יום ד', טז’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: -1   צפיות: -1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: -1   צפיות: -1
יעקב סוראני מביא מן המקורות

דמותו של היהודי הראשון, אברהם אבינו, נקשרת בתודעתנו עם שתי תכונות בולטות, הקשורות אחת בחברתה: האחת, אמונה לוהטת בקב"ה; והשנייה, נדיבות-לב בלתי-מוגבלת ורצון עז לגמול חסד, להכניס אורחים, לעזור לזולת. מורשת החסד נהפכה לסימן-היכר לעם היהודי. במרוצת הדורות התפתחו בעם-ישראל מפעלי עזרה וחסד מופלאים. הנאמנות ההדדית של היהודים הייתה ידועה היטב גם לגויים, והם ניצלו אותה לא-אחת כדי למלא את קופותיהם. הישרדותו של עם-ישראל, על-אף הרדיפות והצרות שעברו עליו, נזקפת במידה רבה לאותה נאמנות הדדית ולמפעלי החסד שתמכו בחלשים ולא הניחו להם להתמוטט. ספק אם יש מדינה בעולם שיש בה מערך אדיר כזה של מפעלי עזרה וחסד על בסיס התנדבותי. בתי-תמחוי ומרכזים לחלוקת מצרכי מזון; גמ"חים (קרנות גמילות-חסדים) שמעניקים הלוואות בלי ריבית; ארגוני 'שפרה ופועה' המסייעים ליולדות בתקופה שלאחר הלידה; ארגונים להשאלת ציוד רפואי; מפעלי 'הכנסת כלה', ועוד ועוד. הנטייה הטבעית של יהודים להירתם לעזרה ולפתוח את היד למתן צדקה – היא מסימני האופי של האומה. חז"ל אומרים שגמילות-חסדים היא אחד משלושת הסימנים שמאפיינים את בני העם היהודי. ואכן, אנו רואים כי תכונה זו של צדקה ועשיית חסד באה לידי ביטוי בולט אצל העם היהודי, גם אצל מי שלא נתחנכו על ברכי התורה והמסורת (אם-כי החינוך גורם לה להיות מוגברת וחזקה יותר). תפיסת הצדקה ביהדות גורסת שכספו של אדם אינו שלו, אלא הוא בבחינת פיקדון שהופקד בידיו על-ידי הקב"ה. אחת הדרכים שבאמצעותן הבורא מפרנס את הבריות היא על-ידי שהוא נותן לבני-אדם מסויימים יותר כסף, כדי שהם יפרנסו את הנזקקים. כך הקב"ה רוצה לזַכות את הבריות במצוות הצדקה, שכן היה יכול להעביר ישירות את הכסף לידי הנזקקים. זו גם המשמעות הטמונה במילה 'צדקה'. איננו אומרים 'חסד', 'טובה', 'רחמנות' – אלא 'צדקה', מלשון צדק. כאשר אדם נותן צדקה אין הוא עושה 'טובה' ואיננו נוהג לפנים משורת הדין. הוא נוהג כאדם ישר והגון, שמעביר את הפיקדונות המופקדים בידו ליעדם. הוא יודע שהכסף ניתן לו מאת הבורא כדי שיעשה בו מצוות ומעשים טובים, וזאת הוא עושה. זה הצדק, זה מה שהוא צריך לעשות. יהודי מאמין, כי הצדקה היא גם הכלי שעל-ידו זוכים ליותר ברכה והצלחה. כשהיהודי מוכיח במעשיו שהוא נוהג בכסף שניתן לו ב'צדק' ומעביר אותו ליעדיו האמיתיים, הקב"ה נותן לו עוד ועוד מידו המלאה, הפתוחה, הקדושה והרחבה. לצדקה גם חשיבות גדולה להתמודדות עם תאוות הממון ורדיפת המותרות, הגואה בימינו. אין כמצווה זו כדי לחנך את האדם לוותר על האנוכיות ועל טיפוח החומרנות, ולהעדיף את הערכים הרוחניים של עזרה לזולת וסיוע למוסדות נזקקים. אין גם דבר המשמח את הנפש כמו ההרגשה, שבכספנו נעשים מעשים טובים: ילדים לומדים תורה, באה הקלה לסבלם של חולים, מוארות עיניה של משפחה במצוקה. לכן יש להשתדל להרבות במתן הצדקה, ולהקפיד שבכל בית תימצא קופת צדקה (וכדאי שלכל ילד וילדה תהיה קופת-צדקה משלהם). הצדקה גם מקרבת את הגאולה ועל-כן היא חיונית במיוחד בימים האלה, כשאנו מבקשים להחיש את בואו של משיח-צדקנו. ההתלהבות לא פגה "ביום השלישי וישא אברהם את עיניו". גדולתם של אברהם בעקדה הייתה, שגם ביום השלישי לא פגה התלהבותו. התלהבות רגעית אינה מעידה על תוקף מסירות- הנפש, אבל אצל אברהם, גם