יום ג', ה’ באב תשע”ח
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
 
אהרון בא להתנדב בחדר הפיזיותרפיה
במהלך השתלמות מדריכי מרכז המבקרים בבית יד שרה - מדריכי מרכז חוויית הנתינה הישראלית - הם פגשו בשיקומון את אהרון, עולה חדש מארה"ב - וקיימו ראיון בזק * התברר כי אהרון בא להתנדב בחדר הפיזיותרפיה והוא אף מבקש להמשיך וללמוד בישראל על העצמת אנשים בעלי מוגבלויות * כאן בצילום: עם המדריכה מלכה מלמד * למוסף המיוחד למרכז המבקרים בחדשות השבוע ביד שרה - הקישו כאן * צילם: מדריך המרכז המתנדב אלי כהן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
 
 
 
 
"יד לתעסוקה שווה": עם יד שרה, עכשיו זה קורה * הופכים נגישות למציאות ויוצרים סביבת עבודה המאפשרת תעסוקה לאנשים בעלי מוגבלויות
כך פועלת יד שרה להביא לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בהליך מהיר ומתגמל למעסיק * כאן: מתוך מסרי הקמפיין המשותף "יד לתעסוקה שווה" של יד שרה, המשרד לכלכלה ולתעשייה והביטוח הלאומי * הועלה לפייסבוק בימים בהם נתוני נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מעידים כי הצורך ביצירת נגישות המאפשרת תעסוקה שווה - חיוני יותר מאי פעם * תודה למתנדבים שלנו השוקדים על תיקון קשת רחבה של כלים המאפשרים נגישות לאנשים בעלי מוגבלויות
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 767
 
התנדבות - מוסף מיוחד * על האווירה, המסגרת המשפחתית, הסיפוק בנתינה
ברוכים הבאים למוסף המיוחד של יד שרה להתנדבות - הקישו כאן * כל האתגרים * כל הביקושים החמים * יומני מתנדבים * הדיווחים מן השטח על האווירה המשפחתית בסניפים * מה הם כותבים לנו על חווית הנתינה * איך להגיע לראיון ראשון ולמי פונים * האדם הנכון למשימה הנכונה - כך מבוצעת התאמה * כל מה שרציתם לדעת - במוסף ההתנדבות שלנו * שלכם ולשרותכם *בצילום: חוגג התנדבות בארגון המציין 40 שנות נתינה * בטלפון: *6444 - להתנדבות * במייל: brandye@yadsarah.org.il
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
סמדר אונה, נעה בקלנועית, על משמעותה של עצמאות לבעלי מוגבלויות

