אחת הפעילויות היפות של אגף שירותי בית וקהילה של יד שרה היא כתיבת סיפורי חיים של קשישים מרותקי בית וניצולי שואה. בקריית טבעון מופעל השירות הזה בהצלחה רבה בידי צוות מתנדבים מסור וחרוץ העושה יד אחת להפעלתו. על המלאכה מופקדים המרכזת יעל ליכטר, שרה'לה חי המנחה ומיכל מלכין העורכת הגראפית. וכמובן - המתנדבים המבקרים בבתי הקשישים, מראיינים אותם ומעלים את סיפוריהם על הכתב.
מספרי הסיפורים הם תושבי קריית טבעון, בני שמונים לפחות, רבים מהם בני תשעים ויותר. קצתם למדו על הפרויקט מפה לאוזן, חלקם אותרו דרך לשכת הרווחה. היו ביניהם כאלה שהיססו בתחילה לספר את סיפוריהם.
"אין דבר מיוחד בסיפור החיים שלי", אמרה אחת מהם, אך לבסוף שבה אותה תהליך היצירה והיא דאגה לתקן כל פרט בסיפורה לאחר שנכתב ונערך. מספר אחר – כך על-פי הודעה לעיתונות של דוד רוטנר, דובר יד שרה ב-17 בינואר 2012 - החליט לספר רק על חייו בימי מלחמת העולם השנייה, עד שעלה ארצה.
"רציתי לספר על האנשים הטובים בשנים הרעות", הסביר אז.
אך המתעדים רוצים יותר. רוצים את התמונה כולה. ולא למענם אלא למען מי שמספר ובני משפחתו.
"בסיפור חייך, אני משערת שגם ילדיך יגלו פרטים שאינם מוכרים להם עד כה", כותבת המתנדבת ליאונה לאיש שאת סיפור חייו תיעדה, "כאן ניתנה לנו הזדמנות לשזור את הסיפורים והזיכרונות, ולצרף את התמונות ולספר לדורות הבאים. זוהי ההזדמנות להתקרב אל הדורות הבאים ואל עצמך".
עבודת התיעוד נעשית בידי מתנדבים. כל אחד מהם מבקר את הקשיש בביתו, ובכעשרה מפגשים הוא מאזין לסיפורו, מקליט את דבריו ומתמלל אותם. לצורך זה עובר המתנדב הכשרה קצרה, שבמהלכה הוא לומד את הכללים לביצוע הריאיון, רוכש יכולות דיבוב ולומד יותר פרטי רקע על האיש שהוא עומד לראיין.
"רוב המתנדבים הם גמלאים, אנשים בעלי יכולות שלמדו משהו בחייהם", אומרת שרה'לה, "ועם זאת אנו מלווים אותם ומעניקים להם הנחיה והדרכה גם תוך כדי ביצוע תפקידם".
לאחר שסיים המראיין את תפקידו, בא תור העריכה. "זוהי עבודה מורכבת ולא קלה", אומרת יעל, ומספרת איך "מעבים" את החומר, משפצים את הסגנון, מוסיפים מידע רלוונטי ונותנים לו אופי סיפורי מכובד".
הסיפור הערוך מוחזר למספר לעיון ולהכנסת תיקונים במידת הצורך ואז מעבירים אותו, בצירוף תמונות וצילומי מסמכים, אל ידיה האמונות של מיכל, העורכת הגראפית. היא מעטרת אותו באיורים ומעניקה לו עיצוב מאיר עיניים. לבסוף מדפיסים וכורכים את הכול, ולפנינו סיפור חיים כתוב וערוך. מסמך בעל משקל סגולי ערכי למספר ובני משפחתו.
רינת רידר, רכזת שירותי בית וקהילה מרחב צפון מציינת לשבח את חברי הצוות של יד שרה בקריית טבעון, המראיינים, הרכזת, העורכים והעורכים הגראפיים: "כולם פועלים בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל, וזה מה שבסופו של דבר מביא לתוצאה איכותית, מעניינת ומושכת, כך שיש סיכוי שגם הדורות הבאים יפתחו את החוברת, ירצו לקרוא ולדעת את שורשי משפחתם".