ביום השלישי, לאחר הטלטולים השונים, עדיין לא נחלש המרץ אלא היה במצב של עלייה והתנשאות - "וישא אברהם". - רבי מנחם-מנדל מקוצק מי נחשב במניין צדיק? - “אולי יש חמישים צדיקים בתוך העיר” כאשר אברהם נוקב במספר חמישים צדיקים בתוך העיר, ומבקש מה’ רחמים ושבזכות אותם צדיקים תינצל העיר, מתכוון אברהם לא סתם לחמישים צדיקים המתגוררים, במקרה או שלא במקרה, בסדום. הוא מציין: “חמישים צדיקים בתוך העיר”, ומפרש רבי שמשון רפאל הירש, שהכוונה היא לחמישים צדיקים הנמצאים “בתוך העיר” כאלה הפועלים תדיר בקרב תושבי העיר ומנסים להחזירם למוטב. חמישים צדיקים כאלה, שאינם מסתגרים בדלת אמותיהם אלא פועלים להביא דבר ה’, בזכותם מבקש אברהם להציל את העיר כולה. אבל מה לעשות, ובכל העיר הזו אין אפילו עשרה כאלה. אסור להתייאש - “וילך ה’ כאשר כילה לדבר אל אברהם, ואברהם שב למקומו” פשוטו של מקרא- אברהם הבין שה”מערכה” אבודה, שכן אפילו עשרה צדיקים אין בסדום והקב”ה גמר אומר להשמידה. אך סניגורם של ישראל, רבי לוי יצחק מברדיטשב מפרש את “ואברהם שב למקומו” כדרכו שלו- זכות. עפ”י פירושו, אברהם “שב למקומו”, אברהם הוסיף לדבוק בדרכו הייחודית, שתמיד יש ללמד זכות על כל אדם, ואפילו הוא חוטא, שכן שערי תשובה לא ננעלו. קבלת אורחים שמאי אומר: הווי מקבל את כל האדם בסבר פנים יפות. כיצד? מלמד, שאם נתן אדם לחברו כל מתנות שבעולם, ופניו זעומות, וכבושות לארץ, מעלה עליו הכתוב כאילו לא נתן לו כלום. אבל המקבל את חברו בסבר פנים, אפילו לא נתן לו כלום- מעלה עליו הכתוב כאילו נתן לו כל מתנות שבעולם. מפני הנימוס - “ויאמרו אליו איה שרה אשתך ויאמר הנה באהל” אמר רבי ישראל מרוז’ין למחותנו רבי ברוך מקוסוב: את המלאכים הבאים לבתינו בלילות שבת, אנו מקבלים ב”שלום עליכם” גדול, אבל עוד לפני ה”קידוש”, אנו אומרים להם “צאתכם לשלום מלאכי השלום”. האם זו מידה של הכנסת אורחים? אמר לו רבי ברוך: מלאכים לא אוכלים ולא שותים, ואין זה מן הנימוס שאנו נשתה יין של “קידוש”, נתענג על בשר ודגים וכל מטעמים, והם אורחינו יישבו ויסתכלו איך אנחנו מענגים את השבת ומתענגים. לכן נפרדים אנו מהם לפני תחילת הסעודה. אבן הבוחן - “כי ידעתיו למען אשר יצוה את בניו ואת ביתו אחריו” זוהי אבן הבוחן היחידה והאמיתית: רצונך לדעת אם מנהיג זה או אחר, המייסר ומוכיח, אכן מתכוון בתום לב ובאמת לדברי המוסר והתוכחה שהוא משמיע? צא וראה מה פני ביתו, איך הוא מחנך את בניו, האומנם מגדל הוא אותם באותה רוח ולפי אותם ערכים שהוא תובע מאחרים. -מאוצרנו הישן. חסד לאברהם - “ויגש אברהם ויאמר האף תספה צדיק עם רשע” על אף שהם נלחמו נגדו, ונאבקו נגד האמת שלו והחסד שלו, התפלל אברהם על אנשי סדום. כי בניגוד לחסד של האומות, הנובע מצד הטבע האנושי, החסד של אברהם נובע מן האמת של התורה. לכן אינו שונא אף את אלה הנאבקים נגדו, אלא מבקש עליהם שיחיו וייטיבו דרכם. שאולי על ידי חמישים או עשרה צדיקים יחזרו למוטב, כי מעט אור ידחה הרבה מן החושך. - רבי משה פיינשטיין בכל יום אני מתפלל שיהיה לי הכוח לא להתפלל למפלתם של הרשעים המבקשים להרע ליהודים, אלא להתפלל להרמת קרנם של היהודים, כדי ששונאיהם לא יוכלו להרע להם.- דוד משה מטשורטקוב אין צדיק בארץ - “אולי יחסרון חמישים הצדקים חמישה” רבי יעקב יצחק “היהודי הקדוש”: אסור לחפש צדיקים. במקום לבקש רחמים על החוטאים חיפש אברהם צדיקים – ונכשל. משה רבנו ביקש על החוטאים: “סלח נא לעוון העם הזה” - במדבר, יד, יט – ונענה: “ויאמר ה’ סלחתי”.