יום ב', יא’ באדר ב' תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
ראשון לציון: יש איפורים בפורים
בשיקומון בית יד שרה בראשון לציון אווירת פורים הכוללת איפור מכל הלב * תודה לתלמידות מגמת עיצוב ובית הספר בני ארזים שהגיעו עם המורה דולי – כמנהגן בכל שנה – והביאו עימן שמחה * ועוד באורחים הצעירים שהעלו חיוך: תלמידי כתה י"א בבית הספר גן נחום בראשון לציון * תודה למנהלת השיקומון גלית מוסרי שהביאה לנו את הצילומים כאן ולמעלה מימין באלבום הצילומים הנעים את הצילומים מס. 5-7* * ועוד באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין - לקט צילומים משמחת פורים בשיקומון בית יד שרה ברושלים - תודה לכתב וצלם אתרי יד שרה המתנדב אלי כהן (צילומים 1-4) * הדר זליגר שיגרה צילומים (8-10) משיקומון בית יד שרה ברעננה אליו הגיעה להקת ברוש * ולהרבות שמחה - המשתקמים הכינו בחוג לקרמיקה משלוח מנות קטן לכל מתנדב - עם פתק מרגש של תודה
תגובות: 0   צפיות: 5
 
 
מודיעין: בת ציון ממשיכה להגיע משמרת
כשמתחילים בשליחות של נתינה – לא רוצים להפסיק * בת ציון רוטשטיין היא הבת של עדינה רוטשטיין, מרפאה בעיסוק, מתנדבת ביד שרה * דיווחנו בעבר על המתנדבת הצעירה שלנו, בת ציון - ואנו שמחים לראותה מתמידה בהגעה אל המשמרת במרכז התצוגה בבית יד שרה במודיעין * על דברי המנהל אלי רוזנברג לצוות רוטשטיין – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 9
 
 
 
 
כשיש צורך דחוף – יד שרה מדברת בשפת העשייה עכשיו ומתן המענה - ובמציאות הקשה והמחריפה של צפיפות בבתי החולים - מענה העשוי להציל חיים * יעקב לופוליאנסקי * בצילום: מוקדניות יד שרה משיבות לזרם פניות גובר של מבקשי אישפוז בית * במערך המתרחב והמשולב הפועל מבית יד שרה: בדיקות במרכז פרנקל לרפואה דחופה על ידי רופאים מן השורה הראשונה - צוותים ורכב להעברת ציוד כולל מיטה לבית החולה - אמצעי ניטור ומעקב רפואי מרחוק - קשר גם למוקד המצוקה * ולא פחות חיוני מכך - תכנית שהיא חלק מן התרבות האירגונית של יד שרה הרואה את האדם תחילה ומדברת אליו בחום אנושי ואיכפתיות בפעולה המשולבת של הצוות הרפואי

קפיצות טכנולוגיות אדירות מולידות בכל יום המצאות חדשות בתחום הרפואה, הדמיה ומכשור מתקדם. רובוטיקה רפואית במיליוני שקלים מאבזרת את חדרי הניתוח והמחלקות, ידע וטכנולוגיה מתקדמת וממוחשבת שמעניקה לאנשי הרפואה ידע, מקצועיות ויכולות חדשות ומשודרגות שלא היו קיימות בעבר. ועם כל ההתקדמות, עדיין, חולים מוסיפים מחלות, זיהומים וסיבוכים דווקא בין שעריו של בית החולים, ובמקום לקבל טיפול הולם ולהחלים, באים חולים ויוצאים... עוד יותר חולים. על פי הערכות משרד הבריאות, מדי שנה נדבקים כששת אלפים בני אדם בזיהומים במהלך האשפוז בבתי החולים בארץ. המרכז למניעת זיהומים ברשות