יום א', ה’ בסיון תשפ”א
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 33
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 19
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 875
יעקב סוראני שואב מן המקורות

בשנים האחרונות גוברת התחושה שרבים התייאשו מטיפוח ערך אחדות העם. במקומו התפתח תהליך מסוכן של היפרדות. יותר ויותר מדברים על שבטים וקבוצות. כיום השאיפה היא שנצליח לגבש דרך שבה הקבוצות הנבדלות האלה יוכלו לחיות בשלום זו עם זו, וגם השאיפה הזאת נהפכת בהדרגה לחלום יומרני. אפשר לקרוא לזה העמקת הקיטוב, אבל אין זה אלא תיאור מצב ולא הצבעה על שורשיו וסיבותיו. הסיבה האמיתית לתהליך הזה נעוצה בהתרחקות מהמטען התרבותי המשותף, שליכד את העם היהודי לדורותיו. בלי יסודות המורשת היהודית קשה לגבש תודעה של עם אחד. האחדות סובלת הבדלים אם משמיטים את הבסיס המשותף לכל בני העם היהודי, מקבלים באמת אוסף של שבטים ושל קבוצות. מה קושר יהודי עולה מאתיופיה, מרוסיה עם יוצא צפון אפריקה? מה המשותף ליהודי ממאה שערים ולצעיר תל-אביבי? מה מחבר יהודי בעל השקפות 'ימניות' ברורות עם יהודי המחזיק בעמדות 'שמאלניות' חדות? דבר אחד מחבר את כולנו – היותנו יהודים, המחוברים לתורה אחת ול מורשת רוחנית משותפת. אחד מקיים יותר והשני מקפיד פחות, אבל כולנו יהודים והתורה היא של כולנו. אחד שר את התפילה בנעימה אשכנזית והשני מזמר אותה בנעימה מזרחית, אבל כולנו מתפללים לאלוקים אחד ומתאחדים באמירת 'שמע ישראל ה' אלוקינו ה' אחד'. וגם מי שאינו נוהג להתפלל מרגיש שייך לתפילה שהתפללו אבותיו ולמסורת המשותפת לכולנו. אחדות אין פירושה ויתור על תפיסות ועל עמדות. גדולתה ביכולת לשאת את המרחקים וההבדלים. אפשר להיות מאוחדים גם אם אין מסכימים, ואפילו כשיש חילוקי דעות חריפים. אפשר לחוש כבוד זה לזה גם אם האחד סבור שחברו טועה טעות גמורה, ואף כשהוא מתנגד בתקיפות לדעתו. האחדות מביאה בחשבון ש'אין דעותיהם שוות', ובכל-זאת היא מוצאת את הנקודה המשותפת, החזקה מכל ההבדלים והשונוּת שבין איש לרעהו. שורשיה של האחדות היהודית במהות המשותפת של כל חלקי עם ישראל. כולנו בני אברהם יצחק ויעקב. בכל יהודי שוכנת נשמה שהיא 'חלק א-לוה ממעל ממש'. יש לנו אלוקים אחד, תורה אחת, ארץ אחת. הבסיס המשותף הזה יוצק עוגן איתן לשמירת האחדות גם על רקע חילוקי דעות והבדלים. את סיפור חז"ל הבא מכירים רבים: גוי טרדן הגיע אל הלל הזקן וביקש ממנו – למדני את כל התורה על רגל אחת. לכאורה, בקשה שלא ניתנת למימוש. כמה מידע אפשר כבר לדחוס למוחו של אדם שניצב בעמידת חסידה? אולם הלל לא איבד עשתונות ובו במקום סיפק לאיש את מבוקשו במשפט קצר: 'מה ששנוא עליך – אל תעשה לחברך. על היסוד הזה מבוססת כל התורה כולה!'. לפי מה שמסופר, משמע כי דעתו של אותו טרדן נחה. אולם בעצם, דבריו של הלל קצת תמוהים. אמנם חשוב ואפילו חשוב מאוד לאהוב את הזולת. אבל איך אפשר לומר כי התורה כולה מבוססת על כך שלא נעשה לזולת מה ששנוא עלינו?! מה הקשר בין שמירת שבת והנחת תפילין, למשל, לכבוד הזולת? בטרם נשיב על השאלה, ראוי שנסביר מדוע בכלל נזכרנו כעת בכבוד הזולת. אם כי יחס נאות לזולת הוא עניין שתמיד נכון לשמר ולרענן. זהו היסוד הראשון במעלה לכינון חברה בריאה ומתוקנת. מכל מקום, בעיתוי זה של השנה מקבל הנושא דגש יתר: אנו נמצאים כעת