שלושה-עשר סיפורי חיים הפיקה יד שרה עד היום בקריית טבעון, עשרה מהם הושקו בשני ערבי השקה חגיגיים בחודשים ינואר ואוקטובר השנה.
"תיעוד הזיכרונות תורם לחיזוק זהותו של האדם, והוא נותן תחושה של משמעות לחייו", דברי המתנדבת ליאונה באחד מערבי ההשקה האלה. "האדם הזוכר רואה בסיפורו חלק מחוויה רחבה יותר, שבה משמשים זיכרונותיו כאבנים בתמונת הפסיפס הגדולה".
ורינת מוסיפה: "מעבר לכתיבת הסיפור, אנחנו רואים חשיבות גדולה בכך שהמתנדב מגיע לביתו של קשיש, מהווה לו חברה ומוצא עניין בסיפור חייו. יש לא מעט מספרים שציינו באוזנינו שזו הפעם הראשונה שהם העזו לדבר על דברים קשים שעברו. קל יותר להיחשף לפני מתנדב מאשר לספר ולהכאיב לבני המשפחה. בסופו של דבר, מטרת הפרויקט היא להגיע לאותם אנשים, להפיג את בדידותם וגם – לתעד את קורות חייהם".
נראה שגם המתנדבים יוצאים נשכרים מן המפגש המרגש עם המרואיינים שלהם.
"רציתי להגיד תודה על ההזדמנות שניתנה לי לעבוד בפרויקט המרגש הזה", אומרת המתנדבת ליאונה, "על העולם המופלא והכואב שנפתח לפניי, על פרקי ההיסטוריה שלמדתי מחדש בדרך של חווית מפגש אישית. גם על הקשרים החדשים ועל הידידות שנרקמה ביני לבין האיש הנפלא שסיפר לי את סיפורו".
.
,#_lt#div style="text-align#_sc# right;" dir="rtl"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt#אחת הפעילויות היפות של אגף שירותי בית וקהילה של יד שרה היא כתיבת סיפורי חיים של קשישים מרותקי בית וניצולי שואה. בקריית טבעון מופעל השירות הזה בהצלחה רבה בידי צוות מתנדבים מסור וחרוץ העושה יד אחת להפעלתו. על המלאכה מופקדים המרכזת יעל ליכטר, שרה'לה חי המנחה ומיכל מלכין העורכת הגראפית. וכמובן - המתנדבים המבקרים בבתי הקשישים, מראיינים אותם ומעלים את סיפוריהם על הכתב.#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt# מספרי הסיפורים הם תושבי קריית טבעון, בני שמונים לפחות, רבים מהם בני תשעים ויותר. קצתם למדו על הפרויקט מפה לאוזן, חלקם אותרו דרך לשכת הרווחה. היו ביניהם כאלה שהיססו בתחילה לספר את סיפוריהם.#_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt#"אין דבר מיוחד בסיפור החיים שלי", אמרה אחת מהם, אך לבסוף שבה אותה תהליך היצירה והיא דאגה לתקן כל פרט בסיפורה לאחר שנכתב ונערך. מספר אחר – כך על-פי הודעה לעיתונות של דוד רוטנר, דובר יד שרה ב-17 בינואר 2012 - החליט לספר רק על חייו בימי מלחמת העולם השנייה, עד שעלה ארצה.#_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt#"רציתי לספר על האנשים הטובים בשנים הרעות", הסביר אז. #_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt#אך המתעדים רוצים יותר. רוצים את התמונה כולה. ולא למענם אלא למען מי שמספר ובני משפחתו.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt#"בסיפור חייך, אני משערת שגם ילדיך יגלו פרטים שאינם מוכרים להם עד כה", כותבת המתנדבת ליאונה לאיש שאת סיפור חייו תיעדה, "כאן ניתנה לנו הזדמנות לשזור את הסיפורים והזיכרונות, ולצרף את התמונות ולספר לדורות הבאים. זוהי ההזדמנות להתקרב אל הדורות הבאים ואל עצמך".#_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt# עבודת התיעוד נעשית בידי מתנדבים. כל אחד מהם מבקר את הקשיש בביתו, ובכעשרה מפגשים הוא מאזין לסיפורו, מקליט את דבריו ומתמלל אותם. לצורך זה עובר המתנדב הכשרה קצרה, שבמהלכה הוא לומד את הכללים לביצוע הריאיון, רוכש יכולות דיבוב ולומד יותר פרטי רקע על האיש שהוא עומד לראיין.