בילדותי, אנשים בני שבעים נחשבו לזקנים. במושב כפר הס בו גדלתי, חגגו לכל בני השבעים בסמלי הגשמת הציונות והעצמאות המקשרים ומחברים את עמנו לאדמה הזו, אדמת ארץ ישראל – בנטיעה. כתודה על נתינה וכהמשך להשרשת חיינו בארץ הזו, שבמו ידיהם בנוה ולחמו עליה בהגיעם ממזרח אירופה לכאן, בנטיעת עץ בחורשת קרן הקיימת לישראל ובתעודה כבוד לבן ו/או בת השבעים. בעל היוזמה לכך היה יהודי יקר, חבר המושב, אברהם גוטקובסקי ז"ל, אשר לא היו לו ואשתו ילדים אך היה לו בית מלא כספות נעולות עם מפתחות ואהבת האדם, העם ובעיקר אהבת ילדים, ואוסף הבולים הכי מיוחד, והיחידי בכל העולם - אוסף כל בולי קרן הקיימת לישראל שאי פעם יצאו לאור. וכאדם כה מחובר לקרן הקיימת, גם היוזמה לחוג את חג השבעים לזקני המושב, הייתה טבעית מכל - נטיעת חורשת השבעים ביערות קרן הקיימת לישראל. כילדה, חיכינו לשבתות וחגים בו הציע אבי ללכת אליו לביתו, בו היה פותח כספת אחרי כספת ומוציא מגש אחרי מגש של בולים, ואחרי כל בול ובול היה מספר את סיפורו של הבול ובעצם את סיפורו של העם היהודי וסיפורה של המדינה שבדרך והמדינה שכבר אנו חיים בה. השילוב של נטיעה, נתינה וכיבוד גיל השבעים תוך העברת המורשת לילדים הינו בעיני סמל של אהבת העם והמדינה. כבת למשפחה ממחוללי הבנייה, העשייה והלחימה בארץ הזו ועל המדינה הזו - כאשר אמי באותם שנים עבדה במזכירות המושב - אנו הילדים, היינו חלק בתהליך ובהכנות והושטנו יד וסיוע בארגון האירוע לבני השבעים. סביי, הוריה של אימי, חיים ודבורה סגל ז"ל, היו ממייסדי המושב ומהמחזור הראשון שעבורו ועמו החל הרעיון הכה יפה, לכבד את זקני המושב בהגיעם לשבעים בנטיעת הארץ וקיום מסיבת חג השבעים עבורם. אבי, שוקה טז ז"ל, הצטרף לפלמ"ח בגיל 15 והיה קצין החבלה בחטיבת יפתח, אשר לדברי הסופר פוצו (ישראל ויסלר) נודע בזכות כישוריו ומקצועיותו בפיצוץ הגשר הראשון בדרום, טרום ליל הגשרים, כאשר פוצו נשא על גבו את חומר הנפץ ואבי היה החבלן שבידיו ביצע את כל הנדרש, ובכך החלה מלחמת העצמאות. וזאת מעבר לכך שהיה שותף וחלק פעיל לכל הלחימה באותה תקופה, אשר הובלה ע"י חטיבת יפתח בפלמ"ח בגליל העליון בו כולנו חיים עתה יחדיו. תקופה זאת שינתה את מהות היותנו כאן יחדיו - לחוג את שמחת עצמאות עמנו ומדינתנו על אדמת ארץ ישראל. בקטע המצורף למטה מתארת תלמידת כתה ב' לפני יותר מחמישים שנה את רשמיה מסיפורי גבורת אביה בכיתה, כפי שפורסם בעלון 'ניבנו' של מושב כפר הס (והילדה הזו היא אני). לקריאה נגישה הקישו על הקטע המודפס. החיבור של הספרה שבע עם תהליך שמתחיל מאפס וממשיך בעשייה, נתינה, זקנה ונטיעה, והכפלתו בעשר (וכך לשבע מצורף מימין חברו האפס) ובעיקר בפתחן של ההכנות לקראת עצמאות השבעים, הינו לטעמי מהות עצמאות המדינה והעם, וזאת מעבר לכך ששבע הינו המספר בו בחר האל לניהול העולם וליצירה שבשיאה המנוחה. וגם לנו כאן על האדמה, אדמת ארץ ישראל, מדינת ישראל, תפקיד חשוב בעשייה לניהול חיינו הפרטיים והלאומיים למען עולם טוב יותר, נכון יותר, מקבל יותר, נותן יותר. וששנת השבעים שבפתחנו תבורך במנוחתנו ובשלוות חיינו בארץ ובאזור. בעיניי הציונות של היום היא הדאגה לאחר. הדאגה והסיוע לזולת, לחיי פרט וקהילה טובים יותר לכולם תוך שילוב ודאגה לזר, האחר, החולה, הנכה והקשיש שיוכלו לחיות גם הם תחת עצמאות אישית וחברתית, עצמאות תפקודית, עצמאות מחשבתית, למרות כל בעיה ומוגבלות, עם כבוד וערך האדם. מדינה שלא כל אחד ואחת מאזרחיה עצמאי בתפקודו היום יומי ושאינה דואגת בכל אמצעיה לעצמאותו וכיבודו, וכן חברה שאינה מאפשרת את עצמאותו של כל אזרח ואזרחית בה, אינה זכאית לעצמאותה כגוף, המרכז בתוכו את כל אזרחיו כיחידת חיים משותפת למחיה באותה מדינה ועל אותה פיסת ארץ ומאותה אידיאולוגיה וערכי תרבות. חג עצמאות שמח סמדר אונה עצמאות תשע"ז 2017