יום ה', כט’ בתשרי תשע”ח
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
כך הן מדברות: מתנדבות יד שרה מביאות את המסר היישר מזירת הנתינה
העדויות אומרות הכל: על החברות* הסיפוק בנתינה - והאווירה המשפחתית בסניפים * הקישו כאן למגזין מיוחד לנושאי התנדבות המביא עדויות מן השטח מכל סניפי יד שרה ברחבי הארץ * גם את תוכלי למצוא בסניפים שלנו תפקיד מאתגר ומספק ואוירה משפחתית * התקשרי עכשיו - להתנדבות: 6444* במייל: brandye@yadsarah.org.il* בצילום:חיבוק יום עצמאות בשיקומון הירושלמי
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
מעבירים את הידע לקהילה הרפואית – כדי שיגיע לרבים היכולים להיעזר בקשת השירותים הרחבה של יד שרה
אלי מטלון מדווח מכנס רופאי משפחה * בצילום עם גילה קרפ * השניים פעילים ב"סיירת ההסברה" של בית יד שרה ברעננה המקיימת נוכחות נמשכת בכנסים רפואיים בישראל
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 5
 
כח סבתא
סבתא אילנה והנכדה נועה מתנדבות יחד במשימות של מתן שירות באהבה לרבים המגיעים אל בית יד שרה במודיעין * שיתף: מנהל מתנדב אלי רוזנברג * עם אתר בית חדש המביא לגולש מסלולי שרות מהיר ויעיל (הקישו על "לאתר הבית" בכותר האדום למעלה) עיתון שבועי ברשת, עמוד פייסבוק פעיל ואתרים לדוברי אנגלית אנו מביאים לרבים מדי שבוע תיעוד של רגעים בהם מאפשרת היד המסייעת לעזרה הן בציוד והן בשירותי העצמה התגברות על קשיי תנועה ברוח חזון יד שרה * אוהבים לצלם? לכתוב? לתרגם? מערכת אתרי יד שרה מחכה לכם * שגרו קורות חיים לחיים שיבי, מנהל תקשורת-haimsh@yadsarah.org.il * מתנדבים יוזמנו לראיון
תגובות: 0   צפיות: 21
 
על ערכו של חיוך
צולם ברחבת הכניסה של בית דיור מוגן בירושלים * ביד שרה מאור פנים הוא חלק בלתי נפרד מתרבות אירגונית של מתן שירות באהבה * למוסף "מדברים בשפת יד שרה" המתאר את השילוב של מקצועיות ואנושיות בכל 109 סניפי יד שרה ברחבי ישראל -כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
מחקרים קובעים: התנדבות משפרת את בריאות הגוף והנפש
ירידה בסיכון לתחלואת לב, יתר לחץ דם, סוכרת, סטרס, דיכאון, חרדה ואפילו השמנת יתר. אסופת מחקרים חדשה קובעת כי אנשים שמתנדבים למען אחרים - פשוט בריאים יותר. השלב הבא, לדעתו של הפסיכולוג פרופ' עמי שקד, הוא התנדבות במרשם רופא המשפחה. והרווח? של כולנו * פרופ' עמי שקד באתר YNET * ראו כאן * בצילום: ביד שרה, התנדבות בהשאלת ציוד רפואי -שיקומי
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
קטלוג הציוד שלנו - מיטב הציוד הרפואי-שיקומי לרשותכם
רוצים לדעת איזה ציוד ניתן ביד שרה להשאלה? * הקישו כאן לקטלוג הציוד המלא והמפורט שלנו באתר הבית של יד שרה * בצילום: בתנועה חרף מגבלות הגוף - בעזרת הציוד הרפואי-שיקומי וכיסאות הגלגלים של יד שרה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
 
רפואה והלכה ביד שרה: לקט תשובות
רב יד שרה הרב יעקב וינר שליט"א, עומד בראש מכון רפואה והלכה ביד שרה * הרב וינר נותן מענה בשאלות הלכתיות- רפואיות * ניתן לפנות במייל machonr@yadsarah.org.il ובטלפון 02-6444590, וכן בכתובת בית יד שרה, שדרות הרצל 124 ירושלים * כאן - לקט תשובות במדורו של כב' הרב באתר e-med -ערוץ החדשות הרפואיות של ישראל
