שני אחים, החולקים אותו חדר, עלולים לריב לפעמים, אבל לא יעלה על דעתו של אחד מהם להצית אש במיטתו של אחיו.
כמעט אלפיים שנה אנחנו מתעטפים באבל בימים האלה, ימי ספירת העומר. כל ילד יודע לספר על האסון הגדול שהוכה עם ישראל בעת הזאת, עם אבדן מרבית מוריו ומנהיגיו, כולם תלמידי רבי עקיבא. חז"ל ציינו את סיבת המכה הקשה – "שלא נהגו כבוד זה בזה".
אנחנו אבלים בשבועות האלה ומתחנכים מגיל רך על ברכי המסר המרכזי – אהבת ישראל, כבוד הזולת. אבל הפנמת הערכים האלה ויישומם בחיים המעשיים הם אתגר לא קל. עובדה שעדיין לא באה הגאולה, ומכאן שטרם תוקנה סיבת החורבן והגלות.
למרבה הצער נפער רואים לעיתים קרע חמור בקרב עם ישראל, והמציאות הזאת מעמידה את כולנו במבחן: האם נצליח להתעלות ולשמור על הדבקות באהבת ישראל גם לנוכח דברים מכאיבים, או שניגרר לחילופי מהלומות מילוליות, שנהפכות במהירות לכדור שלג שאין עליו שליטה.
בכל בוקר אנחנו מבקשים "אל תביאני לידי ניסיון", כי לא תמיד אנחנו יודעים לעמוד במבחן. עניין אחד הוא ללמוד את סיפור חז"ל על הילל הזקן שנהג בסבלנות אין-קץ גם כלפי אותו פוחח שעמד בערב שבת בפתח ביתו וקרא "מי כאן הילל"; עניין אחר לגמרי הוא לנהוג על-פי סולם הערכים הזה בחיים האמיתיים.
אבל לפעמים מעמידים אותנו במבחן, וטבעו של מבחן שהוא קשה ועתיר פיתויים. באותו רגע מכריע מספק לנו היצר אין-ספור סיבות ונימוקים מדוע עלינו להשיב מלחמה שערה ולא להיות מן הנעלבים ואינם עולבים. כדרכו, הוא גם מלביש את טענותיו באצטלה של תורה ויראת-שמים, ואז האתגר נעשֶה קשה שבעתיים.
העצה שתעזור לנו לעמוד במבחן היא לזכור כל הזמן כי מחלוקת ושנאת אחים כמוהן כאש פִראית, האוכלת הכול. שני אחים, החולקים אותו חדר, עלולים לריב לפעמים, אבל לא יעלה על דעתו של אחד מהם להצית אש במיטתו של אחיו. ברור לו שהאש תכלה גם את מיטתו שלו, ועמה את הבית כולו.
מחאה מתוך אהבה
ספרי תולדותיהם של גדולי ישראל לאורך כל הדורות מלאים סיפורי מופת על בריחתם ממחלוקת, על השבת טובה תחת רעה, על קבלת חרפות וגידופים באהבה, על יכולתם לאהוב גם את שונאיהם. אין אלה סיפורים בעלמא, אלא הוראת דרך לכולנו. אותן דמויות הוד מציבות לפנינו תמרורים זוהרים, כדי שנלך בנתיב שסללו לנו.
דווקא בשעה שצריך להשמיע קול מחאה חיוני לוודא שהיא בוקעת מלב אוהב, ואין היא גורמת להגברת שנאה ועוינות. מחאה כזאת גם מתקבלת יותר ופועלת את פעולתה, כי גם השומע מרגיש שמבקשים את טובתו ומדברים אליו מתוך אהבת ישראל אמיתית.
חובה עלינו לזכור תמיד כי במהותנו הפנימית כולנו יחידה אחת. מצד הגוף יש הבדלים בין יהודי ליהודי. יש אני ויש אתה, יש דעות שלי ויש השקפות שלך; אולם מצד הנשמה יש רק מהות אחת מאוחדת – עם אחד, בנים אהובים של מלך מלכי המלכים הקב"ה. אל היעד הזה עלינו לחתור.
רבי נפתלי מרופשיץ סיפר לחסידיו, שכאשר היה ילד פעוט והחל ללמוד לקרוא, הסביר לו המלמד שאם מופיעות בסידור-התפילה שתי אותיות י' הצמודות זו לזו, הכוונה היא לשמו של הקב"ה. פעם אחת הגיע בקריאתו לסוף פסוק וראה שם נקודתיים, והן נדמו לו כשתי אותיות יו"ד, והוא קרא את שם ה'.
