אילו נפסיק לחיות לפי האחר, חיינו יהיו מאושרים יותר "איזה מטבח חדש ציפי קנתה. המלה האחרונה!" "ראית את המכונית החדשה של שגב? עמוסה בכל הגדג'טים החדשניים!" שיחה נפוצה, דיבורים יומיומיים רגילים. מספרים על סוכן מכירות אחד ששבר את כל שיאי המכירות בחברה בה הוא עובד. כשנשאל על סוד הצלחתו, הוא הסביר שהדבר הראשון שהוא אמר כשמישהו פתח בפניו את הדלת הוא "ראית מה יש לשכנה שלך, הגברת כהן?" והמשפט הזה מעולם לא איכזב. אבל זו לא הייתה האתיקה היהודית מעולם. אותנו לימדו אחרת, ומערכת הערכים העתיקה שלנו רלוונטית כיום כמו בזמנים עברו. פרטיות, צניעות ודיסקרטיות הן כולן תכונות שבני עמנו טיפחו מאז שהפכנו לעם. "וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו" (במדבר כד, 2). מה היה מיוחד כל כך במשכנות בני ישראל? רש"י מציע פרשנות אחת לפסוק זה, והיא שפתחי אוהליהם של בני ישראל במדבר סודרו באופן כזה שהם לא היו אחד מול השני. באופן זה לא יכלו האנשים לראות מה נעשה באוהלי שכניהם, ופרטיותם נשמרה. למעשה, זהו אחד ההסברים לדברי השבח המפורסמים שאמר בלעם ליהודים, "מה טובו אוהליך יעקב". הנביא הגוי שיבח את כישרונם של היהודים בתכנון ערים, שכן הם הקפידו לשמור על צניעותם ועל פרטיות המרחב האישי שבה חיה משפחתם מכל מיני מציצנים וחטטנים, הידועים גם בכינוייהם "ינטות" ו"נודניקים". פרשנות אפשרית אחרת ל"לא להציץ לאוהל שכנך" עשויה להיות כדלקמן: אל תביט לתוך אוהל שכנך כדי לעזור לעצמך להחליט מה עליך לעשות. החלטותיך בחייך לא צריכות להתבסס על מה אנשים אחרים עושים או לא עושים, ובוודאי שלא על מה שיש או אין לשכנים שלך. עובדים סוציאליים כיום יעידו בכאב כי משפחות מתפרקות לעתים קרובות בגלל קשיים כלכליים ובגלל הלחצים שאלה מביאים לתוך חיי הנישואין. אלא שרבים מן הלחצים הללו נגרמים על ידי בני הזוג עצמם. לקוחותיהם מתוודים כי הם לא באמת היו זקוקים למטבח החדש או למכונית החדשה, אלא שכאשר חבריהם עלו מדרגה הם חשו לחץ להשתוות אליהם כדי לשמור על מעמדם החברתי. בין שזה מטבח, מכונית, חופשה או הצעקה האחרונה בשטח הטכנולוגיה הדיגיטאלית, הרי אם אנו מרשים שישפטו אותנו לפי הקריטריונים של אחרים, אנו חושפים את עצמנו להמון לחץ לא הכרחי. אפילו שמחה – כמו נישואין או בר מצווה – יכולה להכניס אותנו לאווירה של "להתחרות בשכנים", החל בהזמנה המסוגננת בעלת שבעת העמודים שצריכה להישלח במסירה אישית לכל אורח ואורח, וכלה בערב הריקודים היוקרתי הכולל ארוחת ערב מקושטת בפסלי כבד קצוץ. למה? הכל כי אנו עסוקים בלהסתכל מאחורי כתפינו או בלהציץ לחצרם של שכנינו. עיקרון זה חל גם לגבי צדקה. בית הכנסת או מוסד צדקה כלשהו מבקש את תרומתנו, ואיך אנו נענים לבקשה? "טוב, אם מר כך-וכך שהוא מולטי-מיליונר תרם רק 10,000$ אז כל מה שאני צריך לתת זה 10$!" – מה זה משנה מה מישהו אחר נתן או לא נתן? עליכם לתת את מה שאתם מסוגלים לתת, בלי כל קשר למה נתנו אחרים. כמה טינה, מרירות ואכזבה יכולנו למנוע אילולא היינו מנסים להתאים את עצמנו לסטנדרטים של אנשים אחרים! היינו הרבה יותר מאושרים אילו היינו מתבוננים בעצמנו בלבד ומשיגים את שביכולתנו להשיג בלי להשוות את עצמנו לאחרים. אם ברצונכם ליהנות מברכות "מה טובו אוהליך" או אפילו רק מניהול טוב של משק הבית, השאירו את עיניכם ואת אפכם בתוך אוהלכם שלכם, ואז גם אתם תהיו שבעי רצון ונחת. ראייה כוללת בלעם הרשע מתבונן בעם