יום ה', יז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
יעקב סורני שואב מן המקורות ומביא דברים על קירוב לבבות אחים ואהבת חינם לאורה של מדורת ל"ג בעומר והילולת ר' שמעון בר יוחאי

מרגש לראות מדי שנה בשנה את המוני היהודים, מכל חוג, עדה, זרם ואורח חיים, חוגגים ושמחים סביב תורתו של ר' שמעון בהילולא הגדולה בל"ג בעומר סקרים שנערכים בישראל מעלים כי הציבור אינו מודאג כל-כך מהפער העדתי, אך הוא מודאג מאוד מהפער הדתי. רובו הגדול של הציבור סבור שהקיטוב הדתי אף יגבר ויחריף בעתיד. מדאיגה עוד יותר האווירה שנוצרה, ולפיה אף אין טעם לנסות לחבר בין חלקי העם, משום שזה אתגר חסר סיכוי מלכתחילה. רבים בתוכנו מוכנים להרחיק מאוד כדי להגיע לשלום עם עמים אחרים. השגת שלום בתוכנו, היהודים, קלה הרבה יותר. דיי לצעוד שני צעדים איש לקראת רעהו, להפיל מחיצות, לסלק דעות קדומות, ולגלות שככלות הכול כולנו יהודים. אחדות ולא אחידות נדמה שיש שחיקה בעצם ההכרה שכולנו בני עם אחד. במשך כל הדורות חשו יהודים תחושה עמוקה של קשר ושייכות לכל יהודי, גם ליהודי שיש עמו ויכוח נוקב. כל יהודי הוא אח, חלק מה משפחה – יהיו מעשיו אשר יהיו. אם הוא שוגה, הדבר גורם צער וכאב, אך לעולם לא שנאה ועוינות. כי הוא חלק מאיתנו, בשר מבשרנו. את ההכרה הזאת עלינו להשריש כל ימות השנה, ובמיוחד לקראת ל"ג בעומר. הכרה זו יש בה משום תיקון הפגם "שלא נהגו כבוד זה בזה", שגרם למותם של עשרים וארבעה אלף תלמידי רבי עקיבא. נטייתם הטבעית של בני-אדם היא לשאוף לאחדות במובן של אחידות – שתהיה דעה אחת, דעתם כמובן. אך זו לא תיחשב אחדות אמיתית. אם הכול עשויים מעור אחד וחושבים אותה מחשבה, אין צורך בפעולה של אחדות, שכן מלכתחילה נתון ועומד רק דבר אחד. גדולתה של האחדות היא דווקא בסבילת פערים והבדלים, בעת שהגרעין המאַחֵד חזק דיו לאפשר זאת. שורשיה של האחדות היהודית במהות המשותפת של כל חלקי עם-ישראל. כולנו בני אברהם יצחק ויעקב. בכל יהודי שוכנת נשמה שהיא 'חלק א-לוה ממעל ממש'. יש לנו אלוקים אחד, תורה אחת, ארץ אחת. זה עוגן איתן לשמירת האחדות גם על רקע חילוקי דעות ופערים. מחיצות מלאכותיות את האחדות היהודית במלוא יופייה אפשר לראות במירון בל"ג בעומר. זכה רבי שמעון בר-יוחאי שיום ההילולה שלו – ל"ג בעומר – מצליח לאחד אלפי יהודים סביב התורה ומצוותיה. מרגש לראות מדי שנה בשנה את המוני היהודים, מכל חוג, עדה, זרם ואורח חיים, הצועדים יחדיו במפגן של אהבת ישראל ואהבת ה מורשת היהודית. דווקא בתקופתנו המקוטבת יש בהילולא , ערך עצום בשבירת המחיצות המבדילות בין חלקי העם. האווירה שפוליטיקאים וכלי התקשורת משרים לעיתים מגביהה חומה בין הציבורים. כאן, במירון בל"ג בעומר, הכול חשים פתאום שהננו עם אחד ושכל המחיצות הללו מלאכותיות ונטולות יסוד. זאת המשימה החיונית בימים האלה – לחזק את הבסיס היהודי ואת החיבור למסורת ישראל, לתורה