כך למדה רבקה לעוף לכולנו יש מגבלות. חלקנו "נתקעים", חשים בלתי-מסוגלים להתגבר על המכשולים שהחיים שמו בדרכנו. חלקנו משגשגים בזכות סביבה מאתגרת. המאבקים שלנו מעדנים את אופיינו והופכים אותנו לבני אדם גדולים אף יותר ממה שהיינו. ולפעמים, ללא קשר למה שאנו עושים בפועל, איננו מצליחים להתרומם מעל התנאים שנולדנו לתוכם. כשאנו לבדנו איננו יודעים כיצד לרתום את הכלים הנחוצים כדי להגיע לרמה הבאה של מסענו הרוחני. אדם במצב זה צריך להחליט: האם אני נשאר במקום שבו אני נמצא, בלתי מוגשם אולם יודע כי עשיתי כמיטב יכולתי, או שאני הולך לבקש עזרה? האם אני יוצר קשר עם אדם המסוגל לראות מעבר לשדה הראייה המוגבל שלי ומאפשר לו למשוך אותי למעלה ביחד אִתו? אף שאנו יודעים כי עלינו לשאוף ולהשתדל כל הזמן, הרי הפנייה לאדם אחר בבקשה לסייע לנו להגיע לפונטציאל הרוחני שלנו היא מעשה הדורש מידה גדולה של ענווה, במיוחד אם אותו אדם הוא בעלֵךְ. כזה היה המקרה של רבקה ויצחק בתחילת נישואיהם. שני המשפטים הראשונים של פרשת השבוע שלנו, תולדות, מספרים לנו על היחסים המשפחתיים של יצחק ורבקה (בראשית כה): פסוק יט: וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם; אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק. פסוק כ: וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה. כולנו מודעים לכך שאברהם היה צדיק גדול בדורותיו, אולם מי היו בתואל ולבן הארמיים? בפרשות השבוע של השבועות הבאים ניטיב יותר ויותר להכיר את לבן ואת מעשיו הרעים. המדרש מספר לנו סיפורים גם על מעשיו הרעים של בתואל. למרות הסביבה המשפחתית השלילית הזאת קראנו בשבוע שעבר על הדרך שבו רבקה השפיעה מחסדה ומטוב לבה על עבדו של אברהם, אליעזר, כשהשקתה את גמליו. רש"י מספר לנו שהסיבה היחידה לאזכור שושלת היוחסין של רבקה כאן היא כדי לשבחהּ: "להגיד שבחה, שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע, ולא למדה ממעשיהם". ברור כי היא התעלתה מעל התנאים שלתוכם נולדה! אולם מגבלותיה מתבררות במשפט הבא: פסוק כא: וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ". הייתכן, כדברי הפסוק, שרק יצחק התפלל למען יכולתם להביא ילד לעולם? האם יש ביכולתכם לדמיין אישה שנאבקת באי-פוריות שאינה שופכת את לבה בתפילותיה שלה? רש"י מבטיח לנו כי אין ספק שאף היא התפללה. רש"י ממחיש לנו, על פי התלמוד, כיצד הם עמדו איש-איש בפינתו/פינתה והתפללו לאלוקים שיברכם בילד. אולם אף שרבקה הייתה פעילה, ולמרות שהם פעלו יחד בתור זוג כדי להתגבר על קשייהם, עולָה מהטקסט השאלה: מדוע תפילתו של יצחק היא היחידה המוזכרת והיחידה הנענית בתשובה ברורה ומפורשת? הסברו של רש"י מעלה סדרת שאלות משלו. "אין דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע, לפיכך (נכתב ויעתר) לו, ולא (ויעתר) לה". האם רש"י מספר לנו שיש הבדל איכותי בתפילותיהם של רבקה ויצחק? למעשה אכן כך הדבר. רבקה חשבה שיש לה מגבלות. היא לא גדלה בביתם של אנשים יראי שמים. כיוון שנולדה עם איכויות פנימיות מסוימות היה עליה לעשות מאמץ מודע להיות טובה ולעשות את הדבר הנכון, מתוך מאבק תמידי בנורמות הסובבות אותה. יצחק היה מוקף בצדיקים מאז נוצר ברחם אמו. שום דבר לא עיכב אותו מלצמוח לגבהים רוחניים. הוא קיבל רק עידוד וצמיחה תמידיים. כיצד יכלה תפילתה של רבקה אפילו להתקרב למדרגת תפילתו של בעלה? למעשה, מה שהגביל את רבקה היה המחשבה שהייתה בלבה כאילו יש לה מגבלות. בעוד רבקה התפללה לאלוקים בשמה של שושלת היחסים המפוארת של