יום ד', כג’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
מנהלת אגף שירותי בית ומשפחה ענת בן זקן על יום עיון למתנדבי התכנית פורצת הדרך "יד לתומך"

לא חדלים להעמיק ידע במפגשי עיון עם מתנדבינו היקרים. בימים אלה קיימנו את יום העיון הראשון לשנת 2019 מתוך שלושת ימי העיון השנתיים למתנדבי התכנית פורצת הדרך – "יד לתומך". לבית יד שרה בירושלים הגיעה קבוצת מתנדבות ומתנדבים מסורים שלפניהם אתגר חיוני למשפחות רבות בישראל: מתנדבי "יד לתומך" מתמודדים ברמה יומיומית עם הצורך להעצים ולחזק בני משפחה המטפלים ביקירם החולה והשלכות הטיפול שלא אחת שוחק - על הפרט ועל המשפחה. כדי להבהיר את משמעות תפקידו של המתנדב בשרות משמעותי זה, חשוב לי לציין שתפקידו של המטפל העיקרי כרוך בעומס גופני ונפשי רב. המטפל/ת נאלץ לתמרן בין הטיפול השוחק ביקירו החולה לבין המטלות היום-יומיות של חייו הפרטיים. הוא מתמודד בשתי זירות בו זמנית. לא אחת הוא מקריב את חייו הפרטיים לטובת הקרוב המטופל. מכאן, תפקידיהם של מתנדבי יד לתומך להושיט אכן יד מסייעת ומעניקה ידע ועוצמה. הקשר מתחיל בקבלת פניות טלפוניות של המטפלים בבני משפחה קשישים וחולים. שיחה נעימה ורגועה כדי לתהות על קנקנם, לראות במה אפשר לעזור להם. בהמשך מזמינים אותם לשיחה נוספת פנים אל פנים בה מקשיבים להם בארבע עיניים כדי להכירם וכדי לברר יחד איתם מהם צרכיהם. במה אפשר להקל. מה מעיק יותר. ולאחר הקשב והעיון במידע מציעים את הפתרון המתאים לפונה: ליווי אישי, קבוצת תמיכה, מועדון "פסק זמן" שמהותו כשמו – לאפשר למטפל יציאה ממעגל המתחים. בנוסף – העמקת ידע המוסיף יכולות התמודדות. ותמיד – מעקב לאורך זמן כדי לדעת: האם המטפל שיפר את מצבו. האם אפשר לחזקו עוד יותר. רוב הפניות מגיעות מנשים אשר מתקשרות כשהן מוצפות רגשית, כשהן נתונות במועקה קשה מנשוא וחשות שבאו מים עד נפש. עיקר התפקיד של המתנדב הוא לדעת להקשיב ולדעת מה אין עליו לעשות. אסור להציע פתרונות, אסור לפטור את הפונה באמירות כמו "לא נורא", "יהיה בסדר". "לא יתכן שזה כל כך קשה". ולא רק מפני שאכן - זה קשה כל כך. מושיטים יד לתומך. גם לילדיו. גם לבן או בת הזוג. לומדים את המעגל המשפחתי כולו. את "דור הביניים". אגף שירותי בית ומשפחה ביד שרה מטפל בין היתר בקבוצה של נשים המטפלות בבן זוג חולה לאורך תקופה ממושכת. הנשים האלה שרויות בסוג של אבל מתמשך, תהליך שאינו נפסק לאורך תקופה שיכולה להימשך שנים רבות, תקופה שיש בה עליות ומורדות, תקוות גדולות ולצדן נפילות קשות. כך מתנהלת "קבוצת הרכבת"- סדנה מתמשכת שאין לה מועד התחלה ומועד סוף אך נשים מצטרפות אליה ועוזבות אותה תוך כדי פעילותה לאחר שחשו כי מיצו את שאיבת הכח שהיא נותנת. מובילי הקבוצה רואים את התמונה כולה: המטפל העיקרי. בני המשפחה במעגל סביבו. התגובות שלהם. המקום של העובדת הזרה במעגל מסביב למטופל. כאן פורקים המטפלים והמטפלות העיקריים את המשא שעל ליבם. משתפים. מקשיבים. שואבים ידע וכח. כאשר המטפל/ת העיקרי הוא בן או בת – דור הביניים – אנחנו מזהים כי גם אם להורים הקשישים ילדים רבים – העול נופל על אחד מהם. ברצונו או שלא ברצונו. ולרוב – על הבת ולא על הבן. החשש של בני דור הביניים מפתיחות ושיתוף במועקה הוא גם בשל מצוות כיבוד הורים. שהרי לא יאה לראות במשימה שנטלו על עצמם משא כבד. האם