ישראל בעל כורחו במבט מקיף וגדול מראשית האומה – מהאבות והאמהות שהם השורשים של עמנו "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו" (במדבר כג ט). "אני מסתכל בראשיתם ובתחילת שורשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וכגבעות הללו, על ידי אבות ואמהות" (רש"י שם) – ועד אחרית הימים. בלעם לא נתפס אל העכשויות המסובכת והקשה ככתוב "אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב" (במדבר כד יז), ומתוך מבט גדול ומקיף מראשית ועד אחרית הוא מנבא על ניצחונם של ישראל באחרית הימים באומרו "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת" (במדבר שם). אם בלעם הרשע ראה את עם ישראל מראשית ועד אחרית בפרספקטיבה של אלפי שנים, ומתוך כך ניבא את מעלתו, ייעודו ונצחיותו של עם ישראל, אנו עם ישראל על אחת כמה וכמה, צריכים ללמוד ולהבין ולהכיר את עמנו – מה הם השורשים מהם צמחנו, מי הם האבות, האמהות, מעלתם, ייחודם וייעודם. הרי מה שיש בהם יש בנו כי מעשה אבות סימן לבנים. עלינו להתבונן ולהכיר לא רק את העבר המפואר והנפלא של עמנו אלא גם להישיר מבט אל העתיד המופלא והנהדר המובטח לנו כפי שנאמר על ידי נביאינו וחכמינו לאורך כל הדורות. רק במבט מקיף המחבר את העבר עם העתיד נוכל להתמודד עם קשיי וסיבוכי ההווה מתוך אמונה וביטחון בנצח ישראל , בתחיית עם ישראל בדורנו שהיא תהליך בלתי הפיך, ונדע בוודאות שכל הקשיים והסיבוכים העכשוויים הם רק הכנה לשלב הבא של גאולתנו, שבו עם ישראל ואומות העולם יכירו וידעו שברכת בלעם הרשע, שאנו אומרים בכניסתנו לבתי הכנסת בבוקר "מה טובו אהליך יעקב משכונתיך ישראל", אכן הולכת ומתממשת לנגד עינינו בארצנו. יותר ויותר נכיר שישראל עם הנצח, עם עולם אשר ה' יתברך יצר אותו להיטיב ולהאיר לעולם ככתוב "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו – קם לתחיה בארצו. וכל יושבי תבל יכירו "שלא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, וד' אלקיו עמו ותרועת מלך בו... הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" (במדבר כג) לא תאור את העם כי ברוך הוא (כב, יב). ראו המעשה שהיה כאן, הנה נתחברו שני רשעים ביחד להרע לאומה הישראלית עם קדוש, ואף אחד לא ידע מזה, ואפילו משה רבינו ע"ה לא ידע מזה, ואך הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו ואהבתו לעם קדושו הציל אותם, והפך הקללה לברכה. בארת המים – רימנוב המקלל בעד חברו - "לכה נא ארה-לי את העם הזה" ה"חפץ חיים" היה אומר: מה בין אדם מישראל לבין גוי רשע?. אדם מישראל כשהוא בצרה, מתפלל לה' ומבקש ברכה מצדיק. לא כן בלק, שבהיותו בצרה, הלך אל בלעם לא לדרוש ברכה לעצמו, אלא לבקש קללה לזולתו.

#_lt#p#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#אילו נפסיק לחיות לפי האחר, חיינו יהיו מאושרים יותר "איזה מטבח חדש ציפי קנתה. המלה האחרונה!" "ראית את המכונית החדשה של שגב? עמוסה בכל הגדג'טים החדשניים!" שיחה נפוצה, דיבורים יומיומיים רגילים.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#מספרים על סוכן מכירות אחד ששבר את כל שיאי המכירות בחברה בה הוא עובד. כשנשאל על סוד הצלחתו, הוא הסביר שהדבר הראשון שהוא אמר כשמישהו פתח בפניו את הדלת הוא "ראית מה יש לשכנה שלך, הגברת כהן?" והמשפט הזה מעולם לא איכזב.