יום ב', יד’ בסיון תשע”ט
    לאתר הבית  |  דף הבית  |  הרשמה לרשימת תפוצה  |  יצירת קשר  |  אודות  |  לבלוג  |  לוידיאו יד שרה  |  לפייסבוק  |  English  |  תרום עכשיו  
 
באלבום הצילומים הנעים למעלה מימין: בית פתוח המעניק שרות באהבה
צילומים 1-2. מיכל ווינט, אגף יחסי ציבור ביד שרה, היתה שם מאחורי דוכן של מים צוננים לרווית העולים להר הרצל ביום הזיכרון לחללי צה"ל ונפגעי פעולות איבה (צילם: המתנדב יהושע ווייס) * 3. עם ההליכון שקיבלה ביד שרה יכולה ג'קלין לידר לנוע אל מרכזי קניות בבירה * 4. "כל בעיה שיש – באים אלי ואני עושה להם רגליים לכיסא" – חנניה אוחנה, מתנדב, בית המלאכה בבית יד שרה * 5. מבקשי סיוע מכל מגזרי האוכלוסייה בירושלים ברחבת ההשאלה
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 22
 
לפני החזרה לדרום אמריקה
הן לא וויתרו על ביקור במרכז המבקרים המרגש בבית יד שרה בירושלים – מרכז חוויית הנתינה – כשיאו של מסע בת מצווה בבירת ישראל. צוות המרכז: "שמחנו לארח כאן את קבוצת אימהות עם מהות שיודעות שאם באים להכיר את ישראל – לא מחמיצים ביקור במקום המציג את הפנים היפות של החברה הישראלית. נסיעה טובה – ושובו אלינו" * למוסף המיוחד בחדשות השבוע ביד שרה המוקדש למרכז המבקרים – כאן
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 2
 
 
"לשתף בהחלטות - להקשיב ולהבין את חשש הנעזר מאיבוד שליטה" * כך לומדים לתת יותר תוך ראיית האדם תחילה
על זיקנה וכלי ריפוי ושיקום: בסידרת מפגשי העמקת ידע של צוותי מרכזי התצוגה והייעוץ נבחנו סוגיות שונות של שרות לקהילה * דבורה רויטמן מנהלת מרכזי התצוגה והייעוץ ביד שרה– סיכום של מפגש שהתקיים לאחרונה בתל אביב
קרא עוד...
תגובות: 0   צפיות: 1
 
 
 
דרושים מתנדבים ברחבי הארץ * הרשימה המעודכנת - הצטרפו אלינו לשנת נתינה
קשת השירותים של יד שרה לרווחת הציבור הולכת ומתרחבת - ואנו זקוקים לידיים טובות נוספות בהתנדבות * ראו כאן את רשימת הדרושים המעודכנת * בצילום: יד מסייעת של מתנדבים מושטת לכל אדם - בכל גיל - ברחבת ההשאלה בבית יד שרה * חייגו 6444*
תגובות: 0   צפיות: 835
יעקב סוראני שואב מן המקורות

"הדמעות" של ראש השנה כ"ט אלול. השמש שוקעת אט אט, צובעת את השמים באודם של מלכות. שנה שחלפה מפנה מקומה לשנה שנכנסת. רגע של לידה. אני חש את מעי מתהפכות בתוכי, את הלב מתכווץ בחרדה, יראת הדין. מה תביא לנו השנה הבאה בכנפיה? האם יהפכו קללות תשע"ג לברכות תשע"ד? אני נושם עמוקות, מנסה לשאוב ביטחון ושמחה מאוירת החגיגיות שמסביב. יראה, חגיגיות, שמחה. בשתי מילים תימצת את הדברים דוד המלך ברוח קדשו: "וגילו ברעדה". אמר האר"י הקדוש שכל מי שאינו בוכה בראש השנה אין נשמתו שלמה. ואין הכוונה לבכי של חרטה על עוונות מסוימים שעשה במשך השנה, שהרי ידוע שאין