יום ד', ד’ בכסלו תשע”ח
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
 
 
 
כך הן מדברות: מתנדבות יד שרה מביאות את המסר היישר מזירת הנתינה
העדויות אומרות הכל: על החברות* הסיפוק בנתינה - והאווירה המשפחתית בסניפים * הקישו כאן למגזין מיוחד לנושאי התנדבות המביא עדויות מן השטח מכל סניפי יד שרה ברחבי הארץ * גם את תוכלי למצוא בסניפים שלנו תפקיד מאתגר ומספק ואוירה משפחתית * התקשרי עכשיו - להתנדבות: 6444* במייל: brandye@yadsarah.org.il* בצילום של המתנדב אלי כהן: מתנדבות הדרכה במרכז המבקרים - מרכז חווית הנתינה- בעת תירגול הרכבת קביים שיהיה חלק מסיורם של בני נוער במקום
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
ריפוי השיניים שמגיע למרכז ולפריפריה: גם מנהל הסניף מקבל את הבדיקה החיונית
פרופ' יהונתן מן, מומחה מן השורה הראשונה בתחום רפואת השיניים ומי שמלווה את מרפאת השיניים הגריאטרית בבית יד שרה בעת ביצוע בדיקות למנהל סניף יד שרה בבית שאן אשר לסרי* הפעילות באה במסגרת עוד מבצע נרחב של יד שרה בתחום בריאות הפה בזכות סיוע משמעותי של קרן הלמסלי לפעילות מרפאת השיניים - תודה מכולנו* למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרפאת השיניים ולפריצת הדרך של יד שרה בתחום הטיפול הרפואי לרתוקים לביתם - הקישו כאן * את פרופ' מן ואת הנבדק ורעייתו צילמה נורית אגרי - תודה על השיתוף
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
רפואה והלכה ביד שרה: לקט תשובות
רב יד שרה הרב יעקב וינר שליט"א, עומד בראש מכון רפואה והלכה ביד שרה * הרב וינר נותן מענה בשאלות הלכתיות- רפואיות * ניתן לפנות במייל machonr@yadsarah.org.il ובטלפון 02-6444590, וכן בכתובת בית יד שרה, שדרות הרצל 124 ירושלים * כאן - לקט תשובות במדורו של כב' הרב באתר e-med -ערוץ החדשות הרפואיות של ישראל
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 8
 
התנדבות - מוסף מיוחד * על האווירה, המסגרת המשפחתית, הסיפוק בנתינה
ברוכים הבאים למוסף המיוחד של יד שרה להתנדבות - הקישו כאן * כל האתגרים * כל הביקושים החמים * יומני מתנדבים * הדיווחים מן השטח על האווירה המשפחתית בסניפים * מה הם כותבים לנו על חווית הנתינה * איך להגיע לראיון ראשון ולמי פונים * האדם הנכון למשימה הנכונה - כך מבוצעת התאמה * כל מה שרציתם לדעת - במוסף ההתנדבות שלנו * שלכם ולשרותכם *בצילום: חוגג התנדבות בארגון המציין 40 שנות נתינה * בטלפון: *6444 - להתנדבות * במייל: brandye@yadsarah.org.il
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
"יד לתעסוקה שווה": עם יד שרה, עכשיו זה קורה * הופכים נגישות למציאות ויוצרים סביבת עבודה המאפשרת תעסוקה לאנשים בעלי מוגבלויות
כך פועלת יד שרה להביא לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בהליך מהיר ומתגמל למעסיק * כאן: מתוך מסרי הקמפיין המשותף "יד לתעסוקה שווה" של יד שרה, המשרד לכלכלה ולתעשייה והביטוח הלאומי * הועלה לפייסבוק בימים בהם נתוני נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מעידים כי הצורך ביצירת נגישות המאפשרת תעסוקה שווה - חיוני יותר מאי פעם * תודה למתנדבים שלנו השוקדים על תיקון קשת רחבה של כלים המאפשרים נגישות לאנשים בעלי מוגבלויות
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 672
פרופ' רות בן-ישראל מרימה כוסית עם מתנדבי אגף שירותי בית וקהילה * דיווחה של כתבת אתרי יד שרה המתנדבת אורה מלול

