זה עתה עם ישראל קיבל את התורה מסיני. עדיין אנו נמצאים במדבר, על יד ההר, תחת הרושם הגדול של מעמד הר סיני. והנה קורה משבר כל כך גדול. ישראל נכשלים בחטא שאין חמור ממנו, חטא העגל, חטא עבודה זרה. איך אפשר להבין את הכישלון הזה? כל כך סמוך למתן תורה, למעמד הגדול של מעמד הר סיני, שבא אחרי המעמדים הגדולים של יציאת מצרים, קריעת ים סוף וכל המכות שהמצרים הוכו. ישראל כבר מכירים את יד ה' הגדולה, שומעים את דבר ה', והנה פתאום נפילה כזו עצומה. עד כדי כך שחכמים מתארים זאת ככלה שבשעת החופה מזנה תחת בעלה. בשעת השיא, שעה שהיא צריכה להיות קרובה לבעלה, היא בוגדת בו.
הירושלמי במסכת שקלים אומר שהחטא הזה קרה בדיוק בשעה שהקדוש ברוך הוא נתן את הלוחות למשה. הקדוש ברוך הוא החזיק בשני טפחים, משה רבנו החזיק בשני טפחים, ושני טפחים היו ביניהם. ובדיוק בשעה ההסטורית המיוחדת במינה הזו, שעת מסירת הלוחות למשה שבא בשם ישראל, שעה שיש שיא של חיבור בין רבונו של עולם לישראל, קורה למטה המשבר הנורא של חטא העגל. מתואר שם איך שה' רוצה למשוך בחזרה את הלוחות, ומשה רבנו מחזיק בכל כוחו וכביכול לא נותן לה' לקחת ממנו את הלוחות, עד שה' נותן למשה להתגבר עליו, ועל מעשה זה נאמר "וכל היד החזקה". משה לא ויתר וכביכול משך בכוח את הלוחות על מנת לקבלם.
איך קורה כזה משבר בשיא ההתחברות הזו?
אולי דווקא כשעומד להיות הקשר היותר גדול, היותר נישא והיותר עליון שבין ישראל לאביהם שבשמים, יש גם קטרוגים גדולים. השטן חושש שהנה לעולם הוא לא יוכל עוד לפעול על ישראל, זה ממש הרגע האחרון, ועל כן הוא מתגבר בכל כוחו להפיל את ישראל ממדרגתם. אכן כך קורה, שכשאנשים נמצאים במצבים של התעלות גדולה מאוד מתעוררים יצרים גדולים מאוד. "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". חז"ל רוצים ללמדנו להכיר בכך שככל שעולים במדרגות צריך יותר זהירות ויותר עוצמה כיוון שהקשיים הולכים ומתגברים.
דווקא המשבר הזה הביא את השפע הגדול של התורה שלא ניתן קודם לכן. הקב"ה אמר למשה רבנו: "אל תצטער בלוחות הראשונים, שלא היו אלא עשרת הדיברות לבד;
ובלוחות השניים אני נותן לך שיהא בהם הלכות, מדרש ואגדות... כפליים לתושייה". ועוד אמרו חז"ל: "אלמלא לא חטאו ישראל, לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד". מכאן כך קורה גם בימינו , בימי עקבא דמשיחא לפני העלייה הגדולה , לפני גמר התיקון ... מתעוררים יצרים גדולים, השטן חושש שהנה לעולם הוא לא יוכל עוד לפעול על ישראל, זה ממש הרגע האחרון לגאולה השלמה שמגיעה בקרוב ממש.
אנא חטא העם הזה חטאה גדולה (לב, לא).
