#_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#בשבת חול המועד פסח קוראים בהפטרה את חזון העצמות היבשות של יחזקאל#_sc# "וַיְנִיחֵנִי בְּתוֹךְ הַבִּקְעָה, וְהִיא מְלֵאָה עֲצָמוֹת...   וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד... וַיֹּאמֶר אֵלַי#_sc# הִנָּבֵא עַל הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה... וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם חַיִל גָּדוֹל מְאֹד-מְאֹד".#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#אנשי העצמות היבשות היו (לפי דעה אחת) בני שבט אפרים, שחישבו את הקץ והקדימו לצאת ממצרים, ונהרגו בדרך בידי אנשי גת. הנבואה הזאת מחדדת את הקשר שבין יציאת מצרים, הגאולה הראשונה, ובין הגאולה העתידה, שבה תהיה תחיית המתים הכללית.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#מתוך הבקעה#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#פרט חשוב בנבואה, שראוי לשים לב אליו, הוא מיקומה. יחזקאל הונח "בתוך הבקעה", שהיא מקום נמוך, בגלות בבל. המיקום הזה מסמל מצב רוחני ירוד. לא זו בלבד, הבקעה מלאה עצמות יבשות . מדובר בחוטאים, שפעלו בניגוד לרצון ה'.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#הנביא מוסיף ומתאר את חומרת מצבם של האנשים האלה#_sc# "וְהִנֵּה יְבֵשׁוֹת מְאֹד". יש כאן מצב שָפָל ביותר מבחינה רוחנית, עד שאין בעצמות שום לחלוחית שמעידה על חיים רוחניים. ועם כל זה הקב"ה מצווה את הנביא יחזקאל#_sc# "וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם#_sc# הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר ה'!", ובסופו של דבר הן זוכות לתחייה מחודשת.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#עצמות יבשות בימינו#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#המשמעות הרוחנית של חזון 'העצמות היבשות' מכוּונת ליהודים שאין בהם לכאורה רוח חיים יהודית. היהודים האלה הם תינוקות שנשבו#_sc# אין להם מושג בענייני יהדות, עד שאין הם יודעים אפילו א-ב של יהדות, ויש מהם שאפילו אינם מכירים את אותיות הא-ב. לכן הם מכונים 'עצמות יבשות' – בלי כל ידע בסיסי, בלי בשר, גידים ועור.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#קריאתו של הקב"ה מכוּונת לכל יהודי שזכה להימנות עם החיים מבחינה רוחנית#_sc# "וַיֹּאמֶר אֵלַי#_sc# בֶּן אָדָם, הֲתִחְיֶינָה הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה?". אם הנך 'בן-אדם', כלומר, יש בך רגש של אכפתיות יהודית (שכן 'אדם' מלשון 'אֶדַּמֶּה לעליון'), אזיי עליך לצאת ול"הִנָּבֵא עַל הָעֲצָמוֹת הָאֵלֶּה וְאָמַרְתָּ אֲלֵיהֶם#_sc# הָעֲצָמוֹת הַיְבֵשׁוֹת, שִׁמְעוּ דְּבַר ה'!".#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#כל אחד ואחד לצאת ולהשמיע את דבר ה' ל'עצמות היבשות' בעצמן. אין להסתפק במסירת הדברים לאנשים 'חיים', ולהניח שהדברים יתגלגלו אל 'העצמות היבשות' ויפיחו בהן רוח חיים. חובה ללכת היישר אל ה'בקעה', למקום שיש בו 'עצמות יבשות' בלבד, ולהשמיע שם את דבר ה'.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#הנבואה מסתיימת בהבטחה שכאשר ימלאו את ציווי הקב"ה וישמיעו את דבר ה' ל'עצמות היבשות', יצליחו להחיותן בפועל. וכפי שאכן קרה#_sc# "וַתָּבוֹא בָהֶם הָרוּחַ וַיִּחְיוּ, וַיַּעַמְדוּ עַל רַגְלֵיהֶם, חַיִל גָּדוֹל מְאֹד-מְאֹד".#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#"לך לאני האמיתי שלך"#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#ה' אוהב את ארץ ישראל יותר מהציוני הנלהב ביותר. איך יודעים את זה? הוא אומר זאת בעצמו, בספרו, שוב ושוב. אין חוברת תיירות בעולם שמשבחת ומהללת את ישראל כמו התורה. לפי התורה, ישראל אינה רק מקום נפלא לבקר בו, אלא גם פיסת ארץ הקשורה בצורה עמוקה ושורשית לנפשו של העם היהודי.