יום ג', כב’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
לראיון המלא עם מייסד יד שרה אורי לופוליאנסקי - כאן * בצילום: ברגעים של פתיחת סניפים חדשים, הרחבת והתחדשות קיימים לנוחות מבקשי הסיוע, עידוד מתנדבים - הבאת חיוך לפני משתקמים – ובאירוע תורמים * בצילום במרכז משמאל - בעת פתיחת מרכז אירוח על שם נפתלי איתן בבית יד שרה בירושלים * נתרם על ידי אשתו רינה איתן ובתו איה קמר * חדרי האירוח מאפשרים מקום מאיר פנים למנוחה ולינה ברגעים ולילות קשים של לחץ לבני משפחה המלווים חולה שהגיע למרכז לרפואה דחופה בבית יד שרה – מרכז פרנקל – או לבית החולים "שערי צדק" הסמוך שרופאיו מטפלים במגיעים למרכז * עוד שרות נוסף וחדש של יד שרה בקשת שירותים הממשיכה להתרחב כל העת

בין פגישות שהוא מקיים כל העת עם מנהלי סניפים, אגפים ומחלקות ושיחות על פיתוח שירותים, פתיחת סניפים נוספים בכל רחבי ישראל ורכישת ציוד רפואי- שיקומי חדש הניתן להשאלה, ביקשנו לשמוע ממייסד יד שרה אורי לופוליאנסקי סיכום במבט לאחור ולעתיד על הדרך שהיתה ועל תכניות להמשך עשייה למען החברה הישראלית במיטב המסורת של יד שרה: הפיכת חזון למציאות למען הרבים. שאלה: לפני 42 שנה הקמת את יד שרה יחד עם מיכל רעייתך. במהלך עשרות השנים, הארץ שלנו השתנתה ללא הכר. תפיסות חברתיות השתנו גם הם. איך אתה רואה את עולם ההתנדבות היום בהשוואה ל-1976? תשובה: "אי אפשר להשוות את היקף ההתנדבות ביד שרה היום למה שהיה לפני ארבעה עשורים, ואפילו שלושה. מספר המתנדבים שלנו, כ-7,000 כן ירבו, הוא גדול, ותחומי העשייה שלהם רחבים מאוד. לא רק בהענקת שירות לפונים, אלא גם בכל המעטפת: תכנון, רכש, בינוי, כספים, יחסי ציבור ועוד ועוד. בעבר לא היו כל כך הרבה מתנדבים. ברמה הלאומית, עולם ההתנדבות הוא בבואה של מה שעובר על החברה בישראל. באופן בסיסי בעבר היתה יותר חלוציות, רצון של כל אחד לראות מה הוא אישית יכול לעשות לשפר את המצב - בחברה ובמדינה. האמריקניזציה ורוח האינדיבידואליזם, כשהאדם הוא במרכז - ולא הכלל, מתפשטת ונפוצה יותר. האימרה 'טיים איז מאני' – זמן הוא כסף - שגורה יותר ונכנסה גם אלינו. באופן כללי רואים פחות את הרצון לתרום לכלל. אבל יד שרה הינה ויכולה להיות עוד יותר - האי שבו רעיון ההדדיות והאכפתיות לאחר, הוא במרכז הווייתו. זהו למעשה אחד היסודות של עם ישראל, של היהדות, שכל ישראל ערבים זה בזה. כל אחד יכול לתרום לאחר, לראות איך היא יכול לעזור. אמנם החינוך לנתינה ולהתנדבות צריך להתחיל מגיל צעיר ואת הערכים הללו צריך להטמיע יותר ממה שהיה פעם. יד שרה היא גורם מאוד דומיננטי בהכנסת הרעיון של התנדבות ונתינה בחברה הישראלית, ומעבר לרעיון - גם בדרך חיים - בפעילות עצמה". "המתנדבים פועלים מכל הלב וחשוב להם לתת את השירות הטוב ביותר" ש: מה מייחד את יד שרה והופך אותה למקום אליו אנשים רבים כל כך באים להתנדב? ת: "כמובן שצריך את ההרגשה הפנימית שאדם רוצה לעזור ולסייע, שהפעילות שלו עושה טוב. זו נקודה שביד שרה תמיד היתה