יום ד', ד’ באלול תשע”ח
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
"מה שכתבתי ביומני בעת מחלתי על כך שנבצר ממני להתנדב"
המתנדבת שקדיה כהן, מפיקת סידרת יומני המתנדבות והמתנדבים ביד שרה, משתפת בתחושות אישיות על נבצרות לעשייה מלאה בעת מחלתה * מערכת חדשות השבוע ביד שרה מאחלת לשקדיה בריאות טובה ושיבה מהירה לכתיבה והפקת יומני מתנדבים. מעריכים, מוקירים ומתגעגעים
קרא עוד...
תגובות: 1   צפיות: 28
 
 
רעננה: רופאי המשפחה ביקשו לדעת עוד על התכנית לאישפוז בית
דיווחו של אלי מטלון על פעילות ההסברה של צוות יד שרה בכינוס החצי שנתי ה 43- לרפואת משפחה בישראל * בצילום: החיילת קארינה המשרתת בחיל הרפואה שנעזרה אישית ביד שרה לאחר ששברה רגל * היא סיכמה במילים שאמרו הכל: "אין כמו יד שרה"
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 14
 
 
 
רפואה והלכה ביד שרה: לקט תשובות
רב יד שרה הרב יעקב וינר שליט"א, עומד בראש מכון רפואה והלכה ביד שרה * הרב וינר נותן מענה בשאלות הלכתיות- רפואיות * ניתן לפנות במייל machonr@yadsarah.org.il ובטלפון 02-6444590, וכן בכתובת בית יד שרה, שדרות הרצל 124 ירושלים * כאן - לקט תשובות במדורו של כב' הרב באתר e-med -ערוץ החדשות הרפואיות של ישראל
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 8
 
נותנות יד לבית המלאכה
ומסייעות בהתנדבות ומכל הלב בהחזרת כיסאות גלגלים לשימוש לטובת הרבים הממתינים להם* העדויות אומרות הכל: על החברות* הסיפוק בנתינה - והאווירה המשפחתית בסניפים * הקישו כאן למגזין מיוחד לנושאי התנדבות המביא עדויות מן השטח מכל סניפי יד שרה ברחבי הארץ * גם את תוכלי למצוא בסניפים שלנו תפקיד מאתגר ומספק ואוירה משפחתית * התקשרי עכשיו - להתנדבות: 6444* במייל: brandye@yadsarah.org.il
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
"יד לתעסוקה שווה": עם יד שרה, עכשיו זה קורה * הופכים נגישות למציאות ויוצרים סביבת עבודה המאפשרת תעסוקה לאנשים בעלי מוגבלויות
כך פועלת יד שרה להביא לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בהליך מהיר ומתגמל למעסיק * כאן: מתוך מסרי הקמפיין המשותף "יד לתעסוקה שווה" של יד שרה, המשרד לכלכלה ולתעשייה והביטוח הלאומי * הועלה לפייסבוק בימים בהם נתוני נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מעידים כי הצורך ביצירת נגישות המאפשרת תעסוקה שווה - חיוני יותר מאי פעם * תודה למתנדבים שלנו השוקדים על תיקון קשת רחבה של כלים המאפשרים נגישות לאנשים בעלי מוגבלויות
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 771
 
התנדבות - מוסף מיוחד * על האווירה, המסגרת המשפחתית, הסיפוק בנתינה
ברוכים הבאים למוסף המיוחד של יד שרה להתנדבות - הקישו כאן * כל האתגרים * כל הביקושים החמים * יומני מתנדבים * הדיווחים מן השטח על האווירה המשפחתית בסניפים * מה הם כותבים לנו על חווית הנתינה * איך להגיע לראיון ראשון ולמי פונים * האדם הנכון למשימה הנכונה - כך מבוצעת התאמה * כל מה שרציתם לדעת - במוסף ההתנדבות שלנו * שלכם ולשרותכם *בצילום: חוגג התנדבות בארגון המציין 40 שנות נתינה * בטלפון: *6444 - להתנדבות * במייל: brandye@yadsarah.org.il
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
יעקב סוראני מביא מן המקורות

