יום ג', א’ בניסן תשע”ז
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
 
כך הן מדברות: מתנדבות יד שרה מביאות את המסר היישר מזירת הנתינה
העדויות אומרות הכל: על החברות* הסיפוק בנתינה - והאווירה המשפחתית בסניפים * הקישו כאן למגזין מיוחד לנושאי התנדבות המביא עדויות מן השטח מכל סניפי יד שרה ברחבי הארץ * גם את תוכלי למצוא בסניפים שלנו תפקיד מאתגר ומספק ואוירה משפחתית * התקשרי עכשיו - להתנדבות: 6444* במייל: brandye@yadsarah.org.il* בצילום:חיבוק יום עצמאות בשיקומון הירושלמי
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
שוברים שחיקה
כתבת אתרי יד שרה מלכה מלאת יהלום עם אריאלה הנדלר, מובילת תכנית "יד לתומך" באגף שירותי בית וקהילה בירושלים * הקשב לבן המשפחה שהוא המטפל העיקרי ביקירו החולה ושומר עליו – ולו רק הקשב בלבד – כבר בו טמונה העצמה משמעותית שוברת שחיקה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 8
 
 
 
"יד לתעסוקה שווה": עם יד שרה, עכשיו זה קורה * הופכים נגישות למציאות ויוצרים סביבת עבודה המאפשרת תעסוקה לאנשים בעלי מוגבלויות
כך פועלת יד שרה להביא לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בהליך מהיר ומתגמל למעסיק * כאן: מתוך מסרי הקמפיין המשותף "יד לתעסוקה שווה" של יד שרה, המשרד לכלכלה ולתעשייה והביטוח הלאומי * הועלה לפייסבוק בימים בהם נתוני נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מעידים כי הצורך ביצירת נגישות המאפשרת תעסוקה שווה - חיוני יותר מאי פעם * תודה למתנדבים שלנו השוקדים על תיקון קשת רחבה של כלים המאפשרים נגישות לאנשים בעלי מוגבלויות
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 528
 
קטלוג הציוד שלנו - מיטב הציוד הרפואי-שיקומי לרשותכם
רוצים לדעת איזה ציוד ניתן ביד שרה להשאלה? * הקישו כאן לקטלוג הציוד המלא והמפורט שלנו באתר הבית של יד שרה * בצילום: האב שהגיע כדי להחזיר עריסה - יד שרה מלווה את המשפחה הישראלית בכל קשת הגילאים (צילום: המתנדב אלי כהן)
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 7
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום של המתנדב אלי כהן: חמים וטעים במטבח השיקומון בבית יד שרה בירושלים * חייגו 6444* או במייל - BrandyE@yadsarah.org.il
תגובות: 0   צפיות: 674
 
 
התנדבות - מוסף מיוחד * על האווירה, המסגרת המשפחתית, הסיפוק בנתינה
ברוכים הבאים למוסף המיוחד של יד שרה להתנדבות - הקישו כאן * כל האתגרים * כל הביקושים החמים * יומני מתנדבים * הדיווחים מן השטח על האווירה המשפחתית בסניפים * מה הם כותבים לנו על חווית הנתינה * איך להגיע לראיון ראשון ולמי פונים * האדם הנכון למשימה הנכונה - כך מבוצעת התאמה * כל מה שרציתם לדעת - במוסף ההתנדבות שלנו * שלכם ולשרותכם *בצילום: חוגג התנדבות בארגון המציין 40 שנות נתינה * בטלפון: *6444 - להתנדבות * במייל: brandye@yadsarah.org.il
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
יעקב סוראני שואב מן המקורות

