוקמים בירושלים, על כל מפעל שנבנה בירושלים. אשרינו שאנו יכולים לומר ולשיר בשמחה בדורנו "שבחי ירושלים את ד' הללי אלקיך ציון, כי חיזק בריחי שעריך, בירך בנייך בקרבך" (שם קמ). מסופר על חסיד מפולין, שעלה לארץ-ישראל וקבע את דירתו בירושלים. כעבור זמן לא היה יכול להסתגל לתנאי החיים בעיר והחליט לחזור לפולין. לפני נסיעתו הלך להיפרד מהצדיק רבי שמחה-בונים מוורקי, שגר אז בירושלים, וסיפר לו את סיבת רצונו לעזוב את הארץ. נאנח הצדיק מעומק ליבו ואמר: "אני מרחם עליך מאוד. כפי הנראה לא מצאת חן בעיני ירושלים, שאילו היית מוצא חן בעיניה - הייתה גם ירושלים מוצאת חן בעיניך". נכנסו הדברים לליבו של אותו חסיד, חזר בו מהחלטתו ונשאר בירושלים. בתהילים (קכח,ה) נאמר: "יברכך ה' מציון וראה בטוב ירושלים". זו ברכה מיוחדת, שנהיה ראויים לראות רק "בטוב ירושלים", את טובה של ירושלים, יופייה ומעלותיה הטובות, ולא חלילה את חסרונותיה. "הרימו את ישראל" התחלנו את ספר במדבר שחכמים קוראים לו ספר הפקודים. וצריך להבין מדוע בחרו חכמים לקרוא לספר הזה בשם זה, כאילו המניין של בני ישראל יש לו חשיבות מיוחדת במינה.וכך אומרת התורה: "שאו את ראש כל עדת בני ישראל למשפחתם לבית אבתם במספר שמות כל זכר לגלגלתם". שאו, הרימו את ראש כל עדת בני ישראל. כשמונים את עם ישראל זה מרומם אותם. רש"י אומר שהקב"ה מחבב את ישראל ומשום כך מונה וסופר אותם. הפרשה פותחת: "וידבר ה' אל משה במדבר סיני באהל מועד באחד לחדש השני בשנה השנית לצאתם מארץ מצרים לאמר" - למה צריך לומר מתי ואיפה הקב"ה אמר את הדברים. אולי אמירת הזמן יותר מובנת, אבל מה פשר הזכרת המקום. משמעות הכתוב היא שיש קשר בין הזכרת מדבר סיני ואהל מועד למצווה הזאת למנות את ישראל מפני שישראל הגיעו כעת למדרגה חדשה, מיוחדת. הם קבלו את התורה במדבר סיני, יש כבר אהל מועד, יש כבר משכן שהשכינה שורה בו, וכעת הגיע הזמן למנות את ישראל. מאז בריאת העולם יש תהליך של התקדמות. אדם הראשון היה אחד, ונברא בכליל השלימות. לאחר שחטא נפל מהמדריגה שהיה בה, עד שבא אברהם אבינו והחל לתקן, הוא היה היחיד והראשון. עד שבא אברהם אבינו היה העולם רופף ולא היה מי שיגרום לקיומו של העולם כמו שהגמרא אומרת: "אלה תולדות השמים והארץ בהבראם אל תקרי בהבראם אלא באברהם", בזכותו של אברהם. אברהם מחזיק בעולם מצד אחד, כשנולד יצחק הוא החזיק את העולם מהצד השני. אברהם הוא מידת החסד, הוא מחזיק את העולם מצד ימין, יצחק הוא מידת הדין ומחזיק את העולם מצד שמאל, ויעקב הוא השלישי הוא מידת האמת ומחזיק את העולם באמצע. העולם כבר מתחיל לעמוד על עומדו אבל עדיין לא ממש יציב, ואז נולדים השבטים. מאחד נתרבו לשלושה, משלושה לשנים עשר, אחר כך שבעים נפש ואח"כ ישראל יוצאים ממצרים, מקבלים את התורה, מצטווים על המשכן והשכינה יורדת בישראל. כעת אחרי שהגיעו לשלימות כזאת - מצטווים ישראל למנות כמה הם בני ישראל. והמספר הוא מספר שלם: שישם ריבוא. ומשום חיבתם הקב"ה מונה אותם. המניין נעשה ע"י משה, אהרן וראשי אלפי ישראל, וכל אחד מתיילד "על משפחותם לבית אבותם במספר שמות ". יש מספר ויש שמות. כל אחד הוא חלק מהכלל כולו, אבל לכל אחד יש גם את המהות המיוחדת שלו. ישראל משולים לכוכבים. במקום אחד נאמר: "המוציא במספר צבאם לכולם בשם יקרא ", ובמקום אחר נאמר: "המוציא במספר צבאם לכולם שמות יקרא ". כלומר לכולם יש שם אחד כללי של "צבא השמים", ויש לכל כוכב שם מיוחד משלו, כל כוכב הוא עולם שלם. וישראל משולים לכוכבים, כל אחד מישראל יש לו שם מיוחד, מהות מיוחדת, תפקיד מיוחד, ייחוד מיוחד. וכל אחד הוא חלק מהכלל כולו. ויש סדר, פה אנחנו רואים את החלוקה הכללית כל אחד מה תפקידו. אנחנו רואים חלוקה למקומות: איזה שבטים למזרח - וזה בדווקא, ואיזה שבטים לדרום - וזה בדווקא. וחז"ל אומרים שזה מסודר כנגד מה שנעשה במרומים ששם יש את המרכבה האלוקית, השכינה האלוקית העליונה סובבים אותה חיות הקודש מצדדים שונים, כנגד זה ישראל מקיפים את המשכן, מקיפים את השכינה שיורדת בתוך ישראל. ומה שעושים ישראל זה מעיין מה שנעשה למעלה. על כן במפקד ישראל יש גילוי מיוחד של ההופעה של עם ישראל בתפקידיו המיוחדים, הייחוד המיוחד של כל אחד ואחד והייחוד של כולם ביחד. הספירה היא מנשאה את ישראל מעלה, "נשא את ראש בני ישראל". המפקד אמנם בא לתת חשיבות לכל אחד מבני ישראל, בבחינת "בשבילי נברא העולם", אך יותר מזה , זה בא להראות את חשיבותו של כל יחיד בתוך היעוד הכללי של עם ישראל , במספרו הכולל מראה על כך שכולם מאוחדים ביחד לשם קיום מצווה, מתוך ערבות ההדדית, ושצריך את שיתוף הכוחות כולם כדי שיוכלו לקיים אותה. ולכן משה מונה אותם לבית אבותם, למנין הדגלים, וגם כחלק מעם ישראל, ללמד על כך שלכל אחד תפקיד בתוך בית אבותיו, בשבטו ובתוך ישראל. וכך אמרו חז"ל שאילו היה חסר אחד מישראל לא הייתה התורה ניתנת לנו בסיני, נמצא, שכל אחד תורם את חלקו בכך שתתגלה התורה בכל היקפה ועומקה בישראל.