יום ה', טז’ באדר א' תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
יומנו של מתנדב (2): מהמצאותיו של ד"ר לוי
בבית יד שרה במודיעין קוראים לו ד"ר לוי, רופא למחלות פנימיות של כיסאות גלגלים * אך המתנדב היקר הוא גם ממציא סדרתי והשבוע: א. מכשיר המקל על הורדת גלגלים מן הכיסא * ב. מתלים נוחים לכל חלוקי המתנדבים כשעל כל חלוק שמו של המתנדב וכ-ו-ל-ם מתייצבים בסדר מופתי על המתלה על פי סידור המשמרות והימים * עוד על צוות מודיעין - הקישו כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
מבקרים מרכיבים הליכונים -1998
מבקרי יד שרה לאורך השנים הוזמנו לקחת חלק פעיל בחוויית הושטת סיוע פעיל לאחר מתוך איכפתיות לגורלו - מסורת מגובשת שבאה לידי ביטוי מלא בהקמת מרכז המבקרים המרגש - מרכז חוויית הנתינה * לארכיון הסרוק שלנו המביא רגעים של נתינה בשפת עדשת המצלמה - הקישו כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
תמרור אדום
כל הסיבות שבעולם להעצמת התכנית פורצת הדרך של יד שרה לאישפוז בית הנעה אל השלב המתקדם שלה – רפואה מרחוק * פרופ' מיכאל שכטר, קרדיולוג בכיר, בית החולים שיבא, תמונת מצב על הצפיפות והעומס על מערכת הבריאות 2019 * ראו באתר "גלובס" * בצילום: התקשורת מתעדת מערך כלי ריפוי ושיקום כולל מיטת בית חולים שצוותי יד שרה מביאים כל הדרך לבית החולה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 0
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום של המתנדב אלי כהן: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: -1   צפיות: -1
רב יד שרה הרב יעקב וינר - דברים לחג הפורים

מהות הפורים - אחדות ישראל מלחמת עמלק הראשונה עם ישראל אמרו חז"ל (הגדה של פסח): "בכל דור ודור עומדים עלינו לכלותינו והקב"ה מצילנו מידם". ואמנם המלחמה הראשונה שנחלמו בה האומות עם ישראל, מתוארת בתורה בפרשת בשלח (שמות יז, ח): "ויבא עמלק וילחם עם ישראל ברפידים". אומת עמלק אשר יצאה מעשיו הרשע הייתה הראשונה שהעזה להילחם עם ישראל במדבר, אף ששמעו על הניסים והנפלאות שעשה הקב"ה עם אבותינו בארץ מצרים ובקריעת ים סוף, כנאמר בשירת "אז ישיר" (שמות טו, יד-טז): "שמעו עמים ירגזון חיל אחז ישבי פלשת. אז נבהלו אלופי אדום אילי מואב יאחזמו רעד נמגו כל ישבי כנען" וגו'. חוצפה זו באה להם בעקבות שנאתם הגדולה לישראל, כמאמר רבותינו במדרש (ספרי בהעלותך, סט): "בידוע שעשו שונא ליעקב". השנאה גרמה לירידת מפלס הפחד מבני ישראל. אכן, בנוסף לעצם החוצפה במלחמתם עם ישראל, הם גרמו בכך להפסקת הפחד של שאר האומות מישראל. רש"י הקדוש (שמות שם) המשיל את מעשיו של עמלק לאמבטיה רותחת שהבריות נרתעים מלהיכנס אליה עד שבא איש אחד וקפץ לתוכה וכאשר ראו כולם שלא ניזוק הבינו שהיא אינה רותחת כל כך נכנסו גם הם לתוכה, כמו כן היה המצב קודם מלחמת עמלק, שכל האומות נרתעו מלהילחם עם ישראל אבל לאחר שהעמלקים העזו להילחם עמם הבינו האומות שניתן להילחם