מה שלא הועיל לאדם הראשון תשובה אף שבאמת הוא לא היה חייב כל כך כמו שאמרו חז"ל במדרש שחוה נתנה עליו בקולה, וכאן בעגל שמשה רבינו בעצמו אמר שחטאו חטאה גדולה ועם כל זאת נתכפר להם. והטעם הוא שבעיקר צריך הבעל תשובה לידע שחטא וכמו שנאמר "הנני נשפט על אמרם לא חטאתי". כי כשיודע שחטא על כל פנים כשעושה תשובה לא יחזור ויחטא כיון שמכיר שחטא אבל מי שאין מכיר שחטא ואומר תירוצים על החטא אינו תשובה כלל כי היום יש לו תירוץ זה ולמחר יחזור ויחטא ויאמר תירוץ אחר. כן באדם הראשון כיון שלא הכיר שחטא רק אמר תירוץ "האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ" לא היתה תשובה ולא נתכפר לו.
אבל בעגל שהכירו בעצמם שחטאו ולא היה בעיניהם שום תירוץ ואם כן עשו תשובה שלימה בגודל מרירות ולכך נתכפר להם. וזה הוא הענין מה שאמר משה רבינו "אנה חטא העם הזה חטאה גדולה" וגו'. ולכאורה אינו מובן הלא רצה להמליץ עבורם והתפלל עליהם אם כן היה לו להקטין החטא ולא להגדילו. אך משה רבינו ע"ה המליץ עליהם שעושים תשובה שלימה ואינם אומרים שום תירוץ רק אומרים ויודעים בעצמם שחטאו חטאה גדולה ואם כן עושין תשובה האמתית וראוי להתכפר חטאם. נחמד מזהב.
אלהי מסכה לא תעשה לך
את חג המצות תשמור (לד, יז-יח). טעם סמיכות פסוק אלהי מסכה לא תעשה לך, לפסוק את חג המצות תשמור, בשם הצדיק המפורסם מוהר"מ מליסק זצ"ל, דהנה מנהג המון עם בשעת אפיית המצות לכעוס מאוד על העוזרים שאינם מהירין וזריזין, ומורים היתר לכעס הזה באמרם שהוא צורך מצוה. לזה בא הפסוק לומר "אלקי מסכה" - היינו הכועס שאמרו חז"ל שהוא כעובד עבודה זרה (זוהר א, כו) "לא תעשה לך". ואף על פי כן "את חג המצות תשמור". שפתי קדושים - (מובא בחלק צדיק)
הסברו של רבי מאיר שמחה מדווינסק למעשה העגל
כשהלך לעולמו רבי שמואל מוהליבר, רבה של ביאליסטוק (בי"ט בסיוון תרנ"ח - ), הציעו כמה מגדולי הדור לראשי הקהילה, שימנו עליהם כרב את הגאון רבי מאיר שמה מדווינסק, שהיה יליד ביאליסטוק. אולם כמה מעשירי המקום, שעמדו אותה שעה בראש הקהילה, דחו את הצעת הרבנים בטענה שרבי מאיר שמחה הוא בן- עירם והם מכירים אותו יותר מדי.
משהגיעו הדברים לאזניו של רבי מאיר שמחה, העיר למקורביו: פרשת העגל פותחת במלים: "וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר, ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו: קום עשה לנו אלוהים... כי זה משה האיש... לא ידענו מה היה לו" (ל"ב, א,). נשאלת כאן השאלה: אם קיים ספק לגבי שובו של משה למחנה, כלום צריכים לעשות עגל? האם לא יכלו המוני העם לקבל עליהם את אהרן, אחי משה, לראש ולמנהיג?
אלא - המשיך רבי מאיר שמחה בחיוך - ערב-רב זה שהציע לעשות את העגל סבור היה, כי מוטב למנות עליהם מנהיג עגל, ובלבד שיהא זה ובלתי ידוע, מאשר למנות את אהרן בן-המקום, הידוע ומוכר לכול...
