יום ד', כה’ בכסלו תשע”ח
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
צפו כאן: אופק חדש לחיים
דליה למקוס, מתנדבת יד שרה, נרצחה לפני שלוש שנים בפיגוע דקירה בצומת אלון שבות * אביה נחום למקוס ממשיך את דרכה ומתנדב בבית יד שרה * בערב נר ראשון של חנוכה הוקרנה כתבה מרגשת במהדורה המרכזית בערוץ "כאן" * הביא לתקשורת: בני כהן, אגף יחסי ציבור
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
פעם ראשונה בבית יד שרה: מה שראיתי והרגשתי
כתב אתרי יד שרה משה ליפשיץ מתאר מפגש ראשון עם צוותים בבית יד שרה * בצילום של המתנדב אלי כהן: הליצנית הרפואית פלפל ממשיכה להעלות חיוכים על פני קשישים ועוללים במסדרונות יד שרה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 12
 
 
 
רעננה (1): המטפלות בחולים סיעודיים למדו על הדרכים שבהן יכולה יד שרה לשפר את איכות חיי המטופלים
סיור מיוחד בבית יד שרה ברעננה הציג לפני המטפלות קשת רחבה של שירתים וכלי ריפוי ושיקום * הדריכה וצילמה רותי רכס, כתב אהוד ירדני
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 3
 
 
 
כך הן מדברות: מתנדבות יד שרה מביאות את המסר היישר מזירת הנתינה
העדויות אומרות הכל: על החברות* הסיפוק בנתינה - והאווירה המשפחתית בסניפים * הקישו כאן למגזין מיוחד לנושאי התנדבות המביא עדויות מן השטח מכל סניפי יד שרה ברחבי הארץ * גם את תוכלי למצוא בסניפים שלנו תפקיד מאתגר ומספק ואוירה משפחתית * התקשרי עכשיו - להתנדבות: 6444* במייל: brandye@yadsarah.org.il* בצילום של המתנדב אלי כהן: מתנדבות הדרכה במרכז המבקרים - מרכז חווית הנתינה- בעת תירגול הרכבת קביים שיהיה חלק מסיורם של בני נוער במקום
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
"יד לתעסוקה שווה": עם יד שרה, עכשיו זה קורה * הופכים נגישות למציאות ויוצרים סביבת עבודה המאפשרת תעסוקה לאנשים בעלי מוגבלויות
כך פועלת יד שרה להביא לשילוב אנשים עם מוגבלות בתעסוקה בהליך מהיר ומתגמל למעסיק * כאן: מתוך מסרי הקמפיין המשותף "יד לתעסוקה שווה" של יד שרה, המשרד לכלכלה ולתעשייה והביטוח הלאומי * הועלה לפייסבוק בימים בהם נתוני נציבות שיוויון זכויות לאנשים עם מוגבלויות מעידים כי הצורך ביצירת נגישות המאפשרת תעסוקה שווה - חיוני יותר מאי פעם * תודה למתנדבים שלנו השוקדים על תיקון קשת רחבה של כלים המאפשרים נגישות לאנשים בעלי מוגבלויות
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 686
 
רפואה והלכה ביד שרה: לקט תשובות
רב יד שרה הרב יעקב וינר שליט"א, עומד בראש מכון רפואה והלכה ביד שרה * הרב וינר נותן מענה בשאלות הלכתיות- רפואיות * ניתן לפנות במייל machonr@yadsarah.org.il ובטלפון 02-6444590, וכן בכתובת בית יד שרה, שדרות הרצל 124 ירושלים * כאן - לקט תשובות במדורו של כב' הרב באתר e-med -ערוץ החדשות הרפואיות של ישראל
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 8
 