מתוודים בראש השנה. אלא מבאר האדמו"ר הזקן - ליקוטי תורה בדרושים לר"ה נה, ד - שמתוך שאדם מתבונן בראש השנה על נשמתו, ששורשה בעליונים וירדה לעולם הזה ושכחה את גדולתה, והחלה להתפלש בענייני החומר המלאים תאוות וקטטות, הוא מתמלא געגועים לקרבת אלוקים ובוכה. איך אפשר שלא לבכות באמת על ירידתה של הנשמה, ואיך אפשר שלא לבוא לפני אבינו שבשמיים בתפילה זכה וטהורה, שיקרב אותנו לעבודתו ויזכה אותנו ואת כל עם ישראל בשנה טובה ומבורכת. שהטובה תהיה מתוקה פעם אחת שאלו את רבי זושא: מהו זה שאנו מתפללים "ותגמלנו חסדים טובים", וכן "הגומל חסדים טובים לעמו ישראל"? כלום אין כל החסדים טובים, שיש צורך להדגיש ולומר "ותגמלנו חסדים טובים"? השיב ר' זושא: ודאי, כל החסדים טובים הם, אלא האמת היא שכל מה שעושה הקדוש ברוך הוא חסד הוא. העולם אינו יכול לקבל את עצם חסדיו, לכן הלביש אותם ה' יתברך בלבושים. לפיכך אנו מבקשים ממנו שגם הלבוש יהיה טוב. השאלה האמונית שצריכה להישאל מכאן היא שאם הכל טוב, איך ייתכן שיש גם רע? התשובה ההכרחית היא שבאמת הכל טוב, אלא שלא כל אחד מסוגל להכיר בטוב הזה. נראה שהטוב הזה הוא טוב צפון, הנסתר מעין רואים. עמוק מכך, הטוב הזה מסותר פעמים רבות בתוך הרע עצמו, כלומר הרע הוא בעצם טוב, אלא שהוא מתגלה לעינינו בלבוש רע. לא כל אחד מסוגל לקבל את הטוב כפי שהוא טוב. יש אנשים שהשפעת טובות עליהם מביאה אותם דווקא להידרדר. יש אנשים שמרוב טוב באים לכלל כפירה ומרידה במי שהעניק להם את הטוב הזה. יש אנשים שהטוב עלול להביא עליהם רע במישור האישי. לעתים הם הופכים לאנשים רעי לב, קמצנים, כעסנים וגאוותנים. לא כל אחד מסוגל לקבל את הטוב בלבוש של טוב. לעתים יש צורך להציג את הטוב דווקא בלבוש של רע. לעתים האדם מסוגל לקבל את המסר הטוב מאת האלוקים דווקא אם הוא מופיע בדרך של סבל, ייסורים או כאב. אלו מלמדים את האדם לקח משמעותי יותר מזה שהיה מקבל לו היה הטוב מתגלה לו בלבושיו הטובים. אמור מעתה: הטוב הוא טוב, אלא שלבושיו רבים הם. בדרך דומה נוהג היה הרבי מליובביטש לבאר את הברכה המקובלת אצלנו בערב ראש השנה, "שנזכה לשנה טובה ומתוקה". בנוהג שבעולם לא כל טוב הוא גם מתוק. לעתים למשל יש תרופות שהן טובות לאדם, אולם הן מרות כלענה. בקשתנו מאת בורא עולם היא שיחדש עלינו שנה טובה ומתוקה, כלומר שהטוב יהיה גם מתוק, כך שניכר יהיה בו שהוא טוב. טוב מסוג שכזה היה הרבי נוהג לכנות בשם "טוב הנראה לעין", שכן כל טוב הוא טוב, אלא שלא תמיד הוא נראה לעין, ולעתים הוא מתכסה בלבושים אחרים. כמה חסד יש ביום הדין. אפשר להתחיל הכל מהתחלה. אפשר לחזור בתשובה, להיפרד מן העייפות המלווה את היום יום לעיתים קרובות כל כך, ולקנות "מח" חדש, מחשבות חדשות, לב חדש, ורצונות חדשים. ראש השנה- יום הדין אך ראש השנה הוא לא רק יום הדין. שכן אילו