#_lt#p#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#באותו יום גדול - היום השמיני, ביום שנגמרו ימי המילואים, והייתה חנוכת המשכן, ארע האסון הגדול, נדב - ואביהוא, שני בני אהרון מתים. #_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="color#_sc# #0000ff;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt##_lt#strong#_gt#האירוע הזה הוא ממש טרגדיה איומה עבור אהרון הכהן, מחצית ממשפחתו מוצאת את מותה בטרם עת , ובכל זאת #_lt#/strong#_gt#“#_lt#strong#_gt#וידם אהרון#_lt#/strong#_gt#”#_lt#strong#_gt#.#_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#strong#_gt# #_lt#/strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#נאמר במדרש#_sc# #_lt#/span#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#“יצאה אש מבית קודש הקודשים, כמין שני חוטין של אש והתפצלו ל- 4 חוטים, שני חוטים של אש נכנסו לנחיריו - אפו של זה - ושניים לאפו של השני”.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#משה בא לנחם את אחיו אהרון ואומר לו#_sc# הוא אשר דיבר ה` לאמר בקרובי אקדש וגו”` - פרק י` ג`-  כלומר#_sc# מה שאמר הקב”ה - שמות כ”ט-  “ונועדתי שם לבני ישראל ונקדש בכבודי” #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#הבין משה שהכוונה#_sc# “ונקדש במכובדי”. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#כלומר שהקב”ה יתקדש ע”י מקורביו. אומר משה לאהרון#_sc# עד עכשיו הייתי בטוח שכוונתו של הקב”ה להתקדש במקורבים שלו, שאלו הם אנחנו או אני או אתה. אבל עכשיו רואה אני שנדב ואביהוא גדולים משנינו. ובהמשך נאמר#_sc# “וידום אהרון”, אהרון ששיכל את שני בניו, שותק ולא בא בטענה אל הקב”ה, הוא ממשיך לעבוד את עבודת המשכן כפי שמצווה. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#ועל שתיקה זו של אהרון, מקבל אהרון שכר, ומהו השכר? #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#בפסוקים ח`, ט`, הקב”ה מצווה את הכהנים שלא ישתו יין כאשר הם באים לעבוד עבודה באהל #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#מועד. ואת הדיבור על כך מייחד הקב”ה #_lt#span style="text-decoration#_sc# underline;"#_gt#ישירות#_lt#/span#_gt# רק לאהרון כפי שנאמר בפסוק ח`#_sc# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#“וידבר ה` אל אהרון לאמר”. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# תגובתו של אהרן היא שתיקה. "וידום אהרן". יש שתיקה של הלם. האדם אינו מעכל את מה שעבר עליו ומסרב להאמין. אצל אהרן המשמעות היא שונה, כפי שמפרש הרשב"ם#_sc# "וידום אהרן מאבלותו, ולא בכה ולא התאבל". הדומיה היא דומיה של קבלה והשלמה.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# אמנם בדרך כלל ההלכה מצווה להתאבל, אבל כאן נדרש מאהרן להמשיך בעבודת המקדש למרות האבל הכבד. מישאל ואלצפן נדרשו לשאת את גופות המתים החוצה כדי לאפשר לעבודה להימשך. אלעזר ואיתמר נצטוו להמשיך בעבודתם ולהימנע מפריעת הראש ומקריעת הבגדים. משימת האבל נמסרה לכל עם ישראל, והופקעה ממשפחתו. רק את שעיר החטאת נמנעו בני אהרן מלאכול בגלל אבילותם.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# משמעות עמוקה ישנה לדברים אלו ביחס לאבל. האבל, שעולמו חרב עליו, דומה כי אין לו בעולמו אלא את אבלו. כל העולם "מת" כביכול, עם הנפטר, וטעם החיים אבד. לא זו היא דרכה של תורה. אמנם הנפטר עזב את החיים, אבל החיים לא נפסקים. העולם ממשיך להתקיים, והאחריות להמשך קיומו ותיקונו נשארת על כתפיהם של החיים בו. חשוב מאד להתאבל. זוהי מצוות עשה מן התורה, ומי שאינו מקיים אותה כראוי אינו אלא אכזרי.  אבל פני הכל ממשיכות להיות נשואות אל החיים ולא אל המתים, אל העתיד ולא אל העבר.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#מן האבל על המת יש לשאוב כוחות לפעול בחיים, ואף יש לקחת ממנו את תחושת האחריות להמשיך את מפעל חייו של הנפטר, לאחר שאין מי שימשיך אותו בחיים. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#כאן התהפכו היוצרות. המשך מפעל חייהם של נדב ואביהוא, עליו קיפחו את חייהם, חייב דווקא את הקרובים ביותר שלא להתאבל. את משימת האבל לקח על עצמו העם כולו.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#ו#_lt#strong#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt#אהבת לרעך כמוך – זה כלל גדול בתורה!