מטבע של אש
"זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש" (שמות ל,יג). שלושה דברים שמע משה מן הקב"ה והרתיע לאחוריו... כיוון שאמר לו "ונתנו איש כופר נפשו", אמר משה: מי יוכל ליתן כופר נפשו?! נטל הקב"ה כמין מטבע של אש מתחת כיסא הכבוד והראה לו למשה, "זה יתנו" – כזה ייתנו. (במדבר רבה)
חיות והתלהבות
משה תמה איך אפשר לכפר בכסף על חטאי הנפש. על כך הראה לו הקב"ה מטבע של אש. ללמדנו שנתינת מטבע בלבד אינה יכולה לשמש כופר נפש, אך כשנותנים מטבע של אש , בחיות ובהתלהבות, הבאות מעצם הנפש, אזיי המטבע מסוגל לכפר על הנפש.
"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל"
כתב רש"י – "אלא יתנו כל אחד מחצית השקל, ותספור את השקלים ותדע מניינם", וכמובן יש לשאול, אם נתנו על כל אדם מחצית השקל הרי צריך לספור חצאי שקלים, למה כתב רש"י שסופרים שקלים שלמים???
ונראה, שלעשיר ועני קשה להתחבר בנתינה כספית, זה אולי כבוד לעני שהשתווה לנתינה של העשיר אבל לעשיר זה קשה שהוא כביכול שותף שווה לנתינה של העני.
אבל זוהי הכפרה לכפר על נפשותיכם שלמרות הקושי יהודים מתחברים יחד, וכוח האחדות היא לכפר על נפשותיכם, כדרך שיש חיבור ואחדות בקטורת עם החלבנה שריחה רע והיא רמז לפושעי ישראל שמתאחדים עם הלבונה הזכה ושאר סממני הקטורת, וביחד זה מכפר על עם ישראל, לכן כתב רש"י שתספור את השקלים השלמים, שתאחד בין העשיר לעני לשקל שלם, כי האחדות בעם ישראל, היא הנותנת לכפר על נפשותיכם.#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#זה עתה עם ישראל קיבל את התורה מסיני. עדיין אנו נמצאים במדבר, על יד ההר, תחת הרושם הגדול של מעמד הר סיני. והנה קורה משבר כל כך גדול. ישראל נכשלים בחטא שאין חמור ממנו, חטא העגל, חטא עבודה זרה. איך אפשר להבין את הכישלון הזה? כל כך סמוך למתן תורה, למעמד הגדול של מעמד הר סיני, שבא אחרי המעמדים הגדולים של יציאת מצרים, קריעת ים סוף וכל המכות שהמצרים הוכו. ישראל כבר מכירים את יד ה' הגדולה, שומעים את דבר ה', והנה פתאום נפילה כזו עצומה. עד כדי כך שחכמים מתארים זאת ככלה שבשעת החופה מזנה תחת בעלה. בשעת השיא, שעה שהיא צריכה להיות קרובה לבעלה, היא בוגדת בו.#_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#הירושלמי במסכת שקלים אומר שהחטא הזה קרה בדיוק בשעה שהקדוש ברוך הוא נתן את הלוחות למשה. הקדוש ברוך #_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הוא החזיק בשני טפחים, משה רבנו החזיק בשני טפחים, ושני טפחים היו ביניהם. ובדיוק בשעה ההסטורית המיוחדת במינה הזו, שעת מסירת הלוחות למשה שבא בשם ישראל, שעה שיש שיא של חיבור בין רבונו של עולם לישראל, קורה למטה המשבר הנורא של חטא העגל. מתואר שם איך שה' רוצה למשוך בחזרה את הלוחות, ומשה רבנו מחזיק בכל כוחו וכביכול לא נותן לה' לקחת ממנו את הלוחות, עד שה' נותן למשה להתגבר עליו, ועל מעשה זה נאמר "וכל היד החזקה". משה לא ויתר וכביכול משך בכוח את הלוחות על מנת לקבלם.#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#איך קורה כזה משבר בשיא ההתחברות הזו?