יום א', ה’ בסיון תשפ”א
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 33
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 19
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 875
יעקב סוראני מביא מן המקורות

אילו נפסיק לחיות לפי האחר, חיינו יהיו מאושרים יותר "איזה מטבח חדש ציפי קנתה. המלה האחרונה!" "ראית את המכונית החדשה של שגב? עמוסה בכל הגדג'טים החדשניים!" שיחה נפוצה, דיבורים יומיומיים רגילים. מספרים על סוכן מכירות אחד ששבר את כל שיאי המכירות בחברה בה הוא עובד. כשנשאל על סוד הצלחתו, הוא הסביר שהדבר הראשון שהוא אמר כשמישהו פתח בפניו את הדלת הוא "ראית מה יש לשכנה שלך, הגברת כהן?" והמשפט הזה מעולם לא איכזב. אבל זו לא הייתה האתיקה היהודית מעולם. אותנו לימדו אחרת, ומערכת הערכים העתיקה שלנו רלוונטית כיום כמו בזמנים עברו. פרטיות, צניעות ודיסקרטיות הן כולן תכונות שבני עמנו טיפחו מאז שהפכנו לעם. "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו" (במדבר כד, 2). מה היה מיוחד כל כך במשכנות בני ישראל? רש"י מציע פרשנות אחת לפסוק זה, והיא שפתחי אוהליהם של בני ישראל במדבר סודרו באופן כזה שהם לא היו אחד מול השני. באופן זה לא יכלו האנשים לראות מה נעשה באוהלי שכניהם, ופרטיותם נשמרה. למעשה, זהו אחד ההסברים לדברי השבח המפורסמים שאמר בלעם ליהודים, "מה טובו אוהליך יעקב". הנביא הגוי שיבח את כישרונם של היהודים בתכנון ערים, שכן הם הקפידו לשמור על צניעותם ועל פרטיות המרחב האישי שבה חיה משפחתם מכל מיני מציצנים וחטטנים, הידועים גם בכינוייהם "ינטות" ו"נודניקים". פרשנות אפשרית אחרת ל"לא להציץ לאוהל שכנך" עשויה להיות כדלקמן: אל תביט לתוך אוהל שכנך כדי לעזור לעצמך להחליט מה עליך לעשות. החלטותיך בחייך לא צריכות להתבסס על מה אנשים אחרים עושים או לא עושים, ובוודאי שלא על מה שיש או אין לשכנים שלך. עובדים סוציאליים כיום יעידו בכאב כי משפחות מתפרקות לעתים קרובות בגלל קשיים כלכליים ובגלל הלחצים שאלה מביאים לתוך חיי הנישואין. אלא שרבים מן הלחצים הללו נגרמים על ידי בני הזוג עצמם. לקוחותיהם מתוודים כי הם לא באמת היו זקוקים למטבח החדש או למכונית החדשה, אלא שכאשר חבריהם עלו מדרגה הם חשו לחץ להשתוות אליהם כדי לשמור על מעמדם החברתי. בין שזה מטבח, מכונית, חופשה או הצעקה האחרונה בשטח הטכנולוגיה הדיגיטאלית, הרי אם אנו מרשים שישפטו אותנו לפי הקריטריונים של אחרים, אנו חושפים את עצמנו להמון לחץ לא הכרחי. אפילו שמחה – כמו נישואין או בר מצווה – יכולה להכניס אותנו לאווירה של "להתחרות בשכנים", החל בהזמנה המסוגננת בעלת שבעת העמודים שצריכה להישלח במסירה אישית לכל אורח ואורח, וכלה בערב הריקודים היוקרתי הכולל ארוחת ערב מקושטת בפסלי כבד קצוץ. למה? הכל כי אנו עסוקים בלהסתכל מאחורי כתפינו או בלהציץ לחצרם של שכנינו. עיקרון זה חל גם לגבי צדקה. בית הכנסת או מוסד צדקה כלשהו מבקש את תרומתנו, ואיך אנו נענים לבקשה? "טוב, אם מר כך-וכך שהוא מולטי-מיליונר תרם רק 10,000$ אז כל מה שאני צריך לתת זה 10$!" – מה זה משנה מה מישהו אחר נתן או לא נתן? עליכם לתת את מה שאתם מסוגלים לתת, בלי כל קשר למה נתנו