ה' היה מודיע לנו כי הוא מבטל את ישיבת בית הדין כי הוא החליט מראש על חנינה כללית וכל התביעות והאשמות בטלות כלא היו וכולם זכאים, אין אשמה ואין עונש - האם היינו מסתפקים בכך? אסור להסתפק בכך. כי עיקר מהותו של ראש השנה הוא יום שבו ה' משפיע שפע של ברכה, של טובה, של קדושה, של חיים לבריותיו. זה לא רק יום שבו פוסקים דינו של אדם על מעשיו הרעים ח"ו. זה לא יום של קביעת עונשים או פטור מהם. אלא בעיקר יום של המשכת שפע לעולם ועל כן מתעוררים בו גם דינים. כי באים מקטרגים לפני ה' שאומרים שיש בריות שאינן ראויות לברכה וזה מעורר צורך בברור ומתקים דיון מי זכאי ומי חייב. זה יום הדין מפני שהוא יום המלכות. אמרו לפני מלכויות כדי שתמליכוני עליכם. תפקיד המלך הוא לתת מאוצרות המלוכה לבני מדינתו. תפקיד הדיין הוא לדון בדיני העונשים. ובראש השנה לא רק דנים את האדם מי בחרב ומי באש ומי פטור מעונש, אלא גם כמה יבראון מי יעשיר ומי ירום. אי לכך לקראת ראש השנה לא די שנשוב מעבירות שבידינו וננקה את עצמנו מכל אשמה. אלא עלינו להכין את עצמנו לקבלת הברכה, לקבלת שפע של טובה רוחנית וגשמית. ולשם כך עלינו להכין כלים לקבלת הברכה ולפי הגודל של הכלים שנכין כך נוכל לקבל את הברכה האלוקית. על כן יש להתרחק מכל המידות הרעות ולבנות כלים לאור ולטוב ע"י טיפוח מידות טובות שמרחיבות ומגדילות את כלי הקיבול והם ענווה, שמחה, אהבה ואחדות. וזה עניינה של תשובה מאהבה. תשובה מיראה באה לתקן את המעוות, לתקן את העבר, לסור מרע, לבוא זכאים ליום הדין, ולהיות זכאים בדין. אולם תשובה מאהבה אינה נובעת מהצער על העבר. אלא מקורה הוא מהמשיכה אל העתיד הגדול. היא איננה בריחה מהרע, מהחטא, אלא שאיפה אל הגודל האלוקי, אל הטוב האלוקי, לקבל את השפעת אותו הגודל. כמובן שאנו זקוקים לשתי התשובות האלו. מפני שאין האהבה שלמה אלא אם כן היא מחוברת ליראה. שניהם כאחד מהוים את השלמות, כאשר הצד של האהבה הוא העיקר והוא צריך לכלול בתוכו גם את היראה כי אז יקבל הכל בשלמות. להוסיף חיים מתוך כך שבראש השנה הקב"ה בורא את החיים של השנה החדשה, יש מקום שכל יהודי יראה כיצד הוא מוסיף חיים בשנה החדשה. התורה היא חיים - יראה כיצד יוסיף בלימוד תורה. צדקה וחסד הם חיים - יראה כיצד יוסיף בצדקה וחסד. פרו ורבו זה חיים - יראה כיצד נרבה חיים. יום טוב שני מהתורה ראש השנה הוא יום אחד בלבד, שנאמר - ויקרא כג, כג: "בחודש השביעי באחד לחודש יהיה לכם שבתון זכרון תרועה מקרא קודש". אלא שעל פי התורה הלוח העברי נקבע על פי עדים שראו את מולד הלבנה, ואם לא הגיעו עדים שראו את המולד, היה ראש חודש נדחה ביום, וממילא החגים שבאותו חודש נדחו ביום. לכן, מיד אחר שקידשו בבית הדין את החודש היו יוצאים השליחים לכל ערי ישראל להודיע אימתי נתקדש החודש. ובחוץ לארץ, במקומות שהשליחים לא היו מספיקים