מודיעין: נשות חיל
חיוכים בבית המלאכה ביד שרה מודיעין * 6 נשים כולל 2 מהנדסות עושות שם חיל * שיתף: מנהל מתנדב אלי רוזנברג * עם אתר בית חדש המביא לגולש מסלולי שרות מהיר ויעיל (הקישו על "לאתר הבית" בכותר האדום למעלה) עיתון שבועי ברשת, עמוד פייסבוק פעיל ואתרים לדוברי אנגלית אנו מביאים לרבים מדי שבוע תיעוד של רגעים בהם מאפשרת היד המסייעת לעזרה הן בציוד והן בשירותי העצמה התגברות על קשיי תנועה ברוח חזון יד שרה * אוהבים לצלם? לכתוב? לתרגם? מערכת אתרי יד שרה מחכה לכם * שגרו קורות חיים לחיים שיבי, מנהל תקשורת-haimsh@yadsarah.org.il * מתנדבים יוזמנו לראיון
תגובות: 0   צפיות: 24
 
התנדבות - מוסף מיוחד * על האווירה, המסגרת המשפחתית, הסיפוק בנתינה
ברוכים הבאים למוסף המיוחד של יד שרה להתנדבות - הקישו כאן * כל האתגרים * כל הביקושים החמים * יומני מתנדבים * הדיווחים מן השטח על האווירה המשפחתית בסניפים * מה הם כותבים לנו על חווית הנתינה * איך להגיע לראיון ראשון ולמי פונים * האדם הנכון למשימה הנכונה - כך מבוצעת התאמה * כל מה שרציתם לדעת - במוסף ההתנדבות שלנו * שלכם ולשרותכם *בצילום: חוגג התנדבות בארגון המציין 40 שנות נתינה * בטלפון: *6444 - להתנדבות * במייל: brandye@yadsarah.org.il
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
יעקב סוראני שואב מן המקורות