בעלה, הנה יצחק התפלל בשם צמיחתה המופלאה של רבקה ובשם הפוטנציאל המתמיד שלה. הוא אמר לאלוקים – אנא, אלוקים, אשתי גדלה בבית של רשעים כבתואל ולבן, אך היא כה צדקת שלבטח היא ראויה להתברך בילד". התורה מספרת לנו שתפילתו של יצחק הייתה היחידה שהתקבלה – לא מפני שהוא היה מי שהיה, אלא מפני מי שרבקה הייתה. תפילתה של רבקה הייתה בלתי-אפקטיבית משום שהיא לא בטחה מספיק באיכויותיה שלה וביכולתה שלה להגיע לגדולות. היא לא יכלה להשיג את התפקיד הראוי לה עד שהייתה מסוגלת לראות את עצמה מבעד לעיניו של בעלה, כלומר, שהיא אישה בעלת יכולת פנימית להגיע לגבהים עצומים של הרוח, הן הודות לרקע שלה והן למרות הרקע הזה! בדיוק כפי שיצחק היה מסוגל להביט אל מעבר לרקע של רבקה ולראות את איכויותיה המדהימות שיהפכו אותה לשותפה האידאלית בכינון העם היהודי, כך הייתה רבקה מסוגלת לראות כיצד יצחק יעזור לה להגשים את מה שלא עלה בידה לעשות לבדה. הוא, על בסיס החינוך הטהור שזכה לקבל, יוכל לפתוח את תודעתה לגובהי הרוח שאליהם היא הייתה מסוגלת להגיע, אולם לגמרי לא הייתה מודעת להם בשל הרקע שממנו באה. הוא אף ידע שבגלל המקום שממנו היא באה והחינוך שקיבלה היא עברה דרך ארוכה מאוד של צמיחה רוחנית, הרבה יותר ממה שהוא עצמו היה עתיד לחוות אי-פעם. כעת, כשהיו להם רגשות הכבוד והענווה ההדדיים האלה, הם בורכו בילד. וכך אנו למדים שלעתים קרובות כדי לדעת מי אנחנו באמת ולמה אנו מסוגלים, עלינו לראות את עצמנו מבעד עיניו של אדם אחר. ובסופו של דבר, המגבלות האמתיות היחידות שלנו הן אלה שאנו מטילים על עצמנו. אהבת יצחק לעשו – לעורר רחמים על ישראל ויאהב יצחק את עשו וגו' מהראוי להבין הכיצד אהב יצחק את עשו וכמו זר נחשב שאהב את עשו הרשע. ונראה שלא נאמר ששנא את יעקב חלילה, אלא רק שאהב את עשו, וכוונתו באהבתו היתה לטובה, כי אפילו אם ח"ו ישראל אינם ראויים, בכל זאת, חלילה להעניש אותם ולכן השכיל יצחק לאהוב את עשו בכדי לעורר רחמים על כלל ישראל, שהרי, אם את עשו הרשע, שעשה כל התועבות, בכל זאת, אהב אותו בגלל מצוה אחת שעשה, כמו שנאמר שהביא ציד לפיו, מכל שכן שראוי לאהוב את בניו של יעקב שעל כל פנים, טובים הם בודאי יותר הרבה מעשו. ("דברי צדיקים", אושפזין) בך הדבר תלוי נאמר במדרש: "וייתן לך" – בזכותך ובך הדבר תלוי. שהרי נאמר – "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב", כלומר שפתיחת האוצר העליון, שהוא אוצרו הטוב, להשפיע רוב טוב לבני-ישראל תלויה באדם עצמו, בקיום התורה והמצוות. (ספר המאמרים תרפ"ט) עשר כנגד עשרה "וייתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש". בפסוק זה עשר מילים, כי יעקב נתברך בעשר ברכות, כנגד עשרת הדיברות שעתידים בני-ישראל לקבל. (בעל הטורים) גביר לאחיך "הֶוֵה גביר לאחיך" (בראשית כז,כט). גביר תהיה לאחיך, שיהיו יהודים נהנים מעושרך. לא כפי שנוהגים לצערנו עשירי ישראל מסויימים, התורמים את תרומותיהם הגדולות למטרות זרות ומתעלמים מאחיהם. (הדרש והעיון) עושר בהדרגה "וייתן לך – ייתן ויחזור וייתן" (רש"י). העושר הוא ניסיון גדול לאדם. ניסיון גדול יותר הוא בעושר שבא פתאום, והוא עלול לקלקל את האדם ולהשחיתו. על כך הייתה הברכה "וייתן ויחזור וייתן", שהשפע יבוא במנות, בהדרגה. (כתב סופר) כוח להתעלות "ייתן" – הקב"ה ייתן את ההשפעה עצמה בשלמותה, "ויחזור וייתן" – הוא ייתן גם את הכוח והיכולת שהמושפע ינצל את ההשפעה כדי להתעלות בכוח עצמו. (לקוטי שיחות) שמירה יתרה במוצאי שבת-קודש האדם נזקק לשמירה יתרה, כי בשעה שקדושת השבת מסתלקת מבני-ישראל ומתחילים ימות החול משתדלים הכוחות החיצונים לתפוס את מקום הקדושה. לכן תיקנו לומר פסוקי 'וייתן לך' במוצאי שבת-קודש, כי צריכים אז ברכה מיוחדת להתברך בברכות שמים מעל. (רבי מנחם-מנדל מקוצק) להחדיר אלוקות "וייתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש". יצחק בירך את יעקב שהאלוקות תהא שרויה בכל דבר, ברוחניות ובגשמיות. (רבי אברהם מסוכוצ'וב).