#_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#אולי דווקא כשעומד להיות הקשר היותר גדול, היותר נישא והיותר עליון שבין ישראל לאביהם שבשמים, יש גם קטרוגים גדולים. השטן חושש שהנה לעולם הוא לא יוכל עוד לפעול על ישראל, זה ממש הרגע האחרון, ועל כן הוא מתגבר בכל כוחו להפיל את ישראל ממדרגתם. אכן כך קורה, שכשאנשים נמצאים במצבים של התעלות גדולה מאוד מתעוררים יצרים גדולים מאוד. "כל הגדול מחברו יצרו גדול ממנו". חז"ל רוצים ללמדנו להכיר בכך שככל שעולים במדרגות צריך יותר זהירות ויותר עוצמה כיוון שהקשיים הולכים ומתגברים.#_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#דווקא המשבר הזה הביא את השפע הגדול של התורה שלא ניתן קודם לכן. הקב"ה אמר למשה רבנו#_sc# "אל תצטער בלוחות הראשונים, שלא היו אלא עשרת הדיברות לבד;#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#ובלוחות השניים אני נותן לך שיהא בהם הלכות, מדרש ואגדות... כפליים לתושייה". ועוד אמרו חז"ל#_sc# "אלמלא לא חטאו ישראל, לא ניתן להם אלא חמישה חומשי תורה וספר יהושע בלבד". מכאן כך קורה גם בימינו , בימי עקבא דמשיחא לפני העלייה הגדולה , לפני גמר התיקון ... מתעוררים יצרים גדולים, השטן חושש שהנה לעולם הוא לא יוכל עוד לפעול על ישראל, זה ממש הרגע האחרון לגאולה השלמה שמגיעה בקרוב ממש.#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#אנא חטא העם הזה חטאה גדולה (לב, לא). #_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#מה שלא הועיל לאדם הראשון תשובה אף שבאמת הוא לא היה חייב כל כך כמו שאמרו חז"ל במדרש שחוה נתנה עליו בקולה, וכאן בעגל שמשה רבינו בעצמו אמר שחטאו חטאה גדולה ועם כל זאת נתכפר להם. והטעם הוא שבעיקר צריך הבעל תשובה לידע שחטא וכמו שנאמר "הנני נשפט על אמרם לא חטאתי". כי כשיודע שחטא על כל פנים כשעושה תשובה לא יחזור ויחטא כיון שמכיר שחטא אבל מי שאין מכיר שחטא ואומר תירוצים על החטא אינו תשובה כלל כי היום יש לו תירוץ זה ולמחר יחזור ויחטא ויאמר תירוץ אחר. כן באדם הראשון כיון שלא הכיר שחטא רק אמר תירוץ "האשה אשר נתת עמדי היא נתנה לי מן העץ" לא היתה תשובה ולא נתכפר לו.#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# אבל בעגל שהכירו בעצמם שחטאו ולא היה בעיניהם שום תירוץ ואם כן עשו תשובה שלימה בגודל מרירות ולכך נתכפר להם. וזה הוא הענין מה שאמר משה רבינו "אנה חטא העם הזה חטאה גדולה" וגו'. ולכאורה אינו מובן הלא רצה להמליץ עבורם והתפלל עליהם אם כן היה לו להקטין החטא ולא להגדילו. אך משה רבינו ע"ה המליץ עליהם שעושים תשובה שלימה ואינם אומרים שום תירוץ רק אומרים ויודעים בעצמם שחטאו חטאה גדולה ואם כן עושין תשובה האמתית וראוי להתכפר חטאם. נחמד מזהב. #_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#אלהי מסכה לא תעשה לך #_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#את חג המצות תשמור (לד, יז-יח). טעם סמיכות פסוק אלהי מסכה לא תעשה לך, לפסוק את חג המצות תשמור, בשם הצדיק המפורסם מוהר"מ מליסק זצ"ל, דהנה מנהג המון עם בשעת אפיית המצות לכעוס מאוד על העוזרים שאינם מהירין וזריזין, ומורים היתר לכעס הזה באמרם שהוא צורך מצוה. לזה בא הפסוק לומר "אלקי מסכה" - היינו הכועס שאמרו חז"ל שהוא כעובד עבודה זרה (זוהר א, כו) "לא תעשה לך". ואף על פי כן "את חג המצות תשמור". שפתי קדושים - (מובא בחלק צדיק)#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הסברו של רבי מאיר שמחה מדווינסק למעשה העגל#_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#כשהלך לעולמו רבי שמואל מוהליבר, רבה של ביאליסטוק (בי"ט בסיוון תרנ"ח - ), הציעו כמה מגדולי הדור לראשי הקהילה, שימנו עליהם כרב את הגאון רבי מאיר שמה מדווינסק, שהיה יליד ביאליסטוק. אולם כמה מעשירי המקום, שעמדו אותה שעה בראש הקהילה, דחו את הצעת הרבנים בטענה שרבי מאיר שמחה הוא בן- עירם והם מכירים אותו יותר מדי.