יום א', כא’ באייר תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 19
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 833
רב יד שרה הרב יעקב וינר - דברים לחג הפורים

מהות הפורים - אחדות ישראל מלחמת עמלק הראשונה עם ישראל אמרו חז"ל (הגדה של פסח): "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם". ואמנם המלחמה הראשונה שנחלמו בה האומות עם ישראל, מתוארת בתורה בפרשת בשלח (שמות יז, ח): "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". אומת עמלק אשר יצאה מעשיו הרשע הייתה הראשונה שהעזה להילחם עם ישראל במדבר, אף ששמעו על הניסים והנפלאות שעשה הקב"ה עם אבותינו בארץ מצרים ובקריעת ים סוף, כנאמר בשירת "אז ישיר" (שמות טו, יד-טז): "שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת. אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען" וגו'. חוצפה זו באה להם בעקבות שנאתם הגדולה לישראל, כמאמר רבותינו במדרש (ספרי בהעלותך, סט): "בידוע שעשו שונא ליעקב". השנאה גרמה לירידת מפלס הפחד מבני ישראל. אכן, בנוסף לעצם החוצפה במלחמתם עם ישראל, הם גרמו בכך להפסקת הפחד של שאר האומות מישראל. רש"י הקדוש (שמות שם) המשיל את מעשיו של עמלק לאמבטיה רותחת שהבריות נרתעים מלהיכנס אליה עד שבא איש אחד וקפץ לתוכה וכאשר ראו כולם שלא ניזוק הבינו שהיא אינה רותחת כל כך נכנסו גם הם לתוכה, כמו כן היה המצב קודם מלחמת עמלק, שכל האומות נרתעו מלהילחם עם ישראל אבל לאחר שהעמלקים העזו להילחם עמם הבינו האומות שניתן להילחם עם ישראל ופחדם התפוגג. מלחמת עמלק גרמה לאחדות ישראל והנה, לאחר ניצחונם של ישראל על העמלקים, נאמר בפרשת יתרו (יט, ב): "ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחן שם ישראל נגד ההר", כלומר, בני ישראל התקדמו במדבר עד שהגיעו להר סיני. רש"י בפירושו (שם) כתב: "ויסעו מרפידים - למה הוצרך לחזור ולפרש מהיכן נסעו, והלא כבר כתב שברפידים היו חונים, בידוע שמשם נסעו, אלא להקיש נסיעתן מרפידים לביאתן למדבר סיני, מה ביאתן למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתן מרפידים בתשובה. ויחן שם ישראל [בלשון יחיד] - כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומת ובמחלוקת". נסיעה זו של בני ישראל מרפידים הייתה הנסיעה הראשונה לאחר מלחמת עמלק, ויוצא אפוא שאותה מלחמה היא שגרמה לעם ישראל לשוב בתשובה ולהתחזק באחדות ובאהבת רֵעִים. הדברים רמוזים גם בדברי המדרש תנחומא (כי תצא, ט), שלאחר דיני מריבה שבין אדם לחברו (דברים כה, יא) נאמרה פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים" (שם פסוק יז), להורות שהשנאה והמחלוקת מחלישים את כוחם של ישראל ומגבירים את כוח עמלק. אחדות ישראל בעקבות גזירותיו של המן על כוחה של האחדות והשלום בישראל אנו למדים גם מנס הפורים. בתחילה בא המן האגגי למלך אחשוורוש ואמר לו (אסתר ג, ח): "ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם". המן מדגיש בדבריו שעם ישראל אינו מאוחד ומלוכד אלא מפוזר ומפורד, הוא הדגיש זאת כדי לבאר מדוע אין למלך סיבה להירתע מלכלות אותם, שכאשר ישראל אינם באחדות אין בכוחם לנצח את אומת עמלק שהמן היה מצאצאיהם. והנה, בעקבות אותה גזירה גזרו היהודים צום ומספד, כנזכר במגילת אסתר (ד, ג) "ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים". ועל תקנת ימי הפורים לאחר הניצחון על המן הרשע, נאמר (שם ט, כג) "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם וגו'. קיימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה", נאמר בלשון יחיד כדי להודיע שעם ישראל התאחד בעקבות הצרה ואחדות זו היא שגרמה לניצחונם. מצוות חג הפורים עבור הגברת השלום והאחדות ונראה, שמשום כך תיקנו מרדכי ואסתר לחגוג את חג הפורים בכל שנה על ידי קיום ארבע מצוות שבין אדם לחברו: א) משלוח מנות איש לרעהו. ב) מתנות לאביונים. ג) סעודה של שמחה ורעות. ד) מקרא מגילה. כל המצוות הללו גורמות להרבות האחדות והשלום בישראל, ומאחר שנס הפורים התרחש בעקבות ההתחזקות באחדות, עלינו לקיים בכל שנה בימי הפורים מצוות אלו המזכירות לנו שעיקר חוסנו של האומה היהודית באחדותו! * יהי רצון, שנצליח בשנה זו להפנים בלבנו את הערך הנעלה של אהבת הזולת, ומלבד שנקיים בכך מצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח), בנוסף נזכה על ידי כך לקירוב הגאולה השלמה, גאולת עולמים, במהרה בימינו אמן!