בימים ההם זו הייתה התרבות ההלניסטית, שאותה נשאו היוונים, ובזמן הזה אנו עומדים מול התרבות המערבית, המצוידת בטכנולוגיה חדשנית, המנסה להפוך את העולם כולו לכפר גלובלי אחד. התרבות הזאת קובעת מה אוכלים, מה לובשים, מה קוראים, מה שרים, במה מאמינים, מה מקדשים ומה דוחים. היהודי, המנסה לדבוק באמונתו ובערכי התורה, חש לפעמים צורך להתגונן ולהתנצל, להסביר ולהצטדק. העולם שייך לצעירים, ואילו הוא נאחז בערכים נושנים ובתורה עתיקת יומין. במצבים כאלה הנטייה היא להתכנס פנימה, להסתגר מאחורי חומות, להתגונן מפני הסחף. הצבת החנוכייה בחוץ משדרת מסר כי האמונה היהודית אינה נרתעת מפני רוחות הזמן המנשבות בחוצות. השלהבות הקטנות של נרות החנוכה בכוחן להאיר לא רק את הבית אלא גם את הרחוב. זו יהדות בוטחת בעצמה, שאינה מסתגרת ואינה מסתתרת, אלא מתייצבת בגאון מול התרבות הבאה וחולפת. כאשר תרבות כל-עולמית מנסה לסחוף עמה את הציבור, בשם הקִדמה והחדשנות, אי-אפשר להגן על הבית ובה בשעה להפקיר את הרחוב. גישה כזאת יכולה להוליד תפיסה של 'היֵה יהודי בביתך ואדם בצאתך'. בני הנוער והצעירים יקלטו מסר ולפיו היהדות והאמונה הן עניין לבית הכנסת ולבית הפרטי, אבל בחיים המתנהלים בחוץ חלים כללים אחרים. ימי החנוכה מציגים עמדה הפוכה. מול הרוחות הנושבות בחוצות נצא החוצה ונדליק שם את האור. את החנוכייה יציב היהודי "על פתח ביתו מבחוץ" דווקא. הוא לא יסתפק בהדלקת הנרות מאחורי קירות הבית, אלא יעשה 'פרסומי ניסא' – פרסום חיצוני לנס החנוכה. המאבק הרעיוני שמאחורי נס חנוכה, בין האמונה היהודית ובין התרבות הכללית, אינו שייך להיסטוריה הרחוקה. זה בדיוק האתגר העומד לפנינו כאן ועכשיו. בימינו הננו עדים ל'פרסומי ניסא' בממדים שטרם נראו כמותם לאורך ההיסטוריה. בחוצות הערים הגדולות בעולם מוצבות חנוכיות ענק ומפרסמות את נס החנוכה. בבית הלבן ובשדרה החמישית בניו-יורק ולרגלי מגדל אייפל בפריז, בכיכר האדומה במוסקבה ובכיכר טרפלגר בלונדון, בחוצות רומא וברחובות בואנוס איירס. מיליוני יהודים רואים את נרות החנוכה מאירים את החשֵכה ומחממים את הלבבות. גם המוני לא-יהודים נחשפים לאור היהודי הנצחי, שראה ממלכות קמות ונופלות, תרבויות באות והולכות, ערכים משתנים ואופנות מתחלפות. האור היהודי נשאר טהור ומקורי, אינו מושפע משינויי הזמן, והוא עומד כמגדלור ומסמן את הנתיב הנכון. נרות החנוכה מעניקים לנו כוח להיות יהודים גאים ביהדותנו גם בהיותנו מיעוט וגם כשהרחוב נוהה אחרי תרבויות זרות. אנו נושאים בגאון את שלהבת האמונה היהודית, שלאורה חי העם היהודי לאורך אלפי שנים, מקיים חיי משפחה נאמנים ושומר על ייחודו. זה האור שיביא בסופו של דבר את העולם כולו אל הגאולה. אור – הקץ לחושך גם ילד קטן יכול להעלות אור. כדי להילחם צריך להיות גיבור-חיל, אבל להדליק אור - כל אחד יכול. מלאכת הפולמוס והוויכוח אינה נחלת כל אדם, אבל כל אחד ואחד מסוגל להאיר באור היהדות. חובתו של כל יהודי שזכה לאור התורה, לפתוח צוהר גם לרעהו. בידינו לסייע בביעור הבערות, אם נבאר מושגים יהודיים לסובבים אותנו, או נציע לפניהם רעיון מפרשת-השבוע וכדומה. כך מדליקים אור ומגרשים את החושך. ימי החנוכה הם סמל ומופת. כשם שבחנוכה אנו מעמידים חנוכיות "על פתח ביתו מבחוץ" ומאירים את העולם שמסביבנו באור התורה, כך צריך כל יהודי, בחיי היום-יום, להפיץ בסביבתו יותר אור, יותר שמחה, יותר אמונה ויותר תורה. וכשיהיה אור - ממילא לא יהיה חושך. מצוות הדלקת נר חנוכה נחוצה בעיקר בזמן שקיעת החמה, בזמן שהחושך מכסה ארץ והלב מתכווץ מרדידות וייאוש, עד שנדמה שאין חלילה כל קרן של תקווה וכלו כל הקיצין. דווקא אז מצווה להדליק נר חנוכה, להעלות אור, לגרש את הייאוש ולשאוב ביטחון ואמונה. כאשר מגיע קץ הזמן המיועד, אין הקב"ה מתמהמה אפילו לרגע מיותר אחד. כיוון שהסתיים הזמן שנגזר על יוסף לשבת בבית האסורים, הריצוהו במהירות מן הבור היישר אל בית המלך. יהיה גם כאשר תגיע עת הגאולה, היא לא תתמהמה רגע אחד מיותר. המשיח יופיע בפתאומיות ויריץ את ישראל מבור הגלות אל ארץ ישראל. לא לפחד מחושך במצוות הדלקת נרות-חנוכה טמונים כמה וכמה לקחים: מדליקים את הנרות "משתשקע החמה". דווקא כשחשוך מסביב, אז מדליקים את הנרות. יהודי אינו צריך להיבהל מהחשכה הרוחנית השוררת בעולם. אפילו מעט אור של תורה ומצוות דוחה הרבה חושך, על-אחת-כמה-וכמה הרבה אור. מניחים את הנרות "על פתח ביתו מבחוץ". אין להסתפק בכך שבתוך הבית יש אור וחמימות של יהדות. יש להשתדל להביא את האור והחום של התורה והמצוות גם אל ה'חוץ' - שגם ברחוב יורגש אור היהדות. המצווה בנרות-חנוכה היא "מוסיף והולך". אין להסתפק היום במה שנעשה אתמול. הפעילות בהפצת אור התורה צריכה להיות תמיד בתנועה של הוספה וגידול, ואז מובטחת ההצלחה. אותה הרגשה בבור ובכסא המלוכה לאחר שנמצא הגביע באמתחת בנימין נאמר: ויבא יהודה ואחיו ביתה יוסף והוא עודנו שם ויפלו לפניו ארצה (מד, יד), ורש"י מפרש: "עודנו שם - שהיה ממתין להם". בספר ישמח לב (להגרי"ז לובינסקי) מקשה שלכאורה מה זה משנה מה שהיה ממתין להם, ולכאורה "והוא עודנו שם" נראה כשפת יתר, דוודאי כיון שנפלו לפניו ארצה, היה עדיין שם? ומסביר שמרמז בזה על גודל מדריגותיו של יוסף הצדיק, שאף שבאו אחיו להשתחוות אליו, וראה בחוש איך שחלומותיו מתקיימים, בכל זאת לא זחה דעתו עליו כלל, ונשאר בשפלות רוחו כמו שהיה בעת שהשליכוהו הבורה, כי ידע שכל הגדולה הניתנת לו, מן השמים היא, לא עבור עצמו, אלא בכדי להציל את אחיו ובית אביו מחרפת רעב ולהחיות עם רב, וזה "והוא עודנו שם" באותה הבחינה שהיה שם בבור, היה בשעה שנתקיים בו "ויפלו לפניו ארצה". ויוסף הוא השליט על הארץ הוא המשביר לכל עם הארץ; ויבואו אחי יוסף וישתחוו לו אפים ארצה... ויזכור יוסף את החלומות אשר חלם להם(בראשית מב, ו-ט) עשרים שנה קודם לכן חלם יוסף שני חלומות שניבאו את אירועי אותו יום. בחלומו הראשון "והנה אנחנו מאלמים אלומים בתוך השדה, והנה קמה אלומתי וגם ניצבה; והנה תסובינה אלומותיכם ותשתחווין לאלומתי". בחלומו השני יוסף ראה "והנה השמש והירח ואחד עשר כוכבים משתחווים לי" (בראשית לז, ז-ט). אחיו של יוסף, שכבר קינאו בחיבתו המיוחדת שרחש לו אביהם, "ויוסיפו עוד שנוא אותו על חלומותיו ועל דבריו" (בראשית לז, ח). יעקב היה מודע לכך, אולם "היה ממתין ומצפה מתי יבוא" (פירוש רש"י לבראשית לז, יא), כלומר, זכר את הדבר וחיכה וציפה להתרחשותו. על מנת שהדבר אכן יתרחש היה על יעקב להתאבל על אבדן בנו האהוב במשך עשרים ושתיים שנים, יוסף היה צריך לעבור תקופה של מאסר ושל עבדות, ואחיו היו צריכים להתייסר בייסורי מצפון קשים בכל אותה עת. עשרים ושתיים שנים כואבות צריכות היו לחלוף כדי שבניו של יעקב ישתחוו בפני מושל מצרים, – שבעצם היה אותו בעל החלומות שמכרו לעבד. מדוע היה חשוב כל כך שהכניעה זו תתרחש בפניו? למה המתין יעקב וציפה להתגשמות חלומותיו של יוסף למרות היווכחותו בעוינות הנוראה שנוצרה בין בניו בגינם?