משרד הבריאות מעריך שמתוכם שלוש מאות עד חמש מאות חולים מתים מידי שנה כתוצאה מזיהומים אלו. ברוב המקרים המדובר בזיהומים שנגרמו על ידי חיידקים העמידים לטווח הרחב של כל סוגי האנטיביוטיקה, מה שגורם לאחוזי תמותה מבהילים במיוחד במחלקות לטיפול נמרץ. לא מדובר בבתי חולים נחשלים עם רמת סטריליות נמוכה. רוב מקרי הזיהום הקשים אירעו בבתי החולים הגדולים והמרכזיים בארץ. בכדי לסבר את האוזן, מדובר בכמות כפולה פי עשר (!) מההרוגים בתאונות דרכים בשנה. מכת הצפיפות סיבה עיקרית מספר אחד למגפת הזיהומים, לדברי פרופסור יהודה כרמלי, מי שהוביל במשרד הבריאות את המאמץ לעצירת הזיהומים, היא הצפיפות בבתי החולים והמחסור הכרוני בכוח אדם, בעיקר ברופאים ואחיות. לפי הספרות הרפואית, המרחק המינימלי בין מיטות החולים צריך להיות של מטר וחצי. בישראל לעומת זאת, בעונת החורף, החולים שוכבים במרחק של שבעים סנטימטר אחד מהשני. מובן הדבר שכאשר חולה מתעטש, סבירות גבוה שהשכן הסמוך אליו שיתכן ולא הקפיד על סגירה הרמטית של הווילון הקבוע ביניהם, ידבק מיד. במחלקות לטיפול נמרץ המצב חמור עוד יותר. בהקשר זה מבהירה הפרופסור מירי וינברגר המובילה במחקר לעצירת זיהומים: בחדרים בהם שוהים חולים מונשמים, החיידק המסוכן 'אצינטובקטר' נישא באוויר וכשפותחים את צינור ההנשמה כדי לבצע פעולות רפואיות שונות, החיידק מתפזר בחלל החדר. אם יש בסביבה חולים נוספים הם עלולים להידבק, ואם המיטה וסביבת החולה מזדהמות, החולה הבא שישכב בה, קרוב לוודאי ידבק. הפתרון המתבקש לחולים שנדבקו בחיידקים מסוכנים הוא לאשפז אותם בחדרים מבודדים, אך כמות חדרי הבידוד לא מספק בכדי שהדבר יתאפשר. לדברי פרופ' כרמלי בארצות אחרות בעולם מקובל שלפחות חמישים אחוז מהחדרים בכול מחלקה מיועדים לחולה בודד "אבל זה לא העולם שבו אנחנו חיים" ממהר כרמלי להסתייג. אכן, מזה עשרים שנה שהצפיפות בבתי החולים הולכת וגדלה. בעוד שבשנת תשנ"ה מספר המיטות לאשפוז כללי בבתי החולים בארץ עמד על 2.27 מיטות לאלף איש , בשנה האחרונה יש רק 1.83 מיטות לאלף איש. כדי להחזיר את היצע המיטות למצב שהיה כאן לפני כשני עשורים, חסרות ארבעת אלפים מיטות. פירוש המחסור הוא עוד בנייה של ארבע-חמש בתי חולים בינוניים נוספים. כמובן שהקטנת הצפיפות בבתי החולים איננה האמצעי היחידי במאבק במגפת הזיהומים. כפי שהסביר כרמלי, אחת הפעולות החיוניות ביותר הנדרשת היא שמירה על היגיינת הידיים, בארצות אחרות בעולם הונהגו שיטות רבות לפיקוח על כך שהצוות יקפיד על חיטוי הידיים. מגפת הזיהום משתוללת כבר לפני מספר שנים התריע מבקר המדינה על היקף מגפת הזיהומים. המבקר מזכיר בדו"ח כי אפשר למנוע בין רבע לשלושה רבעים מהזיהומים ובכך להפחית במידה ניכרת את מספר הפטירות הקשורות לזיהום הנרכש בבתי החולים מחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה. הוא מונה בדו"ח את הגורמים לריבוי הזיהומים במוסדות הרפואיים: היגיינת ידיים לקויה, חוסר מודעות של ציבור המבקרים בבתי חולים, תנאי אשפוז ומחסור בכוח אדם, צפיפות בחדרי האשפוז ובמסדרונות המחלקות, עומס על הצוות הסיעודי, היעדר חדרי בידוד לחולים שלא לדבר על חדרי מיון ששם אין חדרי בידוד כלל לחולים שיש לגביהם חשש שהם נשאים של חיידקים מזהמים, ניקוי וחיטוי בלתי מספק של ציוד ואביזרים רפואיים. הפרדוקס הקיים במערכת זו הוא עצום. תחשבו על אדם הנכנס לבית החולים כשהוא סובל מדלקת ראות בו לקה בעיצומם של חודשי חורף קרים ומצפה לקבל טיפול יעיל ומהיר, מתרפא מהדלקת ויוצא... עם צהבת. חוזר עם צהבת ויוצא לא עלינו עם זיהום ברגל, נכנס עם זיהום ברגל ומי יודע עם איזה חיידק אלים אחר יצא... שווה או לא שווה? בית החולים הוא כבר מזמן לא המקום הראשון ולא השני להתרפאות בו כפי שהורגלנו לחשוב. האם יש פתרון מעשי בהישג יד למחדל הקיים? אמת, היו גורמים בכירים שהעלו על שולחן הדיונים הצעה לבניית בתי חולים נוספים ולא מעודף תקציבים, אך תמיד טוב להביע אכפתיות ולהציע רעיון כלשהו, יהיה מה שיהיה, מאשר לא להציע רעיון כלל ולהיתפס בעיני הציבור כגוף בלתי יעיל. אך גם בהצעה זו יש מעין אחיזת עניים שיטתית כאשר במקום לתקן את הגשר הרעוע, בונים בית חולים סמוך לקלוט את הפצועים המגיעים מזירת הנפילה, ואם נרחיק לכת על כנפי הדמיון וכן יבנה בית חולים נוסף בעשור הקרוב, האם זה יפתור באופן משמעותי את מגפת הזיהום שמתחוללת ברגעים אלו בכל בתי החולים המרכזיים בישראל? האם יצליחו לעמוד בסטנדרטים הגבוהים המונעים זיהום? יהיה מספיק כוח אדם לתפעל את המערכת? "בשנים האחרונות אנו עדים לתפוסה עולה במחלקות הפנימיות ובחדרי המיון. ההשלכות לעומס יתר זה גובות מחיר כבד ממטופלים ומהצוות המטפל" מדווחים לחדשות השבוע ביד שרה ד"ר נועם בר, מומחה ברפואה פנימית ודחופה, מנהל רפואי במרכז פרנקל לרפואה דחופה ביד שרה, וד"ר יובל שוורץ, מומחה לרפואה פנימית ומחלות זיהומיות במרכז הרפואי שערי צדק": כעשרה אחוז מהחולים המתאשפזים בבתי החולים נדבקים בזיהום מחיידקים העמידים לאנטיביוטיקה כשחלקם מסתיימות במוות. הרופאים במחלקות מכירים בסכנה הקיימת וממהרים לשחרר חולים לבתיהם מהר ככל הניתן. חשוב להבין, שבית החולים הוא מרכז לטיפול רפואי. אך מעבר לטיפול הרפואי, לפניו או גם לאחריו, בית החולים מהווה רק מסגרת החלמה, גם אם החולה זקוק להמשך טיפול תרופתי בעירוי לווריד וכדומה, או ציוד רפואי כמו חמצן , אינהלציה וכו' וכמובן השגחה רפואית עם ניטור מדדים, זה חוטא למטרת בית החולים, מפני שאם הליך זה יכול להתבצע בבית, במסגרת הקהילתית הטבעית, זה חיוני ולא רק עדיף". יוצרים אפיק חדש מול אתגר זה מדברת יד שרה בשפת המעשה ובפעולה נמשכת