אחרים. כמה טינה, מרירות ואכזבה יכולנו למנוע אילולא היינו מנסים להתאים את עצמנו לסטנדרטים של אנשים אחרים! היינו הרבה יותר מאושרים אילו היינו מתבוננים בעצמנו בלבד ומשיגים את שביכולתנו להשיג בלי להשוות את עצמנו לאחרים. אם ברצונכם ליהנות מברכות "מה טובו אוהליך" או אפילו רק מניהול טוב של משק הבית, השאירו את עיניכם ואת אפכם בתוך אוהלכם שלכם, ואז גם אתם תהיו שבעי רצון ונחת. ראייה כוללת בלעם הרשע מתבונן בעם ישראל בעל כורחו במבט מקיף וגדול מראשית האומה – מהאבות והאמהות שהם השורשים של עמנו "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו" (במדבר כג ט). "אני מסתכל בראשיתם ובתחילת שורשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וכגבעות הללו, על ידי אבות ואמהות" (רש"י שם) – ועד אחרית הימים. בלעם לא נתפס אל העכשויות המסובכת והקשה ככתוב "אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב" (במדבר כד יז), ומתוך מבט גדול ומקיף מראשית ועד אחרית הוא מנבא על ניצחונם של ישראל באחרית הימים באומרו "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת" (במדבר שם). אם בלעם הרשע ראה את עם ישראל מראשית ועד אחרית בפרספקטיבה של אלפי שנים, ומתוך כך ניבא את מעלתו, ייעודו ונצחיותו של עם ישראל, אנו עם ישראל על אחת כמה וכמה, צריכים ללמוד ולהבין ולהכיר את עמנו – מה הם השורשים מהם צמחנו, מי הם האבות, האמהות, מעלתם, ייחודם וייעודם. הרי מה שיש בהם יש בנו כי מעשה אבות סימן לבנים. עלינו להתבונן ולהכיר לא רק את העבר המפואר והנפלא של עמנו אלא גם להישיר מבט אל העתיד המופלא והנהדר המובטח לנו כפי שנאמר על ידי נביאינו וחכמינו לאורך כל הדורות. רק במבט מקיף המחבר את העבר עם העתיד נוכל להתמודד עם קשיי וסיבוכי ההווה מתוך אמונה וביטחון בנצח ישראל , בתחיית עם ישראל בדורנו שהיא תהליך בלתי הפיך, ונדע בוודאות שכל הקשיים והסיבוכים העכשוויים הם רק הכנה לשלב הבא של גאולתנו, שבו עם ישראל ואומות העולם יכירו וידעו שברכת בלעם הרשע, שאנו אומרים בכניסתנו לבתי הכנסת בבוקר "מה טובו אהליך יעקב משכונתיך ישראל", אכן הולכת ומתממשת לנגד עינינו בארצנו. יותר ויותר נכיר שישראל עם הנצח, עם עולם אשר ה' יתברך יצר אותו להיטיב ולהאיר לעולם ככתוב "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו – קם לתחיה בארצו. וכל יושבי תבל יכירו "שלא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, וד' אלקיו עמו ותרועת מלך בו... הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" (במדבר כג) לא תאור את העם כי ברוך הוא (כב, יב). ראו המעשה שהיה כאן, הנה נתחברו שני רשעים ביחד להרע לאומה הישראלית עם קדוש, ואף אחד לא ידע מזה, ואפילו משה רבינו ע"ה לא ידע מזה, ואך הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו ואהבתו לעם קדושו הציל אותם, והפך הקללה לברכה. בארת המים – רימנוב המקלל בעד חברו - "לכה נא ארה-לי את העם הזה" ה"חפץ חיים" היה אומר: מה בין אדם מישראל לבין גוי רשע?. אדם מישראל כשהוא בצרה, מתפלל לה' ומבקש ברכה מצדיק. לא כן בלק, שבהיותו בצרה, הלך אל בלעם לא לדרוש ברכה לעצמו, אלא לבקש קללה לזולתו.