יום ג', טו’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: -1   צפיות: -1
יש סיבה לשמחה - השמחה של פורים איננה בריחה מהמציאות, אלא כוח מיוחד שניתן לנו בתוך המציאות – כוח להפוך את המציאות, כוח להתמלא שמחה אמיתית, כוח להתמודד עם קשיים ומצוקות * יעקב סורני מביא מן המקורות

משנכנס אדר, אמרו חז"ל, מרבים בשמחה. בפורים, הורו, יש לשמוח "עד דלא ידע". אבל יהודי שחי בארץ, בתוך כל סבך הקשיים והבעיות, שואל את עצמו "לשמחה מה זו עושה"? איך אפשר לעלוז כשיש תחושה שהכול מתפרק וכשהמצוקות והסבל ממלאים את חיינו? יש הרואים בשמחה של פורים מעין בריחה מהמציאות. שוכחים ליום אחד את כל הקשיים והכאבים, עוצמים עיניים ומוצאים מפלט בתוך החגיגה הצבעונית של תחפושות ומשלוחי-מנות, חגיגות ומסיבות פורים. זו ראייה לא-נכונה. פורים אינו בריחה מהמציאות, אלא כוח מיוחד שניתן לנו בתוך המציאות – כוח להפוך את המציאות ("ונהפוך הוא"), כוח להתמלא שמחה אמיתית ("ליהודים הייתה אורה ושמחה"), כוח להתמודד עם קשיים ומצוקות ("משלוח מנות איש לרעהו ומתנות לאביונים"). פורים מגלה לנו את סוד השילוב המופלא בין העשייה הנדרשת מאיתנו לבין יד ההשגחה המסובבת את האירועים. מצד אחד אנו נדרשים לעשייה ולפעולה בדרכי הטבע. "אין סומכים על הנס", קבעו חכמינו. הברכה האלוקית באה דווקא על-ידי יוזמה ופעילות מצידנו, ולכן מוטלת עלינו חובה לנקוט את כל האמצעים הנדרשים כדי לפתור בעיות ולהתמודד עם קשיים. ומצד שני, באותה שעה ממש, מכוונת ידו של הבורא את העניינים בדרך נסתרת מעינינו. סיפורו של פורים משקף שילוב זה בדרך מופלאה ביותר. מרדכי ואסתר פועלים במקביל בשני המישורים הללו. מצד אחד הם מכריזים על צום וקוראים לעם-ישראל לשוב בתשובה, ובה-בשעה הם פועלים בדרכים טבעיות לביטול גזרת המן. כאשר נודע למרדכי על גזרת ההשמדה של המן, הוא פונה בראש ובראשונה לכיוון הזעקה והתשובה. הוא מזעיק את העם לתפילה לקב"ה ומעורר את היהודים לשוב לאביהם שבשמים. אסתר קוראת לעמה לצום שלושה ימים. רק לאחר מכן הם פונים לעסוק בדרכים הטבעיות לביטולה של הגזרה, וגם כאן מרדכי אומר לאסתר שייתכן כי "רווח והצלה יעמוד ליהודים ממקום אחר". ואכן, כאשר שבים היהודים אל אביהם שבשמים, מתחיל הגלגל להסתובב לכיוון השני באותה פתאומיות דרמטית. המן בא אל אחשוורוש שמח וטוב-לב, כדי לקבל אישור פורמלי פעוט לתלות את מרדכי, ופתאום נוחתת עליו הפקודה להרכיב את מרדכי על סוס מלכות ברחובות העיר ולקרוא לפניו: "ככה ייעשה לאיש אשר המלך חפץ ביקרו". כעבור זמן קצר הוא כבר תלוי על העץ אשר הכין למרדכי. אנו חייבים לפעול בשני הצירים הללו בו-בזמן. מצד אחד מחובתנו לטפל בבעיות הביטחוניות, החברתיות והכלכליות בכל האמצעים הטבעיים, כפי שמצווה אותנו תורתנו. עלינו לדעת כי מדיניות מנוגדת להוראות היא הרת-אסון, ויש לעשות הכול שלא ללכת בדרך מוטעית זו. ובה בשעה עלינו לזכור כי ככלות הכול יש למעלה יד שמנווטת את כל המהלכים. לכן לעולם לא נוכל לדעת איזו פעולה יש בה יכולת הכרעה גדולה יותר – הפעולה הטבעית או אמירת 'שמע ישראל' על-ידי ילד יהודי; הפגנה ומחאה או פרק תהילים ואנחה של תשובה. הפעילות הרוחנית היא המביאה את ברכת ה', והיא שיכולה להפוך כהרף-עין מערכות שלמות לטובתנו, כשם שהיה ה"ונהפוך הוא" בימי מרדכי ואסתר. זה הסוד של פורים ומכאן השמחה הגדולה, שמחה "עד דלא ידע" – שמחה שפורצת גבולות ומביאה שפע וברכה לעם-ישראל. מעל התרבות האנושית המתקדמת רק בשבוע שעבר קראנו על מעמד הר-סיני - אירוע מסעיר וחד-פעמי, שבו נתגלה מלך מלכי- המלכים הקב"ה לעיני עם שלם ונתן להם תורה ומצוות. השבוע מתחילה התורה לפרט את המצוות שקיבלנו מפי ה', ומה אנו מוצאים? - 'משפטים', דיני