יום ד', טז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: -1   צפיות: -1
יעקב סורני מביא מן המקורות * אומר הרב אליהו לופיאן זצ"ל: "לא די לעשות מעשי חסד, אלא יש להגיע למדרגה של אהבת חסד"

אמר רבי שמעון בר יוחאי: "שלושה ענה להם הקב"ה מיד בתפילתם: אליעזר עבד אברהם, משה רבינו ושלמה המלך. משה רבינו – בזמן מחלוקת קורח ועדתו, שנאמר: "ויהי ככלותו לדבר את כל הדברים האלה ותבקע האדמה". שלמה המלך – כשסיים לבנות את בית המקדש וביקש שתשרה השכינה, שנאמר: "ויהי ככלות שלמה לדבר ואש אלוקים ירדה מן השמים". אליעזר עבד אברהם – "ויהי הוא טרם כילה לדבר" (לעומת "ויהי ככלותו לדבר"), כלומר לפני שסיים את תפילתו נענה, יותר מהר ממשה רבינו ושלמה המלך, מדוע? כיון שביקש אליעזר סימן במעשה חסד, לכן מצא חן בעיני הקב"ה וענה לו מיד. והדבר בא ללמדנו עד כמה אוהב הקב"ה את מעשה החסד. למעשה, אליעזר יכול היה לוותר על מבחן החסד, שהרי המדרש מספר שכאשר הגיעה רבקה לבאר "עלו המים לקראתה". אם כן, אשה צדיקה כזו צריכה מבחן? אלא שידע אליעזר שהאשה העומדת להצטרף לאוהל החסד של אברהם אבינו צריכה להתאים לחסד המיוחד המאפיין את ביתו, וחסד כזה מצריך בחינה מדוקדקת. רבקה עמדה במבחן. כשביקש אליעזר מים היא חשבה: אם אומר לו שתה וגם לגמליך אשקה – הוא יזרז בשתייתו היות ויודע שאני ממתינה להשקות את גמליו, לכן אמרה כך: "שתה אדוני" כדי שישתה בנחת, וכשסיים לשתות הוסיפה ואמרה: "גם לגמליך אשאב". כשהבין זאת אליעזר שמח מאוד על שלימותה במידת החסד והבין שהיא המיועדת ליצחק. ואת הכל עשתה רבקה מבלי לבקש עזרה, למרות המאמץ העצום הכרוך בהשקיית עשרה גמלים. אומר הרב אליהו לופיאן זצ"ל: "לא די לעשות מעשי חסד, אלא יש להגיע למדרגה של אהבת חסד, כנאמר: "הגיד לך אדם מה טוב ומה ה' דורש ממך כי אם עשית משפט ואהבת חסד והצנע לכת עם אלוקיך" (מיכה ו)". התבוננות במידותיו של הבורא היא המקור לחסד של אברהם ורבקה, שחרג מגבולות ההגיון והיכולת. אומר המדרש הגדול: "שלוש כיתות יושבות בצילו של הקב"ה: כת גומלי חסדים, כת בעלי אמונה וכת בעלי תורה". אומרת הגמרא: "בשלושה דברים גדולה גמילות חסדים יותר מן הצדקה: צדקה בממונו – גמילות חסדים בין בגופו בין בממונו. צדקה לעניים – גמילות חסדים בין לעניים בין לעשירים. צדקה לחיים – גמילות חסדים בין לחיים בין למתים". אף אנו נשתדל להיות מאוהבי ועושי החסד בגופנו ובממוננו ונהיה בבחינת "אהבת חסד והצנע לכת עם ה' אלוקינו", ונזכור כי החסד הכי גדול שאפשר לעשות עם יהודי הוא לקרב אותו אל הקב"ה ומתוך כך נרבה באהבת ישראל. למה לי לחלוק את המצווה עם סוס? כיצד ידע אליעזר