בעיצומם של ימי 'ספירת העומר', כפי שמכונה הזמן שבין חג הפסח לחג השבועות. על פי המסורת, פרצה בתקופה זו מגפה בקרב תלמידיו של התנא רבי עקיבא, משום שלא התייחסו איש לרעהו בכבוד הראוי. המגפה גבתה עשרים וארבעה אלף חללים. לזכר ההתרחשות העצובה, תיקנו חכמי ישראל לנהוג בימים אלה מקצת מנהגי אבלות, כמו להימנע מלהסתפר ומלערוך שמחות פומביות. שנזכור עד כמה חשוב לנהוג בסובלנות גם כלפי יהודי שחושב אחרת מאתנו. שנזכור כי עלינו אפילו לאהוב אותו. ואהבת לרעך כמוך. במיוחד בחג ל"ג בעומר, אנו מעניקים למצוות אהבת ישראל תשומת לב רבה. ביום זה אנו שמחים משתי סיבות, שקשורות שתיהן לאהבת הזולת: ביום זה (לפי אחת הדעות) נעצרה המגפה שקטלה בתלמידי רבי עקיבא. ומה שיותר מפורסם – יום זה הוא יום ההילולא של רבי שמעון בר יוחאי, שהצטיין באהבת ישראל והנו מבין התלמידים הבודדים של רבי עקיבא שניצלו מהמגפה. מכאן אנו שבים אל דבריו של הלל. רבי שמעון בר יוחאי, 'חתן' היום, חיבר כידוע את ספר הזוהר, שהנו ספר היסוד של תורת הסוד. בתורת הסוד מוסבר בהרחבה כיצד אכן מצוות אהבת ישראל היא הבסיס לכל התורה. תמצית הדברים היא, שקיום התורה הוא האמצעי היחיד להתעלות לרמות רוחניות בהן מתאפשר להתעלם התעלמות מוחלטת מכל מה שעשוי להפריד בין איש לרעהו. לתפוס כי בעצם כל העילות לסכסוכים ולקטטות שבינינו – זניחות וחסרות כל משקל ביחס לעוצמה הכבירה והמפעימה של המכנה המשותף והמלכד שלנו – היותנו אחים, בניו של מלך מלכי המלכים. לכן, מי שרוצה להגשים בעצמו אהבת ישראל ראויה לשמה – חייב לקיים תורה ומצוות. ללא ההתרוממות שמאפשרת התורה, אין שום סיכוי להפיל לגמרי את המחיצות המלאכותיות שחוצצות בינו לבין הזולת. לשיא השלמות של האהבה והאחדות נגיע רק בגאולה השלמה. כי אז אכן כולנו נקיים את התורה וממילא נהיה מרוממים מכל מה שעשוי להעיב על האהבה שבינינו. כעת, אנו מנסים רק לטעום מאותה אהבה, עד כמה שניתן – והמתכון היחיד לכך הוא דרך התורה. התורה כולה. זכה רבי שמעון בר-יוחאי שיום ההילולה שלו – ל"ג בעומר – מצליח לאחד את עם ישראל.. . זה יום זכאי, שבו זכותם של רבי עקיבא ורבי שמעון בר-יוחאי מגִנה על עם-ישראל. זה יום שבו קל יותר להשיג ישועות ולהביא את התפילות לפני כיסא-הכבוד. זאת המשימה החיונית בימים האלה – לחזק את הבסיס היהודי ואת החיבור למסורת ישראל, לתורה ולמצוות, ולהגביר אהבת חינם שתביא את הגאולה השלמה. מובטחים אנו שזכותו של רבי שמעון בר-יוחאי תעמוד לנו לפטור את העולם כולו מן הדין ולהביא לכולנו ישועה והצלה, עד הישועה האמיתית על-ידי משיח-צדקנו. "כדאי הוא ר' שמעון לסמוך עליו בשעת הדחק…" מסופר על הרה"ק מאלכסנדר זיע"א היה רגיל בל"ג בעומר לברך את ה"עולם" שיתקבלו תפילתם לרצון בשמים, כמו שבמוצאי יום הכיפורים רגילין העולם כן לברך איש את רעהו, והרי יום הכיפורים מכפר, ורשב"י אמר (סוכה מ"ה:) " יכול אני לפטור כל העולם מן הדין", כן מדי שנה ביום ההילולא אומר כן בשמים, ועל ידי זה מתכפרין כל ישראל, ויוכלו להתקבל התפילות. הרה"צ רבי אברהם יעקב מסדיגורא זי"ע היה אומר: " רבבות נשמות ישראל מקבלות את תיקונן בהדלקה לכבוד רשב"י. . . " (ספר מירון) "רבי שמעון זקף ידיו ובכה:... אשרי חלקו של מי שיזדמן ויימצא בזמן הגאולה, שמי שיתקיים באותו זמן באמונה, יזכה לאותה הארה של שמחת המלך"(תרגום מהזוהר, שמות ז,ב)