#_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#משהגיעו הדברים לאזניו של רבי מאיר שמחה, העיר למקורביו#_sc# פרשת העגל פותחת במלים#_sc# "וירא העם כי בושש משה לרדת מן ההר, ויקהל העם על אהרן ויאמרו אליו#_sc# קום עשה לנו אלוהים... כי זה משה האיש... לא ידענו מה היה לו" (ל"ב, א,). נשאלת כאן השאלה#_sc# אם קיים ספק לגבי שובו של משה למחנה, כלום צריכים לעשות עגל? האם לא יכלו המוני העם לקבל עליהם את אהרן, אחי משה, לראש ולמנהיג?#_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#אלא - המשיך רבי מאיר שמחה בחיוך - ערב-רב זה שהציע לעשות את העגל סבור היה, כי מוטב למנות עליהם מנהיג עגל, ובלבד שיהא זה ובלתי ידוע, מאשר למנות את אהרן בן-המקום, הידוע ומוכר לכול...#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#מטבע של אש#_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#"זה יתנו כל העובר על הפקודים מחצית השקל בשקל הקודש" (שמות ל,יג). שלושה דברים שמע משה מן הקב"ה והרתיע לאחוריו... כיוון שאמר לו "ונתנו איש כופר נפשו", אמר משה#_sc# מי יוכל ליתן כופר נפשו?! נטל הקב"ה כמין מטבע של אש מתחת כיסא הכבוד והראה לו למשה, "זה יתנו" – כזה ייתנו. (במדבר רבה) #_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#חיות והתלהבות #_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#משה תמה איך אפשר לכפר בכסף על חטאי הנפש. על כך הראה לו הקב"ה מטבע של אש. ללמדנו שנתינת מטבע בלבד אינה יכולה לשמש כופר נפש, אך כשנותנים מטבע של אש , בחיות ובהתלהבות, הבאות מעצם הנפש, אזיי המטבע מסוגל לכפר על הנפש. #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#"העשיר לא ירבה והדל לא ימעיט ממחצית השקל"#_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#כתב רש"י – "אלא יתנו כל אחד מחצית השקל, ותספור את השקלים ותדע מניינם", וכמובן יש לשאול, אם נתנו על כל אדם מחצית השקל הרי צריך לספור חצאי שקלים, למה כתב רש"י שסופרים שקלים שלמים??? #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#ונראה, שלעשיר ועני קשה להתחבר בנתינה כספית, זה אולי כבוד לעני שהשתווה לנתינה של העשיר אבל לעשיר זה קשה שהוא כביכול שותף שווה לנתינה של העני.#_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#אבל זוהי הכפרה לכפר על נפשותיכם שלמרות הקושי יהודים מתחברים יחד, וכוח האחדות היא לכפר על נפשותיכם, כדרך שיש חיבור ואחדות בקטורת עם החלבנה שריחה רע והיא רמז לפושעי ישראל שמתאחדים עם הלבונה הזכה ושאר סממני הקטורת, וביחד זה מכפר על עם ישראל, לכן כתב רש"י שתספור את השקלים השלמים, שתאחד בין העשיר לעני לשקל שלם, כי האחדות בעם ישראל, היא הנותנת לכפר על נפשותיכם.#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt# |