עבד אברהם שרבקה היא האישה המיועדת ליצחק בנה? כותב רש"י שכאשר פנתה רבקה לשאוב מים ראה אליעזר "שעלו המים לקראתה"; שכן בתורה לא כתוב "ותשאב", אלא "ותמלא". והתופעה המיוחדת הזו העידה על כך שרבקה היא צדקת. לעומת זאת כאשר ביקש אליעזר מרבקה לשתות מים, והיא הציעה לתת מים לא רק לו אלא גם לגמליו, משתמש הפסוק בלשון "אשאב". מדוע היה עליה לשאוב מים, אם המים עלו לקראתה? חז"ל מסבירים שכאשר המים עמדו לעלות לקראתה, אמרה רבקה: "אם ברצוני לקיים מצווה, ואני יכולה לעשותה בעצמי, אינני זקוקה לעזרה". ר' נחום מטשרנוביל הקדיש את כל חייו למצוות פדיון שבויים. תלמידיו הציעו לו לתת לו במתנה עגלה וסוסים, כדי שלא יצטרך ללכת ברגל כדי לקיים מצווה זו. ואולם הוא סירב באומרו: "למה לי לחלוק את המצווה הזו עם סוס? אם צריך לעשות מעשה טוב, ואני מסוגל לעשותו בעצמי, למה לי לבקש עזרה?" מה קורה בפרשה? בחברון נפטרה שרה בגיל 127, ואברהם האבל מחפש חלקת קבר לאשתו. תושבי המקום, החיתיים, מציעים לו חלקת קבורה בחינם; הוא מסרב ורוכש מחיתי אחר בשם עפרון את מערת המכפלה בסכום עתק: ארבע מאות שקל כסף. אברהם זקן בא בימים, והגיעה השעה לחפש אחר בת-זוג מתאימה לבנו אהובו, יצחק. הוא קורא לעבדו המסור אליעזר ומשביע אותו: צא אל ארץ מולדתי ומצא שם שידוך מתאים. אם הנערה לא תרצה לבוא עמי לארץ כנען, האם אקח את בנך לחרן? שואל אליעזר, ואברהם משיב בשלילה מוחלטת. בורא העולם ישלח את מלאכו לפניך ותמצא שידוך מתאים, הוא מוסיף. העבד המסור נשבע שאכן כך יעשה. אל העיר ארם נהרים מגיע אליעזר לפנות ערב כשעמו עשרה גמלים וכל טוב. הוא עומד ליד הבאר ונושא תפילה לבורא עולם: בנות העיר יוצאות לשאוב מים. אבקש מהן להשקות אותי מים, והנערה אשר תעשה זאת ברצון ואף תאמר "שתה, וגם את גמליך אשקה", היא תהיה כלתו של יצחק. עוד תפילתו על שפתיו, ונערה יפת תואר הגיעה אל הבאר. היתה זו רבקה, נכדתו של נחור – אחי אברהם. אליעזר מבקש ממנה להשקותו מים; היא אומרת "שתה, וגם לגמליך אשאב"; העבד הנפעם ממהר להעניק לה תכשיטים כמתנה. רבקה מזמינה את אליעזר לבית הוריה שם הוא מגולל את סיפורו. רבקה מביעה הסכמה נלהבת לשידוך, ומשפחת רבקה שולחת אותה עם אליעזר בברכות ובאיחולים. אל כנען שבה השיירה לפנות ערב ובאותה העת עמד יצחק בשדה והתפלל. כשראתה אותו רבקה, ירדה מן הגמל וכיסתה את ראשה לכבודו. יצחק מביא את כלתו, רבקה, אל אוהל אמו; הוא נושא אותה לאישה, ואוהב אותה. אברהם נושא אישה נוספת בשם קטורה, וגם היא יולדת לו בנים. בגיל 175 הוא נפטר מן העולם, ונקבר בחלקה שרכש בעצמו: מערת המכפלה. גם לישמעאל נולדים בנים, והוא נפטר בגיל 137.