יום ה', יז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
עכשיו מתחילה המשימה האמיתית. תקופת החגים אינה אלא הכנה והכשרה לאתגר האמיתי - להביא את האמונה והאחדות, השמחה ואהבת התורה אל תוך חיי היום-יום

לפרוק את הסחורה התקופה של חודש תשרי היא בבחינת 'יריד', שבו קונים סחורה לרוב. אנו מצטיידים בשפע של סחורה, מקבלת עול מלכות שמים בראש-השנה, דרך התעוררות תשובה ביום- הכיפורים, שמחה של מצווה בחג-הסוכות ואהבת התורה בשמחת-תורה. וכל זה ספוג באחדות ישראל ובאהבת-ישראל. עתה, כשאנו חוזרים מה'יריד' איש- איש לביתו ולחיי היום-יום, צריכים 'לפרוק את הסחורה' ולהתחיל ליישם את הדברים במשך השנה כולה. כן הוא בכל אחד ואחת מישראל: בחודש השביעי, שהוא משובע בכל טוב, נותנים להם ולנו 'סחורה' במה להתפרנס כל השנה כולה, אבל צריך לפתוח האמתחות, לפרוק את החבילות ולעשות בסחורה את מה שצריכים לעשות. יש שלושה תאריכים שבהם יוצאים לדרך וכל אחד ואחד מהם מציין שלב נוסף בירידה מפסגת ההתעלות של חודש תשרי אל תוך חיי החולין. השלב הראשון הוא במוצאי יום-הכיפורים, שאז יוצאים מאווירת הימים הנוראים לימי השמחה של חג-הסוכות. השלב השני הוא במוצאי שמחת-תורה, שאז מסתיימת תקופת החגים ומתחילים ימי החול. אולם עדיין אין אלה ימי חול ממש, שכן אין אומרים תחנון ועדיין אווירת החגים אופפת אותנו. בשבת בראשית אנו מברכים את חודש מרחשוון ויוצאים ממש לחיי החולין של כל ימות השנה, ולכן זה הזמן לפרוק את הסחורה ולצאת לדרך . בשם רבנו הזקן נאמר, שבשבת בראשית מאירים "אור וחיות החכמה", שמשפיעים על כללות השנה. כל הימים השונים של השנה - הן ימות החול, השבתות והמועדים, והן הימים החשובים בחייו הפרטיים של האדם - כולם יונקים ומקבלים משבת בראשית. הרבי הרש"ב התבטא על השבת הזאת: "כשרותמים את הסוסים היטב, הנסיעה היא ישרה, חלקה ובטוחה". לאמור, שבת זו היא ההכנה והיסוד למהלך החיים של כל ימות השנה, ולכן חשוב כל-כך לנצלה כראוי ולקבוע בה את הדפוסים והיסודות הנכונים, שיהיו בסיס למשך כל ימות השנה. שבת בראשית גם נחשבת מעין הזדמנות נוספת. אמר כ"ק אדמו"ר הריי"צ: "עדיין יכולים לנצל את שעת הכושר ולעשות תשובה. בראש-השנה כותבים, ביום-הכיפורים חותמים, בהושענא רבה מנפיקים 'פתקי חיים', אבל עד שבת בראשית עדיין אין יוצאים מההיכל" . משל לרכבת, שיש בה סוגים שונים של קרונות: "בשביל אותם נוסעים שלא עלו על הקרונות שעליהם כתוב 'בכייה ומרירות' (מכיוון ששייכים יותר לקו השמחה ואוהבים לרקוד), מצרפים ומחברים עוד קרון שעליו כתוב 'שמחה וריקודים', ואם ירקדו לשם שמים, יוכלו גם הם לעלות על הרכבת שנוסעת לקבל פני משיח". ולאחרי כל זאת מגיעה שבת בראשית, שהיא בבחינת 'קרון הזדמנויות' נוסף -"מי שלא מילאו בשלמות את העבודה של חודש תשרי... יכולים להשלים זאת בשבת בראשית". אמנם לעומת ראש-השנה ויום-הכיפורים, חג-הסוכות ושמחת-תורה, ייתכן ששבת בראשית נראית כמעין 'שיריים', אבל לפעמים דווקא