יום ג', טו’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
אל המקורות - עם יעקב סורני

הצעה מפתה מציע הקב"ה למשה רבנו. הן החזון להקים "ממלכת כהנים וגוי קדוש" - מאכזב. הן עם ישראל הראה שהוא מעדיף את הריקודים סביב עגל הזהב על פני קיום התורה ומצוותיה. והקב"ה בא ומציע הצעה מפתה: רק "הניחה לי - וייחר אפי בהם ואכלם, ואעשה אותך לגוי גדול". אותו עם, אשר הוציא מתוכו את דתן ואבירם, את המתאוננים ואת המתלוננים, ישלם את מחיר כשלונו, וירד מעל במת ההיסטוריה עם אותו "ערב רב" אשר נספח אליו בצאתו ממצרים. ומיד יקום תחתיו עם ישראלי חדש: עם אשר יצא מחלציו של משה רבינו בכבודו ובעצמו. מעתה לא יהיה עוד צורך להתמודד עם כל הסוגדים לאלילי הספורט והכוח, עם העובדים לאלילי הכסף והזהב. עם חדש יקום, אשר כל שאיפתו היא אך ורק הגשמת חזון אחרית הימים של תיקון עולם במלכות ש-די... אך מהי תגובתו של משה, הרועה הנאמן? קשה לומר שהוא "קופץ על המציאה". להיפך! הוא מעיז להגיש אולטימטום לרבונו של עולם: "ועתה, אם תשא חטאתם" - מוטב. אני מוכן להתמודד עם הבעיות והקשיים שהעם הזה מערים עלי. "ואם אין - מחני נא מספרך אשר כתבת"! "אויס חבר"! אני מנתק את היחסים אתך! לא אסכים לקחת מפלגה אחת ולבנות ממנה עם חדש כאשר כל אחי הולכים לאבדון! והקב"ה - "מקים דבר עבדו ועצת מלאכיו ישלים". "וינחם ה’ על הרעה אשר דבר לעשות לעמו". אנו לומדים לכאורה בפרשת כי תשא על נפילתם הגדולה של ישראל בחטא העגל. ארבעים יום אחר המעמד הגדול של מתן תורה עשו עגל מסכה, ואמרו "אלה אלוהיך ישראל אשר העלוך מארץ מצרים" (שמות לב, ד). אבל האמת שדווקא בפרשת כי תשא נתגלתה סגולתם של ישראל, שהרי אם חטא חמור שכזה לא גרם לפירוד בין ה' לישראל, סימן הוא שישנה ברית נצח בין ישראל לה', שאפילו החטאים החמורים שבעולם לא יבטלוה. ואכן, אחר שחזרו ישראל בתשובה וה' קיבל את תפילת משה וסלח לישראל, עוד "העיז" משה רבנו לבקש שה' יפלה אותנו מכל העמים. "ונפלינו אני ועמך מכל העם אשר על פני האדמה". והסכים ה' - "גם את הדבר הזה אשר דברת אעשה כי מצאת חן בעיני ואדעך בשם" (שמות לג, טז-יז). אין זאת אלא שדווקא מתוך המשבר הנורא התברר עד כמה הקשר של ישראל לה' הוא מוחלט, ולכן דווקא אז ביקש משה שיפלה ה' את עם ישראל מכל העמים. פרשת כי תשא: חטא העגל מה קורה בפרשת השבוע 39 יום לאחר המעמד רווי ההוד של מתן תורה ממתינים בני-ישראל לשובו של משה רבינו וכשהוא מתמהמה לשוב הם יוצרים עגל זהב אליו הם משתחווים. סיפור חטא העגל מופיע באמצע הפרשה, אך עוד קודם לכן, בתחילת הפרשה, מופיע ציווי האלוקים למשה לאסוף מכל יהודי מגיל עשרים ומעלה מחצית שקל. מחצית זו תשמש ליציקת אדני המשכן, ותכפר על בני-ישראל. בניית המשכן (המשך) הוראות נוספות הקשורות להקמת המשכן: יש להקים כיור מנחושת שישב על בסיס נחושת. ממימי הכיור יטלו הכהנים את ידיהם ואת רגליהם לפני העבודה במשכן; משה ירקח מרקחת עשבים ושמן מיוחדת בשם "שמן המשחה". בשמן זה הוא ימשח את המשכן, את כליו ואת הכהנים. אין להשתמש בשמן המשחה לצרכים אחרים, ואין לרקוח מרקחת דומה למטרות חולין; מרקחת עשבים נוספת היא "הקטורת", המורכבת מ-11 רכיבים, אותה מקטירים פעמיים ביום על "מזבח הקטורת". אין להכין קטורת דומה למטרות חולין; האחראים על בניית המשכן יהיו: בצלאל בן אורי בן חור משבט יהודה, ויחד עמו אהליאב בן אחיסמך משבט דן; אין לבנות את המשכן ביום השבת, אשר מוקדש למנוחה. יש לשמור את השבת כי היא האות בין בורא העולם ובין ישראל. חטא העגל לאחר מתן תורה מעניק האלוקים למשה שני לוחות, עליהם נחרטו עשרת הדיברות באצבע אלוקים. 