קלה יותר להבנה וליישום, כי אנחנו ביד שרה לא מדברים על תיאוריות, אלא על 'למעשה'. מישהו זקוק לציוד רפואי - נותנים לו את החמצן. מישהו זקוק להגיע לחתונה או לטיפול רפואי – מסיעים אותו בנכונית. עושים, נקודה. לא משנה מה אתה חושב. "חכמינו זיכרונם לברכה, לימדו אותנו דבר מאוד מעניין, שעל פניו הוא אולי תמוה. יש הבדל בין קיום מצוות שבין אדם למקום – לקדוש ברוך הוא, לבין מצוות שבין אדם לחברו. במצוות שבין אדם למקום כאשר אדם עושה מצווה, חשובה הכוונה של העושה. אם הוא עושה את הפעולה אבל לא מכוון בקיומה לשם המצווה – הוא לא יוצא ידי חובת המצווה, כאילו לא קיים אותה. אבל בעזרה לזולת, במצווה שבין אדם לחברו, זה בדיוק הפוך. עזרתי למישהו, גם אם עשיתי את זה בלי כוונה וגם אם אפילו לא ידעתי שאני בכלל עוזר לו – קיימתי מצווה , ויש לי זכות גדולה. לדוגמא, אדם איבד כסף ברחוב ואיש עני מצא את הכסף וקנה אוכל, יש למאבד זכות גדולה, למרות שהוא בכלל לא נתן לו את הכסף ואפילו לא ידע שהוא איבד אותו...לכן ביד שרה, כשאני עוזר למישהו, גם אם אני לא מכיר אותו, ואפילו אם הוא חלילה שונא שלי – אני עוזר לו, בלי חשבון. "מכיוון שעזרה והסיוע כל כך ישירים וחיוניים, ובאים בבדרך כלל ברגעי לחץ, יש לאנשים את הכרת הטוב, וכשהם יכולים, הם באים ומתנדבים כדי לעזור ולסייע לעוד אנשים שהיו במצב שלהם. זה ביטוי נפלא של "איש את רעהו יעזורו ולאחיו יאמר חזק'". "היכולות של האדם הם הרבה יותר גבוהות ממה שהוא מנצל. אם אדם עושה דברים כמצוות אנשים מלומדה, בשביל לצאת ידי חובה, הוא מנצל מעט מאוד מכוחותיו. אבל אם הוא נמצא במקום שהוא פועל ועושה מכל ליבו, למען העניין, כי חשוב לו הנושא, אז הוא ממצה את הפוטנציאל ונותן מהיכולות שלו פי כמה וכמה מכל מקום אחר. "לכן אין ספק שביכולות אנחנו ראינו הצלחה, ב"ה. פתחנו סניפים, פיתחנו שירותים, ובעיקר עזרנו להרבה מאוד אנשים, מכל המגזרים. והסיוע הוא לא רק במישור הפיזי עם השרות עצמו, אלא גם ברמה הנפשית, עם חיוך ואמפתיה, עם הרגשה שאני שותף בכאב, שזה לא פחות חשוב. הגענו לכל זה כי יש ביד שרה מתנדבים שאכפת להם וחשוב להם. הם לא רק באים לצאת ידי חובה, הם באים כי זה נוגע להם אישית. לכן כשהם רואים משהו בסניף שלא פועל כשורה, כשמשהו חסר, זה מפריע להם. הם מתלוננים כי זה מציק להם. הם רוצים שהדברים ייעשו בצורה טובה יותר. "יד שרה זה מגה-ארגון. כששואלים אותי אם יש ארגון כזה בעולם אז אני עונה שיש יש כל מיני דברים ופעילויות שיד שרה עושה שנעשים בקטן בכל מיני מקומות. יש כנסיות ברחבי העולם שבהן עוזרים בכל מיני תחומים, וכמובן בקהילות יהודיות יש סיוע הדדי, אבל הרבה יותר קטן. אבל 'פארנעם' (היקף, באידיש - ד.ר) גדול כזה כמו ביד שרה – לא קיים בשום מקום. יש לנו 108 סניפים בהם משאילים ציוד רפואי. כל סניף היה יכול להיות עמותה בפני עצמה... שירות הנכוניות שמסיע 130,000 אנשים בכל שנה... השיקומונים ברחבי הארץ שמסייעים כל כך ונותנים טיפולים רבים ומגוונים...