ב'שיריים' יש מעלה מיוחדת. וכך מצאנו בדברי חז"ל על דברי הנביא אלישע לאשת עובדיה "לכי מכרי את השמן... ואת ובנייך תחיי ב נותר", שעל זה דרשו - "ואת ובנייך תחיי בנותר - עד שיחיו המתים". נמצא שדווקא ב'נותר' היה כוח נצחי. זה כוחה של שבת בראשית. יוצאים לדרך… לא קל להיפרד מחודש תשרי, קשה להתנתק מהאווירה המרוממת והעשירה של החגים ולחזור לימי החולין האפורים, הרגילים והקשים לפעמים ! אך האמת היא, שדווקא עכשיו מתחילה המשימה האמיתית. תקופת החגים אינה אלא הכנה והכשרה לאתגר האמיתי - להביא את האמונה והאחדות, השמחה ואהבת התורה אל תוך חיי היום-יום. לא החג הוא היעד והמטרה, אלא דווקא ימי החול הרגילים והאפורים. החג לא בא אלא להפיח רוח של קדושה והתעלות בתוך ימי החול והשגרה. אם נביט לאחור אל החגים שעברו עלינו, ניווכח כי אנו יוצאים לדרך עמוסים בתכנים ובחוויות רוחניות מגוונות ורבות. אנו נוטלים עמנו שפע אדיר של כוחות רוחניים, שאותם עלינו ליישם עכשיו בחיי היום-יום. כל חג העניק לנו 'צידה' מסוג אחר, ויחד יש לנו תרמיל עמוס לכל ימות השנה. מראש-השנה אנו נוטלים את קבלת עול מלכותו של הקב"ה. ביום הזה עמדנו כולנו לפני ה', תקענו בשופר והכתרנו עלינו מחדש את הקב"ה למלך. "מלוך על העולם כולו בכבודך", ביקשנו, והחלטנו למסור את עצמנו אל הבורא. קבלת עול מלכות שמים היא היסוד גם בחיי היום-יום, והיא באה לידי ביטוי בקריאת 'שמע ישראל' בכל יום. אך אחרי ראש-השנה אנו חשים ביתר עומק את קבלת מלכותו של הקב"ה. ביום-הכיפורים חשפנו את המהות הפנימית שמסתתרת מאחורי כל אחד מאיתנו. גילינו ביום הזה כי כולנו יהודים חמים, מלאי אמונה ואהבת-ה'. הוכחנו, כי משוגותינו ועוונותינו אינם מבטאים את האמת הפנימית שלנו. אף הכיסויים והכינויים שמאחוריהם אנו מסתתרים בימי השגרה אינם משקפים את מהותנו האמיתית. אחרי יום-הכיפורים כולנו מרגישים את היותנו יהודים, בנים לקב"ה. חג-הסוכות נתן לנו מבט מעמיק על התרומה ההדדית של כל חלקי עם-ישראל. הבנו, שאין יהודים שווים יותר ושווים פחות. נוכחנו, שבלי הערבה אין תועלת באתרוג, בלולב ובהדס. עכשיו קל לנו יותר להרגיש את אחדות העם ואת האהבה לכל חלקיו. ישבנו כולנו בסוכה אחת, שפרשה עלינו את כנפיה, ונזכרנו בכנפי השכינה הפרושות מעל העם היהודי וביד ההשגחה שמוליכה אותו בבטחה אל ייעודו. ולבסוף בא שמחת-תורה, היום המופלא הזה שבו רוקדים כולנו עם ספר-התורה - למדנים ועמי-הארץ, נכבדים ופשוטי-עם, חסידים וותיקים וכאלה אשר מקרוב באו. אנו שמחים שיש לנו תורה ומבטאים את האהבה שבלב כל אחד ואחד מאיתנו למתנה הנפלאה שנתן לנו הקב"ה. עכשיו, כשאנו מתחילים לקרוא מחדש את התורה, אופפות אותנו השמחה והאהבה שביטאנו כלפיה בשמחת-תורה. מצויידים בכל אלה אנו שבים אל ימי החולין, כדי שנעשה את החולין קודש. אנחנו פותחים את החזרה לשגרה בקריאת פרשת בראשית, שבה מסופר על בריאת העולם. יש אפוא בעל-בית לעולם זה, יש מנהיג לבירה, ויש לנו על מי לסמוך .