יום ה', כד’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
וזה עניינה של תשובה מאהבה. תשובה מיראה באה לתקן את המעוות, לתקן את העבר, לסור מרע, לבוא זכאים ליום הדין, ולהיות זכאים בדין * אולם תשובה מאהבה אינה נובעת מהצער על העבר. אלא מקורה הוא מהמשיכה אל העתיד הגדול * יעקב סורני שואב מן המקורות

קול השופר - קול דמי אחינו בני ישראל תקיעת השופר היא מצווה התופסת מקום מרכזי בקדושתו ובמהותו של ראש השנה. לבבותיהם של בני ישראל מתמלאים ברגשי חרדה ורעדה לקראת עבודת הקדש של תקיעת השופר, וכאשר יתקעו בשופר, קול דממה, פחד ובהלה שורים אז בקרב מתפללי בית הכנסת, וכאלו אומרים: "הנה יום הדין הגיע, ואנה אנו באים?" חז"ל גלו לנו ששרש מצות תקיעת השופר הוא, כדי להמתיק את מידת הדין ולהפכה לחסד , כמובא במדרש ויקרא רבה כט', ג': "יהודה ברבי נחמן פתח: "עלה אלהים בתרועה, ה' בקול שופר" (תהילים מז'). בשעה שהקב"ה יושב ועולה על כסא הדין, בדין הוא עולה (כדי לשופטנו במידת הדין)... שהרי כתוב: "עלה אלהים בתרועה (אלקים הוא מידת הדין). ובשעה שישראל נוטלין את שופריהן ותוקעים לפני הקב"ה, עומד הוא מכסא הדין ויושב בכסא הרחמים, דכתיב: "ה' בקול שופר" (ה' הוא מידת הרחמים). נשאלת השאלה, מה המשמעות העמוקה של קולות השופר, תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה? שהרי ברור שלקולות אלו יש כח עצום להעמיד, כביכול, את הקב"ה מכסא הדין, כדי שישב על כסא הרחמים, ושהם אינם קולות פשוטים, אלא יש בהם משמעות נשגבת למעלה מעולם הדיבור! חכמי ישראל אומרים על קולות השופר(תקיעה, שברים, תרועה, תקיעה): ההתחלה והסיום הם קולות תקיעה, כי התחלת היותם של בני ישראל לעם בתכלית השלמות היתה במעמד מתן תורה, שעל זה מורה קול התקיעה: "ויהי קול השפר הולך וחזק מאד". "קול השופר" זהו קול חלק ופשוט, בלי שום הפסק, ובו תקע הקב"ה כדי להורות על התפשטות רוב רחמיו וחסדיו על בני ישראל ,שהיו אז בתכלית השלמות והאחדות. לכן גם הסיום של קולות השופר הוא קול תקיעה, כדי לרמוז לנו, שגם בסיום כל הדורות יתקע הקב"ה קול תקיעה, בלי הפסק וצמצום, ככתוב: "והיה ביום ההוא יתקע בשופר גדול, ובאו האבדים בארץ אשור" - להורות על הורדת שפע רב וטוב, בלי שום צמצום. אולם בין שתי התקיעות הללו, של ההתחלה והסוף, ישנם קולות השברים והתרועה, שהם קולות המרמזים על הגניחות והיללות שהשמיעו כלל ישראל בכל הדורות בגלויות השונות. כל האנחות שנאנחו בני ישראל במצרים ובכל הגלויות. הקולות האיומים שהשמיעו רבבות ישראל שנהרגו ונרצחו על קדושת השם "שמע ישראל ה' אלקינו ה' אחד", התפילות והבכיות שהשמיעו הקדושים והטהורים, הצוחות הנוראות שיצאו מפי רבבות רבבות יונקי שדים ותינוקות של בית רבן שעלו על המוקד - כל הקולות האלו לא נדמו ולא נעלמו מן העולם. קולות אלו לא נבלעו בקבר שאול ולא נעלמו יחד עם עשן האש. קול דמי אחינו בני ישראל צועקים בלי הרף, הם מרחפים בחלל העולם, בשמים ובארץ. וקולות אלו, הגניחות והיללות, מתאחדים למקהלה, שממנה מתהוים קולות השברים והתרועה היוצאים מן השופר בראש השנה! קולות אלו של אחינו הטהורים והקדושים מתעצמים ומתחזקים לקולות אדירים ונוראים, השוברים את כל מחיצות הברזל, ופותחים את כל שערי השמים, ומשתקים את השטן והמקטרגים. מקולות אלו נבראים מלאכים קדושים, העולים מעלה מעלה בשמים, כדי ללמד זכות על עם ישראל. 