הלבנה מתחדשת והגיע זמן שגם אנחנו... ביום הראשון לחודש האביב, התחיל ה' להכין את עם ישראל ליציאת מצרים. ההכנות התחילו בדיבור של ה' אל משה ואהרן: שמות יב: "הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם רֹאשׁ חֳדָשִׁים, רִאשׁוֹן הוּא לָכֶם לְחָדְשֵׁי הַשָּׁנָה" הדבר תמוה מאוד ! זה מה שמעניין את עם ישראל עכשיו עם ישראל על סף השחרורו ממצריים? המציאות היא שבעקבות המכות הקשות שספגו המצרים עד כה, כבר אין שיעבוד; אנחנו רק ממתינים לשיחרור הסופי והרשמי ממצרים. בשלב זה של דריכות כללית לקראת היציאה ופתאום פה ציווי וההוראה הראשונה שמקבלים משה ואהרון עבור העם. יתר ההנחיות כיצד להתכונן ליציאה ממצרים במישור המעשי, באות רק אחר כך. מה כל כך עקרוני במצווה זו שהיא הפותחת את כל המצוות שהקב''ה נתן לנו, ועוד בטרם יצאנו ממצרים? אפשר היה לחכות עם זה, כמו עם כל המצוות, עד מעמד הר סיני, לא? עם ישראל משולים לַלְבָנָה, את חגי ישראל אנו חוגגים בתאריכים שקבע לנו הבורא יתברך בתורה, והתאריכים מתייחסים למספר היום בחודש של מחזור הירח, שהוא בן עשרים ותשעה ימים וחצי בקירוב. לפי זה יוצא שהלוח שלנו מבוסס על חודשי הירח (המכונה לבָנָה). מה שמאפיין את הלבנה זה שהיא נעלמת מעינינו ומתגלה שוב במחזוריות קבועה; התגלות הלבנה מחדש מכונה התחדשות וראש חודש נקבע בסמוך ליום ההתחדשות הצפויה. מה שמאפיין את עם ישראל לכל אורך ההיסטוריה זה שיש לנו תקופות של שפל על סף היעלמות מבימת ההיסטוריה, ואח''כ התחדשות מופלאה; דומה מאד ללבנה שנעלמת ומתגלה שוב ושוב. שעל כן בברכת הלבנה בכל חודש אנחנו מזכירים את העובדה שאנו עתידים להתחדש כּמוֹתָה. התחדשות זו יכולה לבוא אך ורק מכוחו של מי שאמר והיה העולם והוא מחדש בטובו בכל יום תמיד מעשה בראשית. כי על פי טבע, אין שום דרך להבין את התופעה הזאת של התחדשות עם ישראל. כאשר עמדנו על סף היציאה ממצרים, אומר הקב''ה למשה ואהרון: הַחֹדֶשׁ הַזֶּה לָכֶם ראשׁ חֳדָשִׁים. בפשטות, הכוונה היא שחודש ניסן, החודש בו יצאנו ממצרים, יהיה לנו ראשון למניין חודשי השנה, כך ששבועות חל בחודש השלישי וראש השנה בחודש השביעי מניסן. אבל בפנימיות יש כאן מסר ברור של התחדשות לאחר השקיעה הנוראה עד סף אבדן, במצרים. לבורא יתברך היה חשוב להבהיר לנו כבר אז, עוד בטרם יצאנו ממצרים, כי במה שנוגע לקיומו של עם ישראל – אין מצבים אבודים. תמיד צפויה התחדשות. זה לא מבטיח דבר לפרט זה או אחר בעם, אבל לעם ישראל בכללו – זו וודאות מוחלטת. עם ישראל יתחדש. נותר רק לברר מה הקשר לימינו אלה וכיצד נוכל להתחדש אנחנו. לימים טרופים אלו שאנו חווים יגמרו בקרוב ממש , חודש ניסן עם חג הפסח הבא עלינו לטובה נושא אתו את המסר הברור עבורנו: הגיע הזמן להתחדשות. הגיע הזמן שנחדש את הקשר עם הבורא יתברך, שננהל את החיים הציבוריים שלנו על פי הוראותיו הכתובות בתורה, ואז יתגלה כי הבניין של עם ישראל הנו יציב וחזק כפי שהיה מאז ועד עולם. עשר העטרות שנטל א' בניסן הם עשר העטרות היוצרות חיץ פנימי בין ישראל לאומות העולם, עשר העטרות המייחדות את ישראל ומעניקות להם את עוצמתם הייחודית. תחילה בהקמת המשכן, ועבודת הכהנים, וקרבנות הציבור, ועד לירידת האש, הכל מיוחד לישראל, ומוציא אותנו לחרות משיעבודים זרים. אז תתחדשו, שתהיה לנו שנה טובה ,שבת שלום , חודש טוב , בשורות טובות וגאולה שלימה ברמה האישית ולכל בית ישראל. "אלה פקודי המשכן משכן העדות". רש"י במקום כותב: "המשכן משכן" - שתי פעמים, רמז למקדש שנתמשכן בשני חורבנין, על עוונותיהם של ישראל". והנה צריך להקשות ולהבין, הרי התורה הקדושה מצוה אותנו, כשאתה לוקח משכון מחברך, אסור לקחת משכון שהחיות של האדם קשורה עם הדבר הזה, אם החיות של האדם קשורה במשכון אדם עובר על עבירה חמורה ביותר. כפי שכתוב בדברים (כ"ד- ו'): ״לא יחבול רחיים ורכב כי נפש הוא חובל", שהרי בית המקדש היה לבני ישראל כמו רחיים ורכב, שהם דברים שנפשו וחיותו