וכמובן מוקד המצוקה עם 20,000 מנויים ושרות 24/7.ייעוץ משפטי, טיפולי שיניים, תיעוד סיפורי חיים, כמובן מרכז פרנקל לרפואה דחופה - רשימה חלקית מקשת שירותים רחבה. וביד שרה הכל בארגון אחד, תחת קורת גג אחת. זה כמובן חוסך הון תועפות ומאפשר לתת שירות משלים שהוא הרבה יותר טוב וחשוב. מי שנכנס לסניף מפנים אותו למרכז תצוגה, שואלים אותו איך עוד אפשר לעזור, אולי יש משהו בשירותי בית וקהילה שיכול לעזור לו או למשפחתו...זאת עזרה בהיקף וברמה אחרת לגמרי". ש: הצרכים היום שונים מבעבר. יש דרישה לציוד חדש, משוכלל ויקר יותר, ובכלל, יש ביד שרה הרבה יותר ציוד רפואי ושיקומי. הצרכים הלוגיסטיים, כולל מיחשוב - גדלים. איך מסתדרים ונערכים? ת: "כפי שהזכרתי, יד שרה לא שוקטת על שמריה. אנחנו לא רוצים רק לצאת ידי חובה. אכפת לנו וחשוב לנו להתפתח, לתת שירות מיטבי. לכן אנחנו מכניסים למלאי ציוד חדש ומשוכלל. פולס אוקסימטר אצבעון, משאבת חלב מילי, מכשירי טנס לפני לידה, משכך כאבים. מחוללי חמצן ניידים ועוד. "היום אנשים חיים שנים רבות יותר, אבל חשוב גם איך הם יחיו. אנשים יוצאים מהבית הרבה יותר מבעבר. יש נגישות רבה יותר, למרות יש הרבה מאוד מה לעשות בנושא. אנחנו מנסים לתת את האפשרות להתנייד. נרכוש מחוללי חמצן קטנים וקלים עוד יותר לנשיאה על הכתף, נתחיל להשאיל קלנועיות, אנחנו רוכשים כסאות גלגלים קלי משקל, קורקינטים (מכשיר לתנועה גם עם ברך פגועה) שיהיו בהרבה יותר סניפים. אנחנו משתכללים כל העת ועושים מה שאפשר, בצורה חכמה כדי לעזור יותר ויותר". "יד שרה זה החמצן של המדינה והתרומות הן החמצן של יד שרה" ש: אתה נוהג לומר שכסאות גלגלים לא גדלים על עצים....הדרישות והצרכים הולכים וגדלים, וכך גם התקציב. איך מסתדרים מבחינה תקציבית? ת: המתנדבים מתחברים לעזור ולתת יותר מאשר לקבל ולבקש תרומות. בשביל זה הם באים ליד שרה... אבל אני חושב שהם הראשונים להבין עד כמה התרומות חשובות וחיוניות לפעילות. זה כואב להם ולי כשמישהו מבקש איזה פריט, ובדיוק הוא חסר... אנו זקוקים לתרומות כדי להמשיך ולפעול. "הממשלה תומכת בסכומים זעומים. פעם היו תרומות של האפוטרופוס הכללי, היום זה עובר דרך משרדי הממשלה. התמיכה היום ממש זעומה.... יש אנשים בשלטון שפועלים באופן בלתי הגיוני, אי אפשר לסמוך עליהם, למרות שאנחנו חוסכים למדינה מאות מיליונים. בעבר הציעו לנו מימון אבל אז היינו צריכים להיות כפופים להחלטות שלהם בדרך זו או אחרת, והחלטנו לא להיכנס לזה. אנחנו לא צריכים להיות מזוהים עם מפלגה כזו או אחרת או אם שר כלשהו. אנחנו גוף עממי- ישראלי שנותן לכולם עם לב גדול. רוב התרומות ליד שרה הם מתושבים פה בישראל. שלא כמו אוניברסיטאות או בתי חולים שמקבלים תקציבים מהממשלה ומגייסים תרומות בחו"ל, את רוב התרומות שלנו אנחנו מגייסים בארץ, וב"ה מתקדמים. אני מקווה שאנשים יבינו שיד שרה זה החמצן של המדינה, והתרומות זה החמצן שמאפשר ליד שרה להתקיים. "יש הרבה אנשים שרוצים לתרום, אבל צריך לעניין אותם ולהציע להם משהו שמדבר אליהם. יש כאלו