להגיע עד חג הסוכות, תקנו חכמים שיקיימו מספק את כל החגים במשך יומיים. בראש השנה, שחל בראש חודש, לא היתה אפשרות להודיע אפילו ליושבי הארץ מתי נתקדש חודש תשרי, שכן מפני קדושת יום טוב לא ניתן היה לשלוח שליחים אפילו ליישובים שבסביבות בית הדין, ועל כן בכל רחבי הארץ היו צריכים לקיים את ראש השנה מספק במשך יומיים. בעקבות הגזרות נתבטלה הסמיכה איש מפי איש עד משה רבנו, וממילא נתבטל כוחו של בית הדין לקדש את החודש, ואזי על פי הלכה למשה מסיני מתקדשים החודשים על פי החשבון של הלוח העברי וסוד העיבור. ולכאורה, כיוון שאנו יודעים מראש אימתי יחול ראש חודש, אין צורך לנהוג בחוץ לארץ שני ימים טובים של גלויות, ואין צורך לקיים את ראש השנה במשך יומיים בארץ. אלא שתקנו חכמים שלא לשנות את המנהג שנהגו בעת שהיו מקיימים את קידוש החודש על פי עדים. לפיכך, בחוץ לארץ מקיימים את כל החגים במשך יומיים -רמב"ם שם ג, יב. וראש השנה גם בארץ ישראל מקיימים במשך יומיים - רמב"ם שם ה, ח). ורק את יום הכיפורים גם בחוץ לארץ מקיימים יום אחד בלבד, מפני שאי אפשר לתקן לצום יומיים, כי זו תקנה שהציבור אינו יכול לעמוד בה - שעה"צ תרכד, כא, כה"ח כט. טעם מה'צמח צדק' מתוך כך אפשר לעמוד על מעלתה של ארץ ישראל, שהיא קרובה יותר לגילוי הקדושה, ועל כן החגים יכולים להתגלות בה ביום אחד, כפי שנאמר בתורה. אולם הנמצאים בחוץ לארץ רחוקים יותר מגילוי הקדושה, וכדי לקלוט את אורם של החגים נצרכים ליומיים. משל לפנס, שכאשר הוא מאיר למקום קרוב אורו חזק וממוקד בשטח קטן, וכאשר הוא מאיר למקום רחוק, אורו חלש ומתפזר על שטח גדול. כך אורם של החגים מתגלה בארץ ישראל ביום אחד ממוקד, ואילו בחוץ לארץ אורם נחלש ומתפשט על פני יומיים - דרך מצוותיך קיד, א. לפי זה אפשר לומר שהואיל וראש השנה הוא חג עמוק ועליון, שבו נבראת השנה החדשה, לכן אף שמן התורה הוא יום אחד בלבד, בפועל גם בארץ ישראל אנחנו צריכים יומיים כדי לקולטו. ראש של השנה ראש השנה הוא בבחינת ראש לכל השנה. כשם שלאדם יש ראש ומוח המשפיע והמחיה את כל הגוף, כך ראש השנה הוא כעין המוח של השנה ומשפיע על כל השנה, וכשם שראשו מוחו ולבו של האדם צריכים להיות טהורים ומתוקנים, כך גם אנו בראש השנה מטהרים את עצמנו על ידי תשובה ומעשים טובים, מחשבות טובות ודיבורים טובים ומשפיעם בזה על כל השנה כולה שתהיה שנה טובה ומתוקה. - הרב שניאור זלמן זצ"ל. איחוד הקולות עם קולות השופר. אמר רבי אבהו: למה תוקעין בשופר של איל? אמר הקב"ה: תקעו לפניי בשופר של איל, כדי שאזכור לכם עקדת יצחק בן אברהם, ומעלה אני עליכם כאילו עקדתם עצמכם לפניי.(ראש-השנה טז,א) שנה טובה ומתוקה לכם ,למשפחתכם ולכל בית ישראל. שנזכה לשנה עם המון חסד , צדקה, עזרה לזולת , קיום מצוות ולימוד תורה לשמה ... וכך נזכה גם לביאת גואל צדק במהרה בימנו אמן.