של אדם תלוי בהם. ואם כך, אם בית המקדש הוא היה משכון אצל הקב"ה עד שבני ישראל ישובו בתשובה ויחזירו להקב"ה את ההתנהגות ההגונה והנאותה שהקב"ה ציווה אותנו, איך הקב"ה לוקח את בית המקדש משכון, הרי בית המקדש זה החיים של עם ישראל, החיים של כלל עם ישראל הכלליים והפרטיים קשורים ושזורים עם בית המקדש, ואיך הקב"ה לוקח את בית המקדש משכון עד שנשוב בתשובה ונחזור לדרך הטובה? אלא, אפשר לפרש ולומר יסוד גדול, שהקב"ה לוקח את בית המקדש כמשכון, אבל ברגע שנלקח בית המקדש ולמשך כל הדורות אצל כל אדם ואדם, הקב"ה בודק, אם האדם חי בצער ובעגמת נפש עצומה ממש שחיותו ונפשו קשורה בבית המקדש ובלי בית המקדש נפשו לא עומדת בכאב ובצער, הקב"ה מחזיר את המשכן ואת בית המקדש בליבו, כמו שנאמר: "ועשו לי משכן ושכנתי בתוכם", השכינה שורה בתוך כל אחד ואחד, הקב"ה משרה שכינה על כל אחד ואחד ונותן לו את בית המקדש בתוך ליבו. אבל אם האדם חי את החיות שלו, בלי כיסופים למשכן, בלי כיסופין לבית המקדש, אלא חי חיים של עצמו, אז הקב"ה לא מחזיר את אותו משכון, את בית המקדש, עד שהאדם משתוקק ומצפה ורוצה ומייחל לאותו משכון שיחזור אליו. אם כך, לומדים פה יסוד גדול, המהות של בית המקדש היא מהות שכל אחד ואחד ניתנת לו, הכח והאווירה וההבנה וההשקפה על פי הציפיות והתקווה שהוא מצפה ומייחל לבית המקדש, כך הכח שניתן מן השמים לכל אחד ואחד בצורה שונה ואחרת. ולכן קוראים את הפרשות הללו של בניית המשכן וחושבים על בניית בית המקדש, האדם צריך להיות בכיסופין ובתקוה שהדבר המיוחד הזה, בית חיינו, ישוב ויבנה ויראה את כליל תפארתנו, מול עיניו, בכל שעה ובכל עת. כפילות של חביבות מדוע התורה חזרה בפרשיות ויקהל ופקודי על כל פרטי עשיית המשכן וכליו, ולא הסתפקה באמירה שבני ישראל עשו ככל אשר ציווה ה' את משה? אלא כשהתורה כופלת עניין מסויים הרי זה מפני חביבות הדבר. המשכן, מקום השראת השכינה, היה יקר וחביב מאוד, ומפני חביבותו נכפלו כל פרטיו. להיות נקיים.... לפי ספר שמות, נראה כי משה רבינו היה הראשון שניהל מגבית לניהול כספים. המטרה הייתה בניית המשכן במדבר, והדרך בה ניהל משה את המגבית יכולה ללמד אותנו דבר או שניים על הדרך הטובה ביותר לניהול ארגון ציבורי. למעשה, פרשה שלימה בתורה נקראת על שם החשבון המפורט שערך משה מהכנסות המגבית: פרשת פקודי. תשקיף הכנסות / הוצאות כך מספר המדרש (בעיבוד חופשי): כאשר נגמרה מלאכת המשכן, אמר משה לעם ישראל: בואו ואערוך לפניכם חשבון. נכנסו כל עם ישראל, ותוך כדי שהוא החל לערוך את החישובים, הוא ראה כי לפי החשבון היו 1775 שקלי כסף והוא לא זכר למה הם נועדו! דאג משה ואמר: כעת יאמרו בני-ישראל כי מעלתי בכסף! האיר הקדוש ברוך הוא את עיניו והוא נזכר כי שקלים אלו שימשו לייצור הווים שחיברו את עמודי המשכן. מוסיף המדרש ושואל: מדוע היה על משה לערוך חשבון? הלא בורא העולם בכבודו ובעצמו האמין לו, כמו שנאמר "עבדי משה נאמן הוא?" לפי דעה אחת, אומר המדרש, היו בעם ישראל כאלו שחשדו כי משה השתמש בכספי שנאספו לצרכיו האישיים. לפיכך הוא הגיש להם חשבון מפורט, להסיר כל חשד. בהלכה נקבע כי אם מנהלי ארגון הצדקה הם אנשים נאמנים, אין לחשוד בהם במעילה. כאשר בית המקדש נבנה, נאמר כי "לא יחשבו (אין לחשוד) את האנשים [שאחראים על איסוף הכספים] אשר יתנו את הכסף על ידם לתת לעושי המלאכה כי באמונה הם עושים" – יש לתת בהם אימון מלא. עם זאת, ראוי למנהלי הארגון לתת חשבון מהוצאות והכנסות הארגון כדי להסיר כל חשד. גיוס כספים בצוותא מן העובדה שמשה לא הסתפק בכך שהוא גייס את הכספים וערך את החשבונות המתאימים אלא קרא לעם ישראל ושטח בפניו את החשבונות, למדו רבותינו כי גיוס צדקה צריך להיעשות לפחות בשני בני אדם. יתירה מכך, גם כאשר הם יוצאים לגייס כספים, עליהם ללכת יחדיו.

 
 






יצירת קשר


Powered by 022.co.ilכניסה למשתמש רשום | הצטרף לרשימת תפוצה | תנאי שימוש | הקם אתר חינם | | RSS