יום א', יג’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 835
מצוות הסוכה, שמבטלת את המחיצות בין חלקי העם. הכול יוצאים מהבתים, המפוארים יותר או פחות, ויושבים בסוכות. והלוא אמרו חז"ל: "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת" * יעקב סורני שואב מן המקורות

חז"ל אומרים, שאחרי מחילת העוונות ביום-הכיפורים מתחיל הקב"ה למנות מחדש את חטאי עם-ישראל רק בחג-הסוכות, משום שבימים שבין יום-הכיפורים לחג-הסוכות אין כל אפשרות של חטא ועוון. בימים האלה היהודים "עסוקים במצוות" — זה בסוכתו, זה בלולבו. ובאמת, לא צריך להיות רבי לוי-יצחק מברדיצ'וב כדי לחוש התעלות-רוח למראה המוני בית-ישראל המתהלכים בימים אלה ברחובותינו ואתרוג ולולב בידיהם, או למראה הילדים והמבוגרים העמלים על בניית הסוכה. פתאום רואים את האהבה שיש בלב כל יהודי למצוות ה'. ניכרת שמחה של מצווה אמיתית. רוח היראה של הימים הנוראים מפנה את מקומה לרגש של אחווה, שמחה ודבקות במצוות. זו התקופה שבה מגיעה לשיאה אווירת החגים, שמרימה את כולנו מחיי היום-יום ומטרדות השעה, לעולם רוחני יותר, נינוח ומלא שמחה ואהבה. חג-הסוכות הוא מפגן של אחדות-ישראל. הדבר משתקף במצוות הסוכה, שמבטלת את המחיצות בין חלקי העם. הכול יוצאים מהבתים, המפוארים יותר או פחות, ויושבים בסוכות. והלוא אמרו חז"ל: "ראויים כל ישראל לישב בסוכה אחת". מימד עמוק יותר של אחדות בא לידי ביטוי במצוות ארבעת המינים. הכול מכירים את המדרש הידוע על ארבעת הסוגים שיש בעם-ישראל, אבל כאשר מתבוננים במשמעות הדבר, אי-אפשר שלא להתפעל מעוצמת רעיון האחדות הטמונה כאן. התורה מצווה אותנו לצרף אלינו גם את ה'ערבה', גם את היהודי שאין בו לא תורה ולא מעשים טובים. וכי אין אנו נוטים להתרחק מטיפוס כזה של יהודי ריק מתורה וממצוות? אבל התורה קובעת, שבלי להתחבר עם היהודי הזה אין כל ערך אפילו ב'אתרוג' - אי-אפשר לקיים את המצווה! כאן מזדקרת האחדות המהותית המופלאה הקיימת בעם-ישראל. "אל תביט אל מראהו", אמר הקב"ה לשמואל הנביא. על-אחת-כמה-וכמה הדברים נאמרים לשכמותנו. אל לנו לשפוט יהודי שני על-פי המראה החיצוני, על-פי מעשיו והתנהגותו הגלויים לעינינו. גם מי שנראה כ'ערבה', הוא חלק מעם-ישראל ויש בקרבו נשמה שהיא "חלק א-לוה ממעל ממש". יש בו מעלות אין-סופיות, צריך רק לדעת להסתכל פנימה ולגלותן. אחדות אין פירושה אחידות. בעצם המצווה הזאת מודגש שיש לפנינו ארבעה סוגים שונים, שכל אחד ואחד מהם מייצג מהות שונה. האחדות עם ה'ערבה' גם אינה צריכה לטשטש את השאיפה להיות בבחינת 'אתרוג'. המודל שאליו יש לשאוף הוא ה'אתרוג' - מי שיש בו גם תורה וגם מעשים טובים, אלא שבכל-זאת אנו מאחדים עמו את ה'ערבה', כי גם היא חלק מעם- ישראל. "ולקחתם לכם ביום הראשון פרי עץ הדר כפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל ושמחתם לפני השם" מתי השמחה תהיה שלימה ? רק שתהיו --- מאוחדים באגודה אחת! חג-הסוכות גם מדגיש את ההשפעה הכלל-עולמית של הקדושה. בחג זה היו מקריבים בבית-המקדש שבעים פרים, כנגד שבעים אומות-העולם. ההפטרה של החג מדברת על מה שיקרה לגויים בזמן הגאולה, ועל התהליכים שיביאו את העולם כולו להאמין בה' ולעבדו שכם אחד. בתקופתנו אנו עדים להתרחשויות כלל-עולמיות בלתי-שגרתיות אין ספק שדבר-מה גדול מתרקם כאן. כיצד בדיוק יתפתחו הדברים - אין אנו יודעים. כבר קבע הרמב"ם, שתהליכים רבים במהלך הגאולה "לא יידע אדם איך יהיו עד שיהיו". אבל אחרי שהדברים מתרחשים, וכאשר רואים את התמונה הכוללת, אי-אפשר שלא לראות כי העולם מתקדם במהירות לקראת הייעוד המפורט בהפטרה: "והיה ה' למלך על כל הארץ, ביום ההוא יהיה ה' אחד ושמו אחד". על כן אחדות ישראל נחוצה מאוד בימים אלה ,ובזכותה נזכה במהרה לשבת בסוכת עורו של לווייתן, בביאת משיח- צדקנו. חג שמח, מלא אחווה, ושנה טובה!