השבוע נכנסנו לחודש אלול, חודש הסיכום וחשבון-הנפש של השנה, חודש התשובה והרחמים. בקהילות הספרדים מתחילים כבר ביום ראשון באמירת הסליחות. רוח של הזדככות והיטהרות מתחילה לפעם בלבבות, ובאוויר כבר מורגש ריחם של הימים הנוראים הממשמשים ובאים. אפשר לעבור את חודש אלול סתם כך, כמו את טבת ואת תמוז, אבל אז מפסידים את העושר הטמון בחודש הזה ואת התרומה העצומה שהוא מעניק לנפש האדם. מוטב לעצור ולקלוט את המסרים המיוחדים שהחודש הזה מביא עמו, ואז מקבלים החיים משמעות חדשה. התורה מעניקה לאדם היהודי מסגרת חיים שמאפשרת לו להתחדש, להתרענן, להשתחרר מהשגרה ומהאפרוריות. חיינו מורכבים ממחזוריות קבועה ומשעממת למדיי. יום רודף יום, שבוע רודף שבוע, חודש אחר חודש, שנה אחר שנה. רבים מחפשים אמצעים חיצוניים לשבירת השגרה. יש היוצאים לטייל בעולם; יש המחליפים מקצוע ומקום עבודה; אחרים עוברים מעיר לכפר ומכפר לעיר. כל זה נועד למטרה אחת - למצוא את הטעם שבחיים. האמת היא, שמי שחי על-פי התורה, משוחרר ממעמסת השגרה והאפרוריות. מסגרת החיים היהודית מעניקה תוכן ומשמעות לכל יום ולכל שבוע. לוח-השנה היהודי מגוון להפליא. לכל חודש אופי וצביון מיוחדים. החגים והמועדים ממקדים את תשומת-הלב לתוכניהם הייחודיים. יש ימי אבל ויש ימי שמחה. גם פרשת השבוע מעניקה תוכן ומשמעות מיוחדים לכל שבוע. במיוחד בולט הדבר בחודש אלול, שמשנה את כל מערכת החיים היום-יומית. חודש אלול מקביל למאזן השנתי בעולם העסקים. איש-עסקים לעולם לא יוכל לדעת אם הוא מתקדם או נסוג, מרוויח או מפסיד, אלא אם כן יעצור אחת לשנה את הפעילות השוטפת ויערוך מאזן מפורט על מצב העסק. כך גם בחיי הרוח - אין האדם יכול לדעת היכן הוא עומד, וודאי שקשה לו להשתפר ולהתקדם, אם לא יעצור ויערוך את חשבון-נפשו. לשם כך ניתן לנו חודש זה. חודש שבו אנו עוצרים את מירוץ החיים השגרתי. עוצרים, בודקים את עצמנו, בוחנים את הישגינו בשנה החולפת, מתייצבים ביושר מול כישלונותינו ומגרעותינו, ומחליטים לתקן, לשפר, להוסיף. ואת המשימה החשובה הזאת איננו עושים לבדנו. בחודש אלול הקב"ה מתקרב אלינו יותר מבכל ימות השנה. הוא נמשל למלך שיוצא אל השדה, אל העם. אין צורך לעבור מחסומים, פקידים וראשי לשכות. כל הרוצה יכול לגשת אל המלך, להתקרב אליו, לשאוב כוחות ולבקש את משאלות-ליבו. הקב"ה קרוב עכשיו לכל יהודי. קל יותר לקבל החלטות טובות, קל יותר להשתפר ולהשתנות. הכנה למשפט דהנה הקב''ה שופט את כנסת ישראל ביום המשפט בגודל רחמיו וחסדיו. אך צריכים אתערותא דלתתא לעורר את המידה של רחמנות למעלה. ועל ידי מה תתעורר אותה המידה של חסד? כשאנו למטה מתנהגים בחסד ומלמדים זכות על כל איש מישראל, אז, על ידי זה גם מלמעלה מתעוררת אותה המידה ומלמדים גם על כל זרע ישראל, חסדים. ואם כן האדם מעורר בעבודה שלמטה את השער העליון לפתוח שערי חסד ולהריק ברכה על כל זרע ישראל. וזהו שאמר: ''שׁפְטִים וְשׁטְרִים תִּתֶּן לְךָ בְּכָל שְׁעָרֶיךָ'' (דברים טז יח), רצונו לומר; שאתה בעצמך תתקן ותכין את המשפט של מעלה על ידי ''שְׁעָרֶיךָ'' היינו; השערים שלך, שאתה עושה ומעורר במעשיך. על ידי ''וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם מִשְׁפַּט צֶדֶק'' (שם). ללמד צדקה וזכות על כל זרע ישראל ( זולת רשעים גמורים ) ואז האדם מעורר השער של מעלה ועל ידי זה יוצא זכאי בדין במשפט של מעלה. כי 'במדה שאדם מודד מודדין לו' (סנהדרין ק.). משהו לתקן ? פעם אחת, בראש-חודש אלול, עמד רבי לוי-יצחק מברדיצ'ב ליד החלון. עבר שם סנדלר שחיפש עבודה. הפציר הסנדלר ברבי לוי-יצחק ואמר: האם אין לך משהו לתקן? נאנח הצדיק: אוי לי שיום-הדין ממשמש ובא ועדיין לא תיקנתי את מה שצריך לתקן. למה לא שבת ????????? האשמה הגדולה של האדם אינה בחטאים שהוא חוטא, שהרי הניסיונות קשים וכוח האדם דל. אשמתו הגדולה של האדם היא, שבכל רגע הוא יכול לעשות תשובה ואינו עושה.