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 8
 
 
התנדבות - מוסף מיוחד * על האווירה, המסגרת המשפחתית, הסיפוק בנתינה
ברוכים הבאים למוסף המיוחד של יד שרה להתנדבות - הקישו כאן * כל האתגרים * כל הביקושים החמים * יומני מתנדבים * הדיווחים מן השטח על האווירה המשפחתית בסניפים * מה הם כותבים לנו על חווית הנתינה * איך להגיע לראיון ראשון ולמי פונים * האדם הנכון למשימה הנכונה - כך מבוצעת התאמה * כל מה שרציתם לדעת - במוסף ההתנדבות שלנו * שלכם ולשרותכם *בצילום: חוגג התנדבות בארגון המציין 40 שנות נתינה * בטלפון: *6444 - להתנדבות * במייל: brandye@yadsarah.org.il
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
"יד לתעסוקה שווה": עם יד שרה, עכשיו זה קורה * הופכים נגישות למציאות ויוצרים סביבת עבודה המאפשרת תעסוקה לאנשים בעלי מוגבלויות
כך פועלת יד שרה להביא לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בהליך מהיר ומתגמל למעסיק * כאן: מתוך מסרי הקמפיין המשותף "יד לתעסוקה שווה" של יד שרה, המשרד לכלכלה ולתעשייה והביטוח הלאומי * הועלה לפייסבוק בימים בהם נתוני נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מעידים כי הצורך ביצירת נגישות המאפשרת תעסוקה שווה - חיוני יותר מאי פעם * תודה למתנדבים שלנו השוקדים על תיקון קשת רחבה של כלים המאפשרים נגישות לאנשים בעלי מוגבלויות
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 655
 
התנדבות - הצטרפו עכשיו * חורף חם עם מגוון תפקידים מאתגרים - ורבי סיפוק
ממתינים לכם להצטרפות לנתינה בסניפים מקרית שמונה ועד אילת ויש לנו תפקידים מאתגרים ומספקים * בואו אל זמן איכות ואוירה חברית ומשפחתית בסניפי יד שרה * בצילום של המתנדב אלי כהן: מתנדב בפעולה בבית המלאכה בבית יד שרה בירושלים * לפניות במייל: הקישו כאן * בטלפון: 6444* להתנדבות
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
יעקב סוראני שואב מן המקורות

בז' במרחשוון מתחילים בארץ-ישראל 'לשאול גשמים', ומשלבים ב'ברכת השנים' את הבקשה "וְתֵן טַל וּמָטָר לִבְרָכָה". למעשה היו צריכים לבקש את הגשם מיד אחרי שמחת-תורה, "לפי שהיא (ארץ ישראל) ארץ הרים, וצריכה לגשמים מיד אחר החג". בכל-זאת הבקשה נדחית עד ז' במרחשוון, מתוך התחשבות בעולי הרגל: "כדי שיגיע האחרון שבישראל שעלה לרגל, לביתו לנהר פרת... ולא יעצרנו הגשם". הדבר מעורר תמיהה: הגשם הוא צורך חיוני ביותר לקיום האדם, שכן על-ידו צומחת התבואה, שהיא מזונו של האדם. לעומת זה, מניעת הגשם כדי שעולי הרגל יוכלו לשוב לבתיהם אינה אלא עניין של נוחות (שלא יירטבו מהגשם). איך ייתכן למנוע את בקשת הגשם החיונית מפני נוחות? יתרה מזו: הצורך בגשמים הוא ודאי וחיוני לכלל יושבי הארץ, ואילו הדאגה לעולי הרגל אינה אלא למעטים ('אחרון שבישראל'), והיא גם מוטלת בספק, כי ייתכן שאותו יהודי לא עלה כלל לרגל או שהגשם לא יפריע לו. משום כך מתחזקת השאלה, איך דוחים את תפילת הגשם. הלוא מצוות עשה מן התורה "שיהא אדם... שואל צרכיו שהוא צריך להם", ומכיוון שבני ארץ-ישראל זקוקים לגשם – הם חייבים על-פי ההלכה לבקש את הגשמים מיד אחרי החג. כמו-כן העיכוב בבקשת הגשמים עלול לגרום מחסור במזון, דבר המסב צער לגוף ועלול לסכן את