נזיקין, גבולות האחריות של שומרים, ושאר חוקים רגילים ושגרתיים, שכמותם יש בכל חברה מתוקנת. נשאלת אפוא השאלה, האם זו הבשורה הגדולה שמביא לנו המעמד המיוחד והמרטיט של מתן-התורה על הר-סיני? ערכי מוסר ונורמות התנהגות של צדק ויושר, קיימים לכאורה בכל תרבות אנושית מתוקנת. לכל חברה יש מערכת מוסרית של התנהגות, ולמרות ההבדלים שיש בין הערכים השונים, הרי הסך-הכולל הוא, כמדומה, אחיד: מסגרת לחיים תקינים של הפרט ושל הכלל בחברה. אלא שהתורה אינה נוטה להניח את המוסר לשיפוטם של בני-האדם, והיא טורחת להציב בבירור מערכת מוסרית משלה. יתרה מזו: את דיני המוסר מצמידה התורה ישירות למעמד הר סיני, כדי להדגיש, שמקור הסמכות של המוסר הוא הצו האלוקי ולא השכל האנושי. לאמיתו של דבר, ההיגיון אינו יכול להוליד ערכים. בכלל, עצם המושג 'ערכים' הוא למעלה מההיגיון. לאכול ארוחת-צהריים - אין בזה משום ערך; להרוויח כסף - גם זה לא ייחשב ערך, אף שאלה נורמות חיים אנושיות מקובלות. אבל לוותר על ארוחת-צהריים למען אדם רעב ולתת כסף לצדקה - זהו ערך; ואין זה מעשה הגיוני כל עיקר. מי שמנסה לבסס את הערכים על ההיגיון, משמיט בכך את הקרקע מתחת לערכים. למשל, למה לא לגנוב? אומרים: כדאי לך לא לגנוב, כדי שלא יגנבו ממך. אבל על זה אפשר להתווכח. למשל: אולי דווקא כדאי לי לגנוב, למרות הסיכון שיגנבו ממני! יתר על כן: הנמקה כזאת לאיסור גניבה, מורידה אותו לרמה של צרכים תועלתיים בלבד. אפשר להתקין דלת-פלדה כדי להתגונן מפני גניבה, ואפשר להחליט על מוסכמה חברתית של 'לא גונבים' כדי להתגונן מגניבה. האם זה אותו דבר? וכי באיסור הגניבה אין משהו מוחלט יותר מאשר הצורך למנוע בעקיפין שיגנבו ממני?! מוסר אנושי גם אינו מסוגל לעמוד בפני לחצים. הוא מתכופף ומתגמש על-פי הצרכים. כך שונו בחברות שונות הערכים הקשורים לקדושת החיים, וזקנים וחלשים איבדו את זכותם לחיות. כך טיפח עם 'מודרני' ו'נאור' תאוריה 'מוסרית' על עליונות 'הגזע הארי' וביצע את הפשעים הנוראים ביותר בתולדות האנושות. ומהי המתירנות הגואה בימינו, אם לא כניעה של החברה ליצריו של האדם? אם המוסר נתון בידי השכל האנושי - מה ימנע מן האדם לפתח תאוריות 'מוסריות' התפורות על-פי רצונותיו ותאוותיו?! ערכים אמיתיים וקבועים יכולים להתקיים רק מכוח צו אלוקי מוחלט. הסיבה האמיתית לאיסור על גניבה היא הצו: "לא תגנובו". הנימוק האחד והיחיד לקדושת החיים הוא הדיבר האלוקי: "לא תרצח". המצוות הן המציבות את יסודותיו של המוסר היהודי, כשם ש'שבע מצוות בני-נח' הן המשתיתות את המוסר האנושי הכללי. אמר הרה"ק רבי ישכר מוולעברוז זצוק"ל כשם שאם יש לאדם משפט חלילה, חי הוא כל הזמן באימה, וחושב כיצד לזכות בדין ולשם כך לא ינוח ולא ישקוט. כך לאחר קריאת הפרשה של קבלת התורה עליו לתבוע מעצמו דין וחשבון האם שלם הוא עם דיני התורה. ולפיכך נסמכה פרשת משפטים לפרשת יתרו: לומר לך תן דעתך על משפטי התורה אם הנך מקיימם כראוי. וביותר חייב האדם להשגיח על שבעת השערים: שתי העינים, והאזנים, שני נקבי החוטם והפה, שלא להסתכל בדברים האסורים וכן שלא לשמוע דברי איסור, ועליו לשפוט מישרים.וכשיזכה ל"משפטים" - להתנהג בצדק ובמשפט עם עצמו, אזי "תרומה" - יתרומם למעלה בעבודת ה' ויקוים בו הפסוק "ועשו לי מקדש ושכנתי בתוכם". אומר בית הלוי : פרשה זו באה קודם לפרשת תרומה, ללמדך כי בטרם שבא אדם לעשות צדקה ולהראות את נדבות לבו, צריך הוא לבדוק שלא יהא בממונו חשש גזל. שאם לא כן, דין צדקה זו כדין לולב הגזול אשר נפסל משום מצוה הבאה בעבירה, והיא אינה מועלת לו. זהו שאמר הכתוב “ שמרו משפט ועשו צדקה כי קרובה ישועתי לבוא” קודם משפט ואחר כך צדקה. אף כאן תחילה משפטים ואחר כך תרומת המשכן, ודוקא בסדר זה.