#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# כאשר אנו מגיעים לפרשת "קדושים", די לעבור בקריאה על שמונה פסוקים - פרק יט יא-יח - ולמצוא בהם כעשרים מצוות עשה ולא תעשה, המרוממות את יחסי האדם לחברו לשיא אשר שום אומה ולשון לא יכירוהו. בין הציוויים אנו מוצאים שם#_sc# "לא תגנובו ולא תכחשו", "לא תלין פעולת שכיר", "בצדק תשפוט עמיתך" - והכוונה לדון לכף זכות -  "לא תשנא את אחיך בלבבך", לא תיקום ולא תיטור". ועל כולם – הציווי האחרון#_sc# "ואהבת את רעך כמוך". #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#באיזה ספר חוקים נמצא הוראות כאלו? היימצא מחוקק הקרוץ מחומר שיעלה בדעתו לחוקק חוקים כאלה? הנמצא עם בין כל עמי העולם המסוגל לנהל את חייו לאור מצוות כאלו? על זאת שיבחו אהובים ואמרו#_sc# "ברוך אלוקינו שבראנו לכבודו והבדילנו מן התועים ונתן לנו תורת אמת".#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# ה"חינוך" - מצווה רמג - מכתיר את מצוות "ואהבת לרעך כמוך" – "מצוות אהבת ישראל", ובהגדרה כתב שם#_sc# "לאהוב כל אחד מישראל אהבת נפש, כלומר שנחמול על ישראל ועל ממונו כמו שאדם חומל על עצמו וממונו", ואמרו בספרי#_sc# 'אמר ר' עקיבא#_sc# זה כלל גדול בתורה!'. כלומר, שהרבה מצוות בתורה תלויות בכך, שהאוהב את חברו כנפשו לא יגנוב ממונו ולא ינאף את אשתו ולא יונהו בממון ולא בדברים ולא יסיג גבולו ולא יזיק לו בשום צד וידוע הדבר לכל בן דעת!"#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# עוד נאמר ב"חינוך"#_sc# "שורש המצווה ידוע, כי כמו שיעשה הוא בחברו כן יעשה חברו בו, ובזה יהיה שלום בין הבריות...והמתנהג עם חברו דרך אהבה ושלום ורעות ומבקש תועלתם ושמח בטובתם, עליו הכתוב אומר#_sc# 'ישראל אשר בך אתפאר' - ישעיה מט- ".#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# לא נשלה את עצמנו שקל להגיע לדרגה זו של "לאהוב כל אחד מישראל אהבת נפש". בספר "מסילת ישרים" בדברו על מידת השנאה והנקמה, אומר שקשה מאוד שיימלט מהן לב אשר לאדם. בהמשך דבריו הוא אומר#_sc# "והוא קל רק למלאכי השרת שאין ביניהם המידות הללו, לא על שוכני בתי חומר אשר בעפר יסודם. אומנם גזירת מלך היא".#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#כיצד נוכל לקיים גזירת מלך זו? לצורך זה עלינו להבהיר לעצמנו תחילה אהבה מהי. בעולם רווחת טעות גדולה באשר לביאור הנכון של המושג "אהבה". הגה"צ ר' אליהו לופיאן זצ"ל היה רגיל לומר שאדם האומר שהוא אוהב דגים ולפיכך הוא מתענג באכילתם, אינו דובר אמת. שכן אילו היה אוהבם באמת, לא היה אוכל אותם. האמת היא שאדם זה אוהב את עצמו, לפיכך הוא מענג עצמו באכילת דגים טעימים הערבים לחיכו. באותה מידה, כאשר אדם אומר שהוא אוהב את חברו, הוא מבטא בכך בדרך כלל שנעים לו להיות בחברתו. יתכן גם כן שדבר זה משתלם לו בגלל מתנות או שאר הטבות שהוא מקבל ממנו, או מכל סיבה אחרת. אך זו אינה אהבה, כי אהבה היא מלשון "הב". לכן אהבה אמיתית נבחנת במידת הנכונות להעניק לזולת, ולא בהנאה המתקבלת ממנו.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# זה תלוי בזה#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#אף-על-פי שמצוות "ואהבת את ה' אלוקיך" והמצווה "ואהבת לרעך כמוך" שתי מצוות הן, אין אדם זוכה להגיע לאהבת השם בלא שתהיה בו אהבת-ישראל. - תורת אמת.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# אהבת ה' לישראל#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#רבי אהרן מקרלין היה אומר#_sc# הלוואי שיכולתי לאהוב את גדול הצדיקים שבישראל, באותה אהבה שהקב"ה אוהב את גדול הרשעים שבישראל.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#לאהוב עם החסרונות#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#"ואהבת לרעך כמוך" – כשם שאתה אוהב את עצמך, אף-על-פי שאתה מכיר את עצמך ואתה יודע שיש בך חסרונות, כך תאהב את הזולת, עם חסרונותיו.- הבעל-שם-טוב. #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="background-color#_sc# #ccffff;"#_gt##_lt#strong#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# לפנים משורת הדין#_lt#/span#_gt##_lt#/strong#_gt##_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt#אם תאהב את חברך גם בשעה שאין הוא נוהג כלפיך כהוגן, ואפילו כשבמעשיו אין הוא ראוי לאהבתך - "כמוך אני ה'", אף הקב"ה ינהג כן כלפיך, לפנים משורת הדין. - רבי משה-לייב מסאסוב.#_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#p#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/p#_gt# #_lt#div style="text-align#_sc# right;"#_gt##_lt#span style="font-size#_sc# medium;"#_gt# #_lt#/span#_gt##_lt#/div#_gt#