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#אבל זו לא הייתה האתיקה היהודית מעולם. אותנו לימדו אחרת, ומערכת הערכים העתיקה שלנו רלוונטית כיום כמו בזמנים עברו. פרטיות, צניעות ודיסקרטיות הן כולן תכונות שבני עמנו טיפחו מאז שהפכנו לעם.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#"וישא בלעם את עיניו וירא את ישראל שוכן לשבטיו" (במדבר כד, 2).#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#מה היה מיוחד כל כך במשכנות בני ישראל? #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#רש"י מציע פרשנות אחת לפסוק זה, והיא שפתחי אוהליהם של בני ישראל במדבר סודרו באופן כזה שהם לא היו אחד מול השני. באופן זה לא יכלו האנשים לראות מה נעשה באוהלי שכניהם, ופרטיותם נשמרה. למעשה, זהו אחד ההסברים לדברי השבח המפורסמים שאמר בלעם ליהודים, "מה טובו אוהליך יעקב". הנביא הגוי שיבח את כישרונם של היהודים בתכנון ערים, שכן הם הקפידו לשמור על צניעותם ועל פרטיות המרחב האישי שבה חיה משפחתם מכל מיני מציצנים וחטטנים, הידועים גם בכינוייהם "ינטות" ו"נודניקים".#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#פרשנות אפשרית אחרת ל"לא להציץ לאוהל שכנך" עשויה להיות כדלקמן#_sc# אל תביט לתוך אוהל שכנך כדי לעזור לעצמך להחליט מה עליך לעשות. החלטותיך בחייך לא צריכות להתבסס על מה אנשים אחרים עושים או לא עושים, ובוודאי שלא על מה שיש או אין לשכנים שלך.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#עובדים סוציאליים כיום יעידו בכאב כי משפחות מתפרקות לעתים קרובות בגלל קשיים כלכליים ובגלל הלחצים שאלה מביאים לתוך חיי הנישואין. אלא שרבים מן הלחצים הללו נגרמים על ידי בני הזוג עצמם. לקוחותיהם מתוודים כי הם לא באמת היו זקוקים למטבח החדש או למכונית החדשה, אלא שכאשר חבריהם עלו מדרגה הם חשו לחץ להשתוות אליהם כדי לשמור על מעמדם החברתי.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#בין שזה מטבח, מכונית, חופשה או הצעקה האחרונה בשטח הטכנולוגיה הדיגיטאלית, הרי אם אנו מרשים שישפטו אותנו לפי הקריטריונים של אחרים, אנו חושפים את עצמנו להמון לחץ לא הכרחי. אפילו שמחה – כמו נישואין או בר מצווה – יכולה להכניס אותנו לאווירה של "להתחרות בשכנים", החל בהזמנה המסוגננת בעלת שבעת העמודים שצריכה להישלח במסירה אישית לכל אורח ואורח, וכלה בערב הריקודים היוקרתי הכולל ארוחת ערב מקושטת בפסלי כבד קצוץ.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#למה? הכל כי אנו עסוקים בלהסתכל מאחורי כתפינו או בלהציץ לחצרם של שכנינו.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#עיקרון זה חל גם לגבי צדקה. בית הכנסת או מוסד צדקה כלשהו מבקש את תרומתנו, ואיך אנו נענים לבקשה? "טוב, אם מר כך-וכך שהוא מולטי-מיליונר תרם רק 10,000$ אז כל מה שאני צריך לתת זה 10$!" – מה זה משנה מה מישהו אחר נתן או לא נתן? עליכם לתת את מה שאתם מסוגלים לתת, בלי כל קשר למה נתנו אחרים.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#כמה טינה, מרירות ואכזבה יכולנו למנוע אילולא היינו מנסים להתאים את עצמנו לסטנדרטים של אנשים אחרים! היינו הרבה יותר מאושרים אילו היינו מתבוננים בעצמנו בלבד ומשיגים את שביכולתנו להשיג בלי להשוות את עצמנו לאחרים.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#אם ברצונכם ליהנות מברכות "מה טובו אוהליך" או אפילו רק מניהול טוב של משק הבית, השאירו את עיניכם ואת אפכם בתוך אוהלכם שלכם, ואז גם אתם תהיו שבעי רצון ונחת.