#_lt#div style="text-align#_sc# right;"#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt#כך למדה רבקה לעוף#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#לכולנו יש מגבלות. חלקנו "נתקעים", חשים בלתי-מסוגלים להתגבר על המכשולים שהחיים שמו בדרכנו. חלקנו משגשגים בזכות סביבה מאתגרת. המאבקים שלנו מעדנים את אופיינו והופכים אותנו לבני אדם גדולים אף יותר ממה שהיינו. ולפעמים, ללא קשר למה שאנו עושים בפועל, איננו מצליחים להתרומם מעל התנאים שנולדנו לתוכם. כשאנו לבדנו איננו יודעים כיצד לרתום את הכלים הנחוצים כדי להגיע לרמה הבאה של מסענו הרוחני.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#אדם במצב זה צריך להחליט#_sc# האם אני נשאר במקום שבו אני נמצא, בלתי מוגשם אולם יודע כי עשיתי כמיטב יכולתי, או שאני הולך לבקש עזרה? האם אני יוצר קשר עם אדם המסוגל לראות מעבר לשדה הראייה המוגבל שלי ומאפשר לו למשוך אותי למעלה ביחד אִתו? #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#אף שאנו יודעים כי עלינו לשאוף ולהשתדל כל הזמן, הרי הפנייה לאדם אחר בבקשה לסייע לנו להגיע לפונטציאל הרוחני שלנו היא מעשה הדורש מידה גדולה של ענווה, במיוחד אם אותו אדם הוא בעלֵךְ. כזה היה המקרה של רבקה ויצחק בתחילת נישואיהם.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#שני המשפטים הראשונים של פרשת השבוע שלנו, תולדות, מספרים לנו על היחסים המשפחתיים של יצחק ורבקה (בראשית כה)#_sc##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt#פסוק יט#_sc# וְאֵלֶּה תּוֹלְדֹת יִצְחָק בֶּן אַבְרָהָם; אַבְרָהָם הוֹלִיד אֶת יִצְחָק.#_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt#פסוק כ#_sc# וַיְהִי יִצְחָק בֶּן אַרְבָּעִים שָׁנָה בְּקַחְתּוֹ אֶת רִבְקָה בַּת בְּתוּאֵל הָאֲרַמִּי מִפַּדַּן אֲרָם אֲחוֹת לָבָן הָאֲרַמִּי לוֹ לְאִשָּׁה.#_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#כולנו מודעים לכך שאברהם היה צדיק גדול בדורותיו, אולם מי היו בתואל ולבן הארמיים? בפרשות השבוע של השבועות הבאים ניטיב יותר ויותר להכיר את לבן ואת מעשיו הרעים. המדרש מספר לנו סיפורים גם על מעשיו הרעים של בתואל. למרות הסביבה המשפחתית השלילית הזאת קראנו בשבוע שעבר על הדרך שבו רבקה השפיעה מחסדה ומטוב לבה על עבדו של אברהם, אליעזר, כשהשקתה את גמליו. רש"י מספר לנו שהסיבה היחידה לאזכור שושלת היוחסין של רבקה כאן היא כדי לשבחהּ#_sc# "להגיד שבחה, שהיתה בת רשע ואחות רשע ומקומה אנשי רשע, ולא למדה ממעשיהם". ברור כי היא התעלתה מעל התנאים שלתוכם נולדה!#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#אולם מגבלותיה מתבררות במשפט הבא#_sc# פסוק כא#_sc# וַיֶּעְתַּר יִצְחָק לַה' לְנֹכַח אִשְׁתּוֹ כִּי עֲקָרָה הִוא; וַיֵּעָתֶר לוֹ ה' וַתַּהַר רִבְקָה אִשְׁתּוֹ".#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הייתכן, כדברי הפסוק, שרק יצחק התפלל למען יכולתם להביא ילד לעולם? האם יש ביכולתכם לדמיין אישה שנאבקת באי-פוריות שאינה שופכת את לבה בתפילותיה שלה?