אמר לו המלמד: אם שתי אותיות יו"ד עומדות זו לצד זו – הן מציינות את שמו של ה', אבל אם יו"ד אחת עומדת מעל חברתה, הרי זה סוף פסוק.
"למדתי מזה כלל גדול", אמר הצדיק. "אם שני יהודים (שתי יו"דים) עומדים זה לצד זה, באהבה ובשוויון, הרי הם כלי לשם ה', אבל אם האחד מתנשא מעל חברו – הרי זה סוף פסוק"...
הבחינה לדעת אם אדם מישראל מתנהג כיהודי אמיתי, היא אהבת-ישראל. כמידת אהבתו ליהודי שני, כך חלקו ביהדות. זהו "ואהבת לרעך" – במידת אהבת-הרע שבך, "כמוך" – כך נמדד גם חלקך ביהדות.(רבי בונם מפשיסחה)
נחת במרומים
בשעה שרבי ישכר-דב מבעלז שהה בווינה, הוא התאכסן במלון מקומי. בליל שבת, בשעה מאוחרת, שמע קול לימוד תורה הבוקע מחדר במלון. ניגש לשם וראה חייל הוגה בתורה בשקידה.
שאלו הצדיק למעשיו, והחייל ענה שכאשר גוייס לצבא האוסטרי היה מוטרד מאוד מהשאלה אם יוכל לשמור שבת בצבא. ה' עזר לו והוא נתמנה לעוזר אישי של קצין, וזה הסכים לאפשר לו לשמור שבת. בעקבות זאת קיבל עליו להקדיש את יום השבת כולו, חוץ מזמני הסעודות ושינה הכרחית, לתורה ולתפילה.
הגיב אחר-כך הצדיק: "אין לשער את גודל נחת-הרוח למעלה מיהודים כאלה".
הכהנים בישראל משרתי ה' ומנהיגי העם
הכהנים בישראל הם מנהיגי האומה. הם המשרתים בחצרות בית ה' ובהיכל, והם המהוים דוגמה אישית בהנהגת הקדושה שלהם.
לפיכך נצטוו הכהנים באזהרות קדושה מיוחדות יותר מכל ישראל - כמובא בפרשתנו: "אמור אל הכהנים בני אהרן, ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו", ומסביר האבן עזרא, שאחר שנצטוו ישראל בפרשת קדושים לשמור על קדושת ישראל - "הזהיר בני אהרן, שהם חייבים להישמר מדברים אחרים [להתעלות בקדושה יתירה] בעבור שהם משרתי ה'!"
כאמור, הכהנים הם המנהיגים הרוחניים של העם. מדברי הרמב"ם מתברר, כי הם נמנים גם על הסנהדרין בישראל - כמובא בהלכות סנהדרין (ב,ב): "מצוה להיות בסנהדרין גדולה כהנים ולויים, שנאמר: ובאת אל הכהנים הלויים".
כשם שעם ישראל זקוק לצבא היוצא לקרב לכבוש את הארץ ולהגן על העם, כך הוא זקוק לצבא רוחני, שינהיג את העם אל היעדים הרוחניים שלו. אכן, זה התפקיד שהועידה התורה לכהנים וללויים, להיות מורי התורה של הדור.
אף בעניין זה כותב הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל יג,יב): "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? - מפני שהובדל לעבוד את ה', לשרתו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר: 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל'. לפיכך, הובדלו מדרכי העולם: לא עורכין מלחמה כשאר ישראל... אלא הם חיל השם!" נמצא ששבט לוי והכהנים בראשו, הם 'צבא הכיבוש' של עם ישראל במישור הרוחני.
דוגמה לדבר הם החשמונאים: מול ההתייוונות וההדרדרות הרוחנית של העם, עמדו מתתיהו הכהן ובניו בפרץ. הם שהחזירו את העבודה במקדש למקומה, והם שחינכו את עם ישראל מחדש לשוב אל התורה והמצוה, ובכך החזירו עטרה ליושנה.
ראשיתו של התפקיד המוטל על הכהנים והלויים ביעקב אבינו, כפי שכתב הרמב"ם (הלכות עבודה זרה א,ג): "יעקב אבינו... הבדיל לוי ומינהו ראש, והושיבו בישיבה ללמד דרך השם... וציוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה כדי שלא ישתכח הלימוד".
עוד מובא ב'מדרש הגדול': "שבטו של לוי זירזו עצמן על המצוות, והיו ממחין על קדושת השם... ומעולם לא עבד שבט לוי עבודה זרה. ומעולם לא ביטל שבט לוי ברית מילה, לפיכך זכה ונתייחס מכל השבטים".