לאחר שהשכילה להבין את הסכנה הממשית במגפת הזיהום המשתוללת בין המחלקות בבתי החולים ופנתה ליצור אפיק חדש ברפואה. היא הצליחה להוכיח שניתן ואף רצוי לכתחילה למצוא פתרון אשפוז בית מלא המהווה תחליף אמיתי לאשפוז בבית החולים. למונח 'אשפוז בית' ישנם פרשנויות רבות ומגוונות, אך כולן מכוונות למטרה אחת והיא האלטרנטיבה האולטימטיבית לחולה מאשפוז בבית החולים. מחלקת אשפוז בית מלווה את החולה עם מערך מלא של כלים ועד הפרט האחרון ומשאילה לפונים על פי הצורך, מיטת בית חולים חשמלית, מכשיר ליצור חמצן, כורסאות העמדה, סקשן, קרדיו אפניאה מוניטור, מנוף, אוקסימטר, שולחן חולה, משדר מצוקה וציוד נלווה להקמת 'בית חולים ביתי'. הסיבות לשיעור הגבוה של זיהומים יצרו את הצורך והפתרון בארץ ובעולם כולו לאשפוז בית. הייתה מחשבה שהסתברה כשגויה שלא ניתן לתת שירות ברמה גבוהה שתהיה תואמת את השירות הניתן בבית חולים. המחשבה התבססה על ניסיונות של כמה גורמים, בעיקר גורמים מסחריים, שניסו לספק סוג של מסגרת מקבילה אך בכוח אדם זול וממילא פחות איכותי, שהתאים בעיקר לאוכלוסיית ה'הוס פיס' - חולים במחלות חשוכות מרפא הנמצאים בשלב הסופני של המחלה. המסגרת כללה טיפול מקל לאלו שאינם בני טיפול והבראה בבתי חולים והם מבקשים לסיים את חייהם בביתם. לכן, המסקנה מכך הייתה שיש לכונן מערך המיועד להחלמת המטופל, לייצוב והבראת הגוף, ולאפשר מסגרת אשפוזית הולמת למטופלים אשר יקבלו את אותו טיפול, שהיה אמור להינתן במסגרת מחלקתית, אך הפעם בביתם. יתרונות ההחלמה בחיק המשפחה אשפוז בית מפוקח ומבוקר באמצעות רופא פנימי מומחה. אותו הרופא שבדק את המטופל בבית החולים, אחראי על הטיפול הרפואי של המטופל בבית ובא לבקר אותו בבית לאורך האשפוז במקביל לאחות מנוסה ואחראית המנתרת מדדים ונותנת עירוי תרופתי ו\או טיפול נשימתי בבית המטופל. כל זה מתאפשר עם ציוד רפואי מותאם שגם עם סיום תקופת האשפוז, יוכל להישאר בבית המטופל בהשאלה - כמקובל ביד שרה. הטיפול בחולה מתבצע בחיק משפחתו האוהבת, כמובן, כאשר מצבו הרפואי מאפשר זאת. כאשר מדובר באדם מבוגר המשמעות לאשפוז בית היא לא רק הענקת איכות חיים לקשיש החולה אלא בהצלת חיים כפשוטו ממש. היתרון המשמעותי במסגרת זאת הוא: במידה והרופא המטפל בשעות הבוקר או הרופא התורן המטפל בשעות הערב מתרשם כי על המטופל לפנות לבירור בבית החולים, הוא יפנה את המטופל ישירות למחלקת האשפוז שנקבעה מראש ובה יש מיטות השמורות למקרים אלו. כך מתמודדים עם המורכבות של אשפוז בית מערך זה מורכב בהרבה מאשפוז בבית החולים מפני שהוא כרוך בהתאמת ציוד רפואי. באשפוז רגיל מבוצעות במעבדת בית חולים בדיקות מעבדה המספקות תשובות מידיות לעידכון הרופאה ולצורך המשך הטיפול הרפואי ואינן קיימות בקהילה. כך בבדיקות דימות, רנטגן וכדומה המרכיבות את מכלול הנתונים