(רבי בונם מפשיסחה) ההבדל בין "אוי" ל "אה" כשגדל מעט בנו הקטן של רבי יששכר-דב מבעלז, החל הצדיק לחנכו לעבודת-ה' מתוך מסירות- נפש. באחד מימי החורף לקחו עמו לטבילה בנהר. המים היו קרים מאוד, וכשהכניס הילד את רגליו במים, פרצה קריאה מפיו: "אוי, אוי!". לאחר שטבל הילד והתעטף במגבת, חש חמימות בגופו ושפתיו מלמלו: "אה, אה", מתוך הנאה.אמר לו הצדיק: "בוא וראה מה ההבדל בין מצווה לעבירה - מצווה תחילתה 'אוי, אוי' וסופה 'אה, אה'; ואילו עבירה - תחילתה 'אה, אה' וסופה 'אוי, אוי!'"... החינוך והמשפט “ושפטו את העם משפט צדק” מסביר רש”י מנה דיינין מומחים וצדיקים מומחים וצדיקים לשפוט צדק – הדיין צריך לא רק להיות מומחה ובקיא בחוק ומשפט, קודם-כל הוא צריך להיות אדם צדיק – דהיינו אדם ישר והגון וירא אלקים – ורק מתוך כך הוא יכול לשפוט משפט צדק. בישראל ולעשות שלום בין אדם לחברו על ידי בירור האמת והצדק. ורק תפקיד הדיינים בישראל הוא לא רק להעניש אלא תפקידם להשרות שכינה אנשים המשמשים דוגמא אישית בהליכותם ובחייהם הם המסוגלים להשפיע על ישראל אמת וצדק. "ולא תקח שחד, כי השחד יעוור עיני חכמים..." הגאון רבי יוסף דב סולובייצ'יק מבריסק, נזדמן פעם לערכאות של נכרים, כדי להעיד לטובת יהודי, ששכניו הגויים העלילו עליו עלילת שקר. לאחר מתן העדות, זמן אותו השופט הרוסי ללשכתו, ואמר לו בנימה שחצנית: בוא ואוכיח לך, שחוקי ממשלתנו האדירה, טובים ויעילים מחוקי ישראל העתיקים! נבדוק למשל את החוקים שנחקקו נגד השוחד: על-פי החוק שלנו - כאשר נתפס שופט בלקיחת שוחד, אנו מענישים את הנותן והמקבל גם יחד. ואילו לפי חוקי תורתכם - חל איסור שוחד רק על השופט המקבל, ולא על הנותן! אדרבא - השיב רבי יוסף דב לשופט הנכרי - החוק שלנו נגד השוחד מרתיע הרבה יותר. שכן, על-פי החוקים שלכם, אין השופט צריך לחשוש מלקבל שוחד, כיון שהוא סמוך ובטוח שהנותן לא יגלה את מעשהו לאיש, שהרי הוא צפוי על-כך לעונש חמור. לעומת זאת, לפי חוקי תורתנו, יחשוש כל שופט ודין להיכשל בלקיחת שוחד, מכיון שהנותן - שאינו צפוי לעונש על מעשהו - עלול לגלות את סודו של השופט ברבים, ואין לשופט בישראל בזיון גדול מזה... "את הכל יביא במשפט" - זהירות בכבוד הבריות ! אומרים חז"ל בגמרא: אפילו אדם עשה עבירה ונעלם ממנו שעשה עבירה, ייתבע על זה. מה זה נעלם ממנו? אומרת הגמרא: אדם הרג כינה לפני החבר שלו והחבר שלו נגעל, הוא גרם צער לחבר, והוא לא יודע שהחבר הצטער, והוא לא יודע שהוא עשה עבירה, הוא ייתבע על זה, ייתן דין וחשבון! ירק בפני חברו והחבר נגעל, הוא גרם צער לחבר והוא לא יודע, נעלם ממנו, גם על זה ייתבע. ý מסופר על הרב שלמה זלמן אויערבאך זצ"ל שפעם נכנס אליו עיתונאי מסוים בכדי לראיין את הרב , הרב קבלו במאור פנים , והסביר לו את העניין כעשר דקות . כשיצא אותו עיתונאי התעניינו האנשים מבחוץ מה קרה? האם הסכים הרב לראיון? לא ! השיב העיתונאי אומנם בקשתי לא התקבלה , אבל דבר אחד למדתי לפחות והוא : כיצד מסרבים במאור פנים ואומרים לא !