זכות אבות וייחוס עצמי
"אמור אל הכהנים בני אהרון" (ויקרא כא,א). קדושת הכוהנים מקורה בזה שהם מזרעו של אהרון, אבל לא דיי בזכות אבות, יש צורך גם בייחוס עצמי. זהו שנאמר "אמור אל הכוהנים בני אהרן" – אל להם להסתפק בעובדת היותם בני אהרן, אלא הם צריכים לעלות במדרגות הקדושה והטהרה בכוח עצמם.
(הרב לייבוש חריף)
המנהיג מותאם לדורו
"אמור אל הכוהנים בני אהרון". מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומנהיגיו (מדרש רבה). "דור דור ומנהיגיו" – המנהיג הוא לפי הדור. דור קטן זקוק למנהיג גדול. ככל שהחולה חולה יותר, הוא זקוק לרופא מומחה יותר(ר' בונם מפשיסחה)
אח לאחיו
הכוהן הגדול צריך לחיות 'מאחיו', אח ורֵע לכל אחד ואחד. עליו להרגיש בצרת העם ובשמחותיו, כמו ביגונו ובשמחתו של אחיו.
ברכת השלום
אהרון הכוהן היה אוהב שלום ורודף שלום. בברכת כוהנים נאמר "כה תברכו" – שישראל יתברכו ממידותיו של אהרון הכוהן, שאף הם יהיו רודפי שלום ואוהבים זה לזה. (החוזה מלובלין)
איך מברכים
לא נאמר לכוהנים לשון ציווי שיברכו את העם, אלא נאמר "כה תברכו" (במדבר ו,כג), כי טבעם של הכוהנים הוא לברך, משום שמידתם היא מידת החסד, והתורה נזקקה רק לצוות איך עליהם לברך את העם. (רבי אברהם-מרדכי מגור)#_lt#div style="text-align#_sc# right;"#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#שני אחים, החולקים אותו חדר, עלולים לריב לפעמים, אבל לא יעלה על דעתו של אחד מהם להצית אש במיטתו של אחיו. #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#כמעט אלפיים שנה אנחנו מתעטפים באבל בימים האלה, ימי ספירת העומר. כל ילד יודע לספר על האסון הגדול שהוכה עם ישראל בעת הזאת, עם אבדן מרבית מוריו ומנהיגיו, כולם תלמידי רבי עקיבא. חז"ל ציינו את סיבת המכה הקשה – "שלא נהגו כבוד זה בזה". #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#אנחנו אבלים בשבועות האלה ומתחנכים מגיל רך על ברכי המסר המרכזי – אהבת ישראל, כבוד הזולת. אבל הפנמת הערכים האלה ויישומם בחיים המעשיים הם אתגר לא קל. עובדה שעדיין לא באה הגאולה, ומכאן שטרם תוקנה סיבת החורבן והגלות. #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#למרבה הצער נפער רואים לעיתים קרע חמור בקרב עם ישראל, והמציאות הזאת מעמידה את כולנו במבחן#_sc# האם נצליח להתעלות ולשמור על הדבקות באהבת ישראל גם לנוכח דברים מכאיבים, או שניגרר לחילופי מהלומות מילוליות, שנהפכות במהירות לכדור שלג שאין עליו שליטה. #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#בכל בוקר אנחנו מבקשים "אל תביאני לידי ניסיון", כי לא תמיד אנחנו יודעים לעמוד במבחן. עניין אחד הוא ללמוד את סיפור חז"ל על הילל הזקן שנהג בסבלנות אין-קץ גם כלפי אותו פוחח שעמד בערב שבת בפתח ביתו וקרא "מי כאן הילל"; עניין אחר לגמרי הוא לנהוג על-פי סולם הערכים הזה בחיים האמיתיים. #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#אבל לפעמים מעמידים אותנו במבחן, וטבעו של מבחן שהוא קשה ועתיר פיתויים. באותו רגע מכריע מספק לנו היצר אין-ספור סיבות ונימוקים מדוע עלינו להשיב מלחמה שערה ולא להיות מן הנעלבים ואינם עולבים. כדרכו, הוא גם מלביש את טענותיו באצטלה של תורה ויראת-שמים, ואז האתגר נעשֶה קשה שבעתיים. #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt#העצה שתעזור לנו לעמוד במבחן היא לזכור כל הזמן כי מחלוקת ושנאת אחים כמוהן כאש פִראית, האוכלת הכול. שני אחים, החולקים אותו חדר, עלולים לריב לפעמים, אבל לא יעלה על דעתו של אחד מהם להצית אש במיטתו של אחיו. ברור לו שהאש תכלה גם את מיטתו שלו, ועמה את הבית כולו.