39 יום לאחר שעלה להר סיני, בני-ישראל טועים בחישוביהם ומסיקים כי על משה לשוב באותו יום. כששקעה החמה והוא לא הופיע, הם פונים אל אהרן בדרישה "עשה לנו אלוקים אשר ילכו לפנינו, כי זה משה האיש לא ידענו מה היה לו"! בניסיון להרוויח זמן פוקד עליהם אהרן לתת לו את תכשיטי הזהב שלהם אותם הוא משליך אל האש; קבוצת ה"ערב-רב", קבוצת גויים שהסתפחה אל עם ישראל ביציאת מצרים, יוצרים בכשפיהם עגל זהב. "הבה נחגוג מחר לעגל" מבקש אהרן בתקווה כי עד אז ישוב משה, אך העם השכים קום לעבוד את עגל הזהב, לזבוח לו קרבנות ולערוך חגיגה פרועה. ובהר סיני... "לך רד" אומר האלוקים למשה, "כי שיחת עמך אשר העלית מארץ מצרים; סרו מהר מן הדרך אשר ציויתים, עשו להם עגל מסכה". כעונש על החטא הגדול מבקש האלוקים להשמיד, חלילה, את עם ישראל ולהקים עם חדש מצאצאיו של משה. משה מתחנן לפני האלוקים לבטל את הגזירה. "המצרים יאמרו" הוא טוען, "כי הוצאת את בני-ישראל ממצרים כדי להשמיד אותם בהרים". בנוסף הוא מזכיר את זכות אברהם, יצחק ויעקב אשר כרת עמם האלוקים ברית והבטיח לתת את ארץ ישראל לזרעם. תחנוניו של משה ממתיקים את הגזירה ואלוקים חוזר בו. משה שובר את הלוחות כאשר יורד משה מן ההר ולוחות הברית בידו, הוא פוגש במשרתו יהושע הממתין לו ליד ההר. לקול רעש המסיבה הפרועה אומר יהושע "אני שומע קול מלחמה במחנה", אך משה מתקן אותו "אין זה רעש של מלחמה, אלא קול של חירופים וגידופים". כשהוא רואה את עגל הזהב, הוא משליך את הלוחות על הארץ ושובר אותם. הוא תובע הסברים מאחיו אהרן על המתרחש המספר לו על התרחשות הדברים שאירעה בהיעדרו. על החוטאים בעגל נגזר עונש מוות: בני שבט לוי, שלא עבדו את העגל, מסתובבים במחנה והורגים את החוטאים; מגיפה פורצת בעם; בנוסף לכך, משה שורף וטוחן את עגל הזהב ומערבב את האפר במים ומשקה את העם, כאשר שתיית המשקה הורגת את החוטאים. מאז חטא העגל, מעביר משה את אוהלו אל מחוץ למחנה שם נגלה אליו האלוקים כאשר בני ישראל עומדים ומביטים במתרחש ביראת כבוד עמוקה. אל ההר, בפעם השניה לאחר-מכן הוא שב ועולה אל הר סיני כדי להתחנן לבורא העולם למחול לעמו על חטאיהם. "אם לא תרצה למחול להם" הוא מבקש, "מחוק את שמי מספר התורה, שלא יאמרו עליי שלא ביקשתי עליהם רחמים"! אלוקים נעתר לדברי משה וסולח לעמו. עם זאת, הוא מציין כי מלאך – ולא השכינה בעצמה – יוביל אותם לארץ ישראל, וגם על כך מבקש משה: "אם אין פניך הולכים עמנו, אל נא תעלנו מזה". לבסוף בורא העולם מבטיח כי הוא עצמו יוביל את העם אל הארץ המובטחת. כאות להבטחה זו הוא יתגלה אל משה ויראה לו את כבודו, אך, הוא מבהיר, "תראה רק אחורי ולא את פני". באותה הזדמנות אף יקרא האלוקים בפניו של "שלוש עשרה מידות הרחמים" אותם משה ובני-ישראל יוכלו לומר בעת צרה כדי לעורר את רחמי האלוקים. אל ההר, בפעם השלישית "פסול לך לוחות שניות" אומר האלוקים למשה ופוקד עליו לעלות שוב אל ההר בפעם השלישית, שם הוא מתגלה אליו וקורא את שלוש עשרה מידות רחמיו. הוא כורת עמו ברית מיוחדת, מצווה אותו שלא ללכת בדרכי יושבי ארץ כנען או לעבוד את אליליהם, לשמור את חג הפסח, לפדות את הבכורות, לשמור את השבת, לחגוג את חג השבועות, לעלות לרגל בשלושת הרגלים, להביא ביכורים אל בית המקדש ושלא לבשל גדי בחלב אמו. גם בפעם השלישית שוהה משה בהר סיני ארבעים יום וארבעים לילה. כשהוא יורד ובידו הלוחות, חוששים בני ישראל ואהרן לגשת אליו כי במשך שהותו בהר סיני זרח אור פניו. הוא מרגיע אותם ומלמד אותם את דברי האלוקים, ולאחר-מכן מכסה את פניו. מאותו יום ואילך לובש משה את הבגד המיוחד על פניו, אותו הוא מסיר רק בעת הדיבור עם האלוקים ובעת מסירת דברי האלוקים לעם.