יום ב', יד’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 835
על פילוגים ומחלוקות – ורגעים יקרים של אחדות * יעקב סורני שואב ומביא מן המקורות

היהודים הם עם מיוחד במינו. אצלנו, יותר מבכל עם אחר, לכל אחד ואחד דעה משלו. כל אחד ואחד משוכנע שבידו המפתח לכל הבעיות. איפה יש עוד עם בעולם שכל-כך הרבה אנשים הולכים כשהאמת בכיסם, וכולם משוכנעים שכל הצרות נובעות מכך שלא שומעים בקולם, ושאם רק ייתנו להם לנהל את העניינים – מיד יהיה העולם כולו גן-עדן עלי-אדמות. אין ספק שזו תכונה חיובית, המעידה על מקוריות המחשבה, אבל אולי התכונה הזאת אחראית גם לכך, שההיסטוריה היהודית משופעת במחלוקות ובפילוגים רבים כל-כך. חז"ל מספרים לנו על המחלוקות שהיו בקרב בני-ישראל בגלות מצרים. את המשך המחלוקות והטרוניות אנו מוצאים בתורה שבכתב עצמה. אפילו מול משה איש האלוקים היו שסברו כי רעיונותיהם ועצותיהם טובים משלו. אולם פעם אחת בהיסטוריה אירע אירוע יוצא מן הכלל. זה היה בשעה שעם-ישראל עמד למרגלות הר-סיני והתכונן לקבלת התורה. הדבר קרה השבוע, לפני 3318 שנים. התורה מתארת זאת במילים: "ויחן שם ישראל נגד ההר", ומפרשים חז"ל: "ויחן – לשון יחיד, כאיש אחד בלב אחד". פתאום הרגישו כל המוני היהודים שיש דבר גדול מדעותיהם ומרצונותיהם האישיים. התחושה שהם עומדים עתה לפני הדבר הגדול ביותר שבן-תמותה יכול לצפות לו – לזכות לראות את התגלות השכינה על הר-סיני ולקבל מפי ה' תורה ומצוות – גברה על כל ההבדלים ואיחדה את העם, עד שהוא נעשה כאיש אחד ממש. אלא שהתאחדות זו – אף שהייתה דבר מופלא ביותר – לא החזיקה מעמד זמן רב מדיי, ושוב חזרו הפרשיות העגומות של מחלוקות ותלונות ותרעומות. בכל פעם שילם העם כולו מחיר כבד על כל המחלוקות הללו, אבל יצר המחלוקת גבר, כך נראה, על יצר החיים. כולנו נכשלים, למרבה הצער, בחטא זה. תמיד נדמה למישהו שחייבים לצאת למלחמת חורמה נגד תופעה כלשהי, ושכדאי אפילו להתפלג כדי להשיג מטרה כלשהי. רק אחרי-כן מגלים – את מה שהיה אפשר בנקל לצפות מראש – שכל העניין היה מיותר, ושהנזק שנגרם על-ידי המחלוקת גדול עשרת מונים מהנזק שניסו למנוע על-יד המתקפות וההתפלגויות. הסיבה העיקרית ליריבויות ולמחלוקות היא, שאנו חושבים מעט מדיי על הקב"ה ועל האמת, ויותר מדיי על עצמנו. לוּ היינו חושבים באמת על הקב"ה, היינו חשים שכל יהודי הוא יהלום יקר מפז, ושצריך לעשות כל מאמץ כדי להגביר אהבת-ישראל. אבל, לצערנו, גם כשאנו עוסקים בתורה ובמצוות, אין הדבר מסלק את האנוכיות וההרגשה העצמית, ומכאן שורש הפירוד והמחלוקת. הסיבות האובייקטיביות למחלוקת הן שוליות למדיי. מחלוקות רבות מבוססות על שקר ולשון-הרע, ואילו באחרות יש אולי גרעין קטן של בעיה אמיתית (שהייתה יכולה להיפתר על-נקלה לוּ היה רצון כן לפתרה), וכל השאר אינו אלא ניפוח חסר ממשות. כל מי שיחשוב בכנות וביושר יגלה כי אין מניעה אמיתית לאחדות בתוכנו, וכי אין הדבר תלוי אלא ברצוננו. מה טבעי ונכון יותר משיתוף-פעולה ומאיחוד