עם ישראל ופחדם התפוגג. מלחמת עמלק גרמה לאחדות ישראל והנה, לאחר ניצחונם של ישראל על העמלקים, נאמר בפרשת יתרו (יט, ב): "ויסעו מרפידים ויבואו מדבר סיני ויחן שם ישראל נגד ההר", כלומר, בני ישראל התקדמו במדבר עד שהגיעו להר סיני. רש"י בפירושו (שם) כתב: "ויסעו מרפידים - למה הוצרך לחזור ולפרש מהיכן נסעו, והלא כבר כתב שברפידים היו חונים, בידוע שמשם נסעו, אלא להקיש נסיעתן מרפידים לביאתן למדבר סיני, מה ביאתן למדבר סיני בתשובה, אף נסיעתן מרפידים בתשובה. ויחן שם ישראל [בלשון יחיד] - כאיש אחד בלב אחד, אבל שאר כל החניות בתרעומת ובמחלוקת". נסיעה זו של בני ישראל מרפידים הייתה הנסיעה הראשונה לאחר מלחמת עמלק, ויוצא אפוא שאותה מלחמה היא שגרמה לעם ישראל לשוב בתשובה ולהתחזק באחדות ובאהבת רֵעִים. הדברים רמוזים גם בדברי המדרש תנחומא (כי תצא, ט), שלאחר דיני מריבה שבין אדם לחברו (דברים כה, יא) נאמרה פרשת "זכור את אשר עשה לך עמלק בדרך בצאתכם ממצרים" (שם פסוק יז), להורות שהשנאה והמחלוקת מחלישים את כוחם של ישראל ומגבירים את כוח עמלק. אחדות ישראל בעקבות גזירותיו של המן על כוחה של האחדות והשלום בישראל אנו למדים גם מנס הפורים. בתחילה בא המן האגגי למלך אחשוורוש ואמר לו (אסתר ג, ח): "ישנו עם אחד מפזר ומפרד בין העמים בכל מדינות מלכותך ודתיהם שנות מכל עם ואת דתי המלך אינם עשים ולמלך אין שוה להניחם". המן מדגיש בדבריו שעם ישראל אינו מאוחד ומלוכד אלא מפוזר ומפורד, הוא הדגיש זאת כדי לבאר מדוע אין למלך סיבה להירתע מלכלות אותם, שכאשר ישראל אינם באחדות אין בכוחם לנצח את אומת עמלק שהמן היה מצאצאיהם. והנה, בעקבות אותה גזירה גזרו היהודים צום ומספד, כנזכר במגילת אסתר (ד, ג) "ובכל מדינה ומדינה מקום אשר דבר המלך ודתו מגיע אבל גדול ליהודים וצום ובכי ומספד שק ואפר יצע לרבים". ועל תקנת ימי הפורים לאחר הניצחון על המן הרשע, נאמר (שם ט, כג) "וקבל היהודים את אשר החלו לעשות ואת אשר כתב מרדכי אליהם וגו'. קיימו וקבל היהודים עליהם ועל זרעם ועל כל הנלווים עליהם ולא יעבור להיות עשים את שני הימים האלה ככתבם וכזמנם בכל שנה ושנה", נאמר בלשון יחיד כדי להודיע שעם ישראל התאחד בעקבות הצרה ואחדות זו היא שגרמה לניצחונם. מצוות חג הפורים עבור הגברת השלום והאחדות ונראה, שמשום כך תיקנו מרדכי ואסתר לחגוג את חג הפורים בכל שנה על ידי קיום ארבע מצוות שבין אדם לחברו: א) משלוח מנות איש לרעהו. ב) מתנות לאביונים. ג) סעודה של שמחה ורעות. ד) מקרא מגילה. כל המצוות הללו גורמות להרבות האחדות והשלום בישראל, ומאחר שנס הפורים התרחש בעקבות ההתחזקות באחדות, עלינו לקיים בכל שנה בימי הפורים מצוות אלו המזכירות לנו שעיקר חוסנו של האומה היהודית באחדותו! * יהי רצון, שנצליח בשנה זו להפנים בלבנו את הערך הנעלה של אהבת הזולת, ומלבד שנקיים בכך מצות עשה של "ואהבת לרעך כמוך" (ויקרא יט, יח), בנוסף נזכה על ידי כך לקירוב הגאולה השלמה, גאולת עולמים, במהרה בימינו אמן!