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#ראייה כוללת#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#בלעם הרשע מתבונן בעם ישראל בעל כורחו במבט מקיף וגדול מראשית האומה – מהאבות והאמהות שהם השורשים של עמנו "כי מראש צורים אראנו ומגבעות אשורנו" (במדבר כג ט). "אני מסתכל בראשיתם ובתחילת שורשיהם ואני רואה אותם מיוסדים וחזקים כצורים וכגבעות הללו, על ידי אבות ואמהות" (רש"י שם) – ועד אחרית הימים.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#בלעם לא נתפס אל העכשויות המסובכת והקשה ככתוב "אראנו ולא עתה אשורנו ולא קרוב" (במדבר כד יז), ומתוך מבט גדול ומקיף מראשית ועד אחרית הוא מנבא על ניצחונם של ישראל באחרית הימים באומרו "דרך כוכב מיעקב וקם שבט מישראל ומחץ פאתי מואב וקרקר כל בני שת" (במדבר שם).#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#אם בלעם הרשע ראה את עם ישראל מראשית ועד אחרית בפרספקטיבה של אלפי שנים, ומתוך כך ניבא את מעלתו, ייעודו ונצחיותו של עם ישראל, אנו עם ישראל על אחת כמה וכמה, צריכים ללמוד ולהבין ולהכיר את עמנו – מה הם השורשים מהם צמחנו, מי הם האבות, האמהות, מעלתם, ייחודם וייעודם. הרי מה שיש בהם יש בנו כי מעשה אבות סימן לבנים. עלינו להתבונן ולהכיר לא רק את העבר המפואר והנפלא של עמנו אלא גם להישיר מבט אל העתיד המופלא והנהדר המובטח לנו כפי שנאמר על ידי נביאינו וחכמינו לאורך כל הדורות. #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#רק במבט מקיף המחבר את העבר עם העתיד נוכל להתמודד עם קשיי וסיבוכי ההווה מתוך אמונה וביטחון בנצח ישראל , בתחיית עם ישראל בדורנו שהיא תהליך בלתי הפיך, ונדע בוודאות שכל הקשיים והסיבוכים העכשוויים הם רק הכנה לשלב הבא של גאולתנו, שבו עם ישראל ואומות העולם יכירו וידעו שברכת בלעם הרשע, שאנו אומרים בכניסתנו לבתי הכנסת בבוקר "מה טובו אהליך יעקב משכונתיך ישראל", אכן הולכת ומתממשת לנגד עינינו בארצנו. יותר ויותר נכיר שישראל עם הנצח, עם עולם אשר ה' יתברך יצר אותו להיטיב ולהאיר לעולם ככתוב "עם זו יצרתי לי תהילתי יספרו – קם לתחיה בארצו. וכל יושבי תבל יכירו "שלא הביט און ביעקב ולא ראה עמל בישראל, וד' אלקיו עמו ותרועת מלך בו... הן עם כלביא יקום וכארי יתנשא" (במדבר כג)#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#לא תאור את העם כי ברוך הוא (כב, יב).#_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#ראו המעשה שהיה כאן, הנה נתחברו שני רשעים ביחד להרע לאומה הישראלית עם קדוש, ואף אחד לא ידע מזה, ואפילו משה רבינו ע"ה לא ידע מזה, ואך הקב"ה ברוב רחמיו וחסדיו ואהבתו לעם קדושו הציל אותם, והפך הקללה לברכה. בארת המים – רימנוב#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#המקלל בעד חברו  - "לכה נא ארה-לי את העם הזה"#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#ה"חפץ חיים" היה אומר#_sc# מה בין אדם מישראל לבין גוי רשע?. אדם מישראל כשהוא בצרה, מתפלל לה' ומבקש ברכה מצדיק. לא כן בלק, שבהיותו בצרה, הלך אל בלעם לא לדרוש ברכה לעצמו, אלא לבקש קללה לזולתו.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#div style="text-align#_sc# right;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt#