יום ד', ד’ בכסלו תשע”ח
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
 
 
 
כך הן מדברות: מתנדבות יד שרה מביאות את המסר היישר מזירת הנתינה
העדויות אומרות הכל: על החברות* הסיפוק בנתינה - והאווירה המשפחתית בסניפים * הקישו כאן למגזין מיוחד לנושאי התנדבות המביא עדויות מן השטח מכל סניפי יד שרה ברחבי הארץ * גם את תוכלי למצוא בסניפים שלנו תפקיד מאתגר ומספק ואוירה משפחתית * התקשרי עכשיו - להתנדבות: 6444* במייל: brandye@yadsarah.org.il* בצילום של המתנדב אלי כהן: מתנדבות הדרכה במרכז המבקרים - מרכז חווית הנתינה- בעת תירגול הרכבת קביים שיהיה חלק מסיורם של בני נוער במקום
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
ריפוי השיניים שמגיע למרכז ולפריפריה: גם מנהל הסניף מקבל את הבדיקה החיונית
פרופ' יהונתן מן, מומחה מן השורה הראשונה בתחום רפואת השיניים ומי שמלווה את מרפאת השיניים הגריאטרית בבית יד שרה בעת ביצוע בדיקות למנהל סניף יד שרה בבית שאן אשר לסרי* הפעילות באה במסגרת עוד מבצע נרחב של יד שרה בתחום בריאות הפה בזכות סיוע משמעותי של קרן הלמסלי לפעילות מרפאת השיניים - תודה מכולנו* למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרפאת השיניים ולפריצת הדרך של יד שרה בתחום הטיפול הרפואי לרתוקים לביתם - הקישו כאן * את פרופ' מן ואת הנבדק ורעייתו צילמה נורית אגרי - תודה על השיתוף
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
רפואה והלכה ביד שרה: לקט תשובות
רב יד שרה הרב יעקב וינר שליט"א, עומד בראש מכון רפואה והלכה ביד שרה * הרב וינר נותן מענה בשאלות הלכתיות- רפואיות * ניתן לפנות במייל machonr@yadsarah.org.il ובטלפון 02-6444590, וכן בכתובת בית יד שרה, שדרות הרצל 124 ירושלים * כאן - לקט תשובות במדורו של כב' הרב באתר e-med -ערוץ החדשות הרפואיות של ישראל
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 8
 
התנדבות - מוסף מיוחד * על האווירה, המסגרת המשפחתית, הסיפוק בנתינה
ברוכים הבאים למוסף המיוחד של יד שרה להתנדבות - הקישו כאן * כל האתגרים * כל הביקושים החמים * יומני מתנדבים * הדיווחים מן השטח על האווירה המשפחתית בסניפים * מה הם כותבים לנו על חווית הנתינה * איך להגיע לראיון ראשון ולמי פונים * האדם הנכון למשימה הנכונה - כך מבוצעת התאמה * כל מה שרציתם לדעת - במוסף ההתנדבות שלנו * שלכם ולשרותכם *בצילום: חוגג התנדבות בארגון המציין 40 שנות נתינה * בטלפון: *6444 - להתנדבות * במייל: brandye@yadsarah.org.il
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
"יד לתעסוקה שווה": עם יד שרה, עכשיו זה קורה * הופכים נגישות למציאות ויוצרים סביבת עבודה המאפשרת תעסוקה לאנשים בעלי מוגבלויות
כך פועלת יד שרה להביא לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בהליך מהיר ומתגמל למעסיק * כאן: מתוך מסרי הקמפיין המשותף "יד לתעסוקה שווה" של יד שרה, המשרד לכלכלה ולתעשייה והביטוח הלאומי * הועלה לפייסבוק בימים בהם נתוני נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מעידים כי הצורך ביצירת נגישות המאפשרת תעסוקה שווה - חיוני יותר מאי פעם * תודה למתנדבים שלנו השוקדים על תיקון קשת רחבה של כלים המאפשרים נגישות לאנשים בעלי מוגבלויות
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 672
מפעל תיעוד סיפורי חיים הגיע ל-1000 ספרים * כתבת אתרי יד שרה המתנדבת אורה מלול על הצוות מאחורי העשייה המשמרת זיכרונות אישיים ופרקי תקופה למען המספר – ומשפחתו * בצילום: מספרת, נכדה ומתנדבת – קרית טבעון

תיעוד סיפורי החיים הוא שירות שפועל באגף לשירותי בית וקהילה ביד שרה זה כעשרים שנה, בתמיכת הקרן הגרמנית לזיכרון, אחריות ועתיד (EVZ). השירות נועד לאפשר לקשישים עתירי ניסיון חיים, רבים מהם ניצולי שואה, מרביתם רתוקים לבתיהם, לספר את סיפור חייהם. בימים אלה מציינים באגף את הוצאתם לאור של אלף סיפורים כאלה, תודות לעבודתם המסורה של עשרות מתנדבים ברחבי הארץ. לכבוד צאתו לאור של הסיפור האלף, מתעתדים האגף לשירותי בית וקהילה ואגף יחסי ציבור וגיוס משאבים להעלות את השירות היפה הזה למודעותו של הציבור בעזרת סרטון שיועלה בימי שבוע הספר העברי ובטקס חגיגי גדול ומרשים. "ברצוננו להביא לידיעת הציבור הרחב את דבר התגייסותה של יד שרה לתיעוד סיפורי חיים, ולהציע לכל מי שרוצה בכך לפנות אלינו וליהנות מן השירות שלנו", אמרה לי ענת בן-זקן, מנהלת האגף לשירותי בית וקהילה, והציעה לי לכתוב על הנושא. פניתי אל חגית שיוביץ, שהנושא הוא בתחום עיסוקה. חגית, תושבת אלעזר שבגוש עציון, בעלת תואר ראשון בפסיכולוגיה ומנהל עסקים ותואר שני בייעוץ ארגוני עם התמחות ייחודית במגזר השלישי. ארבע שנים היא עוסקת בתחום של תיעוד סיפורי חיים, מלווה רכזות בכל הארץ ונפגשת עמן במפגשי הדרכה בסניפים ובבית יד שרה בירושלים. "הנושא של סיפורי חיים היה בתחילה חלק מן הפעילות של ביקורי הבית החברתיים", היא אומרת. הקשישים, בעיקר ניצולי שואה, מצאו אצל המתנדבים שבאו אליהם אוזן קשבת וסיפרו להם את סיפוריהם. "נוח היה להם לפתוח את סגור לבם דווקא לפני אדם מבחוץ שגילה אמפתיה, ועם זאת לא היה מעורב רגשית כמו בני המשפחה", היא מסבירה. מתוך כך נולד הרצון לתעד את הדברים בכתב. תחילה נכתבו דפים אחדים, ואט אט התעבו הדפים והפכו לחוברות. בחלוף הזמן הפכה הפעילות הזאת לשירות בפני עצמו, סדרת מפגשים המיועדת לנושא זה בלבד, ובסופה תגמול מוחשי בדמות חוברת מעוצבת, גמול של ממש גם למספר וגם למתנדב המקשיב. "בימים הראשונים היו אלה חוברות שהודפסו ונכרכו אצלנו, באמצעים פשוטים", מוסיפה חגית, "היום מדובר בספרים המודפסים בבית דפוס, נכרכים באופן מקצועי ומעוצבים בידי גרפיקאים, הקוראים את הסיפורים ומתאימים את העיצוב לתוכנם". כל סיפור עובר כמה זוגות עיניים לפני שהוא יוצא לדפוס. הוא מוקלט, מתומלל ואחר-כך עובר עריכה – לרוב בידי המקשיב, לפעמים נעשית עריכה נוספת בידי מתנדב אחר. העריכה ביד שרה היא ייחודית, שונה מזו הנעשית בהוצאה לאור הפועלת על פי שיקולים מסחריים. היא מתייחדת בכך שהיא שומרת על האותנטיות של המספר. "חשוב לנו שהנכד 'ישמע' את סבא או סבתא מספרים", מבהירה חגית. ואני, שמאז 2009 ערכתי כמה וכמה סיפורי חיים, זוכרת היטב את ההנחיה שניתנה לי כשקיבלתי עליי את התפקיד: לשמור על סגנונו הייחודי של המספר, ועם זאת לדאוג שהסיפור יהיה שוטף, קולח ולא עילג, "שישמור על כבודו של בעליו", נאמר לי. נוכח ההנחיה הזאת, עבודת העריכה נעשית מורכבת ומאתגרת מאוד, ועם זאת, ללא ספק, מרתקת. "המתנדבים תופסים חלק חשוב מאוד בתיעוד סיפורי החיים", מצהירה חגית. הרבה מאוד תלוי בקשר שמתפתח בינם לבין הקשישים שאת סיפוריהם הם מתעדים וביכולתם לדובב אותם ולנווט את דרכם בנבכי זיכרונותיהם. המתנדבים משקיעים הרבה מאוד זמן ומאמץ, הרבה מעבר לשעות שהם מחויבים אליהן. לא אחת נוצר קשר עמוק בינם לבין 'לקוחותיהם', קשר שנמשך לאורך זמן, ואכן, התוצאות מעידות על כך. כתיבת סיפור החיים מאפשרת גישור בין-דורי מרגש. לא אחת מתפתח במשפחת המספר שיח עירני סביב הנושא: ילדים, נכדים ובני זוג מחפשים תמונות ומזכרות, מעלים עוד תכנים, מבקשים להוסיף כמה מילים בשולי הסיפור, ובעיקר – לומדים להכיר את בן משפחתם מזוויות שלא הכירו, את הדברים שעשה בצעירותו, את החוויות שחווה, את חלקו בתולדות העם והארץ. בשנים הראשונות הוענק השירות לניצולי שואה בלבד. אחר-כך נוספו למקבלי השירות קשישים מרותקי בית בני שמונים ומעלה, והיום השירות פתוח גם לצעירים יותר, תוך שסדר העדיפויות נשמר: ניצולי השואה קודמים לכול, אחריהם בני שמונים ומעלה המרותקים לביתם ולבסוף שאר האוכלוסייה. כל סיפור חיים יוצא בשלושה עותקים – האחד מוענק למספר ולמשפחתו, השני נמסר למראיין ועותק שלישי נשמר בארכיון יד שרה. "הכול סובב מסביב למספר", מסכמת חגית, "גם הכתיבה, גם העריכה המשמרת את 'קולו' הייחודי וגם העיצוב". אין תבנית אחידה, כל אחד מקבל את הדגם המתאים לו ולסיפורו. לעיתים – המספר והמקשיב – שניהם ניצולים. אחד המתנדבים שהצליח להימלט בעוד מועד מציפורני החיה הנאצית ולא חווה את השואה על בשרו, הסביר שבדרך זו הוא מרגיש שהוא מקיים חובה מוסרית כלפי הניצולים. אחד הניצולים, לאחר שפרק את מטען הזיכרונות הקשים, שיתף את המתנדב המקשיב בתחושותיו ואמר כי הוא חש בסגירת מעגל. לדבריו: "עכשיו, בסיוע מפעל סיפורי חיים ביד שרה, יוכלו נכדי לדעת את מה שעבר עלי. גם את תחושת נצח ישראל המקופל בסיפור ההישרדות האישי והקמת דור חדש בישראל". אלף סיפורים ולמעלה מזה הופקו עד היום, והרי זו הצלחה לא קטנה, סיבה אמתית לחגיגה. "הגענו להחלטה, שנעשה את הטקס החגיגי בסניף יד שרה בבאר-שבע, משום ששם סופר הסיפור האלף, ומשום שמדובר בסניף שהוציא מתוכו מספר רב מאוד של סיפורי חיים", כך אמרה לי אתי לוי, שעליה הוטל לדאוג להיבטים הלוגיסטיים של חגיגות "הסיפור האלף". בין היתר, הוטל עליה להציע ארבעה סיפורי חיים שיככבו בסרטון שיוכן באגף יחסי ציבור של יד שרה. "הבחירה לא קלה", היא אומרת. יש כל-כך הרבה סיפורים ראויים. אלף סיפורים כבר סופרו, לא ירחק היום ונגיע לסיפור האלפיים, וגם זה, כך נראה, לא יהיה סוף פסוק. למוסף המיוחד המוקדש למפעל סיפורי חיים - כאן