לקיום האשפוז. קיימים אלמנטים נוספים כמו שמירת הרצף הטיפולי, שנגדע כאשר המטופל עובר ממסגרת בית חולים לקהילה. אך התנאי כאמור לקבלת חולה לאשפוז בית הוא "מטופל שטיפולו יכול להינתן בבית באותו אופן בו ניתן היה לתת לו אותה באשפוז, וכן כאשר למטופל ישנה תמיכה סוציאלית הולמת בבית או במסגרת בה הוא מתגורר, וההחמרה במצבו כתוצאה מהמחלה הנוכחית לא מגבילה את יכולתו להסתדר בבית". כיום, אנחנו נמצאים בעיצומו של שלב הניסוי הקרוי שלב הפיילוט, ולכן ההתמקדות היא בעיקר בחולה שמצבו המודינמי יציב. כלומר, מצבו הכללי של החולה יציב מבחינת לחץ הדם, הדופק ושאר המדדים החיוניים. המונח 'המודינמי' הוא הרכבה של שני מונחים: המו - דם, דינמי- פעיל. דהיינו, פעילות כוללת של מחזור הדם המתאים להתוויות של דלקות וזיהומים. ביניהם דלקת ריאות, צלוליטיס וכדומה. ניתנת האופציה לבחור מטופל שהגיע לחדר המיון בבית החולים או במלר"ד (מרכז לרפואה דחופה ביד שרה), ועבר תהליך בירור ראשוני ובסיום התהליך הוחלט כי עליו להתאשפז, במידה והמטופל עונה לקריטריונים של האשפוז והרופא המטפל חושב כי ניתן לתת את המשך הטיפול במסגרת ביתית, מוצע למטפל האפשרות לבחור באופציה של אשפוז ביתי. במידה והמטופל בוחר באופציה זו, נקבעת תכנית טיפולית למטופל על ידי הרופא המאשפז, התוכנית מועברת למחלקת אשפוז בית – בית חולים ביתי של יד שרה, ושם דואגים לשחרורו מהמיון, לתיאום מול קופות החולים. זאת גם זאת: הצטיידות בציוד רפואי מותאם בבית המטופל הכולל תיק תרופות וציוד לעירוי, עמוד אינפוזיה, מכשירי ניטור מדדים, מד סיטורציה מד לחץ דם ולפי הצורך, מחלול חמצן. במקרי אשפוז אחרים נדרשים גם ציוד כבד כמו מיטת בית חולים, מנוף העברה, שירותים נייד ועוד. תיק האשפוז, והמטופל עוברים לבית המטופל להמשך האשפוז בבית. המחלקה ביד שרה מתאמת ומעדכנת את הרופא והמטופל לגבי הביקור בבית, וכן את הגעת האחות ו/או כל צוות פרה רפואי אחר לפי הצורך. ביקור רופא יומיומי ותוצאות בדיקות הדם והמדדים, נבדקים על ידי הרופא המטפל וההחלטה הטיפולית מבוצעת בהתאם לתוצאות. בנוסף, המטופל מחובר למוקד יד שרה הפועל עשרים וארבע שעות ביממה בכל ימות השבוע ומקיים קשר מתמיד בין המטופל לבין הצוות הרפואי והטכני לגבי שאלות המתעוררות לאורך האשפוז. אילו רופאים מטפלים באשפוז בית? הרופאים הפעילים במסגרת אשפוז זו הינם רופאים מומחים ברפואה פנימית ובעלי התמחות רלוונטית נוספת כמו רפואה דחופה וטיפול בזיהומים. בית חולים ביתי זא היא ההגדרה הממצה לתכנית פורצת הדרך של אשפוז בית שיד שרה הפכה למציאות מצילת חיים. המדד להצלחה המוכחת היא שברוך השם, לא היה מקרה אחד שבו נאלצנו להחזיר מטופל לבית החולים. למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש לתכנית אישפוז בית של יד שרה והפעלתה - כאן