ראוי לשתף? האם אפשר לספר הכל? ודוקא השיתוף מביא כשלעצמו הקלה. וגם הידיעה שהבת המטפלת או הבן המטפל – אינם לבד במעגל הלחצים של התמודדות עם חיי היום יום וטיפול במשפחתם שלהם – וטיפול אוהב ומסור באב או אם קשישים וחולים. הידיעה כי רבים שותפים לדרך שבחרו בה, מחפשים את האיזון –מציעים ומחליפים פתרונות - מעצימה. עם קשב, הרבה רצון טוב ומוכנות לסייע – מתנדבי "יד לתומך" עומדים לרשות המטפלים העיקריים בבני משפחה ומושיטים להם יד ברגעים לא קלים. שכן, אם המטפל לא יישחק ולא יישבר – המטופל לא יישאר נטול השגחה. ההצלחה היא איפא כפולה: העצמת מטפל מביאה משענת איתנה למטופל. ההרצאה הראשונה שפתחה את היום, הובאה על ידי איריס קליינמן העצני, פסיכולוגית קלינית, אשר שיתפה אותנו בתהליך הטיפולי המתרחש בחדר עם האוכלוסיה הבוגרת. לדעתה, הטיפול באוכלוסייה המבוגרת מפגיש את המטפל והמטופל עם נושאים של ערך ומשמעות, מעורר תהליך של חשבון נפש וסקירת חיים. דהיינו שני הנושאים העיקריים המלווים בשלב זה של חייו הינם סקירת החיים עם וויתור ללא תבוסה. הטיפול מפגיש עם תחושות של ייאוש או השלמה, הצלחה וכישלון. המסע המשותף מעורר מחשבות והרהורים על ערכי החיים, על התמודדות עם המוות והרצון לחיי נצח. לדבריה, כשבני משפחה מגיעים לטיפול לרוב גם אצלם עולים הדברים הללו יחד עם התמודדות עם רגשות מעיקים כגון החמצה, כעס ואשמה (גם אם אין הצדקה לכך בקורות החיים). מדובר איפא בהתמודדות עם החלטות משמעותיות וקבלתן וכן הגדרת הזהות באופן עשיר ורחב. בטיפולים עולים אובדנים לא רק של בן הזוג בו המטפל מטפל (או ההורה), אלא גם של אירועים מעצבים במעגל החיים הפרטיים: העצמאות, המקצוע..התיפקוד הפיזי..). זהו איפא מעגל של חשבון ומאזן כפול שעלול לערער איזון וליצור סערת רגשות. המרצה שריתקה את מאזיניה ציינה שבזקנה מוצלחת בחירה, מיצוי ופיצוי הם שלושת התהליכים ההסתגלותיים המשמעותיים. המרצה שיתפה אותנו בשיר של אביטל הררי, מתוך סיפרה "מחילת הארנב" שמדבר על ויתור ללא תבוסה: ה ש י ע ו ר צָרִיךְ תְּנָאִים כְּדֵי לָעוּף אָמְרָה לִי הַצִּיפּוֹר. נִסִּית לְהַמְרִיא לֹא פַּעַם, מֵעַל הָאֲדָמָה הַבּוֹצִית, מֵעַל הָעֲנָנִים הַשְּׁחֹרִים — לשווא. לֹא מַסְפִּיק שֶׁיֵּשׁ לָךְ כְּנָפַיִם אִם אֵינֵךְ יוֹדַעַת לַהֲפֹךְ אֶת הַפַּחַד לְרוּחַ. ואחרי הרצאת הפתיחה המחכימה והעמוקה, זכינו בהרצאתה המקצועית של תמר בשביץ, אשר מרכזת את כל התוכניות של בני משפחה מטפלים באשל -אגודה העוסקת בתכנון ובפיתוח שירותים למען הזקן ובני משפחתו בישראל, ובפיתוח ידע בזקנה ובהפצתו . תמר התחילה עם תרגיל אשר הכניס את המשתתפים עמוק למורכבות הנושא, והמחיש להם בצורה מאורגנת יותר במה מתמודדים בני משפחה מטפלים. בהמשך נתנה לנו הרצאה מקצועית וחשובה על המטפלים העיקריים כולל פרופיל, כלים, וידע שיכולים לסייע ולהקל על בני המשפחה המתמודדים יום יום מול מצבים אתגרים . ליום חשוב זה הגיעו כ-120 מתנדבים אשר נהנו ונתרמו מאד. אין ספק שעלינו להמשיך ולמלא את המצברים של המתנדבים הן בהעשרה והן בתמיכה. שהרי, למעלה מ60% מהמתנדבים בעצמם הם תומכים עיקריים. מיותר לציין שהמרצות רבות הידע הגיעו בהתנדבות. ובסוף היום זכינו למרק חם ומהביל ולכריכים משביעים וטעימים פרי מטבחו של ראובן ובליוויו של שעיה. תודה לכולם. ענת בן זקן.