הכוחות והמעלות המיוחדות שיש לכל פרט ולכל קבוצה בעם-ישראל, לטובת העם כולו. כמה טוב היה יכול להיות לכולנו, לוּ יכולנו להתאחד, להבין זה את זה ולעזור זה לזה. שבת זו, שלפני חג השבועות, היא הזמן להתעורר ולחזק את האחדות כהכנה לקבלתה המחודשת של התורה. חג השבועות מזכיר לנו את הייעוד הנשגב של העם היהודי, שכדי להגיע אליו נדרשים כולנו לאחד כוחות, כאיש אחד בלב אחד. כשנהיה "כולנו כאחד" נזכה ל"ברכנו אבינו", עד ברכת הגאולה האמיתית והשלמה. מה קורה בפרשת השבוע – פרשת יתרו יתרו מגיע אל המדבר יתרו, חותנו של משה, שומע על הניסים שחולל האלוקים לבני-ישראל ביציאת מצרים. הוא לוקח עמו את ציפורה אשת משה ואת שני בניהם גרשום (שאביו העניק לו את שמו כי "גר הייתי בארץ נכריה") ואליעזר ("כי אלוקי אבי בעזרי", ויוצא אל המדבר שם משה מקבל את פניו ומספר לו בפרוטרוט את כל הקורות אותם. הניסים והנפלאות שעשה האלוקים משמחים את לב יתרו. הוא מקריב קורבן לאלוקים, ויחד עם אהרון וכל זקני ישראל הם עורכים סעודה משותפת. שרי העשרות, החמישים, המאות והאלפים למחרת מבחין יתרו כי משה בעצמו יושב ושופט את העם. "מדוע אתה עושה זאת" הוא שואל את חתנו שמסביר לו: כאשר יש להם סכסוך הם באים אליי כדי שיפסוק עם מי הצדק. "אם תמשיך לעשות זאת" קורא יתרו, "לא תוכל להחזיק מעמד! כיצד תוכל לשפוט את העם הגדול הזה לבדך"? הוא מציע למנות היררכיה של דיינים ושופטים. לדיינים אלו יהיו התכונות הבאות: הם יהיו אנשי חיל, יראי אלוקים, אנשי אמת ושונאי בצע. לכל עשרה יהודים ימונה שופט מיוחד הנקרא שר עשרות. על כל חמישים יהודים – שר חמישים. על כל מאה שר מאה ועל כל אלף שר אלפים. במידה ותתעורר שאלה ששרי העשרות לא ידעו לפתור היא תועבר לערכאה הגבוהה יותר – שרי החמישים וכך הלאה. רק במקרים קשים במיוחד תגיע השאלה לפני משה. משה מקבל את עצת חותנו ומבצע אותה. בתחילת חודש סיון מגיעים בני-ישראל אל מדבר סיני וחונים מול הר סיני כאיש אחד בלב אחד. משה עולה אל האלוקים שם הוא מצטווה לומר לבני ישראל: "אתם ראיתם אשר עשיתי למצרים... אם שמוע תשמעו בקולי ושמרתם את בריתי, והייתם לי סגולה מכל העמים". בכך הופך עם ישראל להיות העם הנבחר. לאחר שהוא מעביר לעם את דברי האלוקים והם משיבים לו כי יעשו את כל אשר דיבר ה', מצווה האלוקים את משה להכין את העם לקראת מתן תורה. יהיה עליהם לכבס את שמלותם ולהתנזר מיחסי אישות במשך שלושה ימים. בנוסף, אסור יהיה עליהם להתקרב או לעלות להר סיני. בבוקר יום השלישי מתעוררים בני-ישראל למחזה מיוחד במינו: קולות וברקים, ענן כבד וקול שופר חזק מאוד הנשמע על הר סיני. משה מוביל את העם אל תחתית ההר וקול השופר רק הולך ומתחזק. לאחר שמשה שוב מזהיר את העם במצוות האלוקים לא להתקרב אל הר סיני מתרחש המעמד רווי ההוד של מתן תורה. אלוקים אומר את עשרת הדיברות, העם שרואה את הקולות ואת הלפידים מפחד ומתרחק אחורנית. בני-ישראל מבקשים ממשה "דבר אתה עמנו ונשמעה ואל ידבר עמנו אלוקים פן נמות".