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#הכרזתו הראשונה של ה' בפני היהודי הראשון, אברהם, היא הציווי ללכת לישראל. "לךְ לךָ מארצך וממולדתך ומבית אביך אל הארץ אשר אראך" (בראשית יב, א).#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#מייד אחרי המלה "לךְ" מופיעה המלה "לךָ", כלומר, לעצמך. פרשן המקרא החשוב, אור החיים, מפרש כי הליכה לארץ ישראל מובילה להליכה אל האני העמוק ביותר, האמיתי ביותר.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#הברית שכרת ה' עם אברהם, יצחק ויעקב מבטיחה שני דברים לצאצאיהם#_sc# את נצחיותו של העם היהודי ואת ארץ ישראל.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#כשה' התגלה למשה בסנה הבוער, הוא הצהיר שהוא מודע לסבלם של בני ישראל תחת עול המצרים, ואז הוא גילה למשה את תוכנית הגאולה שלו#_sc# "וארד להצילו מיד מצרים ולהעלותו מן הארץ ההיא אל ארץ טובה ורחבה, אל ארץ זבת חלב ודבש" (שמות ג, ח).#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#יציאת מצרים אינה רק ממצב של עבדות למצב של חירות, אלא גם ממקום בשם מצרים, למקום שמאוחר יותר ייקרא ארץ ישראל. ההגעה לארץ ישראל היא חלק בלתי נפרד מהגאולה. עם שיש לו מערכת יחסים מיוחדת עם בורא עולם, שחזה בהתרחשותם של ניסים במו עיניו, עם שהתורה ניתנה לו, ישכון אך ורק במקום מסוים – בארץ ישראל.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#התורה, לכל אורכה, מתייחסת לארץ ישראל כ"ארץ רחבה". זה כמעט מצחיק, כי ישראל היא ארץ קטנטנה. אפילו ביחס למסופוטמיה, הסהר הפורה, ישראל היתה פיסת ארץ מזערית, מוקפת אימפריות גדולות. חכמים אומרים לנו ש"רחבה" אינו בהכרח תיאור גאוגרפי, כי אם רוחני. ישראל היא ארץ "רחבה" משום שהיא מרחיבה את דעתם של האנשים החיים בה.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#רק בישראל#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#היהדות היא הדת היחידה בעולם הקשורה לארץ מסוימת. לדתות אחרות יש מקומות, נהרות ומעיינות קדושים, אבל היהדות טוענת שכל ס"מ בארץ ישראל, בגבולותיה התנ"כיים  הוא קדוש.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#לענין זה יש השלכות מעשיות ומיידיות. למשל, כל המצוות החקלאיות (מצוות המעשר, השמיטה, וכו') חלות רק על ארץ ישראל. הרבנית ציפורה הלר אוהבת לומר#_sc# "עגבניה שגדלה בארץ ישראל היא קדושה יותר מהמן שירד במדבר" מדוע? משום שהמצוות חלות על העגבניה, ומשום שהמצוות הן הדרך בה היהודים מתחברים לה'.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#מצוות רבות שה' מעניק לנו, נאמרו במילים#_sc# "כי תבואו אל הארץ...". הרמב"ן, החכם בן המאה ה-13, טען שמצוות התורה יכולות להתקיים במלואן רק בארץ ישראל. קיום המצוות מחוץ לארץ, נועד כדי לשמר אותן, כך שבשובם לארץ, ידעו היהודים מה לעשות.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#ספר הכוזרי מתאר את התוכנית ה'והית לטיפוח העם היהודי כשתילת כרם. כרם זקוק לארבעה דברים#_sc# גפנים, חלקת אדמה, שמש, וגשם. הכוזרי מסביר כי הגפנים הם העם היהודי, האדמה היא ארץ ישראל, השמש היא ההשגחה הפרטית, והגשם הוא התורה. מובן שאם שותלים גפנים צרפתיות בעמק נאפה שבקליפורניה, יצמחו עליהם ענבים שונים מאשר היו צומחים בצרפת. בדיוק כך, העם היהודי, כשהוא נמצא במקום שאינו ארץ ישראל, אינו יכול למלא בשלמות את יעודו ה'והי, ולממש את הפוטנציאל הטמון בו.