'יום הדין' "ונתנה תוקף קדושת היום כי הוא נורא ואיום. ומלאכים בו יחפזון וחיל ורעדה יאחזון ויאמרו הנה יום הדין לפקוד על צבא מרום בדין. ותפקוד נפש כל חי ותחתוך קצבה לכל בריותך ותכתוב את גזר דינם". זה ענינו של ראש השנה יום הדין. אך ראש השנה הוא לא רק יום הדין. שכן אילו ה' היה מודיע לנו כי הוא מבטל את ישיבת בית הדין כי הוא החליט מראש על חנינה כללית וכל התביעות והאשמות בטלות כלא היו וכולם זכאים, אין אשמה ואין עונש - האם היינו מסתפקים בכך? אני לא הייתי מסתפק בכך. כי עיקר מהותו של ראש השנה הוא יום שבו ה' משפיע שפע של ברכה, של טובה, של קדושה, של חיים לבריותיו. זה לא רק יום שבו פוסקים דינו של אדם על מעשיו הרעים ח"ו. זה לא יום של קביעת עונשים או פטור מהם. אלא בעיקר יום של המשכת שפע לעולם ועל כן מתעוררים בו גם דינים. כי באים מקטרגים לפני ה' שאומרים שיש בריות שאינן ראויות לברכה וזה מעורר צורך בברור ומתקים דיון מי זכאי ומי חייב. זה יום הדין מפני שהוא יום המלכות. אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם. תפקיד המלך הוא לתת מאוצרות המלוכה לבני מדינתו. תפקיד הדיין הוא לדון בדיני העונשים. ובראש השנה לא רק דנים את האדם מי בחרב ומי באש ומי פטור מעונש, אלא גם כמה יבראון מי יעשיר ומי ירום. אי לכך לקראת ראש השנה לא די שנשוב מעבירות שבידינו וננקה את עצמנו מכל אשמה. אלא עלינו להכין את עצמנו לקבלת הברכה, לקבלת שפע של טובה רוחנית וגשמית. ולשם כך עלינו להכין כלים לקבלת הברכה ולפי הגודל של הכלים שנכין כך נוכל לקבל את הברכה האלוקית. בראש ובראשונה יש לתקן את המידות, שהן יסוד למצות "סור מרע ועשה טוב". גאוה וכעס אלו שתי מידות שסותמות ומשברות את הכלים. גאוה מונעת את ההתבטלות ואת הקבלה כפשוטה ואין לך מידה רעה מזו. ומידת הכעס הרי היא כעבודה זרה. הכעס הורס את כל המדרגה שאדם קנה, ועל ידי הכעס האדם שובר הכל, והוא צריך לבנות מחדש את כל מדרגתו. כל הכועס כל מיני גיהנום שולטים בו, אפילו שכינה אינה חשובה כנגדו, משכח תלמודו, מוסיף טפשות, בידוע שעוונותיו מרובים מזכויותיו. העצבות גם היא שורש המידות הרעות שכן היא מביאה לידי קלות ראש וציניות. כשאדם עצוב משפיעים עליו מלמעלה גם כן דברים שגורמים לעצבות. על כן יש להתרחק מכל המידות הרעות האלה ולבנות כלים לאור ולטוב ע"י טיפוח מידות טובות שמרחיבות ומגדילות את כלי הקיבול והם ענווה, שמחה, אהבה ואחדות. וזה עניינה של תשובה מאהבה. תשובה מיראה באה לתקן את המעוות, לתקן את העבר, לסור מרע, לבוא זכאים ליום הדין, ולהיות זכאים בדין. אולם תשובה מאהבה אינה נובעת מהצער על העבר. אלא מקורה הוא מהמשיכה אל העתיד הגדול. היא איננה בריחה מהרע, מהחטא, אלא שאיפה אל הגודל האלוקי, אל הטוב האלוקי, לקבל את השפעת אותו הגודל. כמובן שאנו זקוקים לשתי התשובות האלו. מפני שאין האהבה שלמה אלא אם כן היא מחוברת ליראה. שניהם כאחד מהוים את השלמות, כאשר הצד של האהבה הוא העיקר והוא צריך לכלול בתוכו גם את היראה כי אז יקבל הכל בשלמות. כשניגש כך לתפילות ראש השנה, מתוך תחושת היטהרות ואהבת-ה',מתוך ידיעה שאהבתו של ה' אלינו אין סופית, ודאי נזכה לסליחה ולמחילה ולכתיבה וחתימה טובה לשנה טובה ומתוקה. שנה טובה ומתוקה לכם ,למשפחתכם ולכל בית ישראל.