בריאותו, והלוא אסור לאדם לצער את גופו ולפגוע בבריאותו! דבר זה ממחיש את עומק המושג אחדות ישראל. יהודי החדור באהבת ישראל ובאחדות ישראל כנדרש, ליבו ומחשבותיו נתונים לעולה הרגל שעושה את דרכו בחזרה לביתו שעל גדת הפרת. כל עוד יש אפילו ספק שהיהודי הזה עדיין הולך בדרך והגשם עלול להרטיבו ולהקשות עליו – אין היהודי מרגיש צורך שיֵרדו גשמים על שדותיו, ולא ייתכן שיֵהנה מן הגשם. במצב כזה הגשם אינו בגדר 'צרכיו' של היהודי, מפני שאין הוא חש צורך להשקות את שדותיו בשעה שיהודי אחר סובל מן הגשמים. לכן אין טעם לבקש גשמים לפני ז' במרחשוון. מכאן אנו למדים כי תחושת האחדות של כל ישראל והרגשת צערו של יהודי שני אינם עניין השייך ליחידי סגולה, אלא הדבר נתון לכל יהודי, גם ליהודי פשוט, המתפרנס מעבודת האדמה וזקוק לגשם שיצמיח את יבוליו. גם יהודי כזה יכול להרגיש את צרכיו של יהודי שני, עד שעצם החשש מירידת גשם שיכביד על שיבת עולי הרגל לבתיהם משפיע על הרגשת צורכי גופו, וכל עוד החשש הזה קיים, אין היהודי מרגיש כלל כי הוא עצמו זקוק לגשם, ולכן אין הוא מתפלל עליו. לא נותר אלא לעורר את תחושת האחדות הזאת ב'אצבע קטנה', כדי שתבוא בגלוי ובפועל ממש. רעיון מהפרשה הפרשה פותחת בתאור דמותו של נח:"אֵלֶּה תּוֹלְדֹת נֹחַ נֹחַ אִישׁ צַדִּיק תָּמִים הָיָה בְּדֹרֹתָיו אֶת הָאֱ-לֹהִים הִתְהַלֶּךְ נֹחַ"[בראשית פרק ו']. בהמשך הפרשה מסופר על דורו של נח : " וַתִּשָּׁחֵת הָאָרֶץ לִפְנֵי הָאֱ-לֹהִים וַתִּמָּלֵא הָאָרֶץ חָמָס". נח מצטווה לבנות תיבה אשר באמצעותה ינצל נח ואשר אתו מן המבול:"וַאֲנִי הִנְנִי מֵבִיא אֶת הַמַּבּוּל מַיִם עַל הָאָרֶץ לְשַׁחֵת כָּל בָּשָׂר אֲשֶׁר בּוֹ רוּחַ חַיִּים מִתַּחַת הַשָּׁמָיִם כֹּל אֲשֶׁר בָּאָרֶץ יִגְוָע. וַהֲקִמֹתִי אֶת בְּרִיתִי אִתָּךְ וּבָאתָ אֶל הַתֵּבָה אַתָּה וּבָנֶיךָ וְאִשְׁתְּךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּך". נשאלת השאלה והרי יש לקב'ה דרכים הרבה להציל את נח ומשפחתו ואת כל מי שישאר בחיים אחרי המבול ואם כן מדוע נצטוה נח לבנות תיבה? להלן נביא שני תרוצים לשאלה זו: רש'י שואל שאלה זו : " ולמה הטריחו בבנין זה" ? [=של התיבה] ומשיב:"כדי שיראוהו אנשי דור המבול עוסק בה [=בתיבה] מאה ועשרים שנהה ושואלין אותו מה זאת לך ? והוא אומר להם עתיד הקב"ה להביא מבול לעולם אולי ישובו [=בתשובה] " . לעומתו מפרש הרמב'ן : " ועוד עשו אותה [=את התיבה ] גדולה, למעט בנס, כי כן הדרך בכל הניסים שבתורה או בנביאים, לעשות מה שביד אדם לעשות, והשאר יהיה בידי שמים . ועדיין יש להקשות: אם תפקיד התיבה להציל את נוח מן המבול יש קושי שמתעורר למקרא הפסוקים הבאים שמתארים את מה שקורה עם נח אחרי המבול,ומהם עולה שגם אחרי שהמבול פסק והאדמה היתה יבישה נוח עדיין לא יוצא מן התיבה,והוא מחכה להוראה מאת ה' לצאת מן התיבה וכך נאמר: " וַיְהִי בְּאַחַת וְשֵׁשׁ מֵאוֹת שָׁנָה בָּרִאשׁוֹן בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ חָרְבוּ הַמַּיִם מֵעַל הָאָרֶץ וַיָּסַר נֹחַ אֶת מִכְסֵה הַתֵּבָה וַיַּרְא וְהִנֵּה חָרְבוּ פְּנֵי הָאֲדָמָה". אך נח עדיין לא יוצא מן התיבה . הוא מחכה כמעט חודשיים , וגם לא יוצא מן התיבה עד שהקב'ה מצווה אותו לעשות כן : " וּבַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בְּשִׁבְעָה וְעֶשְׂרִים יוֹם לַחֹדֶשׁ יָבְשָׁה הָאָרֶץ:וַיְדַבֵּר אֱ-לֹהִים אֶל נֹחַ לֵאמֹר צֵא מִן הַתֵּבָה אַתָּה וְאִשְׁתְּךָ וּבָנֶיךָ וּנְשֵׁי בָנֶיךָ אִתָּךְ": כדי לענות על שאלה זו עלינו להתבונן בהבדל שבין נח לאברהם: כתוב בזוהר שבשעה שיצא נח מן התיבה ראה עולם חרב , התחיל לבכות ואמר לקב'ה מה עשית ? מדוע החרבת את עולמך ? אמר לו הקב'ה : עכשיו אתה שואל ? וכאשר אמרתי לך "קץ כל בשר בא לפניי " נכנסת לבית המדרש ולא עשית דבר לתקן את הדור שלך. לעומת זאת אברהם כאשר הקב'ה אומר לו שהוא רוצה להשמיד את סדום , אברהם עומד לפני ה' ומנסה להציל את אנשי סדום הרשעים : "וַיִּגַּשׁ אַבְרָהָם וַיֹּאמַר הַאַף תִּסְפֶּה צַדִּיק עִם רָשָׁע:אוּלַי יֵשׁ חֲמִשִּׁים צַדִּיקִם בְּתוֹךְ הָעִיר הַאַף תִּסְפֶּה וְלֹא תִשָּׂא לַמָּקוֹם לְמַעַן חֲמִשִּׁים הַצַּדִּיקִם אֲשֶׁר בְּקִרְבָּהּ" [בראשית יח]. אברהם איש החסד ניסה להציל את דורו , נח היה צדיק פרטי שלא פעל לעשות למען דורו. נח היה חסד במידת החסד , וכל בניית התיבה היה כדי שנח יתקן את מידת החסד. כל שנים עשר חודש שהיה נח בתיבה הוא לא ישן והיה עסוק לתת אוכל לכל בעלי החיים שהיו בתיבה.נח שהיה חסר במידת החסד , עסק במשך שנה רק בנתינה למען הכלל . לנח לא היו חיים פרטיים במשך תקופה זו , הוא לא ישן כמו כל אדם , לא היו לו חיי משפחה , וכל זה כדי לתקן את התקופה שהיה מנותק מן הכלל , ועסק רק בעניניו הפרטיים , ברוחניות ובגשמיות.. ולכן גם כאשר נפסק המבול , ויבשה הארץ נח לא יוצא מן התיבה עד אשר יאמר לו ה' לצאת מן התיבה , כי השאלה איננה האם אפשר לצאת בצורה בטוחה מן התיבה , אלא מתי נגמר התקון של נח , שצריך לתקן את מידת החסד אשר בה הוא היה חסר. אומות העולם נחשבים בני נוח , ואנחנו בניו של אברהם אבינו. להיות בן של נוח זה לא לפגוע באחרים , ואילו להיות בנים של אברהם אבינו זה לעסוק בנתינה על פי התורה שתחילתה גמילות חסדים וסופה גמילות חסדים . ''אלה תולדות נח נח איש צדיק'' (ו - ט)- תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים. (רש''י). היהודי הקדוש מפשיסחה היה אומר: כל אדם רגיל לטעון, כי איננו עמל ויגע אלא בשביל בניו, שיגדלו ויהיו יהודים טובים ובני תורה. כאשר הבנים הללו מתבגרים, שוב אינם נותנים דעתם על עצמם וטוענים אף הם, כי כל עמלם ויגיעם אינו אלא בשביל בניהם. אי לזאת, כבר הייתי תאב לראות את הבן הראוי לשמו... לפיכך אמר הכתוב: ''אלא תולדות נח, נח'' – נח לא הזניח את עצמו, כדי לפעול רק בשביל בניו, כי אם ראה גם את עצמו כבן ושקד על עליית עצמו. הוא הוא אשר היה הבן הראוי לשמו, אשר הבין כי גם עליו מוטלת החובה לעבוד את האלוקים. וזהו פירושם של הדברים: ''תולדותיהן של צדיקים מעשים טובים'' – הצדיקים רואים במעשיהם הטובים כאילו הם בניהם... (בית יעקב מהה''צ ר' יעקב אהרן ז''ל מאלכסנדר). רחמים מעוררים רחמים "לא נחתך דינם אלא על הגזל" (רש"י). אם האדם אינו מרחם על זולתו, אין הוא יכול לצפות שהקב"ה ירחם עליו. (רבי יוסף-שאול נתנזון) תיקון אחד לגזל בגזל אין התשובה מועילה ואין התפילה מועילה. לכן לא התפלל עליהם נח כדרך שהתפלל אברהם על אנשי סדום ועמורה. בגזל אין אלא תיקון אחד: "והשיב את הגזֵלה אשר גזל".