#_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt#מחאה מתוך אהבה #_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#ספרי תולדותיהם של גדולי ישראל לאורך כל הדורות מלאים סיפורי מופת על בריחתם ממחלוקת, על השבת טובה תחת רעה, על קבלת חרפות וגידופים באהבה, על יכולתם לאהוב גם את שונאיהם. אין אלה סיפורים בעלמא, אלא הוראת דרך לכולנו. אותן דמויות הוד מציבות לפנינו תמרורים זוהרים, כדי שנלך בנתיב שסללו לנו. #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#דווקא בשעה שצריך להשמיע קול מחאה חיוני לוודא שהיא בוקעת מלב אוהב, ואין היא גורמת להגברת שנאה ועוינות. מחאה כזאת גם מתקבלת יותר ופועלת את פעולתה, כי גם השומע מרגיש שמבקשים את טובתו ומדברים אליו מתוך אהבת ישראל אמיתית. #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#חובה עלינו לזכור תמיד כי במהותנו הפנימית כולנו יחידה אחת. מצד הגוף יש הבדלים בין יהודי ליהודי. יש אני ויש אתה, יש דעות שלי ויש השקפות שלך; אולם מצד הנשמה יש רק מהות אחת מאוחדת – עם אחד, בנים אהובים של מלך מלכי המלכים הקב"ה. אל היעד הזה עלינו לחתור. #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt#רבי נפתלי מרופשיץ סיפר לחסידיו, שכאשר היה ילד פעוט והחל ללמוד לקרוא, הסביר לו המלמד שאם מופיעות בסידור-התפילה שתי אותיות י' הצמודות זו לזו, הכוונה היא לשמו של הקב"ה. פעם אחת הגיע בקריאתו לסוף פסוק וראה שם נקודתיים, והן נדמו לו כשתי אותיות יו"ד, והוא קרא את שם ה'.#_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#אמר לו המלמד#_sc# אם שתי אותיות יו"ד עומדות זו לצד זו – הן מציינות את שמו של ה', אבל אם יו"ד אחת עומדת מעל חברתה, הרי זה סוף פסוק.#_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#"למדתי מזה כלל גדול", אמר הצדיק. "אם שני יהודים (שתי יו"דים) עומדים זה לצד זה, באהבה ובשוויון, הרי הם כלי לשם ה', אבל אם האחד מתנשא מעל חברו – הרי זה סוף פסוק"...#_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#הבחינה לדעת אם אדם מישראל מתנהג כיהודי אמיתי, היא אהבת-ישראל. כמידת אהבתו ליהודי שני, כך חלקו ביהדות. זהו "ואהבת לרעך" – במידת אהבת-הרע שבך, "כמוך" – כך נמדד גם חלקך ביהדות.(רבי בונם מפשיסחה) #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt#נחת במרומים#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#בשעה שרבי ישכר-דב מבעלז שהה בווינה, הוא התאכסן במלון מקומי. בליל שבת, בשעה מאוחרת, שמע קול לימוד תורה הבוקע מחדר במלון. ניגש לשם וראה חייל הוגה בתורה בשקידה. #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#שאלו הצדיק למעשיו, והחייל ענה שכאשר גוייס לצבא האוסטרי היה מוטרד מאוד מהשאלה אם יוכל לשמור שבת בצבא. ה' עזר לו והוא נתמנה לעוזר אישי של קצין, וזה הסכים לאפשר לו לשמור שבת. בעקבות זאת קיבל עליו להקדיש את יום השבת כולו, חוץ מזמני הסעודות ושינה הכרחית, לתורה ולתפילה. #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#הגיב אחר-כך הצדיק#_sc# "אין לשער את גודל נחת-הרוח למעלה מיהודים כאלה". #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt#הכהנים בישראל משרתי ה' ומנהיגי העם#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt#הכהנים בישראל הם מנהיגי האומה. הם המשרתים בחצרות בית ה' ובהיכל, והם המהוים דוגמה אישית בהנהגת הקדושה שלהם.#_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt#לפיכך נצטוו הכהנים באזהרות קדושה מיוחדות יותר מכל ישראל - כמובא בפרשתנו#_sc# "אמור אל הכהנים בני אהרן, ואמרת אלהם לנפש לא יטמא בעמיו", ומסביר האבן עזרא, שאחר שנצטוו ישראל בפרשת קדושים לשמור על קדושת ישראל - "הזהיר בני אהרן, שהם חייבים להישמר מדברים אחרים [להתעלות בקדושה יתירה] בעבור שהם משרתי ה'!"#_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt#כאמור, הכהנים הם המנהיגים הרוחניים של העם. מדברי הרמב"ם מתברר, כי הם נמנים גם על הסנהדרין בישראל - כמובא בהלכות סנהדרין (ב,ב)#_sc# "מצוה להיות בסנהדרין גדולה כהנים ולויים, שנאמר#_sc# ובאת אל הכהנים הלויים".