#_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt#"רוב המתנדבים הם גמלאים, אנשים בעלי יכולות שלמדו משהו בחייהם", אומרת שרה'לה, "ועם זאת אנו מלווים אותם ומעניקים להם הנחיה והדרכה גם תוך כדי ביצוע תפקידם".#_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt# #_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt#לאחר שסיים המראיין את תפקידו, בא תור העריכה. "זוהי עבודה מורכבת ולא קלה", אומרת יעל, ומספרת איך "מעבים" את החומר, משפצים את הסגנון, מוסיפים מידע רלוונטי ונותנים לו אופי סיפורי מכובד".#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt#הסיפור הערוך מוחזר למספר לעיון ולהכנסת תיקונים במידת הצורך ואז מעבירים אותו, בצירוף תמונות וצילומי מסמכים, אל ידיה האמונות של מיכל, העורכת הגראפית. היא מעטרת אותו באיורים ומעניקה לו עיצוב מאיר עיניים. לבסוף מדפיסים וכורכים את הכול, ולפנינו סיפור חיים כתוב וערוך. מסמך בעל משקל סגולי ערכי למספר ובני משפחתו.#_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt# רינת רידר, רכזת שירותי בית וקהילה מרחב צפון מציינת לשבח את חברי הצוות של יד שרה בקריית טבעון, המראיינים, הרכזת, העורכים והעורכים הגראפיים#_sc# "כולם פועלים בשיתוף פעולה יוצא מן הכלל, וזה מה שבסופו של דבר מביא לתוצאה איכותית, מעניינת ומושכת, כך שיש סיכוי שגם הדורות הבאים יפתחו את החוברת, ירצו לקרוא ולדעת את שורשי משפחתם".#_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt# שלושה-עשר סיפורי חיים הפיקה יד שרה עד היום בקריית טבעון, עשרה מהם הושקו בשני ערבי השקה חגיגיים בחודשים ינואר ואוקטובר השנה.#_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt# "תיעוד הזיכרונות תורם לחיזוק זהותו של האדם, והוא נותן תחושה של משמעות לחייו", דברי המתנדבת ליאונה באחד מערבי ההשקה האלה. "האדם הזוכר רואה בסיפורו חלק מחוויה רחבה יותר, שבה משמשים זיכרונותיו כאבנים בתמונת הפסיפס הגדולה".#_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt#ורינת מוסיפה#_sc# "מעבר לכתיבת הסיפור, אנחנו רואים חשיבות גדולה בכך שהמתנדב מגיע לביתו של קשיש, מהווה לו חברה ומוצא עניין בסיפור חייו. יש לא מעט מספרים שציינו באוזנינו שזו הפעם הראשונה שהם העזו לדבר על דברים קשים שעברו. קל יותר להיחשף לפני מתנדב מאשר לספר ולהכאיב לבני המשפחה. בסופו של דבר, מטרת הפרויקט היא להגיע לאותם אנשים, להפיג את בדידותם וגם – לתעד את קורות חייהם".#_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt# נראה שגם המתנדבים יוצאים נשכרים מן המפגש המרגש עם המרואיינים שלהם.#_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt# "רציתי להגיד תודה על ההזדמנות שניתנה לי לעבוד בפרויקט המרגש הזה", אומרת המתנדבת ליאונה, "על העולם המופלא והכואב שנפתח לפניי, על פרקי ההיסטוריה שלמדתי מחדש בדרך של חווית מפגש אישית. גם על הקשרים החדשים ועל הידידות שנרקמה ביני לבין האיש הנפלא שסיפר לי את סיפורו".#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt#.#_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt# #_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt# #_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt#, #_lt#/p#_gt#
#_lt#/span#_gt# #_lt#/div#_gt# |