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#לאדמת ארץ ישראל עצמה יש סגולות רוחניות. יהודים רבים שמגיעים לכאן מהגולה, חשים התעוררות רוחנית כשהם מגיעים לישראל, לירושלים, או לכותל המערבי. לכותל, שנמצא בבסיסו של הר הבית, והוא השריד היחיד לבית המקדש השני, אין קישוטים ועיטורים#_sc# אין ציורי קיר, אין קטורת, אין מוזיקה, אין ארכיטקטורה מדהימה. אך הרוחניות, נוכחות ה', היא כה מוחשית בו, שמעטים אינם יכולים שלא לחוש בה.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#המקום המיוחד של בורא עולם#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#תארו לעצמכם אוהב שלוקח את אהובתו ל"מקום מיוחד". הוא לוקח סל ובו לחם ויין, ובעודם פוסעים לאותו מקום, הוא מתאר באוזניה את מקום פגישתם הסודי, המיוחד. "זה כל כך יפה, כל כך שקט, כל כך מרוחק, כמו עולם אחר. את תאהבי את זה".#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#לבסוף הם מגיעים למקום, קרחת יער מבודדת. היא מעיפה במקום מבט אחד ומסננת#_sc# "זה? זה המקום המיוחד שלך? אין כאן כלום! אין אפילו ספסל לשבת עליו! אין שולחן! אתה מצפה שאני אשב על האדמה ואלכלך את החצאית שלי? ויש חרקים בעשב. אני שונאת חרקים!"#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#אם האהובה דוחה את המקום המיוחד שלו, מה הסיכוי שהקשר ביניהם יצליח?#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#התורה מספרת כיצד בשנה השניה לאחר יציאת מצרים, הגיעו היהודים לגבולות הארץ המובטחת. עשרה מתוך שנים-עשר המרגלים שנשלחו לתור את הארץ תיארו אותה בצורה שלילית, והאנשים סירבו לעלות אליה. חכמים מלמדים שחטא זה, דחיית ארץ ישראל, היה, מבחינות מסוימות, חמור יותר מחטא עגל הזהב. לאחר שהעם סגד לעגל הזהב, חזר משה לפסגת הר סיני וביקש סליחה ומחילה מה', ואף קיבל אותה. אך החטא של דחיית ארץ ישראל לא נסלח באופן מלא.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#שוב, אם האהובה דוחה את המקום המיוחד שמציע לה האוהב, מה הסיכוי שהקשר יצליח?#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#הרבה יותר מלאומיות#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#דרך אחת לדחות את ארץ ישראל היא לסרב לחיות כאן. יש דרך חמורה יותר לדחיית המקום המיוחד של ה'#_sc# להתייחס אליה כאל פיסת נדל"ן.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#תארו לעצמכם שהאוהב מביא את אהובתו לאותו מקום מיוחד. היא מתבונת בו ואומרת#_sc# "זה מקום יפה! אפשר להפוך אותו לנכס נדל"ני. אפשר לחלק אותו ל-50 מגרשים, כל אחד בגודל 50 על 60 מטר".#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#ארץ ישראל אינה ענין לאומי. היעד "להפוך את ישראל למדינה ככל המדינות" מחטיא את המטרה. מה היה קורה לו מתכנני פירנצה היו מחליטים למחוק את כל יצירות האמנות של העיר, שערכן לא יסולא בפז במטרה להפוך את פירנצה "לעיר ככל הערים". האוצר שלא יסולא בפז של ישראל הוא זהותה היהודית הייחודית, כוחה הרוחני, קדושתה.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#ארץ ישראל לא נועדה להיות מקלט מפני האנטישמיות. היא לא השיגה מטרה זו. ישראל היא המקום היחיד כיום בעולם בו יהודים רבים נהרגים רק משום שהם יהודים.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#ארץ ישראל אינה בהכרח המקום בו יהודים שולטים. כן, יש בישראל נשיא יהודי, וראש ממשלה יהודי, חברי כנסת יהודים, ראשי עיריות ופקידים יהודים. ויש בה גם פושעים ונרקומנים יהודים.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#ארץ ישראל היא המקום המיוחד שהקצה ה' לו ולעם ישראל.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#איך לא נאמץ הזדמנות כזאת בזרועות פתוחות?#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt# #_lt#/p#_gt#