ולמצוות, ולהגביר אהבת חינם שתביא את הגאולה השלמה. מה קורה בפרשה? "אמור אל הכוהנים בני אהרון" פוקד האלוקים את משה, ומעביר לו רשימת ציווים הרלבנטיים לכוהנים ולכהן הגדול: הכוהנים מגע באדם מת מטמא את נפש האדם. אל להם לכהנים המשרתים בקודש להיטמא למת מלבד קרובי משפחה מדרגה ראשונה: הורים, בנים, אחים ואחיות לא נשואות. לכוהנים מותר להתחתן עם בתולה או אלמנה, אך אישה גרושה, זונה וחללה (בת כהן שהתחתן עם גרושה או זונה) נחשבים עבורם כפסולי חיתון. לכוהנים (כמו גם לבני ישראל) אסור לגלח את זקנם או לגלח שערות כאבל על פטירת מת. אלו הם הכוהנים שנאסר עליהם לשרת בבית המקדש ולהקריב קורבנות: כוהנים שנטמאו, מצורעים וזבים שלא עברו את הליך הטהרה הנדרש; וכן כוהנים בעלי מום. הכהן הגדול לכהן הגדול הנמצא בדרגת קדושה גבוהה מזו של הכוהנים דינים שונים מאלה של אחיו: · אסור לו להיטמא גם לקרובי משפחה מדרגה ראשונה שנפטרו. כמו-כן, אסור לו לקרוע את בגדיו או לגדל את שערות ראשו כאות אבל לאחר פטירתם. · גם לאחר מיתת קרובי משפחתו מותר לו להמשיך ולעבוד בבית המקדש. · אישה אלמנה נחשבת כפסולת חיתון עבורו. מותר לו לשאת רק בתולה. משפחות הכוהנים ורכושם ישנם קורבנות שונים שאכילתם מותרת לאכילה לכוהנים בלבד ואסור לזר לאכול אותם, אך עבדיו ושפחותיו מותרים באכילה. בת כהן יכולה לאכול גם היא את הקורבנות, אך אם היא מתחתנת עם גבר שאיננו כהן היא אסורה באכילתן; אם בעלה נפטר ואין לה בנים ממנו, שוב מותר לה לאכול את הקורבנות בבית אביה. דיני הקורבנות אסור להביא לבית המקדש קורבן בעל מום. דינים נוספים הקשורים להבאת קורבנות לבית המקדש: אין להביא שור, כבשה או עז בשבוע הראשון לאחר לידתו; אין לשחוט פרה ואת ולדה ביום אחד. חגי ישראל פרשת אמור כוללת גם את דיני חגי ומועדי ישראל. המועד הראשון המתרחש בכל שבוע הוא השבת. "ששת ימים תעשה מלאכה, וביום השביעי שבת שבתון מקרא קודש". בי"ד בניסן יש לחגוג את חג הפסח. החג נמשך שבעה ימים ויומו הראשון אסור בעשיית מלאכה. לאחר הכניסה לארץ יש להביא לבית המקדש למחרת היום הראשון של חג הפסח מנחה המורכבת מכמות מסויימת של חיטים. עד הבאת מנחה זו אין לאכול מן היבול החדש. כמו-כן, למחרת היום הראשון של חג הפסח יש לספור שבע שבועות (חמישים יום) כשבתומם חל חג השבועות בו מביאים קורבן המורכב ממאפה חמץ לצד קורבנות נוספים. ביום הראשון של החודש השביעי, חודש תשרי, חוגגים את "יום הזיכרון" – ראש השנה. היום העשירי הוא יום הכיפורים. יש לצום בו ואסור לעשות בו כל מלאכה. אדם אשר יעבור על דיני יום מיוחד זה ייכרת מן הארץ. היום החמישה עשר של חודש תשרי הוא חג הסוכות. החג נמשך שבעה ימים ויומו הראשון אסור בעשיית מלאכה. בחג זה יש לקחת את ארבעת המינים (לולב, אתרוג, הדסים וערבות) ולשמוח לפני האלוקים שבעת ימים. כמו-כן יש לשבת בסוכות, כזכר לענני הכבוד בהם הקיף האלוקים את בני ישראל כשיצאו ממצרים.