#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# רש"י מבטיח לנו כי אין ספק שאף היא התפללה. רש"י ממחיש לנו, על פי התלמוד, כיצד הם עמדו איש-איש בפינתו/פינתה והתפללו לאלוקים שיברכם בילד. אולם אף שרבקה הייתה פעילה, ולמרות שהם פעלו יחד בתור זוג כדי להתגבר על קשייהם, עולָה מהטקסט השאלה#_sc# מדוע תפילתו של יצחק היא היחידה המוזכרת והיחידה הנענית בתשובה ברורה ומפורשת?#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הסברו של רש"י מעלה סדרת שאלות משלו. "אין דומה תפילת צדיק בן צדיק לתפילת צדיק בן רשע, לפיכך (נכתב ויעתר) לו, ולא (ויעתר) לה".#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#האם רש"י מספר לנו שיש הבדל איכותי בתפילותיהם של רבקה ויצחק? למעשה אכן כך הדבר. רבקה חשבה שיש לה מגבלות. היא לא גדלה בביתם של אנשים יראי שמים. כיוון שנולדה עם איכויות פנימיות מסוימות היה עליה לעשות מאמץ מודע להיות טובה ולעשות את הדבר הנכון, מתוך מאבק תמידי בנורמות הסובבות אותה. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#יצחק היה מוקף בצדיקים מאז נוצר ברחם אמו. שום דבר לא עיכב אותו מלצמוח לגבהים רוחניים. הוא קיבל רק עידוד וצמיחה תמידיים. כיצד יכלה תפילתה של רבקה אפילו להתקרב למדרגת תפילתו של בעלה?#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#למעשה, מה שהגביל את רבקה היה המחשבה שהייתה בלבה כאילו יש לה מגבלות. בעוד רבקה התפללה לאלוקים בשמה של שושלת היחסים המפוארת של בעלה, הנה יצחק התפלל בשם צמיחתה המופלאה של רבקה ובשם הפוטנציאל המתמיד שלה. הוא אמר לאלוקים – אנא, אלוקים, אשתי גדלה בבית של רשעים כבתואל ולבן, אך היא כה צדקת שלבטח היא ראויה להתברך בילד".#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#התורה מספרת לנו שתפילתו של יצחק הייתה היחידה שהתקבלה – לא מפני שהוא היה מי שהיה, אלא מפני מי שרבקה הייתה. תפילתה של רבקה הייתה בלתי-אפקטיבית משום שהיא לא בטחה מספיק באיכויותיה שלה וביכולתה שלה להגיע לגדולות.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# היא לא יכלה להשיג את התפקיד הראוי לה עד שהייתה מסוגלת לראות את עצמה מבעד לעיניו של בעלה, כלומר, שהיא אישה בעלת יכולת פנימית להגיע לגבהים עצומים של הרוח, הן הודות לרקע שלה והן למרות הרקע הזה!#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#בדיוק כפי שיצחק היה מסוגל להביט אל מעבר לרקע של רבקה ולראות את איכויותיה המדהימות שיהפכו אותה לשותפה האידאלית בכינון העם היהודי, כך הייתה רבקה מסוגלת לראות כיצד יצחק יעזור לה להגשים את מה שלא עלה בידה לעשות לבדה. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הוא, על בסיס החינוך הטהור שזכה לקבל, יוכל לפתוח את תודעתה לגובהי הרוח שאליהם היא הייתה מסוגלת להגיע, אולם לגמרי לא הייתה מודעת להם בשל הרקע שממנו באה. הוא אף ידע שבגלל המקום שממנו היא באה והחינוך שקיבלה היא עברה דרך ארוכה מאוד של צמיחה רוחנית, הרבה יותר ממה שהוא עצמו היה עתיד לחוות אי-פעם. כעת, כשהיו להם רגשות הכבוד והענווה ההדדיים האלה, הם בורכו בילד.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#וכך אנו למדים שלעתים קרובות כדי לדעת מי אנחנו באמת ולמה אנו מסוגלים, עלינו לראות את עצמנו מבעד עיניו של אדם אחר. ובסופו של דבר, המגבלות האמתיות היחידות שלנו הן אלה שאנו מטילים על עצמנו.