ראש השנה תשע"ח כבר מתדפק על דלתנו, ומתנדבי האגף לשירותי בית וקהילה של יד שרה בירושלים התכנסו להרמת כוסית לכבוד השנה החדשה. מאה ועשרים מתנדבות ומתנדבים גדשו את חדר "בית הלורדים" בבית יד שרה בירושלים, טעמו תפוח בדבש ושאר מיני כיבוד, ולאחר שהתעדכנו מפי מנהלת האגף ענת בן זקן על המתרחש ביד שרה, הקשיבו קשב רב להרצאתה המרשימה של פרופ' רות בן ישראל, שניתנה בהתנדבות והייתה מלווה במצגת מאירת עיניים. נושא ההרצאה נוגע בוודאי לרובם המכריע של מתנדבי יד שרה, אם לא לכולם: "יש חיים לאחר הפרישה". פרופ' רות בן ישראל היא בת שמונים ושבע, כלת פרס ישראל לחקר המשפט, אישה ברוכת כישרונות ורבת עלילות, אשת אקדמיה ופעילת ציבור, נינה ונכדה לחלוצים שעלו ארצה והיו מעורבים בהתפתחות ההתיישבות היהודית החדשה בארץ ישראל במגוון תחומים. בהרצאתה רוויית ההומור סיפרה על בני משפחתה החלוצים, על אחיה, פרופ' יובל נאמן, מדען ופוליטיקאי ועל עוד "אח", נער יהודי פליט שואה שעלה ארצה באוניית מעפילים ואומץ בידי משפחתה, על "אירועים הרי גורל" שגרמו לה שתיוולד במצרים, בעיר פורט סעיד, אף שהוריה והורי הוריה התיישבו בארץ ישראל עוד המאה התשע-עשרה, וגוללה את סיפור חייה מילדות ועד זקנה. מתוך סיפוריה למדנו להכיר נערה ואחר-כך אישה ברוכת כישרונות שלמדה ריקוד אצל גרטרוד קראוס, נגינה אצל פרנק פלג וציור בכפר האומנים עין הוד, אך עם סיום לימודיה בגימנסיה הרצליה בתל-אביב בחרה ללמוד מתימטיקה ופיזיקה דווקא, עד שהתגייסה לצה"ל והייתה לקצינת ח"ן בחיל הים. לאחר שהשתחררה, נסעה ללמוד בפריז. "התלבטתי בין כימיה לעיצוב", סיפרה, "ובחרתי בעיצוב". בעת ששהתה בפריז, ניסתה קרובת משפחה לשדך לה צעיר, בן למשפחה יהודית עשירה שהגיעה לצרפת מפולין. "כיוון שסירבתי לשידוך", סיפרה בחיוך, "הסיקו שיש לי חבר 'גוי' והחזירו אותי מיד ארצה" . כאן פגשה את מי שהיה לבעלה, עו"ד גדעון בן ישראל והלכה אחריו לבאר-שבע שהייתה אז עיירת עולים נידחת וניהלה שם מפעל לרקמה ולאריגת שטיחים שהעסיק עולות חדשות. משנבחר בעלה לכנסת, עלתה אחריו לירושלים והחלה ללמוד משפטים באוניברסיטה העברית, כדי שתוכל למלא את מקומו במשרד עורכי הדין. כך עשתה תואר ראשון, שני ושלישי, התמחתה בדיני עבודה וב-2004 הוענק לה פרס ישראל על עבודתה בחקר במשפט. באותה שנה פרסמה יחד עם בעלה את הספר "מי מפחד מהגיל השלישי", ומאז שפרשה ("אולצתי לפרוש", כדבריה) היא משתדלת ליישם את העקרונות המפורטים בו. "במועד הפרישה האדם עדיין בכושר מלא", הסבירה, "ונוצר פער של עשרים וחמש עד שלושים שנה ממועד זה ועד למיצוי תוחלת החיים". כדי לצמצם את הפער הזה, המשיכה בשלב הראשון לעסוק בתחום המשפט. כעבור שבע שנים, והיא בת שבעים וארבע, החליטה שהתחום הזה מוצה. "כינסתי את חבריי לכנס פרידה", סיפרה, "ובסיומו שרנו את שירה של נעמי שמר 'החגיגה נגמרת', בדגש על הפזמון: 'לקום מחר בבוקר ולהתחיל מבראשית'". חמש החלטות קיבלה עליה פרופ' רות בן ישראל באותם ימים: להמשיך להיות עסוקה בעיסוק מובנה כלשהו; לא לעסוק עוד בתחום המשפט; לעבור הסבה מקצועית בכל חמש שנים; להתמקד בנושאים שעניינו אותה בעבר; לחפש תחומים שיש בהם סגירת מעגל ויכולת ביצוע – ציור, מוזיקה וכתיבה. ומאז ועד היום היא מממשת את כל אשר החליטה: בגיל שבעים וארבע הלכה ללמוד ציור באמצעות המחשב ("כל התלמידים בקורס היו בגילו של נכדי", אמרה) ובמשך שנים אחדות עיטרה בציורים מרהיבים את סיפורי המקרא, את מגילות רות ואסתר, את אגדות שלמה המלך של ח"נ ביאליק ועוד ספרים, בהמשך למדה תסריטאות וכתיבת קומיקס ומימשה את אשר למדה על ספר יונה. בגיל שמונים ואחת עשתה הסבה לכתיבה יוצרת, שהניבה ספר בשם 'הגדת רות' – אוסף של אגדות, מעשיות וסיפורים עליה ועל בני משפחתה בכל הדורות המשולבים בסיפורה של ההתיישבות היהודית המתחדשת בארץ ישראל. בגיל שמונים ושתיים השתתפה במופע ריקוד, שתועד בסרט תיעודי שהוקרן בטלוויזיה בשם 'פלטשקעס', שהוא כינוי לשריר הזרוע המדולדל המאפיין נשים בגיל הזקנה. בגיל שמונים ושלוש עשתה את ההסבה הרביעית לתחום המוזיקה, הקימה בביתה אולפן הקלטות ובו פסנתר רגיל ופסנתר הקלטות והיא מנגנת, מלחינה ומקליטה ליו-טיוב. בגיל שמונים וארבע מת עליה בעלה, וכדי לכבד את זכרו עברה סדנה לכתיבת שירה. כל זאת עשתה לצד פעילות ציבורית ענפה שלא פסקה מעולם. "אני חיה ויוצרת, כאילו יצרתי את סם הנעורים", אמרה המרצה לסיום, "לא חשוב איך אני נראית – אני יודעת שאני נראית זקנה – חשוב איך אני מרגישה, ואני מרגישה צעירה. מיציתי ציור, כתיבה, שירה ומחול, ובימים אלה אני חושבת לעשות עוד הסבה וללמוד לשחק שחמט". בחלקו השני של המפגש חולקו תעודות הוקרה למתנדבי האגף לשירותי בית וקהילה שבחרו למלא את החיים שלאחר הפרישה במעשי התנדבות ונתינה ביד שרה. אכן, יש חיים אחרי הפרישה, ובידנו הבחירה איך למלאם.