#_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#כשם שעם ישראל זקוק לצבא היוצא לקרב לכבוש את הארץ ולהגן על העם, כך הוא זקוק לצבא רוחני, שינהיג את העם אל היעדים הרוחניים שלו. אכן, זה התפקיד שהועידה התורה לכהנים וללויים, להיות מורי התורה של הדור. #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#אף בעניין זה כותב הרמב"ם (הלכות שמיטה ויובל יג,יב)#_sc# "ולמה לא זכה לוי בנחלת ארץ ישראל ובביזתה עם אחיו? - מפני שהובדל לעבוד את ה', לשרתו, ולהורות דרכיו הישרים ומשפטיו הצדיקים לרבים, שנאמר#_sc# 'יורו משפטיך ליעקב ותורתך לישראל'. לפיכך, הובדלו מדרכי העולם#_sc# לא עורכין מלחמה כשאר ישראל... אלא הם חיל השם!" נמצא ששבט לוי והכהנים בראשו, הם 'צבא הכיבוש' של עם ישראל במישור הרוחני.#_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt#דוגמה לדבר הם החשמונאים#_sc# מול ההתייוונות וההדרדרות הרוחנית של העם, עמדו מתתיהו הכהן ובניו בפרץ. הם שהחזירו את העבודה במקדש למקומה, והם שחינכו את עם ישראל מחדש לשוב אל התורה והמצוה, ובכך החזירו עטרה ליושנה.#_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#ראשיתו של התפקיד המוטל על הכהנים והלויים ביעקב אבינו, כפי שכתב הרמב"ם (הלכות עבודה זרה א,ג)#_sc# "יעקב אבינו... הבדיל לוי ומינהו ראש, והושיבו בישיבה ללמד דרך השם... וציוה את בניו שלא יפסיקו מבני לוי ממונה אחר ממונה כדי שלא ישתכח הלימוד". #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#עוד מובא ב'מדרש הגדול'#_sc# "שבטו של לוי זירזו עצמן על המצוות, והיו ממחין על קדושת השם... ומעולם לא עבד שבט לוי עבודה זרה. ומעולם לא ביטל שבט לוי ברית מילה, לפיכך זכה ונתייחס מכל השבטים".#_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt#זכות אבות וייחוס עצמי#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#"אמור אל הכהנים בני אהרון" (ויקרא כא,א). קדושת הכוהנים מקורה בזה שהם מזרעו של אהרון, אבל לא דיי בזכות אבות, יש צורך גם בייחוס עצמי. זהו שנאמר "אמור אל הכוהנים בני אהרן" – אל להם להסתפק בעובדת היותם בני אהרן, אלא הם צריכים לעלות במדרגות הקדושה והטהרה בכוח עצמם.#_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#(הרב לייבוש חריף)#_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt#המנהיג מותאם לדורו#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#"אמור אל הכוהנים בני אהרון". מלמד שהראהו הקב"ה למשה דור דור ושופטיו, דור דור ומנהיגיו (מדרש רבה). "דור דור ומנהיגיו" – המנהיג הוא לפי הדור. דור קטן זקוק למנהיג גדול. ככל שהחולה חולה יותר, הוא זקוק לרופא מומחה יותר(ר' בונם מפשיסחה)#_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt#אח לאחיו#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#הכוהן הגדול צריך לחיות 'מאחיו', אח ורֵע לכל אחד ואחד. עליו להרגיש בצרת העם ובשמחותיו, כמו ביגונו ובשמחתו של אחיו.#_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt#ברכת השלום#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#אהרון הכוהן היה אוהב שלום ורודף שלום. בברכת כוהנים נאמר "כה תברכו" – שישראל יתברכו ממידותיו של אהרון הכוהן, שאף הם יהיו רודפי שלום ואוהבים זה לזה. (החוזה מלובלין) #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#strong#_gt#איך מברכים#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt#לא נאמר לכוהנים לשון ציווי שיברכו את העם, אלא נאמר "כה תברכו" (במדבר ו,כג), כי טבעם של הכוהנים הוא לברך, משום שמידתם היא מידת החסד, והתורה נזקקה רק לצוות איך עליהם לברך את העם. (רבי אברהם-מרדכי מגור) #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#/p#_gt#
#_lt#/div#_gt# |