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#אהבת יצחק לעשו – לעורר רחמים על ישראל#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#ויאהב יצחק את עשו וגו'#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# מהראוי להבין הכיצד אהב יצחק את עשו וכמו זר נחשב שאהב את עשו הרשע. ונראה שלא נאמר ששנא את יעקב חלילה, אלא רק שאהב את עשו, וכוונתו באהבתו היתה לטובה, כי אפילו אם ח"ו ישראל אינם ראויים, בכל זאת, חלילה להעניש אותם ולכן השכיל יצחק לאהוב את עשו בכדי לעורר רחמים על כלל ישראל, שהרי, אם את עשו הרשע, שעשה כל התועבות, בכל זאת, אהב אותו בגלל מצוה אחת שעשה, כמו שנאמר שהביא ציד לפיו, מכל שכן שראוי לאהוב את בניו של יעקב שעל כל פנים, טובים הם בודאי יותר הרבה מעשו. ("דברי צדיקים", אושפזין)#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#בך הדבר תלוי#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#נאמר במדרש#_sc# "וייתן לך" – בזכותך ובך הדבר תלוי. שהרי נאמר – "יפתח ה' לך את אוצרו הטוב", כלומר שפתיחת האוצר העליון, שהוא אוצרו הטוב, להשפיע רוב טוב לבני-ישראל תלויה באדם עצמו, בקיום התורה והמצוות. (ספר המאמרים תרפ"ט)#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#עשר כנגד עשרה#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#"וייתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש". בפסוק זה עשר מילים, כי יעקב נתברך בעשר ברכות, כנגד עשרת הדיברות שעתידים בני-ישראל לקבל. (בעל הטורים)#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#גביר לאחיך#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#"הֶוֵה גביר לאחיך" (בראשית כז,כט). גביר תהיה לאחיך, שיהיו יהודים נהנים מעושרך. לא כפי שנוהגים לצערנו עשירי ישראל מסויימים, התורמים את תרומותיהם הגדולות למטרות זרות ומתעלמים מאחיהם. (הדרש והעיון)#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#עושר בהדרגה#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#"וייתן לך – ייתן ויחזור וייתן" (רש"י). העושר הוא ניסיון גדול לאדם. ניסיון גדול יותר הוא בעושר שבא פתאום, והוא עלול לקלקל את האדם ולהשחיתו. על כך הייתה הברכה "וייתן ויחזור וייתן", שהשפע יבוא במנות, בהדרגה. (כתב סופר)#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#כוח להתעלות#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#"ייתן" – הקב"ה ייתן את ההשפעה עצמה בשלמותה, "ויחזור וייתן" – הוא ייתן גם את הכוח והיכולת שהמושפע ינצל את ההשפעה כדי להתעלות בכוח עצמו. (לקוטי שיחות)#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#שמירה יתרה#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#במוצאי שבת-קודש האדם נזקק לשמירה יתרה, כי בשעה שקדושת השבת מסתלקת מבני-ישראל ומתחילים ימות החול משתדלים הכוחות החיצונים לתפוס את מקום הקדושה. לכן תיקנו לומר פסוקי 'וייתן לך' במוצאי שבת-קודש, כי צריכים אז ברכה מיוחדת להתברך בברכות שמים מעל. (רבי מנחם-מנדל מקוצק)#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#להחדיר אלוקות#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#"וייתן לך האלוקים מטל השמים ומשמני הארץ ורוב דגן ותירוש". יצחק בירך את יעקב שהאלוקות תהא שרויה בכל דבר, ברוחניות ובגשמיות. (רבי אברהם מסוכוצ'וב)#_lt#strong#_gt#.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#br#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#/div#_gt#