שיכולים ורוצים לתרום לרכישת ציוד רפואי, וגם בזה - יש שמעוניינים לקשישים ויש שדווקא לילדים, יש שמעניין אותם לתרום לטובת ניצולי שואה, יש כאלו שהמשחקייה לילדים עם צרכים מיוחדים נוגעת להם יותר. יש כל כך הרבה אפשרויות לתרומה ביד שרה. "אני חושב שאין מתנדב שאין לו חברים או מכרים שיכולים לתרום, והם בוודאי היו רוצים לתרום אם היו פונים אליהם. סביר להניח שהם או מישהו מבני המשפחה שלהם נעזר ביד שרה, והם ישמחו לתרום כשיבינו שיש צורך. רק צריך לגשת ולהציע. בסוף הם עוד יגידו תודה". ש: הקשר בין המטה לסניפים הוא נושא שעולה לעיתים תכופות. איך אתה רואה את הקשר הזה? ת: "אכן, הקשר בין המנהלים והמטה למנהלי הסניפים ושאר המתנדבים חשוב. זה נושא שאנחנו רוצים לבסס ולהרחיב אותו מאוד. הוא קיים בתחומים רבים. כל המרלו"גים (מרכזים לוגיסטיים של ציוד רפואי שיקומי בסניפי דגל של יד שרה) האזוריים מקרבים את המטה לשטח. יש קשר טוב ויש תקשורת טובה. אבל הוא לא מספיק פיזי.המצב היום טוב מבעבר, אבל עדיין אנחנו רוצים לשפר אותו. אנחנו מתכוננים בשנה הבאה לעשות פעילות ומפגשים נוספים על מנת לקרב בין המטה לסניפים". ש: איך אתה רואה את יד שרה בעוד עשר שנים? ת: "יקשה לומר, כי יש לנו קוצר ראיה. כמה שאנחנו מסתכלים קדימה וחושבים שנעשה אל"ף, בי"ת וגימ"ל, בסוף מסתבר שיש הרבה יותר דברים שדורשים התייחסות ואז עושים הרבה יותר.יש הרבה דברים שאנחנו עושים היום שלא חשבתי שנעשה לפני עשר שנים. כל נושא אשפוז בית והשאלת מיטות חשמליות, מרכז לרפואה דחופה ועוד. מה שברור זה שנרצה בעז"ה לבסס את הדברים שאנחנו עושים היום. לעשות אותם בגדול יותר, במקצועיות גדולה יותר ושכל השירותים יגיעו לכל אדם בכל רחבי הארץ. "נושא נוסף שדורש התייחסות וטיפול הוא המניעה. מה ניתן לעשות כדי לחסוך את ההגעה לבתי חולים עד כמה שניתן. מבחינה היסטורית, כשקמה המדינה הוקמו המוסדות הממשלתיים: קופות חולים, הסתדרות, בתי חולים. הם עושים את עבודתם ככל יכולתם וחלקם גם מוצלחים. אבל הביורוקרטיה אוכלת בכל פינה והם לא מתעסקים מספיק בתחום המניעה. מבקר המדינה התריע על כך יותר מפעם אחת .יש גופים פרטיים שעושים חיל ומגיעים להישגים יצאים מן הכלל. ישראל מבחנה טכנולוגית מתפתחת מאוד ויש לה שם עולמי, אבל זה לא בזכות המדינה. הם הצליחו כאנשים פרטיים וזה נפלא. אבל הממסד והביורוקרטיה כושלים בהשוואה למגזר הפרטי. צריך לפעול למזער את הצורך ברופאים, בקופות חולים. הלוואי ונוכל לתרום את חלקנו גם בתחום החשוב הזה". "מגילת רות, אותה אנו קוראים בחג השבועות סובבת סביב נושא החסד והעזרה ההדדית. החל מאבימלך, מחלון וכיליון שלא עשו חסד עם שכניהם וירדו מהארץ, וכלה במעשי החסד המופלאים של נעמי, רות ובועז. אני מאחל לכל המתנדבים שיזכו להמשיך ואף להרבות במעשי החסד. כך נוכל להרבות אהבה ואחווה בישראל". (ראיון - דוד רוטנר * הופיע במקור בפורטל - מערך התקשורת הפנימי המתחדש ביד שרה בעריכתו) * לצפייה נגישה באלבום הצילומים למעלה - הקישו עליו פעמיים