יום ד', כג’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 836
סמדר אונה, נעה בקלנועית, על משמעותה של עצמאות לבעלי מוגבלויות

בילדותי, אנשים בני שבעים נחשבו לזקנים. במושב כפר הס בו גדלתי, חגגו לכל בני השבעים בסמלי הגשמת הציונות והעצמאות המקשרים ומחברים את עמנו לאדמה הזו, אדמת ארץ ישראל – בנטיעה. כתודה על נתינה וכהמשך להשרשת חיינו בארץ הזו, שבמו ידיהם בנוה ולחמו עליה בהגיעם ממזרח אירופה לכאן, בנטיעת עץ בחורשת קרן הקיימת לישראל ובתעודה כבוד לבן ו/או בת השבעים. בעל היוזמה לכך היה יהודי יקר, חבר המושב, אברהם גוטקובסקי ז"ל, אשר לא היו לו ואשתו ילדים אך היה לו בית מלא כספות נעולות עם מפתחות ואהבת האדם, העם ובעיקר אהבת ילדים, ואוסף הבולים הכי מיוחד, והיחידי בכל העולם - אוסף כל בולי קרן הקיימת לישראל שאי פעם יצאו לאור. וכאדם כה מחובר לקרן הקיימת, גם היוזמה לחוג את חג השבעים לזקני המושב, הייתה טבעית מכל - נטיעת חורשת השבעים ביערות קרן הקיימת לישראל. כילדה, חיכינו לשבתות וחגים בו הציע אבי ללכת אליו לביתו, בו היה פותח כספת אחרי כספת ומוציא מגש אחרי מגש של בולים, ואחרי כל בול ובול היה מספר את סיפורו של הבול ובעצם את סיפורו של העם היהודי וסיפורה של המדינה שבדרך והמדינה שכבר אנו חיים בה. השילוב של נטיעה, נתינה וכיבוד גיל השבעים תוך העברת המורשת לילדים הינו בעיני סמל של אהבת העם והמדינה. כבת למשפחה ממחוללי הבנייה, העשייה והלחימה בארץ הזו ועל המדינה הזו - כאשר אמי באותם שנים עבדה במזכירות המושב - אנו הילדים, היינו חלק בתהליך ובהכנות והושטנו יד וסיוע בארגון האירוע לבני השבעים. סביי, הוריה של אימי, חיים ודבורה סגל ז"ל, היו ממייסדי המושב ומהמחזור הראשון שעבורו ועמו החל הרעיון הכה יפה, לכבד את זקני המושב בהגיעם לשבעים בנטיעת הארץ וקיום מסיבת חג השבעים עבורם. אבי, שוקה טז ז"ל, הצטרף לפלמ"ח בגיל 15 והיה קצין החבלה בחטיבת יפתח, אשר לדברי הסופר פוצו (ישראל ויסלר) נודע בזכות כישוריו ומקצועיותו בפיצוץ הגשר הראשון בדרום, טרום ליל הגשרים, כאשר פוצו נשא על גבו את חומר הנפץ ואבי היה החבלן שבידיו ביצע את כל הנדרש, ובכך החלה מלחמת העצמאות. וזאת מעבר לכך שהיה שותף וחלק פעיל לכל הלחימה באותה תקופה, אשר הובלה ע"י חטיבת יפתח בפלמ"ח בגליל העליון בו כולנו חיים עתה יחדיו. תקופה זאת שינתה את מהות היותנו כאן יחדיו - לחוג את שמחת עצמאות עמנו ומדינתנו על אדמת ארץ ישראל. בקטע המצורף למטה מתארת תלמידת כתה ב' לפני יותר מחמישים שנה את רשמיה מסיפורי גבורת אביה בכיתה, כפי שפורסם בעלון 'ניבנו' של מושב כפר הס (והילדה הזו היא אני). לקריאה נגישה הקישו על הקטע המודפס. החיבור של הספרה שבע עם תהליך שמתחיל מאפס וממשיך בעשייה, נתינה, זקנה ונטיעה, והכפלתו בעשר (וכך לשבע מצורף מימין חברו האפס) ובעיקר בפתחן של ההכנות לקראת עצמאות השבעים, הינו לטעמי מהות עצמאות המדינה והעם, וזאת מעבר לכך ששבע הינו המספר בו בחר האל לניהול העולם וליצירה שבשיאה המנוחה. וגם לנו כאן על האדמה, אדמת ארץ ישראל, מדינת ישראל, תפקיד חשוב בעשייה לניהול חיינו הפרטיים והלאומיים למען עולם טוב יותר, נכון יותר, מקבל יותר, נותן יותר. וששנת השבעים שבפתחנו תבורך במנוחתנו ובשלוות חיינו בארץ ובאזור. בעיניי הציונות של היום היא הדאגה לאחר. הדאגה והסיוע לזולת, לחיי פרט וקהילה טובים יותר לכולם תוך שילוב ודאגה לזר, האחר, החולה, הנכה והקשיש שיוכלו לחיות גם הם תחת עצמאות אישית וחברתית, עצמאות תפקודית, עצמאות מחשבתית, למרות כל בעיה ומוגבלות, עם כבוד וערך האדם. מדינה שלא כל אחד ואחת מאזרחיה עצמאי בתפקודו היום יומי ושאינה דואגת בכל אמצעיה לעצמאותו וכיבודו, וכן חברה שאינה מאפשרת את עצמאותו של כל אזרח ואזרחית בה, אינה זכאית לעצמאותה כגוף, המרכז בתוכו את כל אזרחיו כיחידת חיים משותפת למחיה באותה מדינה ועל אותה פיסת ארץ ומאותה אידיאולוגיה וערכי תרבות. חג עצמאות שמח סמדר אונה עצמאות תשע"ז 2017